חיים ולדר

צריך הרבה בני תורה – כדי שיהיו לנו גדולי ישראל. חיים ולדר זועק

הדרך היחידה לשמירתו של עם, לשמירתה של תורה, היא בניית פירמידה שבראשה יהיו לומדי התורה, ובתחתיתה אנשים שהיו רק רוצים לעשות זאת

| כ"ו אדר א' התשע"ט |
(צילום אילוסטרציה: פלאש 90)
אא

1. את המאמר הזה אני מתחיל לכתוב בהתרגשות גדולה, מפני שיש בו זעקה גדולה, שאיני בטוח שאצליח להביע.

הוא נכתב סמוך ונראה להגעת שני מכתבים בפקס ובמייל, שכל אחד מהם ייצג דעה הפוכה, ושניהם יחד הם הוכחה לנצרכות הדברים שייכתבו כאן.

המכתב הראשון התייחס לרשימה שכתבתי אודות ליקווד. ליתר דיוק, לשורה שהתייחסה לכך שעד לפני שלושים שנה כל הישיבות באמריקה היו תיכוניות.

וכך רושם לי הכותב: "כל גדולי אמריקה (והוא מפרט) למדו בישיבות תיכוניות כי לא הייתה ברירה. כל זה השתנה לפני 30 שנה, כפי שכתבת, אבל מסיבה אחרת לחלוטין.

"יש באמריקה כת דתית ששמה איימיש. הם חיים כפי שחיו אבותיהם לפני מאות בשנים. הם אינם משתמשים בחשמל, אין להם טלפון מכל סוג, נוסעים בעגלה עם סוס לובשים בגדים שחורים ארוכים רובם מגדלים זקנים וכו'.

לפני שלושים שנה הם הגישו בג"ץ לאמור שחינוך תיכון נוגד את דתם – הם זכו!

מאז, גם יהודים שלנו "קפצו על העגלה", ומי שאינו רוצה לשלוח את בנו לישיבות תיכוניות - אינו שולח אבל רוב הציבור (חוץ מתושבי ליקווד) ממשיך במסלול הישן, כי מי שבסוף רוצה להשתלב בשוק העבודה חייב בתעודת בגרות".

והוא מסיים במילים: "דרך אגב, האיימיש הם ברובם עניים ועובדים או בחקלאות או ב"עבודות שחורות".

 

2. זהו חלק מהמכתב, שכותבו ככל הנראה אינו מרוצה מהמצב הקיים של ישיבות קטנות, וגם משתמש במילים ציניות שאותן חסכתי מכם, כדי להביע את אי שביעות רצונו.

אגב, עובדתית הוא טועה. מהפך השיבות הקטנות התחולל באמריקה כולה, לא רק בליקווד. בעיקר במקום מושבם של רוב היהודים החרדיים בבורו פארק, בפלטבוש ובווילאמסבורג, רוב עולם הישיבות של אמריקה הפך עצמו ללא היכר.

אבל לי כואבת הנימה. הרמיזה, החיבור לבני האיימיש "שהם ברובם עניים ועובדים בחקלאות ובעבודות שחורות". זה הזכיר לי אמירה של שונא אברכים שאמר לי "עד שלא אראה את האברכים עובדים בזבל, אני לא ארגע". ואני השיבותי לו "לו אמרת שאתה רוצה שיצאו לעבוד, עוד הייתי חושב שכוונתך לטובה אבל למה בזבל? למה אמרת את המילה הזו? אין זאת אלא שאתה שונאם כשנאת עמי ארצות לתלמידי חכמים".

וזו האמת שמאחורי שנאתו של טומי לפיד לחרדים, ומאחורי שנאתו (המסוננת ומעודנת יותר, פרט להתפרצויות "סופת טומי" מפעם לפעם) של בנו יאיר לפיד. זו שנאה שאינה באה מהמקום של לסייע (למרות ששניהם דאגו להדגיש זאת, כמנהג המשכילים בכל דור ודור).

אך מילא הם, שהם בבחינת "תינוק שנשבה". מה שכואב באמת - שהדברים נאמרים על ידי אנשים דתיים שאינם מסוגלים להעריך את תרומתם החשובה של בני הישיבות והאברכים לנצחיות עם ישראל.

 

3. במקביל, קיבלתי מכתב נוסף, הפוך לחלוטין, מאת מורה, שעבד במשך השנים גם ב"חיידר" וגם בבית ספר. מה שהניא אותו לכתוב, היה מאמרי לפני שבועיים על ג'ושוע טראמפ, הילד האמריקני שילדי כיתתו לעגו לו, והוריו ה"חכמים" עשו הכול כדי למנף את הפגיעה הזו עד למקסימום.

"אני כותב לך ממקום אובייקטיבי לחלוטין", הוא רושם. "הייתי מורה גם בחיידרים של בני אברכים, וכעת במקום בו לומדים ילדים למשפחות 'מתקדמות'. אני לא בטוח שתרשה לעצמך לפרסם את הדברים, אך לדעתי הדבר נצרך וחשוב דווקא ל'הורים המתקדמים' של היום. הם חייבים לשמוע מה שיש לי לומר, ואני מאמין שרובם, אם כי לא כולם, יסכימו עם דברי.

"אני חייב להתריע על כך שככל שיש להורים פחות גירויים חיצוניים - כך הם ישקיעו יותר בילדיהם. מבלי להכליל, אני רוצה לקבוע כי הסמארטפונים לוקחים הרבה מתשומת ליבם של ההורים לילדיהם. ועל כך יעידו יותר מכל בעלי הסמארטפונים עצמם, ולא לחינם אסרו גדולי ישראל את השימוש בהם וכדו'. כמו כן, ככל שהורים נוסעים לחו"ל, מבלים במסעדות ומתמקדים בקריירה, כך הילדים מקבלים אותם פחות".

"אני נתקל בהורים שיוצאים לחו"ל מדי כמה חדשים לשבוע ימים, והילדים פשוט נשארים בבית. בבית יש מחשבים, כשחלק מההורים דואגים לסינון שהילדים יודעים לעקוף, וחלק אפילו לא טורחים לעשות זאת".

"מובן שאיני מנסה לומר חלילה שיש הורים האוהבים את ילדיהם יותר מאחרים. ממש לא. כל ההורים אוהבים את ילדיהם במידה שווה. אני מדבר רק על זמן איכות עם הילדים, אכפתיות בנוגע ללימודים ולהתפתחות הרוחנית, ותתפלא - גם להתפתחות החברתית של הילד".

עד כאן מכתבו, וגם בו נאלצתי להשמיט משפטים מסוימים שלדעתי פוגעים, מוגזמים ומכלילים.

 

4. מה שאני מנסה לומר, שעלינו להיזהר ולהישמר מכרסום במעמדם של האברכים ובני התורה, כמודל ראשון במעלה, לנו כהורים, ולשאיפה שילדינו יהיו כמותם, גם אם אנו לא הצלחנו בכך.

בעבר פרסמתי כאן דברי קינה שכתב הרב יצחק נריה, מחשובי הרבנים הדתיים לאומיים.

"קרוב ל – 8,000 תלמידים יסיימו בשנה הקרובה את מוסדות החינוך הדתיים לאומיים", אמר הרב נריה בנאום ב"כנס ירושלים", "מתוכם ימשיכו לישיבות רק כ-1700-1800. כל היתר ממשיכים להרבה דברים 'חשובים' אחרים כמו אקדמיה, צבא, עתודה. זה לב הבעיה. לא מבינים מספיק כמה צריכים לדאוג לתלמידי חכמים, לגדולי תורה. הלא זה כמו פירמידה, 'אלף נכנסים – אחד יוצא להוראה'. צריך שיהיו הרבה בני תורה, כדי להעמיד לנו גדולי ישראל".

הרב נריה ציין בתסכול כי "כשמישהו מצטיין באקדמיה, בצבא, אפילו מגיע להיות רב ראשי – מפרגנים לו, אבל כשמגיעים להישגים בתורה, לא כל כך. הבעיה היא שיש קוצר בהבנה שבכדי להצליח בתורה – צריך להשקיע. צריכים להשקיע בעתודות האלו".

כיום כבר אין מחלוקת שהדרך היחידה לשמירתו של עם, לשמירתה של תורה, היא בניית פירמידה שבראשה יהיו לומדי התורה, ובתחתיתה אנשים שהיו רוצים לעשות זאת. כי האברכים הם הדבק ששומר על הכול. הם שנמצאים בראש הפירמידה, הם ורק הם שומרים על בסיסה, אף על פי שהוא רחב יותר, לכאורה. כל עוד הבסיס מביט אליהם מלמטה למעלה (כן בפירוש כך), בהערצה, בהתבטלות ובחרטה על כך שלא זכינו.

הטור פורסם בעיתון "יתד נאמן".


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 3 (13 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים