אנשים מספרים על עצמם

אנשים מספרים על עצמם: באשר תלכי אלך

צעיר רחוק מדת פוגש גיורת, ובזכותה מתחזק וחוזר בתשובה. שניהם לא מעלים על דעתם שמסע התלאות שלהם רק החל...

| י"ג סיון התשע"ט |
(צילום: shutterstock)
אא

אני שייך לקהילה בדרום הארץ.

לפני 18 שנה הגיע לכאן זוג עולים חדשים צעירים לאחר נישואיהם.

הם היו חסרי כל, וניכר היה שהם מתקשים לקיים עצמם, אולם למרות זאת הם לא פנו לבקשת עזרה, וגם כשזו הוצעה להם - סירבו לה.

הוא עבד בכל מיני עבודות מזדמנות, היא נתנה שיעורים פרטיים באנגלית, וכך איכשהו הצליחו לשלם את השכירות ולקיים את עצמם.

אט-אט נודעו הפרטים מפה לאוזן.

הסתבר ששניהם תושבי ארצות הברית. היא נולדה כגויה קתולית בבית אמריקני שורשי ובעיירה שלא היה בה אפילו יהודי אחד.

מאז ילדותה נמשכה מאד אל הדת הנוצרית והייתה מבקרת בכנסייה, מאזינה לדרשות שנאמרו שם בקשב רב.

בהיותה בגיל 17 החלה להתעמק בשאלה שניקרה בתוך תוכה, שאלה שנבעה מהמושג "הברית החדשה". מבחינתה, השם הזה העיד שהייתה לפני כן "ברית ישנה". מאד עניין אותה מה הייתה אותה ברית ישנה ומדוע החליפו אותה.

מובן שהכמרים הסבירו לה מה שהסבירו, שהדת המקורית היא היהדות, אך כאן הוסיפו דברי השמצה רבים על העם היהודי שאיבד את דרכו כביכול ואלוקים מאס בו כביכול, וכל הדברים הלא נחמדים שהנוצרים חושבים על היהודים.

ככל שהם דיברו נגד היהודים, כך התעורר בה רצון לחקור אודות העם הזה, מה עוד שבאישיותה העדינה חשה בשקר ובזיוף של הדת הנוצרית, אף שבאותם ימים לא העזה להגיע למחשבה כה ביקורתית על הדת שעליה גדלה.

היא החלה לקרוא על היהדות ועל הדת היהודית, וככל שקראה - הוקסמה.

מבלי לומר להוריה, החלה לנסוע בקביעות לעיר גדולה סמוכה שבה היו קהילות יהודיות, ואט-אט התוודעה ליהדות ולאורח החיים היהודי ונשבתה בקסמו. היא קלטה מיד שהדת היהודית דורשת ממאמיניה הרבה יותר מכל דת אחרת, וזאת בלשון המעטה.

הדת היהודית לא עזבה את האדם מהרגע שפקח את עיניו עד הרגע שעצם אותן. מאות מצוות וחוקים, שכל אחד מהם מורכב יותר מכולם, מהווים יחד פסיפס שמלווה את האדם בכל דקה, שעה, יום, שבוע, חודש ושנה.

לקח שנתיים עד שגמלה בלִבה החלטה להתקרב ממש ליהודים, אולי אפילו להתגייר.

היא החלה לפקוד את בית הכנסת, ועד מהרה משכה את תשומת לִבן של הנשים, בעיקר בשל השאלות ששאלה. בתחילה היו אלה שאלות של מידע ותו לא: מה מתפללים, מה פשר מנהגים מסוימים, כמו קידוש והבדלה וברכת החודש, קדיש וקדושה; לאחר מכן, שאלות נוקבות יותר על הדת היהודית, האמונה, השבת, ההקפדה על כשרות המזון והיין ועוד.

מבלי לשאול מה כוונותיה, הן החלו להזמין אותה לביתן, לשולחן שבת ולאירועים שונים, ואט-אט הפכה לחלק מהנוף של אותה קהילה.

* * *

בעיני הוריה, שאיכשהו קלטו את השינוי שעובר על בִתם, הדבר היה, כמובן, לצנינים, אך עדיין לא עשו דבר כדי למנוע זאת.

