הפסקת הריון

על נשמה וייעודה בעולם זה: מסיפורי חיים ולדר

אני רוצה לספר לכם סיפור קטן עם מוסר השכל גדול

| ו' שבט התשע"ח |
אא

 

אני רוצה לספר לכם סיפור קטן עם מוסר השכל גדול

אנחנו מתגוררים בצפון הארץ, בשכונתנו מתגוררת משפחה חילונית רגילה, אנחנו מכירים מזה 24 שנה, מאז נישואיהם שהתקיימו בשנת 93.

אנו מתגוררים בבית לידם, יש בינינו שכנות טובה, הרבה יותר משכנות, למרות שאנחנו חרדים והם חילונים, בעצם אני לא בטוח שהם יסכימו להגדרה הזו, חילונים מסורתיים.

הבעל עסק כמנהל מחלקה במפעל ליצור חלקים של מטוסים באזור התעשייה בחבל תפן והאישה לורנה עבדה גם היא בחבל תפן כמנהלת חשבונות בחברה לשיטות חימום רצפתי.

עם השנים נולדה להם בת בכורה ולאחר מכן בן נוסף והכול היה נראה טוב ומושלם, ואז בשנת 2002 כשבוע לפני פסח קיבלה לורנה מכתב פיטורים מהמפעל, היא לקחה את זה מאוד קשה, גם בגלל העניין הכלכלי, הם היו אז זוג די צעיר עם שני ילדים צפופים, אך לא פחות בגלל הפגיעה.

היא הייתה עובדת מסורה ומקצועית ודווקא בגלל היותה עדינה הייתה מישהי בעבודה שפשוט דחקה אותה החוצה ותפסה את מקומה.

אני לא אשכח את הפסח הזה, ניסיתי לעודד אותה, להתבדח, להגיד לה שהיא יצאה מעבדות לחרות, אך מאוד מהר הבנתי שזה לא עניין שלהתבדח עליו. היא לקחה את זה מאוד קשה ועוד שהמצב הכלכלי עבדות הרבה יותר מחרות.

אם לא די בזה שבועיים לאחר מכן  העביר בעלה שמעון במסגרת עבודתו צנצנת עם חומצה וזו התפוצצה לפתע בפניו .

זו הייתה תאונת עבודה נוראה הוא זעק מכאבים ונכווה בעינו, הוא הובהל לבית החולים ושם החלו הרופאים במאמצים להציל את ראייתו, לורנה הוזעקה לבית החולים, נסענו איתה ביחד היא הייתה נסערת ומיואשת וזה מה שהיה חסר לה, המתנו שם מחוץ לחדר הניתוח ולאחר שעות יצא הרופא ואמר כי הוא מקווה מאוד שהם יצליחו להציל את ראייתו, כשראינו אותו סוף סוף הוא היה חבוש כולו   כולל העיניים, הבנו שחוץ מבעית הראיה הוא גם נכווה קשות.

אני לא הייתי מציעה לכם להתחלף איתי ובוודאי שלא עם לורנה אשתו, כשהובן מה המשמעות, בכל אופן פנים, כווייה, תדמיינו את זה ומעל לכל, הראיה וכששמעון שב להכרתו, סיפרו לו מה קרה לו, לא יכולנו אפילו לראות איך הוא מגיב אבל מאנחותיו הבנו, היה פחד באוויר, ייאוש, מה יהיה?.

עיוורון, פנים שהושחתו מכווייה, מה הולך להיות כאן? הוא החל בתהליך שיקום בלי הרבה חשק עם המון פחדים על הראיה, על המראה שלו.

בדיוק שבוע לאחר הפגיעה הנוראה הלכה לורנה לרופא והתבשרה שהיא בהריון, רופא המשפחה שהכיר היטב את לורנה ומשפחתה שאל אותה נו אז מה את מתכוננת לעשות ? אני אודיע לבעלי אמרה לורנה, למרות שבליבה חשבה שלא יהיה נכון להפיל עליו את העול הזה, לפחות לא עכשיו.

אני לא התכונתי לזה אומר הרופא, אז למה התכוונת? אני שואל מה את מתכוונת לעשות בנוגע להיריון הזה? את בטוחה שאת רוצה אותו ? לורנה אפילו לא היססה, שאפילו לא תעלה את זה  כאפשרות, אמרה לרופא. אנחנו אומנם במצב כלכלי מאוד גרוע ובעלי אין לי מושג מה יהיה איתו, לורנה פרצה בבכי, אבל זו נשמה. אני אפילו לא מעלה על דעתי להפסיק את ההיריון הזה.

אולי תחשבי על זה שוב? הציע הרופא. אני מבטיחה לך שאני אפילו לא אחשוב על זה, אמרה לו. היא סיפרה לנו את הבשורה ואנחנו חיזקנו אותה ובהחלטתה למרות שהבנו כמה קשה לה הדבר, שני ילדים, אין עבודה, לא לה ולא לבעלה, יש סכנה שבעלה הולך להתעוור ובכל מקרה הוא לא יכול לחזור לעבודה כל כך מהר, אמרתי לה. אני מאמינה שבגלל ההחלטה הזו עוד תראו ניסים ואכן שבוע לאחר מכן החל שינוי ובעלה החל לראות, אומנם היו דלקות קשות מהכוויות אך האיום הכי גדול, העיוורון, הוסר .

בשלב זה החליטה לורנה לספר לבעלה על ההיריון, כמובן ששניהם אפילו לא דנו באפשרות להפסיק אותו, הם לא, אך כל מי שמסביבם כן, הגיעה העוזרת סוציאלית של בית החולים ודיברה עם לורנה במתק שפתיים, היא אמרה לה שהיא גיבורה ומאוד מעריכה  אותה, אבל וכאן האבל הגדול אולי תחשבו שוב אם זה נכון לכם כעת ? הרי יהיו הזדמנויות נוספות וכרגע זה לא הזמן, לורנה ענתה לה בהתחלה באדיבות ולאחר מכן בתקיפות –  אני אפילו לא חושבת על זה, הדברים חזרו על עצמם באולטרסאונד ובסקירת מערכות, הישוב שלנו הוא מקום קטן וכולם ידעו מה עובר עליה ועל בעלה. לורנה הלכה עם ההיריון הזה כמו גיבורה ולפני 15 שנה, בנובמבר בשנת 2001 נולד להם בן ויקרא שמו שגיב, במצב הזה, כששניהם לא עובדים ושלושה ילדים עם הוצאות גדולות ניצבו לורנה ובעלה לפני 15 שנה. שנתיים קשות עברו עד שלורנה מצאה עבודה ובינתיים בעלה עבר שיקום ארוך וקשה. בסיעתה דשמיא ראייתו חזרה אליו לחלוטין וגם הכוויות על פניו חלפו לגמרי, המפעל בו עבד, במקום לסייע לו שלח לו מכתב פיטורין, מה שהכריח אותו ללכת לכוון העצמאי בכל מיני תחומים, עד שהחל לעסוק בדלתות פנים, עסק שהוא מנהל עד היום הזה וגם הבן השני של לורנה בגיל 16 התחיל להתקרב לדת ולחזור בתשובה, לורנה ושמעון עקבו אחר השינויים שהוא עובר אך לא הפריעו בעדו. את שגיב שלחו כמו את שתי ילדיהם הקודמים לבית הספר ממלכתי חילוני כמו שהם למדו. עוד בטרם הגיעו לכתה א' אובחן שגיב, זה הילד שעליו אנחנו מדברים, כילד מחונן, הילד שכל אנשי המקצוע רצו להעביר מן העולם, התגלה כבעל קישורים הרבה מאוד מעל הממוצע. השנים חלפו שגיב הגיע לגיל מצוות והוא עלה לחטיבת ביניים. יום אחד הגיע לבית הספר שלו איש בשם בועז חדד בעל תפקיד מאוד נדיב ומוזר, אני מאתר בעלי כישרונות לצורך מבחן התנ"ך, ברגע שאמר בעלי כישרונות, זה כאילו אמר את שמו של שגיב. השניים נפגשו. בועז ערך לו סוג של מבחן ואמר לשגיב כי הוא מעוניין לאמן אותו לקראת החידון התנ"ך ששגיב בכלל לא שמע עליו, אך הלהט שלו סחף אותו. הוא אמר ננסה ושגיב החל ללמוד את התנ"ך. בהתחלה הוא פשוט קרא אותו כמו סיפור ולאחר מכן בועז נתן לו כלים והכוונה על מנת לגרום לכל החומר העצום הזה להיקלט בזיכרונו. הם היו יושבים בכל יום שישי עד 4 בצהרים ובכל ימות השבוע שגיב היה מגיע מבית הספר יושב ולומד ומשנן תורה ומסכם סיכומים ושאלות שבנה לעצמו, אלפי שאלות. חייבים להבין שמבחן התנ"ך מלבד ידע דורשים גם נתונים. מי אמר למי, כמה מנו שבט דן בתקופה מסוימת, היכן נאמר המשפט הזה והזה, אלה הם נתונים שאי אפשר להצליח בהם, אלא אם כן אתה לומד אותם ישר והפוך וזה בדיוק מה שעשה שגיב, בכל יום ובכל שעה שהיה יכול.

שנתיים חלפו ושגיב החליט שהוא כשיר לגשת למבחן התנ"ך, חידון חתן התנ"ך המחוזי של אזור הצפון, הוא ביקש מבית הספר שיתנו לו חופשה כדי להכין את עצמו. בית הספר נהנה לבקשתו ואף נרתם להצלחתו. המנהלים אמרו לו אתה תתעסק בחידון  ואנחנו נדאג לכל השאר. הם לא חלמו שהחופשה הזו תימשך ותתמשך הרבה יותר מעל השבועיים הללו, מתוך מאות הילדים שגיב עלה יחד עם 60 ילדים לשלב המחוזי של אזור הצפון. כמה ימים לפני המבחן הפומבי התקיים יום לימודים ובסופו מבחן בכתב. רק 14 הילדים המצטיינים עלו לשלב הפומבי.

חידון התנ"ך המחוזי לאזור הצפון התקיים בעכו ושגיב נבחר לחתן התנ"ך של אזור הצפון, עם ניקוד חסר תקדים בכל מבחני התנ"ך לדורותינו של 100 נקודות. אוטומטית הוא עלה לשלב חידון התנ"ך הארצי כנציג ממלכתי של אזור הצפון. שוב תקופה אינטנסיבית של למידה, החופשה ממשיכה לקראת המבחן הארצי. חידון התנ"ך הארצי התקיים לפני פסח בקרית גת אולם המתנ"ס של קריית גת.

שגיב הפך לחתן התנ"ך הארצי של בתי הספר הממלכתיים ולצדו כלת תנ"ך מצד המגזר הממלכתי דתי. חתני התנ"ך הארציים וסגניהם עולים אוטומטית לחידון העולמי, סה"כ ארבעה.

שגיב עלה לחידון התנ"ך העולמי ומתחילת הדרך כל מעלות הייתה על הרגלים והתפללה לזכותו, כשעלה לארצי כל הצפון התפלל לזכותו. כעת כשעלה לחידון העולמי כל העם התפלל לזכותו וייחל להצלחתו וכאן אצלנו במעלות הוא הפך למקור הגאווה של כולנו. פתאום כולם חשבו תנ"ך, התענינו בתנ"ך, היו מעורים בכל הפרטים והשאלות, זה גרם לכולנו לעלות מדרגה ב'ה.

במבחן העולמי מלקטים את כל הילדים מכל העולם כולל ה – 4 מישראל, סה"כ 74 ילדים.

ארבעה ימים לפני החידון מתקיים שוב סינון ומתוך 74 מועמדים, עולים 16 מתמודדים מצטיינים שעולים לשלב הגמר.

שלב הפומבי של מבחן התנ"ך העולמי בנוכחות ראש הממשלה משודר ביום העצמאות בשידור חי בכלי התקשורת בארץ. כל מעלות הייתה במתח במשך יומיים ואז הגיעה ההודעה: שגיב שלנו הוא בין ה– 16 מצטיינים שיתמודדו על תואר חתן התנ"ך העולמי. קשה לי להסביר איזה מתח, כל מעלות, מכל הגוונים, חרדים, דתיים וחילוניים התפללו להצלחתו של שגיב, מקור הגאווה של כולנו. ידענו בתוך ליבנו שהסיכויים לכך לא גדולים, כי במשך עשרות שנים לא נבחר חתן עולמי מבתי הספר הממלכתיים, הסובלים מנחיתות טבעית מול בתי הספר הממלכתיים דתיים, אנו ידענו שדווקא אם יבחר מתמודד מבית ספר ממלכתי חילוני הדבר יעשה קידוש ה' הרבה יותר גדול מפני שיקרב הרבה נערים חילונים לתנ"ך. הלחץ היה גדול בישוב ובפרט כאן בשכונה, בבתי הספר וכולם, כולם היו במתח ורק שגיב היה רגוע וביום העצמאות האחרון התקיים מבחן החתן התנ"ך העולמי.

והזוכה … כן הזוכה הוא שגיב לוגסי שהוכתר כחתן התנ"ך העולמי.

והוא בן 15 שנים בלבד כלי עין הרע, קשה לי לתאר מה היה כאן, הישוב כולו התארגן לעשות לו קבלת פנים, הרחוב היה מקושט עם דגלים, סרטים צבעונים, הגיע ראש העיר, הרב הראשי, מנכ"ל העירייה, אנשי ציבור רבים. הייתה כאן תזמורת, רמקולים, צלמים. התזמורת ניגנה בין השאר נגילה ונשמחה בזאת התורה כי לנו היא עוז ואורה וכולנו הזלנו דמעות, אנחנו, בעיקר אלה שהכירו את משפחת לוגסי מקרוב, את הטלטלות שעברה ואת המכשולים שעליהם התגברה, אך רק מעטים ידעו שהיו היו כאלה שלא רצו בכלל שהילד הזה ייוולד, הילד היקר הזה, הגאון הזה, שהביא כל כך הרבה קידוש ה', כבוד ויקר לעיר מעלות, שלא נדבר על המשפחה שלו. רק מעטים ידעו שהיו כאלה שלא רצו את יולדו וזה לא קרה לפני המון זמן, זה רק לפני 15 שנה, שחלפו ועפו.

שגיב נולד בזכות עמידתם האיתנה של אמו היקרה לורנה ובעלה שמעון וכיום כולם יודעים איזה נשמה מיוחדת ולאיזה הישגים הוא הגיע. יש לי דמעות שאני חושבת על זה, על השפעות שליליות מבחוץ כמו אז ולאן זה הגיע היום, איזהו החכם ? הרואה את הנולד …המסר הכי חשוב מבחינתו של שגיב בתור חתן התנ"ך העולמי הוא שהבחירה וההישג הזה יצרה התלהבות רבה לשנים רבות ולהפצת התורה בכל שכבות ישראל ותגרום אם ירצה ה' להתקרבות של המוני עם ישראל לה' ולתורתו.  זה מלמד שלא ניתן לוותר על אף נשמה, כל נשמה וייעודה בעולם זה, כל נשמה.

שוקלת הפלה ? מכיר/ה מישהי שנמצאת על פרשת דרכים?

אמא יקרה, אנחנו כאן, במחלקת אמ"א של הידברות, כדי לעזור לך. העניקי לילדך הזדמנות נוספת, אל תתני לו לסיים את חייו. לפרטים ויצירת קשר, חינם ללא תשלום: לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה חינם לנשים למניעת הפסקת הריון והפלה: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il  


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4.5 (89 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים
שוקלת הפלה? צרי קשר כאן