ילדים מספרים על עצמם

ילדים מספרים על עצמם: כלא ושמו חופש

מנחם לא אוהב ללמוד. יום אחד הוא פוגש מורה מיוחד, שעושה איתו הסכם מיוחד עוד יותר. האם יעמוד בו?

| י"א ניסן התשע"ט |
(צילום: shutterstock)
אא

שְׁמִי מְנַחֵם.

אֲנִי גָּר בִּירוּשָׁלַיִם וְלוֹמֵד בְּכִתָּה ז'.

מֵאָז שֶׁאֲנִי זוֹכֵר אֶת עַצְמִי, לֹא אָהַבְתִּי לָלֶכֶת לְבֵית הַסֵּפֶר. הָיִיתִי מַמְצִיא כָּל מִינֵי תֵּרוּצִים: "כּוֹאֵב לִי הָרֹאשׁ", "אֲנִי מְצֻנָּן", וּכְשֶׁהַתֵּרוּצִים הָיוּ נִגְמָרִים, הָיִיתִי הוֹלֵךְ בְּלִי חֵשֶׁק, לֹא מַקְשִׁיב לְאַף מִלָּה, וְלִפְעָמִים גַּם מַפְרִיעַ בַּשִּׁעוּרִים.

הָיוּ תְּקוּפוֹת, שֶׁמִּתְּחִלַּת הַשִּׁעוּר, בְּכָל דַּקָּה, הָיִיתִי מַבִּיט בַּשָּׁעוֹן כְּדֵי לִרְאוֹת כַּמָּה דַּקּוֹת עָבְרוּ. גִּלִּיתִי שֶׁהַשָּׁעוֹן שֶׁלִּי עוֹבֵד נוֹרָא לְאַט. פַּעַם חָשַׁבְתִּי שֶׁהוּא פָּשׁוּט מְקֻלְקָל. הָלַכְתִּי לַשֶּׁעָן וְהוּא אָמַר לִי, שֶׁשְּׁעוֹנִים שֶׁל אֲנָשִׁים שֶׁאֵין לָהֶם מַה לַּעֲשׂוֹת, הוֹלְכִים לְאַט. בַּהַתְחָלָה חָשַׁבְתִּי שֶׁהוּא רְצִינִי וְלֹא הֵבַנְתִּי אֵיךְ זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת. אַחַר כָּךְ תָּפַסְתִּי, שֶׁהוּא בְּעֶצֶם הִתְכַּוֵּן לִצְחֹק עָלַי.

אֲנִי לֹא אוֹהֵב שֶׁצּוֹחֲקִים עָלַי, וְלָכֵן הֶחְלַטְתִּי שֶׁלֹּא אֵלֵךְ אֵלָיו יוֹתֵר. (מִמֵּילָא הַשָּׁעוֹן שֶׁלִּי תָּקִין).

בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים הָיִיתִי הָעַצְלָן שֶׁל הַכִּתָּה. לֹא הִקְשַׁבְתִּי כִּמְעַט, פְּעָמִים רַבּוֹת לֹא הֵכַנְתִּי שִׁעוּרִים, וּבִכְלָל, הָיִיתִי רָחוֹק רָחוֹק מִכָּל יַלְדֵי כִּתָּתִי.

הַרְבֵּה כַּעַס צָבַרְתִּי בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים עַל הַמּוֹרִים, שֶׁדּוֹרְשִׁים מִמֶּנִּי כָּל הַזְּמַן לְהַקְשִׁיב וְלָדַעַת, עַל הַמְּנַהֵל, הַמִּבְחָנִים, הַחֲזָרוֹת וְשִׁעוּרֵי הַבַּיִת. פְּעָמִים רַבּוֹת אָמַרְתִּי לְהוֹרַי, שֶׁאֲנִי לֹא אוֹהֵב לָלֶכֶת לְבֵית הַסֵּפֶר, שֶׁרַע לִי שָׁם. הִתְמַרְמַרְתִּי מְאֹד עַל כָּךְ שֶׁהַמְּבֻגָּרִים מַכְרִיחִים אוֹתָנוּ לָלֶכֶת לְבֵית הַסֵּפֶר. "אֲנִי לֹא אַכְרִיחַ אֶת הַיְּלָדִים שֶׁלִּי לָלֶכֶת לְמָקוֹם שֶׁהֵם לֹא רוֹצִים", אָמַרְתִּי פַּעַם לְאִמִּי בְּרֶגַע שֶׁל כַּעַס.

וְכָךְ, בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים, הָיִיתִי יוֹשֵׁב (אוֹ מִסְתּוֹבֵב) בַּכִּתָּה, בּוֹנֶה מְטוֹסִים וְשׁוֹלֵחַ אוֹתָם, נִזְרָק מֵהַכִּתָּה, מְקַבֵּל עֹנֶשׁ וְכוֹתֵב אוֹתוֹ בְּאֶמְצַע הַשִּׁעוּר. בְּקִצּוּר, יֶלֶד עַצְלָן.

הָאֱמֶת הִיא, שֶׁהָיוּ רְגָעִים שֶׁכֵּן הָיִיתִי מַקְשִׁיב, בְּעִקָּר כַּאֲשֶׁר הַמְּחַנֵּךְ הָיָה גּוֹעֵר בְּתַלְמִיד אַחֵר אוֹ נוֹתֵן מוּסָר לַכִּתָּה עַל מַעֲשֶׂה לֹא טוֹב שֶׁאֵרַע. אֵלֶּה הָרְגָעִים בָּהֶם הָיִיתִי "מִתְעוֹרֵר לִתְחִיָּה", מַקְשִׁיב וְנֶהֱנֶה מִכָּל רֶגַע שֶׁל בִּטּוּל הַלִּמּוּד (חוּץ מֵהַמִּקְרִים בָּהֶם הָיָה הַמּוֹרֶה צוֹעֵק עָלַי. אָמְנָם הָיִיתִי מִתְעוֹרֵר לִתְחִיָּה, אֲבָל בְּהֶחְלֵט לֹא נֶהֱנֶה...).

יוֹם אֶחָד, בַּשִּׁעוּר הָאַחֲרוֹן, הוֹרָה לָנוּ הַמְּחַנֵּךְ לִסְגֹּר אֶת הַסְּפָרִים, כִּי הוּא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת בַּכִּתָּה סֶקֶר קָטָן. מוּבָן שֶׁהִזְדָּרַזְתִּי הַפַּעַם לְמַלֵּא אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל הַמְּחַנֵּךְ, אַךְ הִתְבָּרֵר לִי שֶׁאֲנִי לֹא יָכוֹל לִסְגֹּר אֶת הַסֵּפֶר, כִּי לֹא פָּתַחְתִּי אוֹתוֹ...

"אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁאֹל כָּל אֶחָד מִכֶּם, אֵיזוֹ הַחְלָטָה הוּא הָיָה מַחְלִיט לוּ הָיָה רֹאשׁ מֶמְשָׁלָה".

הַיְּלָדִים דַּוְקָא הִתְלַהֲבוּ מֵהַשְּׁאֵלָה וְהֵחֵלּוּ לַעֲנוֹת, כְּשֶׁהַמּוֹרֶה רוֹשֵׁם עַל הַלּוּחַ.

יוֹסִי אָמַר: "אֲנִי הָיִיתִי סוֹגֵר אֶת כָּל הַכְּבִישִׁים בְּשַׁבָּת".

מֵאִיר אָמַר: "אֲנִי, אִם הָיִיתִי רֹאשׁ מֶמְשָׁלָה, הָיִיתִי בּוֹנֶה הֲמוֹן בָּתֵּי כְּנֶסֶת וִישִׁיבוֹת".

דּוּדוּ אָמַר: "הָיִיתִי מַרְחִיב אֶת חוֹף הַיָּם הַנִּפְרָד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה צָפוּף לַחֲרֵדִים".

שְׂרוּלִיק אָמַר: "אֲנִי הָיִיתִי מְחַלֵּק אֶת כָּל הַכֶּסֶף שֶׁל הַמֶּמְשָׁלָה לָאֶזְרָחִים".

יוֹאָב אָמַר: "אֲנִי הָיִיתִי עוֹשֶׂה שָׁלוֹם עִם רוּסְיָה" (הוּא הִתְכַּוֵּן כַּמּוּבָן לְסוּרְיָה).

גִּידִי אָמַר: "אֲנִי דַּוְקָא הָיִיתִי יוֹצֵא לְמִלְחָמָה עִם סוּרְיָה".

אֵלִי אָמַר: "אֲנִי הָיִיתִי מְחַלֵּק דִּירוֹת חִנָּם לְאַבְרֵכִים".

צְבִיקִי אָמַר: "אֲנִי הָיִיתִי מְבַטֵּל אֶת כָּל הַמִּפְלָגוֹת וְעוֹשֶׂה מִפְלָגָה אַחַת לְכֻלָּם. שֶׁיִּהְיוּ מְאֻחָדִים".

וְאָז הִגִּיעַ תּוֹרִי. לֹא הָיָה לִי סָפֵק מָה אֲנִי הוֹלֵךְ לוֹמַר: "אֲנִי הָיִיתִי מְבַטֵּל אֶת בָּתֵּי הַסֵּפֶר", אָמַרְתִּי.

צְחוֹק פָּרַץ בַּכִּתָּה. גַּם הַמְּחַנֵּךְ חִיֵּךְ.

הוּא הִמְשִׁיךְ לִשְׁאֹל אֶת כָּל תַּלְמִידֵי הַכִּתָּה. שְׁנַיִם הָיוּ נוֹתְנִים אוֹטוֹ לְכָל אֶזְרָח, אֶחָד הָיָה סוֹגֵר אֶת הַמְּדִינָה, וּשְׁאָר הַיְּלָדִים הָיוּ מְיַבְּשִׁים אֶת הַיָּם, בּוֹנִים מִגְדָּלִים, מְסַדְּרִים רַכֶּבֶת חַשְׁמַלִּית לְבֵית הַסֵּפֶר, כַּמּוּבָן אִם הֵם הָיוּ רָאשֵׁי מֶמְשָׁלָה.

כְּשֶׁסִּיְּמוּ כֻּלָּם, אָמַר הַמְּחַנֵּךְ: "תִּרְאוּ כַּמָּה הַתְּשׁוּבוֹת מַתְאִימוֹת לַתַּלְמִידִים", וְהֵחֵל לִקְרֹא אֶת הַשֵּׁמוֹת וְהַתְּשׁוּבוֹת. הַסִּכּוּם הָיָה מַמָּשׁ מְרַתֵּק, כִּי הוּא בֶּאֱמֶת הוֹכִיחַ לָנוּ אֶת דְּבָרָיו, שֶׁכָּל אֶחָד מְדַבֵּר מֵהִרְהוּרֵי לִבּוֹ.

וּבֶאֱמֶת, דּוּדוּ, לְמָשָׁל, בְּדִיּוּק לוֹמֵד שְׂחִיָּה וְאוֹהֵב לְהִתְפָּאֵר בְּכָךְ שֶׁהוּא הַשַּׂחְיָן הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, לָכֵן הוּא מַצִּיעַ לְהַרְחִיב אֶת הַחוֹף, אָח שֶׁל אֵלִי הִתְאָרֵס וְהֵם מְחַפְּשִׂים דִּירָה בִּשְׁבִילוֹ, צְבִיקִי הוּא פּוֹלִיטִיקַאי כָּזֶה, שֶׁגַּם בַּכִּתָּה מְנַסֶּה תָּמִיד לַעֲשׂוֹת אַחְדוּת (וְלֹא כָּל כָּךְ הוֹלֵךְ לוֹ), גִּידִי הָיָה יוֹצֵא לְמִלְחָמָה לֹא רַק עִם סוּרְיָה אֶלָּא עִם כָּל הָעוֹלָם, כִּי זֶה מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה בְּכָל הַפְסָקָה, יוֹאָב הָיָה עוֹשֶׂה שָׁלוֹם (עִם רוּסְיָה...) בִּגְלַל שֶׁהוּא טִפּוּס כָּזֶה שֶׁאוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, וְהַהוֹרִים שֶׁל יוֹסִי וּמֵאִיר הֵם עַסְקָנִים צִבּוּרִיִּים, שֶׁנֶּאֱבָקִים לִסְגֹּר כְּבִישִׁים בְּשַׁבָּת וְלִבְנוֹת מוֹסְדוֹת חִנּוּךְ.

וְכַמּוּבָן אֲנִי. רוֹצֶה לִסְגֹּר אֶת בֵּית הַסֵּפֶר, אֶלָּא מָה?

הַשִּׁעוּר הִסְתַּיֵּם, וְכֻלָּנוּ הִתְפַּזַּרְנוּ שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב, מְשׂוֹחֲחִים עַל הַשִּׁעוּר הַמְּעַנְיֵן וְצוֹחֲקִים עַל הַתְּשׁוּבוֹת הַמְּעַנְיְנוֹת לֹא פָּחוֹת.

הַתְּשׁוּבוֹת שֶׁלָּנוּ נוֹתְרוּ עַל הַלּוּחַ עַד לְאַחַר הַצָּהֳרַיִם. הַמּוֹרֶה שֶׁל אַחַר הַצָּהֳרַיִם נִכְנַס לַכִּתָּה, הִבִּיט אֲרֻכּוֹת בַּכָּתוּב עַל הַלּוּחַ, חִיֵּךְ לְעַצְמוֹ מִדֵּי פַּעַם וְהִבִּיט עַל הַתַּלְמִידִים.

וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ אֶל הַתְּשׁוּבָה שֶׁלִּי, הוּא מִהֵר לְחַפֵּשׂ אוֹתִי בְּמַבָּטוֹ. הוּא לֹא נִרְאָה כָּעוּס בִּמְיֻחָד, גַּם לֹא צָחַק. כַּאֲשֶׁר סִיֵּם אֶת קְרִיאַת הַכָּתוּב עַל הַלּוּחַ, הוֹרָה לָנוּ לִפְתֹּחַ אֶת סִפְרֵי הַנָּבִיא וְהֵחֵל לְלַמֵּד.

כָּרָגִיל, חָלַמְתִּי חֲצִי שִׁעוּר וְהִפְרַעְתִּי בְּחֶצְיוֹ הַשֵּׁנִי. לִקְרַאת סוֹף הַשִּׁעוּר, מָחַק הַמּוֹרֶה אֶת הַלּוּחַ וְהֵחֵל לִרְשֹׁם שְׁאֵלוֹת.

יַלְדֵי הַכִּתָּה הוֹצִיאוּ אֶת הַמַּחְבֶּרֶת וְהֵחֵלּוּ לִרְשֹׁם בְּמֶרֶץ. הַמּוֹרֶה נָתַן לָנוּ זְמַן גַּם לִרְשֹׁם אֶת הַתְּשׁוּבוֹת, וְכַמָּה מֵהַיְּלָדִים כְּבָר הֵחֵלּוּ לָגֶשֶׁת אֵלָיו, כְּדֵי שֶׁיַּעֲנִיק לָהֶם צִיּוּן עַל תְּשׁוּבוֹתֵיהֶם. וּפִתְאוֹם קָם הַמּוֹרֶה וְהֵחֵל לְסַיֵּר בֵּין הַטּוּרִים. קִוִּיתִי שֶׁהוּא לֹא יַגִּיעַ אֵלַי, אַךְ תִּקְוָתִי נִכְזְבָה. הוּא נָטַל אֶת מַחְבַּרְתִּי וְרָאִיתִי אֵיךְ פָּנָיו מִתְכַּעֲסוֹת וְהוֹלְכוֹת.

"אַתָּה רוֹצֶה לוֹמַר לִי שֶׁזֶּה מַה שֶּׁהִסְפַּקְתָּ לַעֲשׂוֹת מֵאָז שֶׁהִתְחַלְנוּ לִרְשֹׁם?", שָׁאַל.

שָׁתַקְתִּי.

יָדַעְתִּי שֶׁכַּעֲסוֹ מֻצְדָּק. הַדַּף הָיָה רֵיק לַחֲלוּטִין. נוּ טוֹב, לֹא רֵיק מַמָּשׁ, הָיוּ בּוֹ כַּמָּה קִשְׁקוּשִׁים.

"זֶה מַה שֶּׁהִסְפַּקְתָּ לַעֲשׂוֹת?", זָעַם הַמּוֹרֶה. "רֹב יַלְדֵי הַכִּתָּה הִסְפִּיקוּ לִרְשֹׁם אֶת הַשְּׁאֵלוֹת וְאֶת הַתְּשׁוּבוֹת, וְאַתָּה...".

הוּא הִבִּיט בִּי וַאֲנִי בַּשֻּׁלְחָן, אוֹ בְּעֶצֶם בַּקִּשְׁקוּשִׁים שֶׁעַל הַמַּחְבֶּרֶת שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן, וּפִתְאוֹם אֲנִי שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ אוֹמֵר לִי: "הִסְתַּכֵּל עַל הַלּוּחַ".

הִסְתַּכַּלְתִּי.

"אַתָּה רוֹאֶה מָה רָשׁוּם לְאַחַר הַשְּׁאֵלָה הַשִּׁשִּׁית, הָאַחֲרוֹנָה?".

בֶּטַח רָאִיתִי. הָיָה רָשׁוּם שָׁם: "מְנַחֵם: אֲנִי הָיִיתִי סוֹגֵר אֶת בֵּית הַסֵּפֶר". חַוַּת דַּעְתִּי הָעֲמֻקָּה מֵהַשִּׁעוּר הַקּוֹדֵם נִשְׁאֲרָה כְּתוּבָה עַל הַלּוּחַ.

"גַּשׁ אֵלַי אַחֲרֵי הַשִּׁעוּר", בִּקֵּשׁ הַמּוֹרֶה.

הִמְתַּנְתִּי שֶׁיִּסְתַּיֵּם הַשִּׁעוּר. שִׁעַרְתִּי שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לָתֵת לִי אֵיזֶה עֹנֶשׁ. נוּ מֵילָא, הִתְרַגַּלְתִּי לָזֶה.

"אֲנִי הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת אִתְּךָ אֵיזֶה נִסָּיוֹן שֶׁעָשִׂיתִי כְּבָר עִם שְׁלוֹשָׁה תַּלְמִידִים בֶּעָבָר".

'מַה הוּא כְּבָר יָכוֹל לְהַצִּיעַ לִי - שֶׁאֶשְׁתַּדֵּל? אוּלַי מִבְצָע עִם פְּרָסִים', הִרְהַרְתִּי.

"הָרַעְיוֹן שֶׁלִּי הוּא לָתֵת לְךָ שִׁחְרוּר בִּלְתִּי מֻגְבָּל מֵהַלִּמּוּדִים, מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁרָצִיתָ. תּוּכַל לְהִשָּׁאֵר בַּבַּיִת כְּכָל שֶׁתִּרְצֶה".

הִבַּטְתִּי בּוֹ בַּחֲשָׁד. "הַמּוֹרֶה רוֹצֶה לְהָעִיף אוֹתִי מִבֵּית הַסֵּפֶר?".

"מַמָּשׁ לֹא", הִצְהִיר הַמּוֹרֶה. "אֲנִי מַצִּיעַ לְךָ מִבְצָע, בּוֹ תּוּכַל לְהֵעָדֵר מִבֵּית הַסֵּפֶר כַּמָּה זְמַן שֶׁתִּרְצֶה, אֲפִלּוּ חֳדָשִׁים שְׁלֵמִים, מִבְּלִי שֶׁנַּעֲשֶׂה לְךָ כְּלוּם. לֹא הַמְּנַהֵל, לֹא הַמְּחַנֵּךְ וְלֹא אֲנִי. פָּשׁוּט תֵּשֵׁב לְךָ בַּבַּיִת וְתַעֲשֶׂה מַה שֶּׁאַתָּה רוֹצֶה".

"וּמָה עִם הַהוֹרִים?", שָׁאַלְתִּי.

"אֲנַחְנוּ נְדַבֵּר אִתָּם שֶׁלֹּא יַעֲנִישׁוּ אוֹתְךָ. נַסְבִּיר לָהֶם שֶׁמְּדֻבָּר בְּמִבְצָע וְלֹא בְּהַרְחָקָה. נֹאמַר לָהֶם שֶׁזֶּה נַעֲשָׂה בְּהַסְכָּמָתְךָ וּבְהַסְכָּמָתָם, וְאִם לֹא הָיִיתָ מַסְכִּים, לֹא הָיִינוּ עוֹשִׂים זֹאת בְּנִגּוּד לִרְצוֹנְכֶם".

"וּמַדּוּעַ שֶׁהַמְּחַנֵּךְ וְהַמְּנַהֵל יַסְכִּימוּ לָזֶה?", שָׁאַלְתִּי.

"הָאֱמֶת הִיא, שֶׁבַּפְּעָמִים הַקּוֹדְמוֹת הֵם מַמָּשׁ לֹא הִסְכִּימוּ, וְהָיִיתִי צָרִיךְ לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָם בְּתַחֲנוּנִים, אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁרָאוּ אֶת הַהַצְלָחָה הַגְּדוֹלָה בַּפְּעָמִים הַקּוֹדְמוֹת, הֵם כְּבָר סוֹמְכִים עָלַי".

"מָה, כְּבָר עֲשִׂיתֶם אֶת הַ...הַ...מִּבְצָע הַזֶּה לְמִישֶׁהוּ?".

"לִשְׁלֹשָׁה תַּלְמִידִים לְפָנֶיךָ בְּעֶשֶׂר הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת, בְּתֵאוּם מָלֵא עִם הַמְּחַנֵּךְ, הַהַנְהָלָה וְהַהוֹרִים. הֵם נִבְחֲרוּ לְאַחַר בְּדִיקָה קַפְּדָּנִית, שֶׁקָּבְעָה כִּי הֵם מַתְאִימִים לִתְנָאֵי הַמִּבְצָע. עָלֶיךָ לְהָבִין. זֶה לֹא מִבְצָע שֶׁמַּתְאִים לְכָל תַּלְמִיד".

זֶה נִשְׁמַע לִי כְּמוֹ בְּדִיחָה. "הַמּוֹרֶה רוֹצֶה לוֹמַר לִי, שֶׁהַמְּנַהֵל נָתַן לְתַלְמִיד לָלֶכֶת הַבַּיְתָה לִזְמַן בִּלְתִּי מֻגְבָּל, לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה בְּלִי לִלְמֹד מִלָּה, וְזֶה לֹא הָיָה הֶעָפָה מִבֵּית הַסֵּפֶר?".

"בְּדִיּוּק", אָמַר הַמּוֹרֶה. "אֲנַחְנוּ מוּכָנִים לַחְתֹּם לְךָ שֶׁתּוּכַל לָלֶכֶת, בְּלִי לַחְשֹׁשׁ לְאַבֵּד אֶת זְכֻיּוֹתֶיךָ בְּבֵית הַסֵּפֶר".

זֶה נִשְׁמַע לִי פַנְטַסְטִי מִכְּדֵי לִהְיוֹת אֲמִתִּי. הִקְשֵׁיתִי עָלָיו בִּשְׁאֵלוֹת רַבּוֹת, וְנוֹכַחְתִּי לָדַעַת שֶׁהוּא רְצִינִי בִּדְבָרָיו, וְכִי כְּבָר שְׁלוֹשָׁה לְפָנַי נֶהֱנוּ מֵהַהֶסְדֵּר הַזֶּה. הוּא הִסְבִּיר מַשֶּׁהוּ עַל כָּךְ, שֶׁהַמִּבְצָע הַזֶּה מַתְאִים לְכָאֵלֶּה הַמּוֹאֲסִים בַּמִּסְגֶּרֶת. הוּא נִשְׁמַע לִי מְאֹד מְשֻׁכְנָע בִּדְבָרָיו, וְהָעִנְיָן בְּהֶחְלֵט הֵחֵל לִקְסֹם לִי. 'לָמָּה לֹא?', חָשַׁבְתִּי, 'אִם זֶה לֹא עֹנֶשׁ וַאֲפִלּוּ מְדֻבָּר בְּתָכְנִית רְצִינִית, מָה אִכְפַּת לִי לְהַסְכִּים לְחֹפֶשׁ גָּדוֹל בְּאֶמְצַע הַחֹרֶף?'.

"אֲנִי אֲשׂוֹחֵחַ עִם הַמְּחַנֵּךְ, הַהַנְהָלָה וְהַהוֹרִים שֶׁלְּךָ, וּכְבָר מֵהַשָּׁבוּעַ הַבָּא נוּכַל לְהַתְחִיל בַּתָּכְנִית", אָמַר הַמּוֹרֶה.

(צילום: shutterstock)

הָלַכְתִּי הַבַּיְתָה. לֹא אָמַרְתִּי דָּבָר לְהוֹרַי, אַךְ הָיִיתִי שָׁקוּעַ בְּמַחְשָׁבוֹת עֲמֻקּוֹת עַל הָרַעְיוֹן שֶׁל הַמּוֹרֶה, וּכְכָל שֶׁהִתְעַמַּקְתִּי, לֹא הִצְלַחְתִּי לְהָבִין מַדּוּעַ הוּא הִצִּיעַ לִי הַצָּעָה כָּזוֹ, וּמַה בְּדִיּוּק מִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֶיהָ.

עָבְרוּ יוֹמַיִם. הַמְּחַנֵּךְ נִגַּשׁ אֵלַי. "שָׁמַעְתִּי עַל הַתָּכְנִית, הִסְכַּמְתִּי לָהּ, וַאֲנִי מְאַחֵל לְךָ הַצְלָחָה". נִעְנַעְתִּי בְּרֹאשִׁי. לֹא הָיָה נָעִים לִי לְהַרְחִיב בְּשִׂיחָה עַל כָּךְ, וּלְמַעַן הָאֱמֶת כְּבָר הִתְחַלְתִּי לְפַחֵד מִכָּל הָעִנְיָן, אֲבָל כְּבָר הָיִיתִי בְּתוֹכוֹ וְלֹא מָצָאתִי עֹז לוֹמַר: "הֶחְלַטְתִּי לְהִתְחָרֵט". בְּאוֹתוֹ יוֹם אָמְרָה לִי אִמִּי: "אָז, מְנַחֵם, מִיּוֹם רִאשׁוֹן אַתָּה בַּבַּיִת?".

"אִם אַתְּ מַסְכִּימָה", אָמַרְתִּי.

"הִסְכַּמְתִּי", אָמְרָה אִמִּי. "אֲנִי רוֹאָה אֵילוּ צָרוֹת אַתָּה עוֹשֶׂה לִי כָּל בֹּקֶר בַּקִּימָה, בְּנוֹסָף לַתְּלוּנוֹת שֶׁאֲנִי מְקַבֶּלֶת מִבֵּית הַסֵּפֶר. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁזֶּה דַּוְקָא רַעְיוֹן טוֹב שֶׁתְּנַסֶּה לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁאַתָּה שׁוֹאֵף אֵלָיו. חֹפֶשׁ גָּדוֹל מִכָּאן וְעַד לְהוֹדָעָה חֲדָשָׁה".

