ספרי יהדות

שיר השירים – מי חיבר ומתי קוראים? כל מה שרציתם לדעת

כל מה שרציתם לדעת על מגילת שיר השירים, אחת מ-5 המגילות הנכללות בתנ"ך, ומכונה 'קודש קודשים'

| ה' אדר ב' התשע"ט |
(צילום: shutterstock)
אא

1. מגילת שיר השירים היא אחת מ-5 המגילות הנכללות ב'כתובים' שבתנ"ך, והיא הראשונה שבהן.

2. את המגילה חיבר שלמה המלך לעת זקנותו. כה מובא בסדר עולם רבה (פרק ט"ו): "אבל לעת זקנת שלמה סמוך למיתתו שרתה עליו רוח הקדש, ואמר שלשה ספרים הללו, משלי, שיר השירים, קהלת". כך נאמר בפתח המגילה: "שיר השירים אשר לשלמה". בברייתא בתלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף ט"ו עמוד א נאמר כי חזקיה וסיעתו כתבו ישעיה, משלי, שיר השירים וקהלת; חכמים לא באו לחלוק על פסוק מפורש. ייתכן ורצו לומר: במקורם נאמרו הדברים על ידי שלמה, אך חזקיהו וסיעתו, שחיו כ-200 שנה לאחר שלמה, ערכו את הספר והפיצו אותו בישראל.

3. חז"ל פירשו את מגילת שיר השירים כמשל ליחסי עם ישראל והקב"ה.

4. מגילת שיר השירים מכילה סודות רבים אודות האהבה העזה בין עם ישראל לעמו. במשנה (מסכת ידיים ג', ה') מובאים דבריו של רבי עקיבא: "שאין כל העולם כולו כדאי – כיום שניתן בו שיר השירים לישראל, שכל הכתובים קדש, ושיר השירים קדש קדשים".

5. בלימוד שיר השירים אין כל עניין ללמוד את כולו ברצף אחד, אולם כאשר אומרים זאת כסגולה, חשוב להקפיד לומר את המגילה כולה ללא הפסק. אולם מעלה גדולה ישנה לקריאה גם אם מפסיקים בין פרק לפרק. עם זאת, אין להפסיק באמצע פסוק, ויש להשלימו לפני שרוצים לדבר.

היתכן שזהו השיר הקדוש מכל השירים? צפו בדברי הרב זמיר כהן, המבאר את פשר המשל והנמשל בשיר השירים:

 

מתי קוראים את מגילת 'שיר השירים'?

6. בפסח: נהוג לקרוא את מגילת שיר השירים בציבור על פי טעמיו בשבת חול המועד פסח, מיד לפני קריאת התורה לפסח. אם שביעי של פסח נופל בשבת (כך שאין כלל שבת חול המועד), הקריאה נעשית בשביעי של פסח.

לפי הגר"א, את המגילה קוראים ממגילה הכתובה על קלף, ומברכים לפני קריאתה "על מקרא מגילה" ו"שהחיינו" (ואין מברכים לאחריה).

שיר השירים מדבר על האהבה בין בעל ואישה, משל לאהבה השוררת בין בורא העולם, החתן האלוקי, ובין כלתו האהובה – העם היהודי. הקשר המיוחד ביניהם החל לפרוח כאשר האלוקים הוציא אותנו ממצרים, ולפיכך ישנם הנוהגים לומר את שיר השירים בחג הפסח. על פי ה'מגן אברהם', את שיר השירים קוראים בפסח “מפני שמפורש בו עניין יציאת מצרים” (מגן אברהם על שולחן ערוך אורח חיים, סימן תצ, ח).

בסדר ליל פסח: בנוסף לקריאה בשבת חול המועד, יש מנהג נפוץ על פי הקבלה לקרוא את המגילה (ביחידות) בסוף סדר ליל פסח. ולכן המגילה נדפסת בסופן של מהדורות רבות להגדה של פסח.

בערב שבת: מאז תקופת האר"י ז"ל קיים גם מנהג על פי הקבלה לקרוא את שיר השירים ביחידות בכל ערב שבת. הדבר קשור לאווירת הקדושה בשבת, של התקרבות זוגית בין הקב"ה וכנסת ישראל בליל שבת קודש: 'לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה'.

הספרדים והחסידים מקפידים ביותר על קריאת המגילה בערב שבת. אצל הספרדים נהוג לקרוא את המגילה כולה בציבור בכל ערב שבת. יש נוהגים לקרוא אותה לפני תפילת מנחה, יש הקוראים לאחר תפילת מנחה לפני "קבלת שבת" ויש הקוראים לאחר קבלת שבת לפני ערבית. יש נוהגים לקרוא את שיר השירים רק בשבתות בהן סופרים את העומר, כדי שהתפילה תסתיים לאחר צאת הכוכבים ויהיה ניתן לספור את העומר בברכה בציבור.

בדרך כלל מחלקים את הקריאה בין כמה קוראים (ובדרך כלל על פי חלוקת הפרקים), כולל גם ילדים. יש גם תפילה קבלית הנאמרת בסוף הקריאה, המופיעה בסידורים, שאף היא נקראת בציבור.

7. תפילה שאומרים לאחר אמירת שיר השירים:

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אלוקי ואלוקי אֲבוֹתַי שֶׁבִּזְכוּת שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר קָרִיתִי וְלָמַדְתִּי שֶׁהוּא קֹדֶשׁ קָדָשִׁים בִּזְכוּת פְּסוּקָיו וּבִזְכוּת תֵּבוֹתָיו וּבִזְכוּת אוֹתִיּוֹתָיו וּבִזְכוּת נְקֻדּוֹתָיו וּבִזְכוּת טְעָמָיו וּבִזְכוּת שְׁמוֹתָיו וְצֵרוּפָיו וּרְמָזָיו וְסוֹדוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים הַנּוֹרָאִים הַיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ שֶׁתְּהֵא שָׁעָה זוּ שְׁעַת רַחֲמִים שְׁעַת הַקְשָׁבָה שְׁעַת הַאֲזָנָה וְנִקְרָאֲךָ וְתַעֲנֵנוּ נַעְתִּיר לְךָ וְהֵעָתֶר לָנוּ שֶׁיִּהְיֶה עוֹלֶה לְפָנֶיךָ קְרִיאַת וְלִמּוּד שִׁיר הַשִּׁירִים כְּאִלּוּ הִשַּׂגְנוּ כָּל הַסּוֹדוֹת הַנִּפְלָאוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת אֲשֶׁר הֵם חֲתוּמִים בּוֹ בְכָל תְּנָאָיו וְנִזְכֶּה לְמָקוֹם שֶׁהָרוּחוֹת וְהַנְּשָׁמוֹת נֶחֱצָבוֹת מִשָּׁם וּכְאִלּוּ עָשִׂינוּ כָּל מַה שֶּׁמּוּטָל עָלֵינוּ לְהַשִּׂיג בֵּין בְּגִלְגּוּל זֶה בֵּין בְּגִלְגּוּל אַחֵר וְלִהְיוֹת מִן הָעוֹלִים וְהַזּוֹכִים לָעוֹלָם הַבָּא עִם שְׁאָר צַדִּיקִים וַחֲסִידִים וּמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה וְתִהְיֶה עִם לְבָבֵנוּ וְאִמְרֵי פִינוּ בְּעֵת מַחְשְׁבוֹתֵינוּ וְעִם יָדֵינוּ בְּעֵת מַעְבָּדֵינוּ וְתִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ וּמֵעָפָר תְּקִימֵנוּ וּמֵאַשְׁפּוֹת דַּלּוּתֵנוּ תְּרוֹמְמֵנוּ וְתָשִׁיב שְׁכִינָתְךָ לְעִיר קָדְשֶׁךָ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן.

8. במדרש זוטא לשיר השירים פרשה א לפסוק: 'שיר השירים אשר לשלמה', נדרש:  "עשר שירות הן. שירת אדם, שירת אברהם, שירת הים, שירת הבאר, שירת משה, שירת יהושע, שירת דבורה, שירת דוד, שירת שלמה דשיר השירים ושירת לעולם הבא (שנאמר) שירו לה' שיר חדש (ישעיה מ"ב י'), ושיר השירים משובחת מכולם, שכל השירים יש מהם שתחילתו שבח וסופו גנאי, ויש מהם תחילתו גנאי וסופו שבח שיר השירים שבח שבחים".

ביאור המדרש:  "עשרה שירים נאמרו בעולם הזה ושיר זה משובח מכולם" ואלו הם:

השיר הראשון: אמרו אדם הראשון כאשר סלח לו ריבונו של עולם על עוונו, ובא יום השבת והגן עליו, פתח פיו ואמר: 'מזמור ליום השבת'.
השיר השני: אמר משה רבנו עם בני ישראל כאשר ריבונו של עולם בקע להם את ים סוף, פתחו כולם כאחד: 'אז ישיר משה ובני ישראל'.
השיר השלישי: אמרו בני ישראל כאשר ניתנה להם באר המים כמו שכתוב: 'אז ישיר ישראל: עלי באר'.
השיר הרביעי: אמר משה הנביא כאשר בא בזמנו להיפטר מן העולם והוכיח את עם בני ישראל: 'האזינו השמים ואדברה'.
השיר החמישי: אמר יהושע בן נון כאשר נלחם בגבעון ועמדו השמש והירח שלושים ושש שעות והפסיקו הם לומר את שירתם, פתח הוא את פיו בשיר: 'אז ידבר יהושע לד''.
השיר השישי: אמרו ברק ודבורה ביום שמסר ד' את סיסרא ומחניו ביד בני ישראל: 'ותשר דבורה וברק בן אבינעם'.
השיר השביעי: אמרה חנה כאשר ניתן לה בן מלפני ד': 'ותתפלל חנה'.
השיר השמיני: אמר דוד לד' 'את דברי השירה הזאת ביום הציל ד' אותו מכף כל אויביו'.
השיר התשיעי: אמרו שלמה מלך ישראל ברוח הקדש לפני רבון כל העולם ד'. ובתחילה כותב התרגום: אשר אמר שלמה הנביא מלך ישראל ברוח נבואה מלפני ריבון כל העולם
השיר העשירי: עתידין לומר בני הגלות בעת שיצאו מן הגלות, כמו שכתוב מפורש על ידי ישעיהו הנביא: 'השיר יהיה לכם כליל התקדש חג ושמחת לבב כהולך בחליל לבוא בהר ד' אל צור ישראל'.

9. מדרש שיר השירים רבה (ידוע גם בשם: מדרש חזיתָ על שם הפסוק הפותח: 'חזיתָ איש מהיר במלאכתו') הוא מדרש ארץ ישראלי קדום על מגילת שיר השירים, ומשתייך לקבוצת מדרשי האגדה המכונים גם מדרשי אמוראים. המדרש דורש את כל פסוקי המגילה על פי סדרם. לקריאת פירוש שיר השירים רבה, לחצו כאן.

10. במדרש שיר השירים רבה פרשה א (ט"ו) מובא על הפסוק 'הנך יפה רעייתי הנך יפה עינייך יונים' כך: "הנך יפה רעיתי ג במצוות. הנך יפה בגמילות חסדים, הנך יפה במצוות עשה, הנך יפה במצוות לא תעשה, הנך יפה במצוות הבית בחלוק תרומה ומעשרות, הנך יפה במצוות השדה בלקט שכחה ופאה ומעשר עני וההפקר, הנך יפה בכלאים, הנך יפה בסדין בציצית, הנך יפה בנטיעה, הנך יפה בערלה, הנך יפה בנטע רבעי, הנך יפה במילה, הנך יפה בפריעה, הנך יפה בתפילה, הנך יפה בקריאת שמע, הנך יפה במזוזה, הנך יפה בתפילין, הנך יפה בסוכה, הנך יפה בלולב ואתרוג, הנך יפה בתשובה, הנך יפה במעשים טובים, הנך יפה בעולם הזה, הנך יפה בעולם הבא".

"שחורה אני במעשיי" - הרב מרדכי אורי הלוי אנגלמן בביאור שיר השירים:

לקריאת מגילת שיר השירים, לחצו כאן.

ללימוד שיר השירים עם פירוש רשי, לחצו כאן.
לרכישת הספר "ביאור שיר השירים" מאת הרב זמיר כהן, לחצו כאן.

דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 2.4 (9 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים