סיפורים אישיים

מה שקרה במונית לא ניתן לתיאור במילים: המונית הזדעזעה

"הנהג נטל את הכובע שהיה על ראשי, חבש אותו לראשו, ובירך בקול רם את ברכת שהכל. מילה במילה. מה שקרה במונית לא ניתן לתיאור במילים. המונית הזדעזעה". סיפור מרתק וקולח

| ה' טבת התשע"ט |
(צילום: shutterstock)
אא

"לפני שנים רבות נפטרה סבתי בבני ברק. באותה תקופה לא היה עדין קו 402. הלכתי לתחנת המוניות שמול בית הכנסת איצקוביץ, שם עמדו מוניות שרות לירושלים", פותח הרב את סיפורו, שמופיע בספר 'דורש טוב' על חנוכה.

"בדיוק לפני שהגעתי התמלאה מונית ויצאה לירושלים, ואני הייתי הראשון בתור למונית הבאה, כך שיכולתי לבחור את המושב האהוב עלי: ליד הנהג… שם הכי מרווח… מאחורה צפוף, ושם אתה יושב כמו מלך…", מספר הרב בהומור האופייני לו.

"המונית התמלאה בשבעה נוסעים, כולם שומרי תורה ומצוות, ויצאה לדרך. מחיר הנסיעה היה אז שלושה שקלים וחצי.

"בצומת קוקה קולה – טעם החיים לכל מי שלא טעם דף גמרא… – המונית נעצרה ברמזור אדום. במהלך ההמתנה ברמזור, הכניס מישהו את ראשו אל תוך המונית ושאל: 'מישהו פה רוצה קרטיב?', ממשיך הרב לספר, ומציין כי הוא אוהב קרטיב, אבל בהיותו בדרכים – אינו נוהג לאכול. "אם יראו אותי אוכל קרטיב ברחוב – לא יזמינו אותי יותר להרצאות", הוא מאיר בהערת אגב, תוך סיפורו הקולח.

"אמרתי לו שאינני רוצה, וכמוני אמרו לו כל הנוסעים האחרים. רק הנהג קנה ממנו קרטיב. המחיר היה חצי שקל, הרמזור האדום התחלף לירוק והמונית יצאה לדרכה.

"הנהג פתח את הקרטיב, נתן ביס וחיסל כמעט חצי קרטיב", מספר הרב שישב במושב שלצד הנהג. "פניתי אל הנהג ואמרתי לו: 'בבקשה ממך אדוני הנכבד! אולי תוכל לעשות לי טובה?"', מספר הרב את שאלתו. "בשמחה, אם רק אוכל", השיב הנהג.

"אדוני הנכבד, אני משער שאני לא אראה אותך יותר לעולם. אם כך, הבקשה שאני מבקש היא חד פעמית", אמר הרב, והנהג השיב: "נו! תבקש כבר! מדוע אתה מדבר כל כך הרבה. כבר אמרתי לך, אם רק – אשמח למלא את בקשתך "...

בקשתו של הרב היתה מפתיעה: "תעשה בבקשה ברכה". השיב הנהג בתוקף: "זה - בשום פנים ואופן לא!", ובלע עוד רבע קרטיב.

"מדוע אתה מסרב כל כך בתוקף", שאל הרב את הנהג, והאזין לתשובתו: "עליך להבין אותי", אמר הנהג. "אני עובד בקו הנסיעה בני ברק – ירושלים, וזה קו בעייתי. כל שעה מתחלף לי רב אחר. זה אומר לי לברך, זה אומר לי להניח תפילין, זה אומר לי לשמור שבת… מחר יגידו לי ללמוד משניות וללכת לישיבה לבעלי תשובה. לא רוצה לברך".

"הוצאתי חצי שקל מכיסי ואמרתי לו: 'אני מוכן לשלם לך על הקרטיב. הקרטיב יהיה, אפוא, שלי, וכעת אני מתחנן לפניך, תברך על הקרטיב שלי", מספר הרב, וממשיך לתאר את תגובתו המפתיעה של הנהג, שעצר את הרכב בחריקה.

הנהג סטה לשולי הכביש, ונתקף בחמת זעם: "אדוני", הוא צעק. "אף פעם לא התערבתי בחיים שלך, אל תתערב גם אתה בחיים שלי".

"איני מתערב לך בחיים", השיב הרב. "אני פשוט דואג לעצמי. אם אתה עושה ברכה – אני יכול לענות אמן, וחכמינו אמרו במסכת ברכות: 'גדול העונה אמן יותר מן המברך'".

הנהג תפס את החצי שקל, והעיף אותו לכיוון הרב שיש לצידו. "מה אתה חושב לעצמך?", שאל בכעס. "שאתה תקנה אותי בחצי שקל עם ההשקפות שלך?"

 

מה שקרה במונית לא ניתן לתיאור במילים: המונית הזדעזעה

"אתה צודק", השיב הרב. "היתה לי טעות. כמה כסף אתה רוצה בשביל לעשות ברכה?".

הנהג, לאחר מספר שניות של מחשבה, אמר: "אם אתה נותן לי שלושה שקלים וחצי, מחיר של נוסע, אני עושה ברכה"…

הרב מוסיף ומעיר: "בסך הכל נשאר לו בקרטיב ביס אחד אחרון, ואז הוא תפס את הקרטיב, העמיד אותו מול הפרצוף שלי כמו בן ערובה, ואמר: 'נותן או לא נותן? תגיד מהר! אם לא – אני בולע'"...

באותו רגע, אחיו של הרב, שישב במושב מאחוריו, קרא בקול: "אני נותן שקל". לידו ישב חסיד ויזניץ, שקרא: "גם אני נותן שקל". במושב האחורי ישב חסיד גור, שצעק בהתלהבות: "אני נותן את מה שנשאר"...

"הנהג ראה שהכסף מאורגן, ושאנחנו רציניים. הוא נטל את הכובע שהיה על ראשי, חבש אותו לראשו, ובירך בקול רם את ברכת שהכל. מילה במילה. מה שקרה במונית לא ניתן לתיאור במילים. המונית הזדעזעה", מספר הרב ברגש. "ענינו 'אמן' בקול רם ובכוונה, כפי שלא ענינו מימינו גם לא בתפילת נעילה ביום כיפור... א מ ן...

"התחלתי לאסוף את הכסף מהנוסעים, ואז הנהג הפתיע באומרו: 'אם כבר עשיתי ברכה – לא אמכור אותה בשביל כסף.  אבל אתם הדתיים הגעתם מפלנטה אחרת. אינני מסוגל לרגע להבין איך אתם מוכנים לשלם שלושה שקלים וחצי על אמן אחד. ועכשיו אני מבקש מכם לא לדבר איתי מילה עד סוף הנסיעה. אני פוחד מכם, כבר אמרתי לכם שהקו הזה הוא קו מאד פרובלמטי"…

הרב ממשיך את סופו המפתיע של הסיפור, ומציין כי כאשר סיפר את הסיפור הזה בישיבה למתחזקים, נעמד בחור אחד ואמר: "את הסיפור הזה כבר שמעתי. אבי הוא נהג המונית שאיתו אירע המעשה". עוד הוסיף הבחור ואמר: "בכל פעם שאני בא לבקר את אבי ואוכל משהו, אבא מבקש ממני שאברך בקול רם כדי שהוא יוכל לענות אמן בכוונה"...

"נשתדל להתחזק בעזרת ה' בשני דברים", סיים הרב את דבריו: "גם לברך את הברכה בצורה הראויה, עם שלוש הפסקות: 'ברוך אתה ה'', 'אלוקינו מלך העולם', 'בורא פרי העץ'. וגם בעת ששומעים ברכה, לענות אמן בקול רם ובכוונה.

באדיבות אתר 'דרשו'.

דרגו את המאמר:

ממוצע 4 (87 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

48 ש"חלרכישה

מוצרים נוספים

זוגיות עם רגש - הרב מיכאל לסרי

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

מעבר לסגולה - הרב אליהו עמר

בית אמי - הרבנית בת שבע קניבסקי

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

שבויות

לכל המוצרים