לאחר שלוש שנים פנתה אל רבני הקהילה ואמרה להם כי גמלה החלטה בלִבה להתגייר.

הללו ניסו כמובן להניא אותה מההחלטה ואף הביאו לה ספר באנגלית על שבע מצוות בני נוח, שמטרתו לשכנע גויים שלא להתגייר. הם אמרו לה: "אם הקב"ה ברא אותך גויה - סימן שזה רצונו, ובקלות רבה יותר את יכולה לקיים את מצוותיו ולהיות אדם טוב בעיניו".

אך היא בשלה. עברו שנתיים, שבהן עברה תהליך שהפך אותה לאחת שנראית ומתנהגת כמו יהודייה כשרה וחסודה. היא התפללה שלוש תפילות, הקפידה על כל מצוות התורה קלה כבחמורה, פרט לשמירת השבת, שכן נאמר לה שלגוי אסור לשמור שבת.

במקביל, העבירו אותה לבתי דין באמריקה, ואלה העבירו אותה מסע ארוך שבמהלכו נפסלה שלוש פעמים, אף שלא הייתה לכך סיבה הנראית לעין. כולם יודעים כי "קשים גרים לישראל".

אולם משראו הדיינים בבתי הדין כי היא דבקה ביהדות כרות המואביה בשעתה, פסקו כי היא ראויה לבוא בקהל ישראל וגיירוה כדת וכדין.

היא הפכה ליהודייה כשרה לכל דבר ועניין, ולא העלתה על דעתה כי תלאותיה לא הסתיימו.

* * *

היא החלה לעבוד כמורה בבית ספר יהודי של משפחות יהודיות לא דתיות, שהעדיפו לשלוח את ילדיהן למקום שבו יספגו לפחות אווירה יהודית.

אחת האמהות, שכמו כולם התפעלה מדמותה של המורה הצעירה שהצליחה בתפקידה מעל המשוער, החליטה להציע לה כשידוך בחור יהודי שעבד עם בעלה כמתכנת מחשבים בחברה ידועה בארצות הברית.

הם אכן נפגשו, ומיד היה ברור להם שאין הם מתאימים. הבחור היה חילוני ממשפחה חילונית, והיא הייתה חרדית. במפגש הראשון הם עלו על ההבדלים ביניהם, וצחקו את צחוק הגורל, שהוא יהודי מבטן ומלידה ואינו מקיים מצוות, ואילו היא גיורת ומקפידה על קלה כבחמורה.

הם סיימו את הפגישה בידיעה שזו הייתה תקלה, ותכננו איך להעביר את המסר ל"שדכנית" בצורה שלא תפגע בה.

השדכנית, שהייתה בעצמה חילונית ולא ממש ידעה עד כמה המורה חרדית, לא כל כך הבינה מה העניין. מה עוד שהבחור כל כך הוקסם מאישיותה, ואמר שהוא מבחינתו היה מעוניין להמשיך, אבל נראה לו שאין שום סיכוי שהיא תסכים.

האישה, שכנראה התלהבה מתפקידה החדש כשדכנית, סיפרה למורה כי הבחור מעוניין לחזור בתשובה, ורק בגלל זה כדאי שתשוב ותפגוש אותו; היא, שראתה מיד את המעלות הטובות שהיו בו, נעתרה, ועד מהרה החליטו השניים להינשא.

אלא שכאן צצה בעיה ששניהם לא צפו. הבחור סיפר מלכתחילה להוריו, כי הוא נפגש עם מורה בקהילה היהודית, והם שמחו על כך מאד, ובשלב מסוים אף דחקו בו להזמין אותה לביתם.

כשהיא הגיעה, הם התלהבו מאד מאישיותה ומעדינותה, ובמהלך הסעודה התעניינו היכן היא גדלה ומה עושים הוריה. היא סיפרה בפשטות שהוריה אינם יהודים, וכי היא עברה גיור בבית הדין החשוב ביותר באמריקה.

ברגע שהיא הוציאה זאת מפיה, משהו קרה.

ההורים נראו נדהמים ולא יכלו להוציא הגה מפיהם. זה היה בניגוד גמור לחביבות ולחמימות שהפגינו כלפיה עד לאותו הרגע.

הם סיימו את הסעודה במהירות, ולשני הצעירים היה ברור שמשהו דרמטי מאד קרה כאן. הם גם הבינו את ההקשר, אך לא הבינו מדוע העובדה שהיא גיורת גרמה לתגובה כזו.

מסתבר, שהבחור היה שייך לעדה גדולה ומכובדת מאד באמריקה ובמקומות אחרים בעולם, שבה שומרים בקפדנות על כלל חמור מאד: אין מקבלים גרים לקהילה בשום מצב ובשום נסיבות.

המצחיק (או העצוב) הוא, שהבחור לא היה מודע לכלל הזה, מאחר שמשפחתו הייתה רחוקה משמירת המצוות. הוא לא חלם שלהוריו, שפקדו את בית הכנסת רק בחגי ישראל ופה ושם בשבתות, יהיה אכפת בכלל ממוצאה של הכלה.

אך להם היה אכפת, ועוד איך.

הם הודיעו לבנם, שמבחינתם אם הוא יינשא לאותה גיורת - הם מנתקים אִתו כל קשר, הוא לא יזכה מהם לשום תמיכה, וגם מהירושה ייפקד.

כך, חד וחלק.

* * *

 הבחור היה אומלל. הוא סיפר לשרה – זה היה שמה לאחר גיורה - את החדשות, וזו אמרה לו: "אבין אותך לגמרי אם לא תרצה לוותר על משפחתך".

הם אכן נפרדו.

הבחור החל לחקור ולדרוש לפשר המדיניות הזו של בני עדתו. מסתבר שזוהי תקנה קהילתית משנת 1927 מצד חכמי הקהילה בבואנוס איירס, שחוקקו אותה כדי למנוע נישואי תערובת בקרב בני הקהילה, זאת לאור המציאות בקרב יהודי הגולה, שצעירים יהודים נישאו לבנות נוכריות ולאחר מכן פעלו לגיורן בגיור כלשהו, בתחילה על פי ההלכה, לאחר מכן שלא על פי ההלכה, ובסופו של תהליך כבר התירו לעצמם לשאת נשים נוכריות ללא גיור כלל.

מקור התקנה היה עמדתו של האדמו"ר ממונקאטש, שכתב בספרו "מנחת אלעזר", שאם הרבנים ינקטו מדיניות המאפשרת גיור במצבים כאלה, הם יתרמו בכך להתעצמות נישואי התערובת: "על ידי זה (התרת גיור הצד הנוכרי) אנו מחזקין חלילה את מעשי נישואי התערובות האלו, אשר חדשים מקרוב באו. ונעשו להם תקנה אחר כך, על פי דת ישראל גם כן!".

בשנת 1935 אומצה התקנה גם בידי חכמי העדה בברוקלין, ועם הזמן השתרשה בקרב בני העדה, וראה זה פלא: בעוד בקרב יהודי אמריקה החילוניים עומד אחוז ההתבוללות על 80 אחוזים, הרי שבקרב בני העדה הספציפית ההיא, גם אצל החילוניים, עמד האחוז על אפס!

* * *

הבחור ניסה לערער על החלטת הוריו. הוא טען כנגדם, כי מאחר שחינכו אותו כחילוני אין להם זכות לכפות עליו את הכלל הזה, אך הם אפילו לא טרחו לענות לו. הם הסבירו לו שצעד כזה יוציא אותם מהקהילה, ולכך הם אינם מסכימים.

הם חשבו שהעניין יצא מראשו, אך הבחור שקע בעצבות ובדיכאון, עזב את עבודתו והחל להסתגר.

בשלב מסוים אמר לו אחד מרבני הקהילה שקלט את מצוקתו: "אני מבין אותך, אבל איני יכול לסייע לך. אלה הם חוקי הקהילה, ומי שאינו מקיים אותם - אינו יכול להיות חלק ממנה. אם אתה שלם כל כך עם עצמך, פשוט עשה זאת ושלם את המחיר. אם משפחתך תתנתק ממך לחלוטין, היא לא תורחק מהקהילה.

לאחר חודשיים התקשר הבחור ואמר לשרה כי הוא חושב שהם מתאימים לנישואין, וכי הוא מוכן לשלם את המחיר הכבד – ניתוק ממשפחתו.

"באשר תלכי אלך", אמר לשרה, אותן מילים שאמרה רות המואבייה לנעמי, רק שהפעם המילים נאמרו על ידי יהודי מלידה שלא שמר תורה ומצוות - אל גרת צדק שנטשה את עמה ואת מולדתה, ודבקה בעם היהודי.

ומה ענתה לו שרה אם לא כך: "אם כך, עליך להשלים את המשפט. רק אם אלוקי יהיה אלוקיך – ואתה תחליט לקיים תורה ומצוות – אסכים להינשא לך".

והם אכן נישאו, לבדם, בקהילה שאימצה את שרה, ומדובר בקהילה אורתודוכסית, שמורה הרבה יותר מזו של הבחור, שככל הנראה לא הייתה זקוקה לתקנות הללו כדי לשמור על ילדיה מפני התבוללות. החתונה התקיימה תוך החרמה מוחלטת של המשפחה והקהילה משני הצדדים.

* * *

המשבר שחוו גרם להם להחליט על התחלה חדשה, וכאמור הם הגיעו אלינו, לעיירה הקטנה בדרום הארץ, והקימו בית בחוסר כל.

עם השנים החלו להיוולד להם ילדים בזה אחר זה. בינתיים היא החלה לעבוד בעבודה מכניסה, הוא החל ללמוד בכולל, ועד מהרה הפכו למשפחה ככל המשפחות ביישוב, אך ללא סיוע או עזרה כלכלית, וחמור מזה, ללא משפחה תומכת. הם היו בודדים מאוד, אך הפיגו את בדידותם בילדים שנולדו וגם בהשתלבות בקהילה, שהעריכה אותם עד מאוד, בגלל אישיותם, אף שלא היה לאיש מושג וחצי מושג על הסיפור הגדול שעומד מאחוריהם.

לפני שנה וחצי התגלה הסיפור לכולנו בדרך מאוד מעניינת.

אחד מבני הקהילה, העוסק בגיוס כספים, נסע לארצות הברית והסתייע ב"דרייבר" מיוחד המכיר בתי עשירים ומסייע לשליחים מהארץ להגיע לכתובות מתאימות.

הם הסתובבו בקרב בני קהילה הנחשבת לאמידה עד מאוד, הם עברו מאחוזה לאחוזה, ובאחת האחוזות, דווקא זו המפוארת ביותר, הדרייבר עקף.

לשאלת השליח, ענה הדרייבר כי כאן מתגוררים הבעלים של אחת מחברות התקשורת הענקיות בארצות הברית - אחד האנשים העשירים ביותר בקרב היהודים באמריקה בכלל ובקרב בני העדה בפרט, אך הוא עבר סיפור כואב הקשור לבנו, ולא מומלץ למי שמזוהה עם הקהילה האורתודוכסית להתקרב לשם. "לא ייצא לך כלום מזה", הוא אמר.

השליח, משום מה, התעקש.

* * *

הוא נכנס לשם, ונתקל בקבלת פנים צוננת. "לא אמרו לך שאין לי עסק אִתכם?", אמר לו בעל הבית.

"מה זה אִתכם?".

"אתם לקחתם ממני את בני בכורי בכך שהסכמתם להשיא אותו עם גיורת".

השליח לא התרגש. הוא הזדהה עם כאבו של המארח, ובד בבד התפעל, או לפחות העמיד עצמו כמתפעל, מעמידתו התקיפה של המארח על עקרונותיו. הוא שאל אותו בעדינות איך מסתדרת העובדה שאינו שומר תורה ומצוות עם עמידתו התקיפה על החוק האחד והיחיד, שאינו מחוקי התורה, אלא תקנה קהילתית עתיקה, חשובה ככל שתהיה.

האיש התקשה להסביר עצמו, והשליח, שהיה פיקח גדול, הביא אותו לבסוף למסקנה שמדובר כאן בעניין שאינו קשור לדת כי אם לכבוד המשפחה, והפחד מפני החרמה והרחקה מהקהילה.

* * *

במהלך השיחה התעניין השליח בזהות הבן ובמעשיו כעת, ולהפתעתו סיפר לו האיש, שבנו אינו מתגורר בארצות הברית אלא עשה עלייה לישראל, וכי הוא מתגורר בעיירה דרומית קטנה ששמה...

ברגע שנקב האיש בשם העיירה, "נפל האסימון". השליח חיבר בין המשפחה הנפלאה שבאה אלינו לפני שמונה עשרה שנה לבין האיש העשיר הזה.

ואז הוא עשה את הדבר הכי לא צפוי.

הוא החל לבכות.

המארח לא הבין מה פשר הבכי הזה. הוא החל להרגיע אותו, ואז בקושי רב, ומתוך בכייה עצומה, אומר לו השליח: "אני מכיר את הבן שלך. הוא גר בקהילה שלנו. אתה מדבר על כבוד? כעת אני מכבד אותך לא בגלל הכסף שלך ולא בגלל האחוזה שלך, אלא בגלל הבן שלך. אתה יושב כאן, רחוק מתורה וממצוות, ויש לך בעיה עם הבן שלך, שמקפיד על קלה כבחמורה, וכולם אצלנו מכבדים אותו. אצלנו לא מכבדים אדם על פי כספו. זוהי קהילה חזקה מאוד, שמכבדת אדם רק על פי מעשיו, ובנך הוא אחד האנשים המכובדים ביותר בקהילה".

האיש נרעש והתרגש, ורעייתו החלה לבכות ולהתעניין מה עלה בגורל בנה ונכדיה, שאמנם ידעה על קיומם, אך מעולם לא פגשה אותם בגלל האיסור שהטיל האב על כל קשר עמם.

השליח סיפר בהרחבה, ובסופה של הפגישה אמר לאב: "אני מציע לך להתייעץ עם רבניך. אולי כעת, אחרי הרחקה של שמונה עשרה שנים, תקבל היתר להחזיר את הקשר עם בנך מבלי שמעמדך הקהילתי ייפגע".

ואכן, כך היה. רבני הקהילה התירו לאב לחדש את הקשר עם בנו, בתנאי שזה האחרון יישאר בארץ ולא ישוב לארצות הברית.

* * *

לפני חצי שנה הגיעו כל בני המשפחה ונפגשו עם בנם האובד. היה זה מחזה מוזר, לראות משפחה חילונית אמריקנית שנפגשת עם אברך ואברכית וילדים עטורי פיאות, ולהיזכר מי החרים את מי.

זה היה מפגש מרגש מאוד. ברגע אחד - כל המחיצות נפלו. בזה אחר זה חיבקו אותו האב, האם והאחים, וניכר היה שלמרות שנות ההחרמה הארוכות, הלבבות לא נפרדו אף לרגע.

האב לא המתין הרבה. הוא הזדעזע מתנאי המגורים המחפירים של בנו ושל נכדיו, ויום לאחר מכן רכש וילה רחבת ממדים בשכונה חדשה שנבנתה זה עתה. במקביל תרם סכום גדול מאוד בעבור הקהילה, והבטיח לתרום בית מדרש חדש.

לא היו נאומים חוצבי להבות, אך כאן בקהילה זה הזכיר את הסיפור עם אליעזר בן הורקנוס, שאביו הדירו מנכסיו ובסופו של דבר הוריש לו את כל רכושו.

כאן הנסיבות אחרות, ואולי אפילו הפוכות, אך ההרגשה היא אותה ההרגשה.

מאז חלפה חצי שנה. האיש רכש בעבור כלתו בית תוכנה, שאותו היא תנהל ותעסיק נשות אברכים, והזוג העני הזה הפך בבת אחת להיות מעשירי היישוב, ואולי אפילו מן העשירים באזור הדרום כולו. ועדיין - הוא נותר אברך צנוע, ורעייתו צדיקה וענווה, זוג שהסוף הטוב של הסיפור הזה ראוי ומתאים להם כל כך.

לרכישת ספרי חיים ולדר לילדים ולמבוגרים ב"הידברות שופס", היכנסו לקישור הבא או חייגו למספר: 073-222-12-50


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4.7 (18 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

חומש אור החיים עם ביאור אור לעיניים

320לרכישה

מוצרים נוספים

כמים ליבך - הרבנית ימימה מזרחי

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

ילדים מספרים על עצמם 11 - חיים ולדר

חבורת תריג 4 - בתעלומת בבל - חיים ולדר

חבורת תריג - עונה 7

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים