ילדים מספרים על עצמם

ילדים מספרים על עצמם: "חֲטִיף" גָּנוּב

מה שקרה כשהחלטתי פתאום לקנות עוד חטיף, בלי רשות

| כ"א שבט התשע"ט |
(צילום: shutterstock)
אא

שְׁמִי מַתִּתְיָהוּ.

אֲנִי גָּר בְּאַשְׁדּוֹד וְלוֹמֵד בְּכִתָּה ה'.

אֲנִי נֶחְשָׁב לְיֶלֶד חַבְרוּתִי, וּבַלִּמּוּדִים אֲנִי דֵּי בְּסֵדֶר.

אִמָּא שֶׁלִּי אוֹמֶרֶת שֶׁאֲנִי אַחֲרָאִי מְאֹד, וְשׁוֹלַחַת אוֹתִי לְכָל מִינֵי שְׁלִיחֻיּוֹת, כְּמוֹ לְמָשָׁל לִקְנוֹת בַּסּוּפֶּרְמַרְקֶט.

אֲנִי אוֹהֵב לַעֲשׂוֹת קְנִיּוֹת בַּ"סּוּפֶּר". זוֹ חֲוָיָה מְאֹד נְעִימָה בִּשְׁבִילִי לַעֲבֹר בֵּין הַמַּדָּפִים הַגְּדוֹלִים, לִרְאוֹת אֶת שֶׁפַע הַמּוּצָרִים וְלִבְחֹר.

לִפְנֵי כַּמָּה יָמִים עָשִׂיתִי קְנִיּוֹת, כָּרָגִיל, לְפִי הָרְשִׁימָה שֶׁנָּתְנָה לִי אִמָּא. נִגַּשְׁתִּי אֶל הַקֻּפָּה. לְיַד הַקֻּפָּה תָּמִיד תְּלוּיִים מַמְתַּקִּים קְטַנִּים, כְּמוֹ וַפְלִים מְצֻפִּים וּ"בִּיסְלִי". אִמָּא שֶׁלִּי אָמְרָה לִי פַּעַם, שֶׁהַסּוּפֶּרְמַרְקֶט מַנִּיחַ שָׁם דְּבָרִים כְּדֵי לִמְשֹׁךְ אֶת הָעַיִן, וּכְדֵי שֶׁהָאֲנָשִׁים יִתְגָּרוּ בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן מֵהַמַּמְתַּקִּים הַטְּעִימִים וְיִקְנוּ עוֹד כַּמָּה דְּבָרִים. אִמָּא אוֹמֶרֶת, שֶׁבַּחֲנֻיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת יוֹדְעִים "טוֹב טוֹב" אֵיךְ לְהוֹצִיא מֵהָאֲנָשִׁים כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר כֶּסֶף.

וּבֶאֱמֶת, בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה קְנִיָּה, אֲנִי מִסְתַּכֵּל עַל עֲרֵמוֹת הַמַּמְתַּקִּים בְּמַבָּט מִשְׁתּוֹקֵק, וְלִבִּי אוֹמֵר לִי: "רַק אֶחָד". אֲבָל אֲנִי עוֹצֵם עֵינַיִם, מְשַׁלֵּם וְיוֹצֵא עִם אֵיזוֹ צְבִיטָה בַּלֵּב.

אַךְ בְּאוֹתוֹ יוֹם לֹא עָצַמְתִּי אֶת הָעֵינַיִם. הָיָה שָׁם "חֲטִיף" חָדָשׁ מִשּׁוֹקוֹלָד, וּמְאֹד מְאֹד רָצִיתִי אוֹתוֹ. בְּרֶגַע הָאַחֲרוֹן, לִפְנֵי שֶׁהַקֻּפָּאִית סִיְּמָה לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֶשְׁבּוֹן, פָּשׁוּט לָקַחְתִּי אוֹתוֹ וְשַׂמְתִּי עַל הַסֶּרֶט הַנָּע. הַקֻּפָּאִית כַּמּוּבָן תִּקְתְּקָה אֶת הַסְּכוּם. רָצִיתִי לוֹמַר "רֶגַע, זֶה לֹא..." אֲבָל לֹא הִסְפַּקְתִּי. הִיא כְּבָר תִּקְתְּקָה בַּקֻּפָּה.

הַקֻּפָּאִית סִכְּמָה אֶת הַחֶשְׁבּוֹן. הַמְּחִיר עָמַד עַל שְׁמוֹנִים וְאַרְבָּעָה שְׁקָלִים. שִׁלַּמְתִּי מֵאָה שְׁקָלִים וְקִבַּלְתִּי עֹדֶף שִׁשָּׁה עָשָׂר שְׁקָלִים.

חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה. בַּדֶּרֶךְ אָכַלְתִּי אֶת הַ"חֲטִיף", וְאוּלַי הֵבַנְתִּי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה מַדּוּעַ מְכַנִּים אוֹתוֹ כָּכָה... הָאֱמֶת הִיא, שֶׁמֵּרֹב שֶׁאָכַלְתִּי מַהֵר, כִּמְעַט נֶחְנַקְתִּי. הַרְבֵּה הֲנָאָה לֹא הָיְתָה לִי מֵהַחֲטִיף הַזֶּה, וּמִיָּד כְּשֶׁסִּיַּמְתִּי, הִתְחַלְתִּי לְהַרְגִּישׁ רַע.

 מַה זֶּה רַע? אָיֹם וְנוֹרָא. יָדַעְתִּי שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֶׂה מַמָּשׁ אָסוּר. לָקַחְתִּי בְּלִי רְשׁוּת... בְּעֶצֶם, זוֹ מַמָּשׁ עֲבֵרָה שֶׁל גְּנֵבָה. הִגַּעְתִּי הַבַּיְתָה, הֵצַצְתִּי בַּמַּרְאָה שֶׁל חֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת, לִבְדֹּק אִם אֵין עִקְּבוֹת שׁוֹקוֹלָד, וְעָלִיתִי הַבַּיְתָה.

אִמִּי לָקְחָה אֶת הַסַּל, נָטְלָה אֶת הָעֹדֶף, סָפְרָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה: "מְעַנְיֵן. לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁלִּי הָיִיתָ צָרִיךְ לְקַבֵּל עֶשְׂרִים שְׁקָלִים."

"לֹא יוֹדֵעַ..." אָמַרְתִּי, "אֲנִי... אֲנִי... קָנִיתִי... וְזֶה מַה שֶּׁנָּתְנוּ לִי עֹדֶף."

"מוּזָר מְאֹד," אָמְרָה אִמָּא, "אוּלַי הֵם טָעוּ בַּחֶשְׁבּוֹן. אֲנִי צְרִיכָה לִבְדֹּק אֶת זֶה."

אָמַרְתִּי לְאִמָּא שֶׁאֲנִי מְמַהֵר לְמַטָּה. לֹא רָצִיתִי שֶׁהִיא תִּרְאֶה אֶת פָּנַי הַמַּחְוִירוֹת.

יָרַדְתִּי לֶחָצֵר. הַחֲבֵרִים קָרְאוּ לִי לְשַׂחֵק אִתָּם, אֲבָל אֲנִי הָיִיתִי מֻטְרָד וְנִפְחָד. דִּמְיַנְתִּי שֶׁאִמִּי עוֹשָׂה לְמַעְלָה חֶשְׁבּוֹן עַל הַמּוּצָרִים, וְתֵכֶף וּמִיָּד הִיא תְּגַלֶּה אֶת אַרְבַּעַת הַשְּׁקָלִים הַחֲסֵרִים. כְּבָר הִצְטַעַרְתִּי עַל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי, אַךְ לֹא יָדַעְתִּי כֵּיצַד אוּכַל לָסֶגֶת.

כַּאֲשֶׁר חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה, אִמִּי הָיְתָה עֲסוּקָה בַּהֲכָנַת אֲרוּחַת הָעֶרֶב, וְנִרְאֶה הָיָה שֶׁהִיא שָׁכְחָה מֵהָעִנְיָן. רָוַח לִי, אַךְ עֲדַיִן הִרְגַּשְׁתִּי רַע. רַע מְאֹד.

כַּמָּה יָמִים חָלְפוּ מֵאָז. לְאַט לְאַט הִשְׁתַּחְרַרְתִּי מֵהַפַּחַד. מוּבָן שֶׁהֶחְלַטְתִּי לֹא לַעֲשׂוֹת עוֹד מַעֲשִׂים כָּאֵלּוּ, אַךְ עֲדַיִן הֵצִיקָה לִי הַמַּחְשָׁבָה עַל כָּךְ שֶׁקָּנִיתִי דָּבָר בְּלִי רְשׁוּת.

כַּעֲבֹר כַּמָּה יָמִים חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה מִבֵּית הַסֵּפֶר. נִגַּשְׁתִּי אֶל הַמִּקְלָט לָקַחַת אֶת הָאוֹפַנַּיִם הַיְּקָרִים שֶׁלִּי (אוֹפַנֵּי הָרִים, עֲשָׂרָה הִלּוּכִים). חִפַּשְׂתִּי בֵּין עֲרֵמוֹת הָאוֹפַנַּיִם - וְלֹא מָצָאתִי אוֹתָם.

בַּתְּחִלָּה חָשַׁבְתִּי שֶׁאוּלַי הֵם מִתְחַבְּאִים לָהֶם בְּאֵיזֶה מָקוֹם. הִתְחַלְתִּי לַהֲפֹךְ אֶת הַמִּקְלָט, וּמַהֵר מְאֹד הִתְבָּרֵר לִי, שֶׁהַכֹּל נִמְצָא בִּמְקוֹמוֹ חוּץ מֵהָאוֹפַנַּיִם שֶׁלִּי. הֵם פָּשׁוּט נֶעֶלְמוּ.

(צילום: shutterstock)

רַצְתִּי הַחוּצָה וְהִתְחַלְתִּי לִשְׁאֹל אֶת יַלְדֵי הַשְּׁכֵנִים אִם רָאוּ בְּמִקְרֶה אֶת הָאוֹפַנַּיִם. כֻּלָּם עָנוּ לִי בִּשְׁלִילָה. הִתְחַלְתִּי לָרוּץ כְּמוֹ מְטֹרָף מֵהַמִּקְלָט אֶל הֶחָצֵר הָאֲחוֹרִית וּבַחֲזָרָה, חִפַּשְׂתִּי בַּבִּנְיָנִים הַסְּמוּכִים, אַךְ הָאוֹפַנַּיִם הַחֲדָשִׁים שֶׁלִּי אֲפִלּוּ לֹא נִרְאוּ בָּאֹפֶק.

הִתְיַשַּׁבְתִּי עַל גֶּדֶר הַבַּיִת וּבְקֹשִׁי עָצַרְתִּי אֶת בִּכְיִי. כָּל כָּךְ הַרְבֵּה עָמַלְתִּי כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֶת הָאוֹפַנַּיִם הָאֵלֶּה, כַּמָּה שָׂמַחְתִּי בָּהֶם וְשָׁמַרְתִּי עֲלֵיהֶם. כָּל כָּךְ כָּאַב לִי!

עָלִיתִי הַבַּיְתָה וּפָרַצְתִּי בִּבְכִי מַר. סִפַּרְתִּי לְאִמִּי שֶׁהָאוֹפַנַּיִם נִגְנְבוּ. אָמַרְתִּי לָהּ שֶׁאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ נִכְנְסוּ לַמִּקְלָט, הֲרֵי הַמִּקְלָט הָיָה נָעוּל, וְהָאוֹפַנַּיִם הָיוּ קְשׁוּרִים בְּשַׁרְשֶׁרֶת שֶׁל אוֹפַנּוֹעִים. הַשַּׁרְשֶׁרֶת הֲכִי עָבָה שֶׁיֵּשׁ.

כְּכָל שֶׁחָשַׁבְתִּי עַל זֶה יוֹתֵר, נַעֲשָׂה לִי רַע יוֹתֵר. "שֶׁה' יְשַׁלֵּם לַגַּנָּב הַזֶּה. אֵיזֶה רָשָׁע! אֵיךְ הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דָּבָר כָּזֶה לְיֶלֶד?" אָמַרְתִּי.

אִמִּי הִתְפַּנְּתָה מֵעִסּוּקֶיהָ, הִתְיַשְּׁבָה לְיָדִי וְאָמְרָה: "יוֹתֵר מִשֶּׁאֲנִי מְרַחֶמֶת עָלֶיךָ, אֲנִי מְרַחֶמֶת עַל הַגַּנָּב הַזֶּה. מִי שֶׁגּוֹנֵב, לֹא יֵדַע מְנוּחָה בְּחַיָּיו, וְגַם לְאַחַר מוֹתוֹ הוּא יִצְטָרֵךְ לָרֶדֶת לְכָאן בְּגִלְגּוּל בְּצוּרַת בַּעַל חַיִּים אוֹ מַשֶּׁהוּ אַחֵר, כְּדֵי לְכַפֵּר עַל הַגְּנֵבָה שֶׁלּוֹ."

הָאֱמֶת הִיא, שֶׁהַדְּבָרִים שֶׁלָּהּ דַּוְקָא שִׂמְּחוּ אוֹתִי. "מַגִּיעַ לוֹ," אָמַרְתִּי, "שֶׁיִּסְבֹּל, לְפָחוֹת כְּמוֹ שֶׁאֲנִי סוֹבֵל עַכְשָׁו. מֵילָא אִם הָיָה גּוֹנֵב לִי אֶת הַצַּפְצֵפָה, אֲבָל אֶת הָאוֹפַנַּיִם? מָה, אֵין לוֹ לֵב?"

"יֵשׁ לְךָ טָעוּת," אָמְרָה אִמִּי. "דִּין פְּרוּטָה כְּדִין מֵאָה. גַּם אָדָם שֶׁגּוֹנֵב חֲצִי שֶׁקֶל, דִּינוֹ כְּאָדָם שֶׁגּוֹנֵב אוֹפַנַּיִם. כִּי גְּנֵבָה הִיא גְּנֵבָה, וְאֵין הֶבְדֵּל מָה אַתָּה גּוֹנֵב. כֻּלָּנוּ צְרִיכִים לְהִזָּהֵר בְּמָמוֹן שֶׁלֹּא שַׁיָּךְ לָנוּ. בֶּן אָדָם צָרִיךְ לִבְדֹּק אֶת עַצְמוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב, אִם לֹא דָּבַק בּוֹ מַשֶּׁהוּ מִמָּמוֹן חֲבֵרוֹ."

הַמִּלִּים הָאֵלֶּה הִזְכִּירוּ לִי אֶת מַה שֶּׁהֶעֱדַפְתִּי לִשְׁכֹּחַ. לֹא הִבַּטְתִּי בְּפָנֶיהָ שֶׁל אִמִּי, אַךְ חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי: 'בְּעֶצֶם, גַּם אֲנִי נָטַלְתִּי כֶּסֶף שֶׁלֹּא שַׁיָּךְ לִי. מִי יוֹדֵעַ אִם לֹא אֶתְגַּלְגֵּל גַּם אֲנִי בְּאֵיזֶה בַּעַל חַיִּים.' הִתְחַלְתִּי לְהַרְגִּישׁ שׁוּב רַע מְאֹד עִם עַצְמִי. 'בְּעֶצֶם, בַּמֶּה אֲנִי שׁוֹנֶה מֵהַגַּנָּב הַשָּׁפָל הַהוּא? שֶׁהוּא גָּנַב אוֹפַנַּיִם וַאֲנִי 'רַק' אַרְבָּעָה שְׁקָלִים? הֲרֵי אִמָּא שֶׁלִּי בְּפֵרוּשׁ אָמְרָה שֶׁ'דִּין פְּרוּטָה כְּדִין מֵאָה'. הַאִם זֶה מִשְׁתַּלֵּם לְהֵעָנֵשׁ כָּךְ בִּשְׁבִיל חֲטִיף שֶׁכְּבָר שָׁכַחְתִּי אֶת טַעֲמוֹ?'

פִּתְאוֹם הֵבַנְתִּי, שֶׁאוּלַי הַגְּנֵבָה שֶׁל הָאוֹפַנַּיִם שֶׁלִּי נוֹעֲדָה לָתֵת לִי לְהַרְגִּישׁ עַד כַּמָּה שָׁפָל וְרָשָׁע הוּא אָדָם שֶׁנּוֹגֵעַ בַּמֶּה שֶׁלֹּא שַׁיָּךְ לוֹ. הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי מַמָּשׁ חַיָּב לְהַחְזִיר אֶת הַכֶּסֶף לְאִמִּי, אֶלָּא שֶׁכָּעֵת נוֹלְדָה בְּעָיָה חֲדָשָׁה: אֵיךְ אֲנִי מַחְזִיר אֶת הַכֶּסֶף בְּלִי שֶׁהִיא תֵּדַע שֶׁלָּקַחְתִּי...

מִיָּד עָלָה רַעְיוֹן בְּמֹחִי. לַמָּחֳרָת, כַּאֲשֶׁר שָׁלְחָה אוֹתִי אִמִּי לַסּוּפֶּרְמַרְקֶט, לָקַחְתִּי מִבְּעוֹד מוֹעֵד אַרְבָּעָה שְׁקָלִים מֵהָאַרְנָק הַפְּרָטִי שֶׁלִּי, וְכַאֲשֶׁר קִבַּלְתִּי אֶת הָעֹדֶף, צֵרַפְתִּי אֵלָיו אֶת דְּמֵי הַכִּיס וּמָסַרְתִּי אוֹתוֹ לְיָדֶיהָ שֶׁל אִמִּי.

יָרַדְתִּי לְמַטָּה לְשַׂחֵק, וְכַאֲשֶׁר חָזַרְתִּי, אָמְרָה אִמִּי: "נִדְמֶה לִי שֶׁבַּסּוּפֶּרְמַרְקֶט נָתְנוּ לְךָ יוֹתֵר מִדַּי עֹדֶף. לֹא סָפַרְתָּ?"

מָשַׁכְתִּי בִּכְתֵפַי. מַה כְּבָר יָכֹלְתִּי לַעֲנוֹת?

"אֲבָל אֵין דָּבָר," אָמְרָה, "הֵם כַּנִּרְאֶה שָׂמוּ לֵב שֶׁלִּפְנֵי כַּמָּה יָמִים הֵם הֶחְזִירוּ פָּחוֹת מִדַּי עֹדֶף."

הִסְתַּכַּלְתִּי עָלֶיהָ.

אִמָּא שֶׁלִּי קָרְצָה.

נֶאֱנַחְתִּי. שׁוּם דָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְהַסְתִּיר מֵאִמָּא שֶׁלִּי.

לרכישת ספרי חיים ולדר לילדים ולמבוגרים ב"הידברות שופס", היכנסו לקישור הבא,  או חייגו למספר: 073-222-12-50


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4 (79 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

יומן "שנה וברכותיה" לשנת תש"פ - הרבנית ימימה מזרחי

65לרכישה

מוצרים נוספים

ערכת חזרה ללימודים לבנות - חיים ולדר וילדות מספרות על עצמן

ערכת חזרה ללימודים לבנים - חיים ולדר וילדים מספרים על עצמם

ערכת חזרה ללימודים - מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

ילדים מספרים על עצמם בקומיקס 3 - חיים ולדר

60 גיבורים - הרב יוסף ברוק

סדר הדורות הקצר - הרב שלמה בניזרי

לכל המוצרים