בְּיוֹם שִׁשִּׁי הָלַכְתִּי לְשִׂיחָה אַחֲרוֹנָה עִם הַמּוֹרֶה. הוּא אָמַר לִי: "אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁתֵּהָנֶה בַּחֹפֶשׁ שֶׁאֲנַחְנוּ נוֹתְנִים לְךָ. כְּפִי שֶׁשַּׂמְתָּ לֵב, כָּל הַתְּנָאִים לְטוֹבָתְךָ. אֲנַחְנוּ לֹא זוֹרְקִים אוֹתְךָ, אֲנַחְנוּ מִתְחַיְּבִים לְקַבֵּל אוֹתְךָ, זֶה לֹא יִפְגַּע בַּזְּכֻיּוֹת שֶׁלְּךָ כָּאן. רַק תְּנַאי אֶחָד יֵשׁ לִי. כְּדֵי שֶׁהַתָּכְנִית תַּצְלִיחַ, עָלֶיךָ לְהִתְחַיֵּב לְהִשָּׁאֵר בַּבַּיִת חֹדֶשׁ יָמִים. לֹא פָּחוֹת".

"וְ...וְ... אַחֲרֵי חֹדֶשׁ אֲנִי אֶצְטָרֵךְ לַחְזֹר?".

"חָלִילָה," אָמַר הַמּוֹרֶה, "תּוּכַל לְהִשָּׁאֵר אֲפִלּוּ שָׁנָה, רַק שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא, שֶׁלִּפְנֵי שֶׁיַּעֲבֹר חֹדֶשׁ לֹא תּוּכַל לַחְזֹר. וְלֹא בִּגְלַל שֶׁאֲנַחְנוּ זוֹרְקִים אוֹתְךָ, אֶלָּא בִּגְלַל שֶׁאַתָּה מַסְכִּים לָזֶה מִלְּכַתְּחִלָּה".

"וַדַּאי שֶׁאֲנִי מַסְכִּים", אָמַרְתִּי.

הַשַּׁבָּת עָבְרָה עָלַי בְּצִפִּיָּה לִתְחִלַּת הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל הַמְּצַפֶּה לִי. יוֹם רִאשׁוֹן הִגִּיעַ. שָׁמַעְתִּי אֶת אַחַי וְאַחְיוֹתַי קָמִים בְּשֶׁבַע בַּבֹּקֶר וְעוֹזְבִים אֶחָד אֶחָד אֶת הַבַּיִת. שָׁמַעְתִּי אֶת אָחִי הַקָּטָן יוֹסִי אוֹמֵר "שָׁיוֹם" (שָׁלוֹם), וְלִי אַף אֶחָד לֹא הִפְרִיעַ, יָשַׁנְתִּי לַהֲנָאָתִי עוֹד וָעוֹד וָעוֹד.

הִתְעוֹרַרְתִּי בְּשָׁעָה תֵּשַׁע, הִתְגַּלְגַּלְתִּי בְּתוֹךְ הַשְּׂמִיכָה עוֹד חֲצִי שָׁעָה, וּלְאַחַר מִכֵּן קַמְתִּי, נָטַלְתִּי יָדַיִם, הִתְלַבַּשְׁתִּי, הִתְפַּלַּלְתִּי וְנִגַּשְׁתִּי לַמִּטְבָּח לֶאֱכֹל. הֵכַנְתִּי לְעַצְמִי חֲבִיתָה וִירָקוֹת, וּכְשֶׁסִּיַּמְתִּי לֶאֱכֹל, הָלַכְתִּי שׁוּב לְחַדְרִי, כְּדֵי לַחְשֹׁב מָה אֲנִי הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת.

הָלַכְתִּי לַאֲרוֹן הַמִּשְׂחָקִים. הָיוּ שָׁם הֲמוֹן מִשְׂחָקִים, אַךְ הָיְתָה בְּעָיָה אַחַת, שֶׁבְּכֻלָּם צָרִיךְ לְפָחוֹת שְׁנֵי שַׂחְקָנִים, וְלִי לֹא הָיָה עִם מִי לְשַׂחֵק. נִזְכַּרְתִּי שֶׁיֵּשׁ לִי אֵיזֶה "גֵּימְבּוֹי" עִם הֲמוֹן מִשְׂחָקִים שֶׁכְּבָר יוֹבֵל לֹא שִׂחַקְתִּי בּוֹ. מָצָאתִי אוֹתוֹ וְהִתְחַלְתִּי לְשַׂחֵק.

חֲצִי שָׁעָה שִׂחַקְתִּי, עַד שֶׁנִּמְאַס לִי. הַשָּׁעָה הָיְתָה אַחַת עֶשְׂרֵה בַּבֹּקֶר. נִזְכַּרְתִּי שֶׁעַכְשָׁו יֵשׁ שִׁעוּר וַאֲנִי מְשֻׁחְרָר מִמֶּנּוּ. זֶה עָשָׂה לִי טוֹב. יָשַׁבְתִּי עַל מִטָּתִי וְחָשַׁבְתִּי מַה לַּעֲשׂוֹת.

הָלַכְתִּי לַמִּטְבָּח. אִמִּי הָיְתָה שָׁם וְהֵכִינָה אֶת אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם.

"אַתְּ רוֹצָה שֶׁאֶעֱזֹר לָךְ?", נִסִּיתִי לִהְיוֹת יֶלֶד טוֹב.

"לֹא, תּוֹדָה", אָמְרָה. "אֲנִי מִסְתַּדֶּרֶת לְבַד".

הָלַכְתִּי שׁוּב לְחַדְרִי, וּמִשָּׁם לַמִּרְפֶּסֶת. הִבַּטְתִּי בָּרְחוֹבוֹת. הֵם נִרְאוּ רֵיקִים. הֶחְלַטְתִּי לִנְסֹעַ עַל הָאוֹפַנַּיִם.

הִתְחַלְתִּי לִנְסֹעַ בָּרְחוֹבוֹת. בְּדֶרֶךְ כְּלָל הָיִיתִי נוֹסֵעַ עִם חֲבֵרִים, אֲבָל הַחֲבֵרִים הַמִּסְכֵּנִים שֶׁלִּי רָכְבוּ עַכְשָׁו עַל הַכִּסֵּא שֶׁלָּהֶם בַּכִּתָּה, וַאֲנִי כְּמוֹ מֶלֶךְ עַל הָאוֹפַנַּיִם. הָרְחוֹב הָיָה רֵיק מֵאֲנָשִׁים. רַק זְקֵנִים יָשְׁבוּ עַל סַפְסָלִים וְהִבִּיטוּ בִּי בִּתְמִיהָה, וְעוֹד כַּמָּה נָשִׁים עִם סַלִּים. חֲצִי שָׁעָה רָכַבְתִּי, עַד שֶׁהִתְעַיַּפְתִּי וְחָזַרְתִּי הַבַּיְתָה.

(צילום: shutterstock)

הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. הָלַכְתִּי לְחַדְרִי, הִסְתַּכַּלְתִּי שׁוּב בַּאֲרוֹן הַמִּשְׂחָקִים, אַחַר כָּךְ נָטַלְתִּי אֶת הַגֵּימְבּוֹי לְיָדַי וְשִׂחַקְתִּי בּוֹ מִשְׂחָק אֶחָד וְנִמְאַס לִי. נִשְׁכַּבְתִּי עַל הַמִּטָּה וְהִרְגַּשְׁתִּי דֵּי עָיֵף. יָשַׁבְתִּי כָּךְ לְלֹא תְּנוּעָה בְּעֵרֶךְ שָׁעָה, עַד שֶׁנִּשְׁמַע פַּעֲמוֹן הַדֶּלֶת. זִנַּקְתִּי לִפְתֹּחַ. בַּדֶּלֶת עָמְדָה אֲחוֹתִי. הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי שָׂמֵחַ לִקְרָאתָהּ.

"לָמָּה אַתָּה לָבוּשׁ? מָה, אַתָּה לֹא חוֹלֶה?", שָׁאֲלָה אֲחוֹתִי.

לֹא עָנִיתִי לָהּ.

מִסְפַּר דַּקּוֹת לְאַחַר מִכֵּן הִגִּיעוּ אַחַי וְאַחְיוֹתַי, וְהַבַּיִת הִתְמַלֵּא בְּרַעַשׁ וּבַהֲמֻלָּה, שֶׁדֵּי נָעֲמָה לִי לְאַחַר כָּל הַשֶּׁקֶט שֶׁל הַבֹּקֶר.

אָכַלְנוּ אֲרוּחַת צָהֳרַיִם, וְכָל הָאַחִים וְהָאֲחָיוֹת שֶׁלִּי סִפְּרוּ מֶה עָבַר עֲלֵיהֶם בְּבֵית הַסֵּפֶר, בַּשִּׁעוּרִים וּבַהַפְסָקוֹת. אֲפִלּוּ מוֹיְשִׁי הַקָּטָן הִצְחִיק אֶת כֻּלָּנוּ כְּשֶׁסִּפֵּר עַל הָעֹנֶשׁ שֶׁקִּבֵּל מֵעוֹזֶרֶת הַגַּנֶּנֶת, בִּגְלַל שֶׁפִּזֵּר אֶת הַקֻּבִּיּוֹת בַּחוֹל.

בְּשָׁעָה שָׁלֹשׁ שָׁבוּ הָאַחִים שֶׁלִּי לְבֵית הַסֵּפֶר, חוּץ מֵאָחִי הַקָּטָן, שֶׁנִּשְׁאַר בַּבַּיִת וְשִׂחֵק בְּפָּזֶל שֶׁל אַרְבָּעָה חֲלָקִים... אַחְיוֹתַי מִהֲרוּ לְחוּגִים שׁוֹנִים בָּהֶם הֵן מִשְׁתַּתְּפוֹת,

וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי שׁוּב לְבַדִּי. נִסִּיתִי לְשַׂחֵק מְעַט עִם אָחִי הַקָּטָן, אֲבָל רָאִיתִי שֶׁהוּא מַעֲדִיף לְשַׂחֵק לְבַד. יָרַדְתִּי לְמַטָּה.

בַּגִּנָּה הָיוּ הֲמוֹן אִמָּהוֹת שֶׁיָּשְׁבוּ עִם יַלְדֵיהֶן הַקְּטַנִּים. עָשִׂיתִי כַּמָּה סִיבוּבִים עַל הָאוֹפַנַּיִם, וְהִבְחַנְתִּי שֶׁכַּמָּה נָשִׁים מַבִּיטוֹת בִּי וּמְדַבְּרוֹת בֵּינָן לְבֵין עַצְמָן. חָשַׁבְתִּי: 'אוּלַי הֵן חוֹשְׁבוֹת שֶׁעַפְתִּי מִבֵּית הַסֵּפֶר. אֲנִי צָרִיךְ לְהַגִּיד לָהֶן שֶׁזֶּה לֹא נָכוֹן', אֲבָל הִתְבַּיַּשְׁתִּי.

הָעֶרֶב הִגִּיעַ. הָלַכְתִּי לִתְפִלַּת עַרְבִית וּפָגַשְׁתִּי כַּמָּה מֵחֲבֵרַי, שֶׁכַּמּוּבָן לֹא יָדְעוּ מַדּוּעַ אֲנִי נֶעֱדָר. "אַתָּה דַּוְקָא נִרְאֶה בָּרִיא", אָמַר נַפְתָּלִי. "הִצְלַחְתָּ לְהִתְחַמֵּק מֵהַלִּמּוּדִים, הָא?".

חִיַּכְתִּי וְלֹא אָמַרְתִּי דָּבָר. הֵם שׂוֹחֲחוּ בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם עַל מַה שֶּׁאֵרַע, עַל הַמַּזְכִּיר שֶׁנִּסָּה לְהוֹדִיעַ מַשֶּׁהוּ בָּרַמְקוֹל וְהַמִּלִּים יָצְאוּ כָּפוּל בִּגְלַל תַּקָּלָה: "תַּלְמִי...תַּלְמִי... דִים...דִים יְקָרִ...יְקָרִ...רִים...רִים..." וְעַל בִּיז'וֹ מֵהָעִירִיָּה, שֶׁעָלָה עַל סֻלָּם לְתַקֵּן אֶת הַתַּקָּלָה וְנִשְׁאַר תָּקוּעַ לְמַעְלָה בַּגַּג, בֵּין הַקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה לַשְּׁלִישִׁית, בִּגְלַל שֶׁהֶחָבֵר שֶׁלּוֹ סִיסוֹ לָקַח אֶת הַסֻּלָּם בְּלִי לָדַעַת שֶׁבִּיז'וֹ תָּקוּעַ לְמַעְלָה. הֵם צָחֲקוּ וַאֲנִי נִסְחַפְתִּי אִתָּם, אַף שֶׁהִצְטַעַרְתִּי שֶׁלֹּא רָאִיתִי אֶת הַמַּחֲזֶה.

"בְּדִיּוּק כְּשֶׁאַתָּה לֹא נִמְצָא יֵשׁ אֵרוּעִים מְעַנְיְנִים", צִיֵּן גַּבִּי.

הֶחְלַטְתִּי שֶׁאָשִׂים לֵב לֶאֱסֹף סִפּוּרִים מִמַּה שֶּׁאֲנִי רוֹאֶה בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם כְּדֵי לְסַפֵּר לַחֲבֵרַי. חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה וְהָלַכְתִּי לִישֹׁן.

לַמָּחֳרָת קַמְתִּי בְּשָׁעָה תֵּשַׁע וּשְׁלֹשִׁים. הִתְפַּלַּלְתִּי, אָכַלְתִּי, שִׂחַקְתִּי גֵּימְבּוֹי רֶבַע שָׁעָה, עַד שֶׁנִּמְאַס לִי. רָכַבְתִּי עַל הָאוֹפַנַּיִם עַד אַחַת עֶשְׂרֵה וְחָזַרְתִּי הַבַּיְתָה, לְאַחַר שֶׁאִישׁ אֶחָד שָׁאַל אוֹתִי מָה אֲנִי עוֹשֶׂה בְּשָׁעָה כָּזוֹ עַל אוֹפַנַּיִם, וְהַאִם אֲנִי "יֶלֶד רְחוֹב".

נִכְנַסְתִּי שׁוּב לַמִּטְבָּח וְשָׁאַלְתִּי אֶת אִמִּי אִם יֵשׁ מַשֶּׁהוּ לַעֲזֹר, וְהִיא אָמְרָה שֶׁלֹּא. אָמַרְתִּי לָהּ שֶׁמְּשַׁעֲמֵם לִי, וְהִיא עָנְתָה: "שַׂמְתִּי לֵב".

חָזַרְתִּי לְחַדְרִי, לָקַחְתִּי אֶת הַגֵּימְבּוֹי וְהִנַּחְתִּי אוֹתוֹ חֲזָרָה. יָצָאתִי מֵחַדְרִי, עָשִׂיתִי סִיבוּב בַּדִּירָה, הָלַכְתִּי לַחֶדֶר שֶׁל אַחַי הַקְּטַנִּים, רָאִיתִי מְכוֹנִיּוֹת עַל הַשִּׁדָּה וְהִתְחַלְתִּי לְשַׂחֵק בָּהֶן בְּלִי לָשִׂים לֵב.

פִּתְאוֹם נִכְנְסָה אִמִּי וְשָׁאֲלָה: "מָה אַתָּה עוֹשֶׂה?". "אֲ...אֲ...נִי מְסַדֵּר אֶת הַמְּכוֹנִיּוֹת", אָמַרְתִּי, אַךְ יָדַעְתִּי שֶׁהִיא רָאֲתָה הֵיטֵב כֵּיצַד אֲנִי, מְנַחֵם, מַסִּיעַ עַל הַמִּטָּה אֶת הַמְּכוֹנִיּוֹת שֶׁל אָחִי בֶּן הַשָּׁלֹשׁ. חַשְׁתִּי בַּלֵּב מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי לְהַגְדִּירוֹ.

וְשׁוּב שְׁעַת הַצָּהֳרַיִם, הַשִּׂיחוֹת בֵּין הַיְּלָדִים שֶׁאֵינִי יָכוֹל לִתְרֹם לָהֶן, כַּאֲשֶׁר חָזְרוּ לְבֵית הַסֵּפֶר. יָרַדְתִּי לַגִּנָּה, וְשָׁם כְּבָר נִגְּשָׁה אֵלַי אַחַת הַשְּׁכֵנוֹת וְשָׁאֲלָה: "מַה קָּרָה בְּבֵית הַסֵּפֶר?" גִּמְגַּמְתִּי מַשֶּׁהוּ וְעָלִיתִי הַבַּיְתָה, מִסְתַּגֵּר בְּחַדְרִי, יוֹרֵד רַק לְמִנְחָה־מַעֲרִיב כְּדֵי לִפְגֹּשׁ אֶת חֲבֵרַי, לִשְׁמֹעַ אֶת עֲלִיצוּתָם וְאֶת תְּלוּנוֹתֵיהֶם עַל הַלִּמּוּדִים הַקָּשִׁים וְהַמּוֹרִים וְהַמְּנַהֵל, וְלִי אֵין מַה לִּתְרֹם לַשִּׂיחָה. מָה אֲסַפֵּר, שֶׁהִסַּעְתִּי מְכוֹנִית צַעֲצוּעַ מִכָּאן לְכָאן וּבַחֲזָרָה?

יוֹם שְׁלִישִׁי: קַמְתִּי מְאֻחָר יוֹתֵר. יָדַעְתִּי שֶׁאֵין לִי מַה לְּמַהֵר. הִתְפַּלַּלְתִּי לְאַט, אָכַלְתִּי לְאַט, הִצְלַחְתִּי אֵיכְשֶׁהוּ לִסְחֹב אֶת הַזְּמַן עַד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. לְאַחַר מִכֵּן יָצָאתִי עִם הָאוֹפַנַּיִם, אַךְ לֹא הָיָה לִי חֵשֶׁק לִרְכֹּב עֲלֵיהֶם, כִּי יָדַעְתִּי שֶׁלֹּא אֵהָנֶה לִפְגֹּשׁ אֶת הָרְחוֹב הַשָּׁמֵם שֶׁל שְׁעוֹת הַבֹּקֶר.

חָזַרְתִּי לְחַדְרִי וְשָׁכַבְתִּי עַל הַמִּטָּה עַד שָׁעָה אַחַת. אֶת אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם אָכַלְתִּי בִּשְׁכִיבָה. חַשְׁתִּי אֵיךְ מַשֶּׁהוּ עוֹלֶה וּמִתְכַּדְרֵר לוֹ בְּבִטְנִי. לֹא יָדַעְתִּי מַה פִּשְׁרוֹ. אַחַר הַצָּהֳרַיִם נַחְתִּי עַד מִנְחָה וְעַרְבִית וְיָרַדְתִּי אֶל חֲבֵרַי, שֶׁהִתְחִילוּ לְהָצִיק לִי בִּשְׁאֵלוֹת מַדּוּעַ אֵינִי מַגִּיעַ לְבֵית הַסֵּפֶר. הִתְחַמַּקְתִּי מֵהֶם וְשַׁבְתִּי לְבֵיתִי.

שְׁעוֹת הָעֶרֶב הָיוּ קָשׁוֹת, לֹא הָיָה לִי עִם מִי לְדַבֵּר וְעַל מָה, וּכְשֶׁסּוֹף סוֹף הִגִּיעַ הַלַּיְלָה, עָצַמְתִּי אֶת עֵינַי אַךְ לֹא הִצְלַחְתִּי לְהֵרָדֵם.

יוֹם רְבִיעִי: קַמְתִּי בְּשָׁעָה אַחַת עֶשְׂרֵה. מֵעוֹלָם לֹא הִתְעוֹרַרְתִּי בְּשָׁעָה כָּזוֹ. מִסְּבִיבִי הַכֹּל הָיָה שָׁקֵט, פְּרָט לְמַהֲלֻמּוֹת פַּטִּישׁ שֶׁנִּשְׁמְעוּ מִבַּיִת בְּשִׁפּוּץ בַּבִּנְיָן מִמּוּל.

הִבַּטְתִּי דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן לָרְחוֹבוֹת הַשּׁוֹמֵמִים. קוֹלוֹת יְלָדִים שָׁרִים הִגִּיעוּ מִסּוֹף הָרְחוֹב, מָקוֹם בּוֹ מְמֻקָּם מוֹסָד חִנּוּכִי. חַשְׁתִּי בּוֹדֵד, לֹא קָשׁוּר לְשׁוּם מָקוֹם, בְּלִי חֲבֵרִים וּבְלִי תַּכְלִית.

סָרַקְתִּי בְּעֵינַי אַחַר מַשֶּׁהוּ לַעֲשׂוֹת, וּמָצָאתִי אֶת הַגֵּימְבּוֹי. הִדְלַקְתִּי אוֹתוֹ וְהִתְחַלְתִּי לְשַׂחֵק בַּקּוֹפִים הַמְּקַפְּצִים לָהֶם מֵעֵץ לְעֵץ, וּפִתְאוֹם...

זָרַקְתִּי אֶת הַגֵּימְבּוֹי בְּכָל הַכֹּחַ עַל הָאָרֶץ וְצָרַחְתִּי: "דַּ...י...י...י!".

אִמִּי הִתְפָּרְצָה לַחֶדֶר וְשָׁאֲלָה: "מַה קָּרָה?", וַאֲנִי הִתְגּוֹלַלְתִּי עַל הָאָרֶץ, מִתְיַפֵּחַ. "אֲנִי לֹא יָכוֹל יוֹתֵר, אֲנִי מִשְׁתַּגֵּעַ. אֵין לִי מַה לַּעֲשׂוֹת, אֵין לִי חֲבֵרִים, נִמְאַס לִי!".

"אֲבָל זֶה מַה שֶּׁרָצִיתָ לַעֲשׂוֹת כָּל הַזְּמַן, לֹא?", שָׁאֲלָה אִמִּי. "הֲרֵי תָּמִיד אַתָּה מְתָאֵר לִי כַּמָּה קָשֶׁה לָשֶׁבֶת כָּלוּא כָּל הַיּוֹם בַּכִּתָּה. כָּעֵת יֵשׁ לְךָ חֹפֶשׁ לַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶּׁאַתָּה רוֹצֶה, אָז מָה אַתָּה מִתְעַצְבֵּן?".

"אֲבָל אֵין לִי מַה לַּעֲשׂוֹת," בָּכִיתִי. "אֲנִי מַמָּשׁ... מִשְׁתַּגֵּעַ!".

אִמִּי רָאֲתָה שֶׁאֲנִי בְּמַצָּב רַע מַמָּשׁ, הוֹשִׁיבָה אוֹתִי עַל הַמִּטָּה וְהֵחֵלָּה לְהַרְגִּיעַ אוֹתִי. אַט אַט נִרְגַּעְתִּי וְהִתְחַלְתִּי לְהִתְבַּיֵּשׁ בְּהִתְפָּרְצוּתִי.

"מֶה חָשַׁבְתָּ כָּל הַשָּׁנִים?" שָׁאֲלָה, "שֶׁבַּחוּץ מְעַנְיֵן וּמְרַתֵּק?".

הִנְהַנְתִּי. "בַּדִּמְיוֹן שֶׁלִּי זֶה נִרְאָה הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב לְהִשָּׁאֵר בַּבַּיִת וְלַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁאֲנִי רוֹצֶה", אָמַרְתִּי. "עַד עַכְשָׁו אֲנִי לֹא מֵבִין מַדּוּעַ בַּחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל אֲנִי כָּל כָּךְ נֶהֱנֶה וְכָעֵת לֹא".

"כִּי בַּחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל כֻּלָּם נִמְצָאִים בַּחוּץ", אָמְרָה אִמִּי. "כָּל אָדָם, בִּפְרָט אִם הוּא יֶלֶד, זָקוּק לְמִסְגֶּרֶת וּלְחֶבְרָה. בַּחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל אָמְנָם אֵין מִסְגֶּרֶת, אֲבָל לְפָחוֹת יֵשׁ חֶבְרָה, וְגַם כָּכָה מִשְׁתַּעְמְמִים הַרְבֵּה בַּחֹפֶשׁ. אַתָּה זוֹכֵר כַּמָּה הִשְׁתַּעְמַמְתָּ לִפְנֵי שְׁנָתַיִם בַּחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל, וְכַמָּה הִתְחַנַּנְתָּ לִפְנֵי שָׁנָה שֶׁאֶרְשֹׁם אוֹתְךָ לַקַּיְטָנָה? כָּל יֶלֶד צָרִיךְ מִסְגֶּרֶת, אַחֶרֶת הוּא מַרְגִּישׁ רַע עִם עַצְמוֹ - כְּמוֹ שֶׁאַתָּה מַרְגִּישׁ עַכְשָׁו".

"אֲנִי רוֹצֶה לַחְזֹר לְבֵית הַסֵּפֶר", שָׁמַעְתִּי אֶת עַצְמִי אוֹמֵר.

"תַּחְזֹר, מִי מַפְרִיעַ לְךָ?", שָׁאֲלָה אִמִּי.

"לְפִי הַהֶסְכֵּם, אֶצְטָרֵךְ לְהִשָּׁאֵר חֹדֶשׁ שָׁלֵם בַּבַּיִת. וְאִם אַחֲרֵי אַרְבָּעָה יָמִים בִּלְבַד אֲנִי מַרְגִּישׁ כָּכָה, אֵצֵא מִדַּעְתִּי אַחֲרֵי חֹדֶשׁ", אָמַרְתִּי.

אִמִּי שָׁתְקָה. "אֲנַסֶּה לְדַבֵּר אִתָּם", אָמְרָה וְיָצְאָה מֵהַחֶדֶר.

כָּבַשְׁתִּי אֶת רֹאשִׁי בַּכַּר וּשְׁמַעְתִּיהָ מְדַבֶּרֶת זְמַן רַב בַּטֶּלֶפוֹן.

הִיא חָזְרָה, וְעֵינֶיהָ נִרְאוּ עֲצוּבוֹת. "שׂוֹחַחְתִּי עִם הַמּוֹרֶה שֶׁלְּךָ, וְהוּא אָמַר שֶׁהֶסְכֵּם הוּא הֶסְכֵּם. אַתָּה חָתַמְתָּ לוֹ שֶׁלֹּא תָּשׁוּב לְבֵית הַסֵּפֶר חֹדֶשׁ יָמִים, וַאֲפִלּוּ שָׁאַלְתָּ אִם תּוּכַל לְהֵעָדֵר חָדְשַׁיִם. בְּקִצּוּר, הוּא רוֹצֶה שֶׁתְּקַיֵּם אֶת הַהֶסְכֵּם".

הָיִיתִי בְּהֶלֶם. הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁהַמּוֹרֶה יִשְׂמַח שֶׁאֲנִי נִשְׁבָּר וְרוֹצֶה לַחְזֹר. וּפִתְאוֹם הוּא מִתְעַקֵּשׁ לְקַיֵּם אֶת הַהֶסְכֵּם.

הַשָּׁבוּעַ חָלַף. הָפַכְתִּי לְיֶלֶד עָצוּב וְשָׁבוּר. כִּמְעַט לֹא יָצָאתִי מֵחַדְרִי. שָׁמַעְתִּי אֶת אִמִּי מְשׂוֹחַחַת עִם אָבִי, וּבְיוֹם חֲמִישִׁי בָּעֶרֶב הֵם אַף יָצְאוּ, כַּנִּרְאֶה לְהִפָּגֵשׁ עִם הַמְּנַהֵל. כְּשֶׁחָזְרוּ, לֹא שָׁאַלְתִּי אוֹתָם מַה דִּבְּרוּ, פָּחַדְתִּי שֶׁיֹּאמְרוּ לִי דְּבָרִים שֶׁלֹּא אֶרְצֶה לִשְׁמֹעַ. לְפִי הַבָּעַת פְּנֵיהֶם הֵבַנְתִּי שֶׁאֲנִי בְּצָרוֹת.

הַשַּׁבָּת הִגִּיעָה, וְהִיא הָיְתָה הֲכִי עֲצוּבָה בַּחַיִּים שֶׁלִּי. הִתְבַּיַּשְׁתִּי לְהִסְתַּכֵּל עַל הוֹרַי וְהִרְגַּשְׁתִּי בִּגְלַל הַהֶסְכֵּם הַזֶּה כְּמוֹ יֶלֶד מְטֻפָּשׁ.

בְּיוֹם רִאשׁוֹן הִתְעוֹרַרְתִּי מְאֻחָר מְאֹד. הִתְפַּלַּלְתִּי בְּלֵב שָׁבוּר וּבִבְכִיּוֹת, כְּפִי שֶׁלֹּא הִתְפַּלַּלְתִּי מֵעוֹלָם. מָצָאתִי אֶת עַצְמִי מִתְכַּוֵּן בַּלֵּב שֶׁה' יְקַבֵּל אֶת תְּפִלָּתִי שֶׁאֶחְזֹר לְבֵית הַסֵּפֶר. מָצָאתִי מַשְׁמָעוּת בְּמִלּוֹת הַתְּפִלָּה - לְצָרָתִי. הָיִיתִי מַמָּשׁ מִסְכֵּן וְאֻמְלָל בְּעֵינֵי עַצְמִי. בְּקֹשִׁי הִסְכַּמְתִּי לֶאֱכֹל אֲרוּחַת בֹּקֶר.

(צילום: shutterstock)

"אַתָּה רוֹצֶה שֶׁאֲנַסֶּה שׁוּב לְבַקֵּשׁ מֵהַמּוֹרֶה?", שָׁאֲלָה אִמִּי.

הִנְהַנְתִּי בְּרֹאשִׁי. רָצִיתִי לְבַקֵּשׁ זֹאת בְּעַצְמִי, אַךְ הִתְבַּיַּשְׁתִּי. אִמִּי נִגְּשָׁה לַטֶּלֶפוֹן וְחָזְרָה כַּעֲבֹר מִסְפַּר דַּקּוֹת. הִיא לֹא אָמְרָה דָּבָר, אַךְ רָאִיתִי דְּמָעוֹת בְּעֵינֶיהָ, לַמְרוֹת שֶׁהִיא נִסְּתָה לְהַסְתִּיר זֹאת. "הוּא לֹא מַסְכִּים בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן", אָמְרָה לְבַסּוֹף.

"מָה הָעִנְיָן שֶׁלּוֹ?", שָׁאַלְתִּי. "אֲנִי רוֹצֶה לַחְזֹר, אֵיזֶה עִנְיָן יֵשׁ לוֹ לִמְנֹעַ מִמֶּנִּי אֶת זֶה?".

"תִּשְׁאַל אוֹתוֹ", הִצִּיעָה אִמִּי. "אֲנִי לֹא מְבִינָה מַדּוּעַ לֹא שָׁאַלְתָּ אֶת זֶה כַּאֲשֶׁר חָתַמְתָּ עַל הַהֶסְכֵּם".

אִמִּי יָצְאָה מֵהַחֶדֶר, וַאֲנִי הִתְחַלְתִּי לִבְכּוֹת כְּפִי שֶׁלֹּא בָּכִיתִי מֵעוֹלָם. פִּתְאוֹם הֵבַנְתִּי הֵיטֵב מֶה הָיְתָה מַטְּרַת הַתָּכְנִית: לִגְרֹם לִי לְהַרְגִּישׁ אֶת מַה שֶּׁאֲנִי מַרְגִּישׁ כָּעֵת - גַּעְגּוּעִים לְבֵית הַסֵּפֶר. לוּ הָיוּ אוֹמְרִים לִי לִפְנֵי שָׁבוּעַ, שֶׁאֵי פַּעַם אֶתְגַּעְגֵּעַ לְבֵית הַסֵּפֶר, הָיִיתִי צוֹחֵק צְחוֹק גָּדוֹל, וְכָעֵת זֶה בְּדִיּוּק מַה שֶּׁאֲנִי מַרְגִּישׁ.

עָבְרוּ עוֹד יוֹמַיִם, הָעֲצוּבִים בְּיוֹתֵר בְּחַיַּי. חַשְׁתִּי שֶׁלִּבִּי מִתְפּוֹצֵץ, רָצִיתִי בְּכָל מְאֹדִי לָשׁוּב לְבֵית הַסֵּפֶר. הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁזּוֹ אַכְזָרִיּוּת מִצַּד הַמּוֹרֶה שֶׁלֹּא לְאַפְשֵׁר לִי זֹאת. דִּבַּרְתִּי עַל כָּךְ עִם אִמִּי. הִיא אָמְרָה לִי, כִּי לַמּוֹרֶה הַזֶּה יֵשׁ נִסָּיוֹן רַב, וְהוּא הִצְלִיחַ לְשַׁנּוֹת יְלָדִים וּבַחוּרִים מֵהַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה. "הוּא לֹא עוֹשֶׂה סְתָם כָּךְ דְּבָרִים," אָמְרָה, "וְנִדְמֶה לִי שֶׁמַּה שֶּׁאַתָּה מַרְגִּישׁ עַכְשָׁו, זֶה חֵלֶק מֵהַתִּכְנוּן שֶׁלּוֹ".

אִמִּי גִּלְּתָה לִי, שֶׁבַּתְּחִלָּה הִתְנַגְּדָה בְּכָל תֹּקֶף לַתָּכְנִית הַזּוֹ. "אָמַרְתִּי לַמּוֹרֶה: 'מַה תַּעֲשֶׂה אִם הַשְּׁהוּת בַּבַּיִת דַּוְקָא תִּמְצָא חֵן בְּעֵינָיו?' וְהוּא עָנָה לִי, שֶׁלְּפִי נִסְיוֹנוֹ, יֶלֶד כְּמוֹ מְנַחֵם, בְּתוֹךְ שְׁבוּעַיִם לְכָל הַיּוֹתֵר, יָחוּשׁ רֵיקָנוּת וְיָבִין שֶׁאֵין תַּחֲלִיף לְבֵית הַסֵּפֶר. כַּאֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ מַה פֵּרוּשׁ 'יֶלֶד כְּמוֹ מְנַחֵם', הוּא הִסְבִּיר בְּפַשְׁטוּת: 'יֶלֶד חָכָם וּבַעַל כָּבוֹד עַצְמִי'. הוּא הִסְבִּיר לִי, שֶׁיְּלָדִים טִפְּשִׁים בֶּאֱמֶת, עֲלוּלִים לֶאֱהֹב אֶת הַבַּטָּלָה אוֹ לְפָחוֹת לְהִתְרַגֵּל אֵלֶיהָ, 'אֲבָל לֹא מְנַחֵם. הוּא פִּקֵּחַ, הוּא אַחֲרָאִי וְיֵשׁ לוֹ אִישִׁיּוּת. בָּרֶגַע שֶׁהוּא יַרְגִּישׁ שֶׁהָאִישִׁיּוּת שֶׁלּוֹ בְּסַכָּנָה, שֶׁהַכָּבוֹד הָעַצְמִי שֶׁלּוֹ מֻשְׁפָּל - הוּא יָבִין אֶת הָאֱמֶת'".

"הָיִיתִי סַפְקָנִית", סִפְּרָה אִמִּי, "אֲבָל כַּעֲבֹר אַרְבָּעָה יָמִים, לֹא שְׁבוּעַיִם, רָאִיתִי עַד כַּמָּה צָדַק. אֲנִי אָמְנָם עֲצוּבָה בִּשְׁבִילְךָ, אֲבָל מְאֹד גֵּאָה בְּךָ", אָמְרָה. "אֲנִי כְּבָר לֹא שׁוֹאֶלֶת עַל הַמּוֹרֶה הַזֶּה שְׁאֵלוֹת, אֲנִי רַק מַצִּיעָה שֶׁאַתָּה תְּשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ שֶׁכְּבָר לָמַדְתָּ אֶת הַמֶּסֶר".

יָדַעְתִּי שֶׁהוּא לוֹמֵד בְּכוֹלֵל עֶרֶב בִּשְׁכוּנָתוֹ, הַמְּרֻחֶקֶת מִמְּקוֹם מְגוּרַי. נָסַעְתִּי לְשָׁם וְהִמְתַּנְתִּי לְבוֹאוֹ. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ, חִיֵּךְ אֵלַי, הוֹבִיל אוֹתִי לִקְצֵה בֵּית הַמִּדְרָשׁ, בְּמָקוֹם שָׁקֵט, וְשָׁאַל: "נוּ, אֵיךְ הַמַּרְגָּשׁ?". לֹא חִיַּכְתִּי. "הַמּוֹרֶה יוֹדֵעַ", אָמַרְתִּי.

"אֲנִי יוֹדֵעַ", אִשֵּׁר.

"אֲנִי מְבַקֵּשׁ לָשׁוּב לַלִּמּוּדִים", אָמַרְתִּי.

"וּמָה עִם הַהֶסְכֵּם שֶׁלָּנוּ?".

"לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין", אָמַרְתִּי.

"זוֹ בְּעָיָה", אָמַר הַמּוֹרֶה. "עָלַי לְהַשִּׂיג אֵיזוֹ מַטָּרָה. אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁלְּחִנָּם עָשִׂיתִי אֶת כָּל הַבָּלָגָן הַזֶּה? אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה עָמַלְתִּי כְּדֵי לְשַׁכְנֵעַ אֶת הוֹרֶיךָ? כָּעֵת אֲנִי רוֹצֶה שֶׁהַמַּטָּרָה תֻּשַּׂג לְפָחוֹת. אַחֶרֶת...".

"...הַמַּטָּרָה הֻשְּׂגָה", אָמַרְתִּי.

"אַתָּה יוֹדֵעַ מָה הַמַּטָּרָה?", שָׁאַל.

"אֲנִי מַרְגִּישׁ", אָמַרְתִּי וְהִצְבַּעְתִּי לְכִוּוּן הַלֵּב.

"מָה אַתָּה מַרְגִּישׁ?".

"רַע," אָמַרְתִּי. "רַע מְאֹד".

"אֲבָל גַּם בְּבֵית הַסֵּפֶר הִרְגַּשְׁתָּ רַע מְאֹד וְרָצִיתָ לִבְרֹחַ. כָּעֵת אַתָּה מַרְגִּישׁ רַע מְאֹד בַּבַּיִת וְרוֹצֶה לִבְרֹחַ לְבֵית הַסֵּפֶר, עוֹד שְׁבוּעַיִם תַּרְגִּישׁ שׁוּב רַע בְּבֵית הַסֵּפֶר וְתִרְצֶה לִבְרֹחַ הַבַּיְתָה. מֶה עָשִׂינוּ?".

הִתְחַלְתִּי לִדְמֹעַ. "אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מַה לַּעֲנוֹת. אֲנִי יוֹדֵעַ רַק שֶׁאֲנִי מְאֹד רוֹצֶה לַחְזֹר".

הַמּוֹרֶה הוֹסִיף לְהִתְעַקֵּשׁ. "אֲנִי לֹא רוֹצֶה לְהַכְאִיב לְךָ, אֲבָל אַתָּה מֻכְרָח לְהֵרָגַע וּלְנַסּוֹת לְשַׁכְנֵעַ אוֹתִי בַּמֶּה שׁוֹנֶה הָרָצוֹן שֶׁלְּךָ עַכְשָׁו, מֵהָרָצוֹן שֶׁלְּךָ עַד הַיּוֹם. שֶׁבַע שָׁנִים אַתָּה רוֹצֶה לִבְרֹחַ מִבֵּית הַסֵּפֶר. אֲפִלּוּ לִסְגֹּר אוֹתוֹ רָצִיתָ. בָּרַחְתָּ סוֹף סוֹף מֵהַכֶּלֶא. מָה רַע לְךָ בַּחֹפֶשׁ?".

"אֵין לִי הֶסְבֵּר", אָמַרְתִּי. "רַק הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהַחֹפֶשׁ הַזֶּה הוּא... מֵעִיק וְעָצוּב... מַמָּשׁ כְּמוֹ... כְּמוֹ כֶּלֶא. אֲנִי מְאֹד מְבֻלְבָּל, וְקָשֶׁה לִי לְהַסְבִּיר מָה אֲנִי מַרְגִּישׁ".

"אֶעֱזֹר לְךָ," אָמַר הַמּוֹרֶה. "אַסְבִּיר לְךָ מָה אַתָּה מַרְגִּישׁ".

"מִילְיוֹנֵי יְלָדִים בָּעוֹלָם שׂוֹנְאִים אֶת בֵּית הַסֵּפֶר, כְּפִי שֶׁמֵּאוֹת מִילְיוֹנֵי אֲנָשִׁים שׂוֹנְאִים אֶת הָעֲבוֹדָה. יֵשׁ הֲמוֹן מְבֻגָּרִים שֶׁהוֹלְכִים בְּלִי חֵשֶׁק לָעֲבוֹדָה, מַרְגִּישִׁים שֶׁמְּנַצְּלִים אוֹתָם, רוֹצִים קְצָת מְנוּחָה, קְצָת חֹפֶשׁ, כָּךְ בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים. עַד שֶׁמַּגִּיעַ יוֹם אֶחָד, וְהֵם מִתְפַּטְּרִים מֵהָעֲבוֹדָה וְיוֹשְׁבִים בַּבַּיִת, וְאָז הֵם מַרְגִּישִׁים הַרְבֵּה יוֹתֵר גָּרוּעַ מִמַּה שֶּׁאַתָּה הִרְגַּשְׁתָּ. עֶצֶב, בּוּשָׁה, פְּחִיתוּת כָּבוֹד, רְמִיסַת הָאִישִׁיּוּת שֶׁלָּהֶם. הֵם מַרְגִּישִׁים כְּמוֹ כְּלִי שֶׁאֵין בּוֹ חֵפֶץ. וְהֵם פִּתְאוֹם מְבִינִים שֶׁ'אָדָם לֶעָמָל יֻלַּד', וּמִי שֶׁאֵינוֹ עָמֵל וְאֵינוֹ יוֹצֵר - הוּא פָּשׁוּט מִסְכֵּן".

"אִם מְבֻגָּרִים טוֹעִים כָּל כָּךְ, אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲשִׁים יְלָדִים שֶׁשּׂוֹנְאִים אֶת בֵּית הַסֵּפֶר. רֹב הַיְּלָדִים חוֹשְׁבִים לִפְעָמִים בַּלֵּב שֶׁמּוּטָב הָיָה שֶׁיִּהְיֶה חֹפֶשׁ גָּדוֹל כָּל הַשָּׁנָה, אֲבָל בַּמְּצִיאוּת הֵם עֲמֵלִים, מַקְשִׁיבִים, מִשְׁתַּתְּפִים בַּשִּׁעוּר וּמְכִינִים שִׁעוּרֵי בַּיִת.

אֲבָל יֶשְׁנָם יְלָדִים שֶׁהַהַרְגָּשָׁה הַזּוֹ גּוֹרֶמֶת לָהֶם שֶׁלֹּא לְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה. לֹא לְהַקְשִׁיב וְלֹא לְמַלֵּא אֶת חוֹבוֹתֵיהֶם. לִפְעָמִים הַטָּעוּת הַזּוֹ נִמְשֶׁכֶת וְנִמְשֶׁכֶת, עַד שֶׁהֵם הוֹפְכִים מְבֻגָּרִים, וְאָז הֵם מִצְטַעֲרִים עַל כָּל מַה שֶּׁהִפְסִידוּ, רַק שֶׁהֵם נִזְכָּרִים מְאֻחָר מִדַּי.

מַה שֶּׁאַתָּה עָבַרְתָּ בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים, הוּא רַק דֻּגְמָא לַסֵּבֶל שֶׁעָתִיד לַעֲבֹר בְּחַיָּיו יֶלֶד הַמּוֹאֵס בַּמִּסְגֶּרֶת. אֲנִי חוֹשֵׁב, שֶׁאִם כָּל יֶלֶד כָּזֶה הָיָה מְקַבֵּל 'חֹפֶשׁ' כְּמוֹ שֶׁאַתָּה קִבַּלְתָּ - הֵם הָיוּ 'תּוֹפְסִים אֶת עַצְמָם' וּמְבִינִים אֶת מַה שֶּׁאַתָּה הֵבַנְתָּ, שֶׁבְּעֶצֶם הַחֹפֶשׁ הַזֶּה - הוּא הַכֶּלֶא".

"הֵבַנְתִּי אֶת זֶה", אָמַרְתִּי, "יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהַמּוֹרֶה חוֹשֵׁב".

"הֵבַנְתָּ אֶת זֶה מִשּׁוּם שֶׁאַתָּה יֶלֶד פִּקֵּחַ", אָמַר הַמּוֹרֶה. "מָתַי הָיִיתָ רוֹצֶה לַחְזֹר לַ'כֶּלֶא'?".

"אֶתְמוֹל", אָמַרְתִּי.

חָזַרְתִּי לַמָּחֳרָת לְבֵית הַסֵּפֶר. חֲצִי שָׁנָה עָבְרָה מֵאָז, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר אוֹתִי. אֲנִי מַרְגִּישׁ כְּמוֹ אָסִיר שֶׁיָּצָא מֵהַכֶּלֶא וְנֶהֱנֶה מִכָּל דָּבָר קָטָן שֶׁמַּעֲנִיק לוֹ הַחֹפֶשׁ. אֲנִי נֶהֱנֶה לִהְיוֹת עִם הַחֲבֵרִים, מֵהַצִּלְצוּל, מֵהַהַפְסָקָה, וְתִתְפַּלְּאוּ, לָמַדְתִּי גַּם לֵהָנוֹת מֵהַלִּמּוּדִים, מִלְּהִצְטַיֵּן וּמִלְּקַבֵּל הַעֲרָכָה.

בְּדָבָר אֶחָד אַתֶּם יְכוֹלִים לִהְיוֹת בְּטוּחִים: בַּחַיִּים שֶׁלִּי לֹא אֶרְצֶה עוֹד לִהְיוֹת בְּכֶלֶא שֶׁשְּׁמוֹ "חֹפֶשׁ".

לרכישת ספרי חיים ולדר לילדים ולמבוגרים ב"הידברות שופס", היכנסו לקישור הבא,  או חייגו למספר: 073-222-12-50


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 5.1 (9 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים