הלכות תפילין

דקדוק כתיבת התפילין

הלכות בנושא כתיבת תפילין – מתוך ילקוט יוסף, קיצור שולחן ערוך, מפסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

| ט"ו טבת התשע"ז |

א יש לכתוב כתיבה תמה ומדוייקת, שלא יכתוב אות בי''ת כאות כ''ף, או אות זיי''ן כאות נו''ן, וכל כיוצא בזה. [ילקו''י על תפילין סי' לו הערה א' עמוד תרטו].

 

ב בענין קוצו של יו''ד שסופרים רבים אין נזהרים לעשותו בשמאל היו''ד למטה, יש להם על מה שיסמוכו, והנח להם לישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם. ומכל מקום טוב לכתחלה להקפיד ולעשות הקוץ של היו''ד כמין נקודה קטנה בשמאל היו''ד למטה, ולא יותר, כדי שלא תדמה לאות ח' קטנה. [ילקו''י על תפילין סי' לו הערה ב' עמוד תרטו. שארית יוסף חלק א' עמ' תכז].

 

ג אות יו''ד בתפילין, שיש בשמאל היו''ד למעלה תג ארוך עד שנדמית לאות ל' קטנה, יש להראות היו''ד לתינוק דלא חכים ולא טיפש, ואם יקראנה י' כשר. ואין צריך לכסות לו את שאר האותיות כמו שנוהגים. [ילקו''י על הלכות תפילין וס''ת, מהדורת תשס''ד, סי' לו הערה ג].

 

ד ספר תורה שהסופר ניקד בו על אות שי''ן מצד ימין של האות, להורות על שי''ן ימנית, או משמאל אות השי''ן, צריכים לתקן ספר תורה זה ולמחוק ממנו כל סימונים אלה, אף אם נעשו שלא על ידי דיו, אלא בציפורן. [ילקו''י על תפילין סי' לו הערה ד' עמוד תרטז. שארית יוסף חלק א' עמ' תל].

 

ה כתב נו''ן סופית כעין וא''ו ארוכה, ולא כמו שצריך להיות כצורת ז' ארוכה, בתפילין ומזוזות מותר לתקן ולעשות האות נו''ן סופית כתיקנה, ואין בזה משום שלא כסדרן, כיון שתינוק מכיר בה שהיא אות ן'. וכל שכן אות נ' כפופה שכתב הקו שלה מן הצד ולא באמצע. ואנו נוהגים לכתחלה שהקו נמשך מן הצד ולא באמצע, ואין לשנות. [ילקו''י סי' לו הער' ה'. עמ' תרטז. שאר''י ח''א עמו' תכה].

 

ו אם נמצא באמצע קריאת התורה אות נ' סופית כמו ו' ארוכה, אין צריך להוציא ספר תורה אחר, ויתקנוהו לאחר השבת. [ילקו''י על הלכות תפילין סי' לד הערה ו'. שאר''י א' עמ' תכו].

 

ז אות מ' פתוחה המצויה בכמה תפילין או ספרי תורה או מזוזות שהגיעו מבגדאד, שאין פתיחתה ניכרת היטב למעלה, יש להכשיר את אותן ספרי תורה ותפילין, כי אין בין אות מ' פתוחה לאות מ' סתומה אלא רק הפתיחה שלמטה. וכל שכן שבאותם ספרי תורה שהגיעו מבגדאד יש בליטה בחרטום למעלה, ותינוק דלא חכים ולא טיפש יקראנה כאות מ' פתוחה. ולכן אין לפסול את ספרי התורה הנ''ל, שבדיעבד יש לסמוך על סברת הרד''ך שלא לפוסלן. [ילקוט יוסף על הלכות ציצית ותפילין סימן לו הערה ז' במהדורא האחרונה עמוד תריז. שארית יוסף חלק א' עמוד תכו].

 

ח כ''ף פשוטה צריך לכותבה באופן שרגל הכ''ף יהיה כפליים נגד גגה. וכ''ז רק לכתחלה ועל הצד היותר טוב, ובדיעבד אם עשה רגל כ''ף פשוטה פחות מכפליים מגגה, יש להכשיר, ושתהיה ארוכה יותר מגגה כדי שלא תידמה לאות ר' או ד'. [ילקו''י על תפילין סי' לו הערה ח'. עמוד תריח. שארית יוסף ח''א עמ' תכז].

 

ט צריך לתייג באותיות שעטנ''ז ג''ץ, והסופרים נהגו לתייג [תג אחד] גם אותיות בד''ק חי''ה. ומכל מקום אם לא תייג אפילו אותיות שעטנ''ז ג''ץ לא פסל. אך עדיף לתקן את הספר תורה ולתייג אותו, אך בינתיים עד שיוסיפו התגין מותר לברך ולקרוא בספר תורה שאין בו תגין של שעטנ''ז ג''ץ. ומכל מקום כל שיש שם ספרי תורה אחרים המתוייגים כדת, לכתחלה אין להוציא ס''ת שאין בו תגין שעטנ''ז ג''ץ לקרות בו בצבור, עד שיתקנוהו, כדי לחוש לכתחלה לדעת הפוסלים ס''ת כזה. ורק אם אין להם ס''ת אחר, יכולים לסמוך על הרמב''ם וסיעתו ומרן הש''ע שמכשירים, ויכולים גם לברך על הקריאה בס''ת הזה. וספר תורה שיש בו תגין על אותיות שעטנ''ז ג''ץ, אך אין בו תגין על אותיות בד''ק חי''ה, אין לפסול הס''ת בדיעבד. ואף שנהגו לתייג תג אחד בכל אות מהן, ודאי שאין המנהג אלא למצוה מן המובחר ולא לעיכובא. ולכן יכולים להוציא הספר תורה לכתחלה לקרות בו בצבור, אף על פי שיש בבית הכנסת ספרי תורה המתוייגים כראוי. ועל צד היותר טוב ישיגו סופר שיעשה תגין על אותיות אלו, אבל הס''ת כשר כמות שהוא, ומותר להוציאו לכתחלה אף שיש ס''ת אחרים. [ילקוט יוסף על הלכות תפילין, סימן לו הערה ט', מהדורת תשס''ו עמוד תריח].

 

י כשמתייגים אותיות שעטנ''ז ג''ץ, יש לתייג גם אותיות נ' פשוטה ונו''ן סופית. וכן אותיות צד''י וצד''י סופית. והאותיות שיש להם גג, יש לתייג מהם תג אחד, וסימנם בד''ק חי''ה, והתג לכל אחת בסוף גגה בשמאל, לא כסופרי הזמן הזה שנותנין תג על גבי כל אחת מהן. [ואותיות ומלאכת סופר אין צריך לתייג][ילקו''י על תפילין סי' לו הערה י', עמוד תרכט].

 

יא צריך שהתגין יגעו בגוף האות, ויהיו מחוברים בו. וכן הנקודות שעושים על התגין שהם כמין זייני''ן צריכים שיהיו מחוברים בקוי התגין. ולא שיהיו למעלה כמין ניקוד סגול. והתגין עצמם לא יגעו זה בזה, אלא כל אחד מהשלשה קוים עם הנקודה שעליו, יהיה נפרד מהשני. וספר תורה שנמצאו התגין שלו שאינן נוגעים בגוף האותיות, אם אין להם ספר תורה אחר אלא ספר תורה זה, יש להתיר לברך עליו בקריאת התורה בשבת ויום טוב, (בצירוף דעת הרמב''ם שיכולים לברך על ספר תורה פסול), אך אחר השבת יתקנו ויחברו את התגין לאותיות. [ילקו''י תפילין סי' לו הערה יא, עמוד תרכט].

 

יב מותר לתייג אחר כתיבת המזוזה, ואין בזה משום שלא כסדרן, כיון שאין התגין מעכבים. וספר תורה שאין בו תגין, אפשר לקרוא בו ולברך עליו בדיעבד, אם אין שם ספר תורה אחר כשר. אולם אחר השבת יש לתקן הספר תורה ולעשות בו תגין. [ילקוט יוסף על הלכות קריאת התורה עמוד קנט].

 

יג אם תייגו אות נ' שבספר תורה משמאל לימין, אף שהתג השמאלי עשאו כאות למ''ד, מותר לברך ולקרוא בספר תורה זה, ולא חשיב כחק תוכות. [ילקוט יוסף שם סימן קמג עמ' קס]

 

יד יש לכתוב פרשת האזינו ע' שורות, ואם כתבוהו ס''ו שורות, כשר בדיעבד. ושירת הים יש לכותבה בל' שורות, ואם כתבה בכ''ח שורות הספר תורה כשר. [ילקוט יוסף שם].

 

טו ספר תורה שבפרשה הפתוחה נסתיימה הפרשה בסוף שורה, והשאיר הסופר ב' שורות פנויות, כשר. [ילקוט יוסף שם].

 

טז היו בספר תורה יריעות פחותים מיריעות אחרות בכמה שורות, יש להכשיר הספר תורה. [שם].

 

יז ספר תורה שנפסל בו עמוד אחד, והסופר חתך בסכין את העמוד ההוא מן הספר תורה, וכתב במקומו עמוד אחד ותפרו עם הספר תורה, בדיעבד אחר שעשה כן יש להכשיר את הספר תורה, ואף מותר להוציאו לכתחלה לקרוא בו בצבור, אף על פי שיש עוד ספרי תורה בהיכל הכשרים לכתחלה. [ילקו''י הלכות תפילין וס''ת, סי' לו הערה יז].

 

יח על פי המסורת יש לכתוב את האות וא''ו שבתיבת שלום [בריש פרשת פנחס, הנני נותן לו את בריתי שלום]קטועה, ויש כמה שיטות באופן עשייתה, וכולן כשרות, וכן אם נכתבה שלמה כשאר ואוי''ן, כשרה. ומנהג בגדאד לכתוב אות וא''ו בצורת וא''ו ממש אלא שהיא פתוחה באלכסון בחוט דק כחוט השערה שמחלק אותה, וצורתה צורת וא''ו ממש, אלא שהיא פסוקה באלכסון קצת כקטועה ולא קטועה ממש. [ילקוט יוסף על הלכות תפילין סימן לו הערה יח, במהדורא האחרונה עמוד תרלב].

 

יט סופר שהיה כותב ס''ת, וטעה וכתב אלהיך במקום אלהי, מותר למחוק אות ך' שהיא מיותרת. [ויש מי שאומר שיקדור כל השם שהוא ''אלהיך'' כולו]. ואם כתב אלהינו חסר י', יש אומרים שאינו רשאי לגרור אותיות ''נו'' ולכתוב ''ינו'', אלא יסלק היריעה. ויש חולקים ואומרים שיכול למחוק ''נו'', ויכתוב ''ינו'', שכיון שאותיות הנטפלות לשם אין במחיקתן איסור אלא מדרבנן, הילכך כ''ע מודו שכשהוא מוחקן כדי לתקן ה' שפיר דמי. [ילקו''י על הלכות תפילין סימן לו הערה יט, עמוד תרלג].

 

כ גרמא במחיקת שם ה' מותרת אפילו לדבר הרשות, ולאו דוקא לדבר מצוה. [ילקו''י שם סימן לו הערה כ'].

 

כא מותר למחוק אות ה' שנכתב לרמוז שם ה'. [מרן החיד''א בס' ברית עולם (עמ' קמח). ספר חסידים (סי' תתקלה) אגרות משה (כרך ה' יו''ד סי' קלח). ילקו''י על הלכות תפילין סימן לו הערה כא, במהדורא אחרונה עמוד תרלח]

הנקראים ביותר
הידברות שופס

מגילת רות ופרקי אבות - הרב זמיר כהן

149לרכישה

מוצרים נוספים

זה אפשרי - הרב יצחק פנגר

מראש שניר - הרב שניר גואטה

וזאת התורה לילדים (7 כרכים)

ספר תורה לילדים

פרקי אבות לילדים

גביע קידוש מוזהב

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה