ילדים מספרים על עצמם

ילדים מספרים על עצמם: מִקְרֵה עַיִן

יוסי נדרש לשים תחבושת לטיפול בעין עצלה, אך מתקשה לעשות זאת. המחשה של סיפור מהחיים מלמדת אותו למה זה כל כך חשוב

| כ"ח אייר התשע"ט |
(צילום: shutterstock)
אא

שְׁמִי יוֹסִי.

אֲנִי גָּר בְּקִרְיַת סֵפֶר וְלוֹמֵד בְּכִתָּה ד'.

לִפְנֵי כְּשָׁנָה נֶעֶרְכָה בְּבֵית סִפְרֵנוּ בְּדִיקַת עֵינַיִם לְכָל הַיְּלָדִים.

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ תּוֹרִי, בִּקְּשָׁה מִמֶּנִּי הָאָחוֹת לְכַסּוֹת אֶת עֵינִי הַיְּמָנִית וְהִצְבִּיעָה עַל אוֹתִיּוֹת וּמִסְפָּרִים שֶׁהָיוּ רְשׁוּמִים עַל קַרְטוֹן לָבָן שֶׁהֻצַּב עַל הַקִּיר. קָרָאתִי בְּלִי שׁוּם בְּעָיָה.

לְאַחַר מִכֵּן הִיא בִּקְּשָׁה מִמֶּנִּי לְכַסּוֹת אֶת הָעַיִן הַשְּׂמָאלִית וְלִקְרֹא בְּעֶזְרַת הָעַיִן הַיְּמָנִית בִּלְבַד. מִיָּד כְּשֶׁכִּסִּיתִי אֶת הַשְּׂמָאלִית, יָדַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ בְּעָיָה.

לֹא רָאִיתִי כְּלוּם. פָּשׁוּט כְּלוּם. הַקַּרְטוֹן הַמַּלְבֵּנִי עָלָיו הָיוּ רְשׁוּמוֹת הָאוֹתִיּוֹת וְהַמִּסְפָּרִים, נִרְאָה כְּמוֹ אֵיזוֹ מְרִיחַת צֶבַע. שׁוּם מִסְפָּר. שׁוּם אוֹת. הִיא בִּקְּשָׁה מִמֶּנִּי לִקְרֹא אֶת הַשּׁוּרָה הָרְבִיעִית, וַאֲנִי אָמַרְתִּי לָהּ שֶׁאֲנִי בִּכְלָל לֹא רוֹאֶה שׁוּרוֹת.

הִיא נִסְּתָה שׁוּב וָשׁוּב, בִּקְּשָׁה מִמֶּנִּי לְהִתְקָרֵב וּלְהִתְקָרֵב, אַךְ לְלֹא הוֹעִיל. רַק מַמָּשׁ קָרוֹב לַקַּרְטוֹן, יָכֹלְתִּי לִקְרֹא אֶת הַמִּסְפָּרִים הַגְּדוֹלִים.

הָאָחוֹת נִרְאֲתָה מֻדְאֶגֶת. "אַתָּה כִּמְעַט לֹא רוֹאֶה בָּעַיִן הַזֹּאת," הִיא אָמְרָה, רָשְׁמָה פֶּתֶק בִּשְׁבִיל הַהוֹרִים שֶׁלִּי וְהִמְשִׁיכָה לַיֶּלֶד הַבָּא.

כַּאֲשֶׁר הִגַּעְתִּי הַבַּיְתָה וְהֶרְאֵיתִי אֶת הַפֶּתֶק, הִזְמִינָה אִמִּי תּוֹר לָרוֹפֵא, וּלְאַחַר יוֹמַיִם הָלַכְנוּ אֵלָיו. הוּא בָּדַק אוֹתִי בְּכַמָּה אֳפָנִים, וּלְבַסּוֹף שָׁמַעְתִּי אוֹתוֹ אוֹמֵר לְאִמִּי: "מִמָּתַי הוּא מִתְקַשֶּׁה בִּרְאִיָּה?" אִמִּי אָמְרָה: "מֵעוֹלָם הוּא לֹא הִתְלוֹנֵן - תָּפַסְנוּ אֶת זֶה בִּבְדִיקָה שִׁגְרָתִית בְּבֵית הַסֵּפֶר."

הָרוֹפֵא נִרְאָה מֻדְאָג: "תִּרְאִי," אָמַר בִּזְהִירוּת, "אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁזֶּה לֹא מְאֻחָר מִדַּי. לַיֶּלֶד שֶׁלָּךְ יֵשׁ עַיִן עֲצֵלָה."

"עַיִן עֲצֵלָה?" אָמְרָה אִמִּי.

"כֵּן," אָמַר הָרוֹפֵא וְהִסְבִּיר: "בֶּן אָדָם מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּדֶרֶךְ כְּלָל בִּשְׁתֵּי עֵינָיו כְּדֵי לִרְאוֹת, אַךְ יֵשׁ כָּאֵלֶּה, שֶׁאֶצְלָם עַיִן אַחַת עוֹשָׂה אֶת מְלֶאכֶת הָרְאִיָּה, בְּעוֹד הָעַיִן הַשְּׁנִיָּה נָחָה וּבִכְלָל לֹא מִתְאַמֶּצֶת. כְּכָל שֶׁעוֹבֵר הַזְּמַן, קוֹרֶה לָהּ מַה שֶּׁקּוֹרֶה לְמַכְשִׁיר חַשְׁמַלִּי שֶׁאֵין בּוֹ שִׁמּוּשׁ - הוּא מַחְלִיד וּמִתְקַלְקֵל. גַּם הָעַיִן נֶחְלֶשֶׁת וְנֶחְלֶשֶׁת, וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר מְאַבֶּדֶת אֶת הַיְּכֹלֶת לִרְאוֹת. בְּדֶרֶךְ כְּלָל תּוֹפְסִים אֶת זֶה כְּבָר בְּגִיל שְׁנָתַיִם, כְּשֶׁרוֹאִים שֶׁהַיֶּלֶד קְצָת פּוֹזֵל וּמַתְחִילִים לְטַפֵּל. הַיֶּלֶד שֶׁלָּךְ כְּבָר בֶּן שְׁמוֹנֶה, וְנוֹתְרוּ לוֹ בְּעַיִן זוֹ אֲחוּזִים בּוֹדְדִים שֶׁל רְאִיָּה. אִם לֹא נְטַפֵּל כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ - הָעַיִן תִּתְעַוֵּר."

"אָז מָה עוֹשִׂים?" שָׁאֲלָה אִמִּי וְלָחֲשָׁה: "צָרִיךְ נִתּוּחַ?"

"נִתּוּחַ לֹא יַעֲזֹר," אָמַר הָרוֹפֵא, "צָרִיךְ בְּסַךְ הַכֹּל לָלֶכֶת עִם רְטִיָּה עַל הָעַיִן בְּמֶשֶׁךְ שֶׁבַע שָׁעוֹת בְּיוֹם, וְזֶה מִתְרַפֵּא."

הָאֱמֶת הִיא, שֶׁזֶּה נִשְׁמַע לִי דֵּי מוּזָר. מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין רְטִיָּה לִרְאִיָּה? (חוּץ מִזֶּה שֶׁהַמִּלִּים מִתְחָרְזוֹת...) כְּאִלּוּ יֵשׁ לִי פֶּצַע אוֹ מַשֶּׁהוּ דּוֹמֶה.

הָרוֹפֵא הוֹצִיא מֵהַמְּגֵרָה רְטִיָּה גְּדוֹלָה וְאָמַר: "אֲנִי רוֹצֶה שֶׁיַּתְחִיל כְּבָר מֵעַכְשָׁו." הוּא הִתְקָרֵב וְנִסָּה לְהַדְבִּיק לְעֵינִי הַשְּׂמָאלִית אֶת הָרְטִיָּה.

"הֵי," אָמַרְתִּי, "זוֹ הָעַיִן הַבְּרִיאָה."

"נָכוֹן," אָמַר הָרוֹפֵא, "אַתָּה צָרִיךְ לְהַדְבִּיק אֶת הָרְטִיָּה עַל הָעַיִן הַבְּרִיאָה."

(צילום: shutterstock)

זֶה כְּבָר מַמָּשׁ נִשְׁמַע מוּזָר. חָשַׁבְתִּי שֶׁהוּא צוֹחֵק עָלַי. "אֵיזֶה עִנְיָן יֵשׁ לְהַדְבִּיק רְטִיָּה עַל עַיִן בְּרִיאָה?" אָמַרְתִּי.

הָרוֹפֵא בֵּינְתַיִם הִדְבִּיק, וּפִתְאוֹם לֹא רָאִיתִי אֶת אִמִּי וְאֶת הָרוֹפֵא, רַק דְּמֻיּוֹת מְטֻשְׁטָשׁוֹת. "סְלִיחָה, אֲבָל אֲנִי לֹא רוֹאֶה כְּלוּם, זֶה לֹא הֶגְיוֹנִי שֶׁאַתָּה סוֹתֵם לִי דַּוְקָא אֶת הָעַיִן הַבְּרִיאָה!"

הָרוֹפֵא צָחַק. "תַּפְעִיל אֶת הַהִגָּיוֹן," אָמַר. "הַבְּעָיָה שֶׁלְּךָ הִיא, שֶׁלֹּא הִשְׁתַּמַּשְׁתָּ בָּעַיִן הַזֹּאת. כָּעֵת לֹא תִּהְיֶה לְךָ בְּרֵרָה, וּכְדֵי לִרְאוֹת, תִּצְטָרֵךְ לְהִתְאַמֵּץ. הַמַּאֲמָץ יַפְעִיל שׁוּב אֶת שְׁרִירֵי הָעַיִן, הֵם יַתְחִילוּ לִפְעֹל, וּבְעֶזְרַת הַשֵּׁם - הָעַיִן תִּתְרַפֵּא."

הַהֶסְבֵּר דַּוְקָא הִתְקַבֵּל עַל אָזְנַי - אֲבָל לֹא עַל עֵינַי, כְּלוֹמַר, הִתְחִיל לְהַפְרִיעַ לִי שֶׁאֲנִי מַמָּשׁ לֹא רוֹאֶה כְּלוּם.

הָלַכְתִּי הַבַּיְתָה וְהִרְגַּשְׁתִּי כְּמוֹ עִוֵּר. בַּדֶּרֶךְ עָבַרְנוּ בַּחֲנוּת אוֹפְּטִיקָה וְהִזְמַנּוּ מִשְׁקָפַיִם בַּעֲלֵי מִסְפָּר גָּבוֹהַּ. לַמָּחֳרָת קִבַּלְתִּי אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם וְרָאִיתִי יוֹתֵר טוֹב בָּעַיִן הָעֲצֵלָה, אַךְ עֲדַיִן מַמָּשׁ גִּשַּׁשְׁתִּי בָּאֲפֵלָה.

הָלַכְתִּי לְתַלְמוּד הַתּוֹרָה בְּקֹשִׁי רַב. אִמִּי הִזְהִירָה אוֹתִי לְהִשָּׁמֵר כַּאֲשֶׁר אֲנִי חוֹצֶה כְּבִישׁ. הִיא צִיְּדָה אוֹתִי בְּפֶתֶק לַמְּלַמֵּד, שֶׁיַּעֲבִיר אוֹתִי לַסַּפְסָל הָרִאשׁוֹן, וְגַם שָׁם הָיִיתִי צָרִיךְ לְהִתְאַמֵּץ מְאֹד כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת הַכָּתוּב עַל הַלּוּחַ.

כַּמָּה יָמִים חָלְפוּ. יוֹם אֶחָד שִׂחַקְנוּ בְּחָמֵשׁ אֲבָנִים, וּמַמָּשׁ לֹא הִצְלַחְתִּי לְשַׂחֵק עִם עַיִן אַחַת. הוֹרַדְתִּי אֶת הָרְטִיָּה בְּמַטָּרָה לְהָשִׁיב אוֹתָהּ. הִרְגַּשְׁתִּי מַמָּשׁ אוֹר בָּעֵינַיִם. לְאַחַר הַהַפְסָקָה נִסִּיתִי לְהָשִׁיב אוֹתָהּ לִמְקוֹמָהּ, אַךְ הִיא לֹא נִדְבְּקָה.

חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה בְּלִי רְטִיָּה.

אָבִי שָׁאַל: אֵיפֹה הָרְטִיָּה?"

אָמַרְתִּי: "הוֹרַדְתִּי אוֹתָהּ, כִּי רָצִיתִי לְשַׂחֵק חָמֵשׁ אֲבָנִים."

"אֵין בְּעָיוֹת," אָמַר אַבָּא, "מִמָּחָר אַתָּה הוֹלֵךְ עִם שְׁתֵּי רְטִיּוֹת וְתוּכַל בַּהַפְסָקָה לְהַדְבִּיק אֶת הָאַחֶרֶת."

כַּמָּה יָמִים הַהֶסְדֵּר הַזֶּה נִמְשַׁךְ, וּלְאַחַר מִכֵּן הִתְחַלְתִּי לְהָסִיר אֶת הָרְטִיָּה בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת. כְּשֶׁהָיָה קָשֶׁה לִי לִקְרֹא אֶת הַכְּתֹבֶת עַל הַלּוּחַ אוֹ כַּאֲשֶׁר רָצִיתִי לְשַׂחֵק בְּכַדּוּר, תָּמִיד מָצָאתִי סִבָּה לְהָסִיר אֶת הָרְטִיָּה.

אַחֲרֵי חֹדֶשׁ הָלַכְנוּ לְבִקֹּרֶת אֵצֶל הָרוֹפֵא. הוּא בָּדַק אוֹתִי וְאָמַר בִּדְאָגָה: "שׁוּם דָּבָר לֹא זָז. הָעַיִן עֲדַיִן לֹא מְתַפְקֶדֶת. הַאִם הִקְפַּדְתָּ לָשִׂים אֶת הָרְטִיָּה?"

הִבַּטְתִּי בְּאָבִי. אָבִי הִבִּיט בִּי. "כָּכָה כָּכָה," אָמַרְתִּי.

הָרוֹפֵא נִרְאָה כָּעוּס מְאֹד. "תַּגִּיד, אַתָּה רוֹצֶה לְאַבֵּד אֶת הָעַיִן שֶׁלְּךָ?" שָׁאַל.

"לֹא," אָמַרְתִּי.

"אָז בְּבַקָּשָׁה, בְּלִי מִשְׂחָקִים. שִׂים אֶת הָרְטִיָּה, וְלֹא שֶׁבַע שָׁעוֹת בְּיוֹם אֶלָּא עֶשֶׂר. אֲנִי לֹא מַצִּיעַ לְךָ לְזַלְזֵל בָּזֶה, כִּי אַתָּה עָלוּל לְאַבֵּד עַיִן, חָלִילָה."

יָצָאנוּ הַחוּצָה, וְאָבִי אָמַר לִי: "מֵהַיּוֹם אֲנִי מִתְכּוֹנֵן לְהַקְפִּיד הֵיטֵב שֶׁתַּדְבִּיק אֶת הָרְטִיָּה בְּמֶשֶׁךְ עֶשֶׂר שָׁעוֹת בְּיוֹם."

לֹא אָמַרְתִּי דָּבָר.

כַּמָּה יָמִים הָלַכְתִּי, וּלְאַחַר מִכֵּן שׁוּב הִתְחַלְתִּי לְהוֹרִיד אֶת הַמַּדְבֵּקָה.

אָבִי הֵחֵל לְהַגִּיעַ לַתַּלְמוּד תּוֹרָה "לִבְדֹּק" אוֹתִי. בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיָה מוֹצֵא אוֹתִי בְּלִי רְטִיָּה, הָיָה מַדְבִּיק לִי אַחַת. לִפְעָמִים זֶה הָיָה קוֹרֶה בְּאֶמְצַע הַשִּׁעוּר. הוּא הָיָה מַגִּיעַ, קוֹרֵא לִי הַחוּצָה וּמַדְבִּיק לִי. יוֹם אֶחָד אָמַרְתִּי לְאִמִּי שֶׁאֵינִי רוֹצֶה לָלֶכֶת עִם הָרְטִיָּה.

אִמִּי אָמְרָה: "רֶגַע, אַתָּה רוֹצֶה לְאַבֵּד עַיִן?"

"קָשֶׁה לִי לָלֶכֶת כָּכָה, זֶה מַמָּשׁ מְעַצְבֵּן," אָמַרְתִּי. "אִי אֶפְשָׁר לְשַׂחֵק וְאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר."

אִמִּי שׁוּב שָׁאֲלָה: "אֲבָל אַתָּה מֵבִין שֶׁמְּדֻבָּר בָּרְאִיָּה שֶׁלְּךָ?"

אֲבָל אֲנִי הָיִיתִי עַקְשָׁן. לֹא יוֹדֵעַ מַה נִּכְנַס בִּי. הִתְחַלְתִּי לְהִתְנַגֵּד לְהַדְבָּקַת הָרְטִיָּה. אָבִי נִסָּה לְשַׁכְנֵעַ אוֹתִי בִּדְרָכִים טוֹבוֹת וַאֲפִלּוּ בְּהַבְטָחָה לִפְרָס, אַךְ אֲנִי בְּשֶׁלִּי: "לֹא רוֹצֶה רְטִיָּה. נִשְׁבַּר לִי." אָבִי הוֹדִיעַ לִי שֶׁבָּעִנְיָן הַזֶּה הוּא לֹא יִתְפַּשֵּׁר אִתִּי. "אִם לֹא תֵּלֵךְ - תִּשָּׁאֵר כָּאן," אָמַר.

חָשַׁבְתִּי שֶׁהוּא סְתָם אוֹמֵר, אַךְ לַמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר הוּא בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי לְהַדְבִּיק אֶת הָרְטִיָּה. מִשֶּׁרָאָה שֶׁאֲנִי מִתְנַגֵּד, אָמַר: "אַתָּה לֹא הוֹלֵךְ לַתַּלְמוּד תּוֹרָה, עַד שֶׁאַתָּה מַדְבִּיק."

לֹא הִדְבַּקְתִּי וְלֹא הָלַכְתִּי.

הוּא יָשַׁב וְהֵחֵל לְשַׁכְנֵעַ אוֹתִי, בַּתְּחִלָּה בְּטוֹבוֹת וּלְאַחַר מִכֵּן הִזְהִיר אוֹתִי שֶׁאֲקַבֵּל עֳנָשִׁים.

מֵאַזְהָרוֹת הוּא עָבַר לְבִצּוּעַ. הוּא לֹא הִרְשָׁה לִי לָצֵאת מֵהַבַּיִת לְשַׂחֵק בְּשׁוּם מִשְׂחָק אוֹ לְדַבֵּר עִם חָבֵר בַּטֶּלֶפוֹן. הוּא יָשַׁב אִתִּי בְּחַדְרִי וְלֹא דִּבֵּר מִלָּה חוּץ מִלּוֹמַר "תַּדְבִּיק אֶת הָרְטִיָּה". כָּךְ עָבַר יוֹם וְעוֹד יוֹם. אֲנִי הִפְסַדְתִּי לִמּוּדִים, וְאָבִי הִפְסִיד עֲבוֹדָה. הוּא פָּשׁוּט יָשַׁב בְּחַדְרִי וְאָמַר כָּל הַזְּמַן: "תַּדְבִּיק אֶת הָרְטִיָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּאַבֵּד אֶת הָעַיִן," וַאֲנִי בִּקַּשְׁתִּי וְהִתְחַנַּנְתִּי שֶׁיָּנִיחַ לִי: "אֲנִי לֹא רוֹצֶה אֶת הָרְטִיָּה. זֶה מְעַצְבֵּן אוֹתִי. מָה אִכְפַּת לְךָ? זוֹ הַבְּעָיָה שֶׁלִּי, אֲנִי לֹא אֶרְאֶה," כָּךְ אָמַרְתִּי. אָבִי הִבִּיט בִּי וּפִתְאוֹם אָמַר: "קַח מְעִיל וּבוֹא אִתִּי."

לָבַשְׁתִּי אֶת מְעִילִי, וּשְׁנֵינוּ יָצָאנוּ מֵהַבַּיִת.

עָלִינוּ לָאוֹטוֹבּוּס הַמּוֹבִיל לַצָּפוֹן. נָסַעְנוּ כְּשָׁעָה וָחֵצִי. הִגַּעְנוּ לְחֵיפָה, וּמִשָּׁם עוֹד כִּשְׁעָתַיִם עַד לְקִרְיַת שְׁמוֹנָה. לֹא הֵבַנְתִּי לְאָן הוּא לוֹקֵחַ אוֹתִי. הוּא רַק אָמַר: "יֵשׁ מִישֶׁהוּ שֶׁאֲנִי רוֹצֶה שֶׁתְּדַבֵּר אִתּוֹ."

הִגַּעְנוּ לְקִרְיַת שְׁמוֹנָה. לָקַחְנוּ מוֹנִית. אָבִי נָתַן לַנֶּהָג כְּתֹבֶת, וְהַמּוֹנִית הֵבִיאָה אוֹתָנוּ לְבִנְיָן פָּשׁוּט מְאֹד, שֶׁנִּרְאָה כְּמוֹ רַכֶּבֶת. לֹא הָיוּ עָלָיו מִסְפָּרִים, וְהַכֹּל מִסָּבִיב נִרְאָה מֻזְנָח.

אָבִי נָקַב בַּשֵּׁם "עַמְרָם" וּבֵרֵר הֵיכָן הוּא גָּר. בַּסּוֹף הֻנְחֵינוּ לְאַחַת הַכְּנִיסוֹת. עָלִינוּ שָׁלֹשׁ קוֹמוֹת וְדָפַקְנוּ בְּדֶלֶת אַחַת.

אִישׁ גָּבוֹהַּ קִבֵּל אֶת פָּנֵינוּ. "אַתָּה עַמְרָם כֹּהֵן?" שָׁאַל אָבִי.

"כֵּן, וּמָה אַתֶּם רוֹצִים?"

"אַתָּה אוּלַי לֹא זוֹכֵר אוֹתִי, אֲבָל אֲנִי נִפְגַּשְׁנוּ בַּצָּבָא. אֲנִי הָיִיתִי בַּ'חֶבְרָה קָדִישָׁא', וְאַתָּה הָיִיתָ בְּשֵׁרוּת מִלּוּאִים בְּמַחֲנֵה דּוֹתָן. זוֹכֵר?"

"אֲנִי רַק זוֹכֵר שֶׁהָיִיתִי בְּמַחֲנֵה דּוֹתָן," אָמַר הָאִישׁ. "אֲנִי לֹא זוֹכֵר אוֹתְךָ."

"לֹא נוֹרָא," אָמַר אָבִי. "הָעִקָּר שֶׁאֲנִי זוֹכֵר אוֹתְךָ. אַתָּה זוֹכֵר שֶׁשָּׂמוּ אוֹתְךָ בְּכֶלֶא צְבָאִי?"

"זוֹכֵר," אָמַר הָאִישׁ. "הָיִיתִי שָׁם רַק יוֹמַיִם וְאַחַר כָּךְ שִׁחְרְרוּ אוֹתִי."

"אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּסַפֵּר לַבֵּן שֶׁלִּי מַדּוּעַ הָיִיתָ בְּכֶלֶא צְבָאִי."

הָאִישׁ מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו (וְהָאֱמֶת שֶׁגַּם אֲנִי). הוּא לֹא מַמָּשׁ הֵבִין מַדּוּעַ הוּא צָרִיךְ לְסַפֵּר לְיֶלֶד דָּתִי קָטָן לָמָּה הָיָה בְּכֶלֶא צְבָאִי.

הוּא נָתַן בִּי עוֹד מַבָּט וְאָמַר: "בִּגְלַל שֶׁסֵּרַבְתִּי לְרַתֵּךְ אֶת הַשַּׁעַר שֶׁל הַבָּסִיס."

"וּמַדּוּעַ סֵרַבְתָּ לְרַתֵּךְ?" שָׁאַל אָבִי.

"בִּגְלַל שֶׁפָּחַדְתִּי שֶׁהַגִּצִּים יִפְגְּעוּ בָּעַיִן שֶׁלִּי."

"וּמַדּוּעַ פָּחַדְתָּ?"

"בִּגְלַל שֶׁזּוֹ הָעַיִן הַיְּחִידָה שֶׁעוֹבֶדֶת אֶצְלִי. הַשְּׁנִיָּה לֹא עוֹבֶדֶת. הִנֵּה, תִּסְתַּכֵּל."

הוּא קֵרֵב אֶת רֹאשׁוֹ לַפָּנִים שֶׁלִּי. עַיִן אַחַת הָיְתָה חוּמָה וְהַשְּׁנִיָּה יְרֻקָּה, כִּמְעַט לְבָנָה. "הַיְּרֻקָּה לֹא עוֹבֶדֶת," הוֹדִיעַ כְּאִלּוּ מְדֻבָּר בְּאֵיזוֹ מְנוֹרָה.

"וְלָמָּה לֹא עוֹבֶדֶת?" שָׁאַל אָבִי.

וְהָאִישׁ הֵחֵל לְסַפֵּר:

"נוֹלַדְתִּי בְּתֻרְכִּיָּה לִפְנֵי שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנִים. הָיִיתִי יֶלֶד עָשִׁיר וּמְפֻנָּק. לֹא הָיָה חָסֵר לִי כְּלוּם. יוֹם אֶחָד גִּלּוּ אֶצְלִי 'קָטָארָקְט' בָּעַיִן. מְדֻבָּר בְּגִדּוּל קָטָן, שֶׁמְּכַסֶּה אֶת הָעַיִן וּמְעַוֵּר אוֹתָהּ. אָבִי הוֹצִיא הַרְבֵּה כֶּסֶף וְעָשָׂה לִי נִתּוּחַ כָּאן בָּאָרֶץ. בְּאוֹתָהּ הִזְדַּמְּנוּת גַּם עָלִינוּ לָאָרֶץ."

"לְאַחַר הַנִּתּוּחַ הָיִיתִי צָרִיךְ לָלֶכֶת עִם עֲדָשָׁה גְּדוֹלָה, שֶׁמְּכַסָּה עַל הָעַיִן לַהֲגָנָה, וּלְהַזְלִיף מִדֵּי יוֹם טִפּוֹת עַל הָעַיִן הַפְּגוּעָה."

"אֲבָל אֲנִי הָיִיתִי יֶלֶד שׁוֹבָב וְלֹא הִסְכַּמְתִּי לָלֶכֶת עִם הָעֲדָשָׁה וְלֹא לָקַחַת אֶת הַטִּפּוֹת. הַהוֹרִים שֶׁלִּי נִסּוּ לְפַתּוֹת אוֹתִי בְּמַמְתַּקִּים וַאֲפִלּוּ בְּכֶסֶף, וַאֲנִי סֵרַבְתִּי. בַּתְּחִלָּה הֵם נִסּוּ לְאַיֵּם עָלַי, אֲבָל בַּסּוֹף הִתְיָאֲשׁוּ, וּלְאַט לְאַט אִבַּדְתִּי אֶת הָרְאִיָּה בָּעַיִן הַזֹּאת."

"כַּיּוֹם אֲנִי חַי בְּפַחַד," סִפֵּר הָאִישׁ. "אֲנִי פָּשׁוּט רוֹעֵד עַל הָעַיִן הַשְּׁנִיָּה שֶׁלִּי, כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאִם יִקְרֶה לָהּ מַשֶּׁהוּ הֲכִי קָטָן - אֲנִי אֶהְיֶה עִוֵּר. זֶה כָּל כָּךְ מַפְחִיד אוֹתִי. זוֹ הַסִּבָּה שֶׁהֶעֱדַפְתִּי לָשֶׁבֶת בְּכֶלֶא צְבָאִי מֵאֲשֶׁר לַעֲסֹק בְּהַלְחָמָה שֶׁל שַׁעַר בַּרְזֶל, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁאֲאַבֵּד אֶת עֵינִי הַשְּׁנִיָּה. אֲנִי חוֹלֵם בַּלֵּילוֹת שֶׁמַּשֶּׁהוּ נִכְנָס לִי לָעַיִן וַאֲנִי לֹא רוֹאֶה כְּלוּם, וְאָז אֲנִי מִתְעוֹרֵר שְׁטוּף זֵעָה וּמְגַלֶּה שֶׁזֶּה חֲלוֹם. וְאָז אֲנִי מִתְמַלֵּא בְּכַעַס גָּדוֹל וְנוֹרָא."

 "עַל מִי אַתָּה כּוֹעֵס?" שָׁאַל אָבִי.

"לֹא חָשׁוּב," אָמַר הָאִישׁ.

"זֶה מְאֹד חָשׁוּב שֶׁתְּסַפֵּר לַבֵּן שֶׁלִּי עַל מִי אַתָּה כּוֹעֵס. לִפְנֵי עֶשֶׂר שָׁנִים סִפַּרְתָּ אֶת זֶה לִי."

הָאִישׁ הִבִּיט בְּאָבִי, מְנַסֶּה לְהִזָּכֵר מָתַי פָּגַשׁ בּוֹ, אַךְ לְלֹא הוֹעִיל.

"אֲנִי כּוֹעֵס עַל הַהוֹרִים שֶׁלִּי," אָמַר בְּלַחַשׁ.

"מַדּוּעַ?" שָׁאַל אָבִי.

"בִּגְלַל שֶׁאֲנִי הָיִיתִי אָז יֶלֶד קָטָן, וְלֹא יָדַעְתִּי מָה אֲנִי מְעוֹלֵל לְעַצְמִי בְּכָךְ שֶׁאֵינִי הוֹלֵךְ עִם הָעֲדָשָׁה וְאֵינִי לוֹקֵחַ אֶת הַטִּפּוֹת. אֲבָל הֵם... הֵם כֵּן יָדְעוּ..."

"וּמָה אַתָּה רוֹצֶה מֵהֶם? הֵם נִסּוּ לְשַׁכְנֵעַ אוֹתְךָ לָקַחַת אֶת הַטִּפּוֹת וְאֶת הָעֲדָשָׁה."

"זֶה לֹא הָיָה מַסְפִּיק," אָמַר הָאִישׁ. "אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהֵם הָיוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת יוֹתֵר."

"מַה כְּבָר יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת?" אָמַר אָבִי. "הֲרֵי הֵם נָתְנוּ לְךָ כֶּסֶף וּמַמְתַּקִּים, וְאַתָּה פָּשׁוּט סֵרַבְתָּ. תַּגִּיד לִי, אֵיזֶה עוֹד דָּבָר הֵם יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת? חָשַׁבְתָּ עַל זֶה בִּכְלָל?"

"וַדַּאי שֶׁחָשַׁבְתִּי עַל זֶה," אָמַר הָאִישׁ. "אֲנִי חוֹשֵׁב עַל זֶה כָּל לַיְלָה מֵאָז הִגַּעְתִּי לְגִיל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. אֲנִי לֹא הָיִיתִי מְוַתֵּר לַבֵּן שֶׁלִּי. הָיִיתִי מַכְרִיחַ אוֹתוֹ בְּכֹחַ לָקַחַת אֶת הַטִּפּוֹת."

"וְאִם הוּא לֹא הָיָה מַסְכִּים?"

"אֵין לֹא מַסְכִּים. הָיִיתִי כּוֹבֵל לוֹ אֶת הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם וּמַזְלִיף לוֹ אֶת הַטִּפּוֹת, וְאִם הָיִיתִי רוֹאֶה שֶׁהוּא מְסָרֵב לָקַחַת אֶת הָעֲדָשָׁה, הָיִיתִי מַשְׁאִיר אוֹתוֹ בַּבַּיִת כָּל הַיּוֹם וְשׁוֹמֵר עָלָיו, וְאִם הוּא הָיָה מְנַסֶּה לְהוֹרִיד, הָיִיתִי..."

"דַּי, הֵבַנְתִּי אֶת הָעִקָּרוֹן," אָמַר אָבִי וְקָרַץ לַכִּוּוּן שֶׁלִּי. "אֵין צֹרֶךְ לְהַמְשִׁיךְ."

"אֲבָל אֵיפֹה אַתָּה בְּכָל הַסִּפּוּר?" שָׁאַל הָאִישׁ אֶת אָבִי.

"אֲנִי הָיִיתִי מַמָּשׁ לְיָדְךָ כַּאֲשֶׁר סֵרַבְתָּ לְהַלְחִים אֶת הַשַּׁעַר. אִם אַתָּה זוֹכֵר, הַמְּפַקֵּד הָלַךְ אָז בְּכַעַס לְהַזְעִיק אֶת הַמִּשְׁטָרָה הַצְּבָאִית, וְכַמָּה אֲנָשִׁים נִסּוּ לְשַׁכְנֵעַ אוֹתְךָ שֶׁלֹּא לְהַרְגִּיז אוֹתוֹ. וְאָז הִסְבַּרְתָּ לָהֶם שֶׁבְּשׁוּם מְחִיר לֹא תַּסְכִּים לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה - וְגִלִּיתָ אֶת הָעֻבְדָּה שֶׁאַתָּה עִוֵּר בְּעַיִן אַחַת."

"רֶגַע, אָז אַתָּה הַדָּתִי עִם הַזָּקָן שֶׁנִּסָּה לְשַׁכְנֵעַ אוֹתִי?"

"אֲנִי."

"הָיִיתָ אָז רָזֶה וְצָעִיר, לֹא?"

"שָׁמַנְתִּי וְזָקַנְתִּי," אָמַר אָבִי, וְכֻלָּנוּ צָחַקְנוּ.

"וּמַדּוּעַ הִגַּעְתָּ עַד לְכָאן?" שָׁאַל.

אָבִי הִבִּיט בִּי. "לְסַפֵּר?" שָׁאַל. הִנְהַנְתִּי.

"יֵשׁ לִי אוֹתָהּ בְּעָיָה עִם הַבֵּן שֶׁלִּי. הוּא צָרִיךְ לָשִׂים רְטִיָּה, אַחֶרֶת יְאַבֵּד אֶת רְאִיָּתוֹ. הֶחְלַטְתִּי לְהָבִיא אוֹתוֹ, שֶׁיִּשְׁמַע מִמְּךָ מַה קָּרָה לְךָ, וּבְעִקָּר עַד כַּמָּה אַתָּה כּוֹעֵס עַל הוֹרֶיךָ שֶׁלֹּא עָשׂוּ אֶת מַה שֶּׁאֲנִי מִתְכּוֹנֵן לַעֲשׂוֹת לוֹ מֵעַכְשָׁו, אִם לֹא יַדְבִּיק אֶת הָרְטִיָּה..."

כָּעֵת הֵבַנְתִּי הַכֹּל.

"כָּל הַכָּבוֹד לְךָ," אָמַר הָאִישׁ, "אֲנִי מְחַזֵּק אֶת יָדֶיךָ. אַל תְּוַתֵּר לוֹ. הוּא יוֹדֶה לְךָ בֶּעָתִיד עַל כָּל מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה עַכְשָׁו."

אָבִי לָחַץ אֶת יָדָיו, וַאֲנַחְנוּ פָּנִינוּ לָלֶכֶת.

פִּתְאוֹם הוּא קָרָא לָנוּ. "רֶגַע, מֵהֵיכָן בִּכְלָל יָדַעְתָּ אֶת שְׁמִי? אֵיךְ יָדַעְתָּ לְאַתֵּר אוֹתִי?"

אָבִי הִסְתּוֹבֵב וְשָׁאַל: "תַּגִּיד לִי, שָׁאַלְתָּ אֶת עַצְמְךָ מַדּוּעַ שִׁחְרְרוּ אוֹתְךָ מֵהַכֶּלֶא אַחֲרֵי יוֹמַיִם בִּמְקוֹם הַשְּׁבוּעַיִם שֶׁנִּגְזְרוּ עָלֶיךָ?"

"לֹא," אָמַר הָאִישׁ. "כְּלוֹמַר שָׁאַלְתִּי, אֲבָל עַד הַיּוֹם לֹא הָיְתָה לִי תְּשׁוּבָה."

אָבִי הוֹצִיא מִכִּיסוֹ מִכְתָּב יָשָׁן. "אַחֲרֵי שֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת סִפּוּרְךָ, בִּקַּשְׁתִּי מֵהַמִּפְקָדָה אֶת שִׁמְךָ וּתְעוּדַת הַזֶּהוּת שֶׁלְּךָ, וְכָתַבְתִּי לַפְּרַקְלִיטוּת הַצְּבָאִית מִכְתָּב שֶׁמַּסְבִּיר מַדּוּעַ סֵרַבְתָּ לְהַלְחִים אֶת הַשַּׁעַר. כָּתַבְתִּי לָהֶם, שֶׁאִם לֹא יְשַׁחְרְרוּ אוֹתְךָ, אָקִים זְעָקָה שֶׁתִּשָּׁמַע בְּכָל הָאָרֶץ. הֵם נִבְהֲלוּ וְשִׁחְרְרוּ אוֹתְךָ. אֶצְלִי נִשְׁאַר הֶעְתֵּק הַמִּכְתָּב, וְאִתּוֹ הַשֵּׁם וּתְעוּדַת הַזֶּהוּת. עִם הַפְּרָטִים הָאֵלֶּה לֹא הָיְתָה לִי שׁוּם בְּעָיָה לְאַתֵּר אוֹתְךָ."

עַמְרָם כֹּהֵן קָרָא בִּמְהִירוּת בַּמִּכְתָּב וְקָרָא: "אֲנִי לֹא מַאֲמִין. עַד הַיּוֹם לֹא חָלַמְתִּי מִי עָשָׂה לִי אֶת הַטּוֹבָה הַזֹּאת וְשִׁחְרֵר אוֹתִי מֵהַכֶּלֶא, וְגַם קִבַּלְתִּי פְּטוֹר מֵעֲבוֹדוֹת הָעֲלוּלוֹת לְסַכֵּן אֶת הָעַיִן שֶׁלִּי. אֲנִי מַמָּשׁ חַיָּב לְךָ טוֹבָה."

"כְּבָר לֹא," אָמַר אָבִי. "אֲנִי מַכִּיר אֶת בְּנִי, וְהַסִּפּוּר שֶׁלְּךָ בְּוַדַּאי הִשְׁפִּיעַ עָלָיו יוֹתֵר מִכָּל דָּבָר לָלֶכֶת עִם הָרְטִיָּה. בְּהֶחְלֵט הֶחְזַרְתָּ לִי עַל הַטּוֹבָה שֶׁעָשִׂיתִי לְךָ."

נִפְרַדְנוּ בִּידִידוּת רַבָּה וְנָסַעְנוּ חֲזָרָה לְאֵזוֹר הַמֶּרְכָּז. בְּדֶרֶךְ שָׁלַפְתִּי מִכִּיסִי רְטִיָּה וְהִדְבַּקְתִּי עַל הָעַיִן. אָבִי רַק הִבִּיט בִּי וְחִיֵּךְ.

לָמָּה נִזְכַּרְתִּי בְּכָל הַסִּפּוּר הַזֶּה כָּעֵת, שָׁנָה אַחֲרֵי?

כִּי לִפְנֵי שָׁבוּעַ הָלַכְנוּ לָרוֹפֵא. הוּא הוֹרָה לִי לְכַסּוֹת אֶת הָעַיִן הַשְּׂמָאלִית וְלִקְרֹא מֵהַקַּרְטוֹן. קָרָאתִי בְּלִי קֹשִׁי גַּם אֶת הַשּׁוּרוֹת הַקְּטַנּוֹת בְּיוֹתֵר. הוּא פָּשׁוּט נִדְהַם. "אַתָּה רוֹאֶה בָּעַיִן הַיְּמָנִית מַמָּשׁ כְּמוֹ בַּשְּׂמָאלִית," הִכְרִיז. "כְּשֶׁאַתָּה יוֹצֵא מִכָּאן, אַתָּה יָכוֹל לִזְרֹק אֶת הָרְטִיּוֹת לַפַּח הַקָּרוֹב."

הָרְטִיּוֹת כְּבָר בַּפַּח, אֲבָל הַסִּפּוּר נִשְׁאַר בִּשְׁבִיל הַיְּלָדִים שֶׁזְּקוּקִים לְטִפּוּל מְמֻשָּׁךְ בָּעֵינַיִם אוֹ בַּשִּׁנַּיִם. וְהָאֱמֶת... גַּם בִּשְׁבִיל הַהוֹרִים שֶׁלָּהֶם.

לרכישת ספרי חיים ולדר לילדים ולמבוגרים ב"הידברות שופס", היכנסו לקישור הבא,  או חייגו למספר: 073-222-12-50


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 5.1 (9 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

חומש אור החיים עם ביאור אור לעיניים

320לרכישה

מוצרים נוספים

כמים ליבך - הרבנית ימימה מזרחי

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

ילדים מספרים על עצמם 11 - חיים ולדר

חבורת תריג 4 - בתעלומת בבל - חיים ולדר

חבורת תריג - עונה 7

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים