הלכות קריאת שמע

הלכות ברכות קריאת שמע

הלכות בנושא ברכות קריאת שמע – מתוך ילקוט יוסף, קיצור שולחן ערוך, מפסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

| י"ח טבת התשע"ז |

א ברכה ראשונה ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם יוצר אור ובורא חֹשך, ותקנו לומר ובורא חֹשך כדי להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה. וחותם ברוך אתה ה' יוצר המאורות. [ילקו''י מהדורת תשס''ד, ספר על הלכות פסד''ז, סי' נט הערה א' עמו' תס]

 

ב כשאומר יוצר אור בברכת יוצר יש אומרים שימשמש בתפילין של יד בלבד. ויש הנוהגים למשמש בתפילין של יד כשאומר יוצר אור, ומנשק, וכשאומר ובורא חושך ממשמש בתפילין של ראש ומנשק. ויש להם על מה שיסמוכו, ואין צריך לבטל מנהגם. [ילקו''י מהדורת תשס''ד, ספר על הלכות פסד''ז, סי' נט הערה ב' עמו' תסא. שאר''י ח''ב עמוד קכז].

 

ג המתפלל עם הצבור תפלת ערבית, אין לו לענות אמן אחר ברכת יוצר המאורות של השליח צבור, וכן אחר ברכת הבוחר בעמו ישראל באהבה, ואחר מעריב ערבים, ואוהב את עמו ישראל. שאין לענות אמן דברכות אפילו בבין הפרקים של קריאת שמע וברכותיה. [ילקו''י מהדורת תשס''ד, ספר על הלכות פסד''ז, סי' נט הערה ג' עמו' תסב. שאר''י ח''ב עמוד קכז].

 

ד בנוסח ברכות קריאת שמע יש נוהגים לומר: ''בשפה ברורה ובנעימה'', [ומפסיק], ''קדושה כולם כאחד'' וכו'. ויש להפסיק בין תיבת ובנעימה, לתיבת קדושה. כי תיבת קדוש חוזרת על כולם כאחד. ובתיבת קדושה תהיה הדל''ת בניקוד שורוק. וכן דעת רבותינו המקובלים. ויש נוהגים לומר כדעת מרן הבית יוסף: בשפה ברורה ובנעימה קדושה, [הדל''ת בחולם], ומפסיק, ואחר כך אומר: כולם וכו'. ותיבת קדושה חוזרת על בשפה ברורה ובנעימה, ודעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד. [ילקו''י מהדורת תשס''ד, ספר על הלכות פסד''ז, סי' נט הערה ד' עמו' תסד. שאר''י ח''ב עמ' קכט].

 

ה צריך לומר בברכת יוצר ''רצון קוניהם'', ולא לומר רצון קונם. וכן בברכת הלבנה אומרים: ששים ושמחים לעשות רצון קוניהם. [ילקו''י מהדורת תשס''ד, ספר על הלכות פסד''ז, סי' נט הערה ה' עמו' תסה].

 

ו יש אומרים שצריך לומר בנוסח ברכת יוצר ''מתנשאים לעומתם, משבחים ומפארים, וכו'''. אך אין המנהג כן, והנח להם לישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם. [ילקו''י מהדורת תשס''ד, ספר על הלכות פסד''ז, סי' נט הערה ו' עמו' תסו]

 

ז יש לומר לאל ברוך נעימות יתנו, בניקוד קמ''ץ תחת תיבת הלמ''ד של תיבת לאל, ולא בניקוד שוא. ובתיבת למלך אל חי יאמר הלמ''ד בפתח. ומה שכתבו תלמידי רבינו האר''י לאומרו בקמץ, הוא לפי מבטא הספרדים שההבדל בין קמץ לפתח אינו ניכר כל כך. [ילקו''י מהדורת תשס''ד, ספר על הלכות פסד''ז, סי' נט הערה ז' עמו' תסז. שאר''י ח''ב עמוד קל].

 

ח ברכה שניה שהיא ברכת אהבת עולם, אינה פותחת בברוך, לפי שהיא סמוכה לברכת יוצר אור.

 

ט מנהגינו לומר ''אהבת עולם''. ומנהג האשכנזים לומר אהבה רבה. וכל זה בשחרית, אבל בתפלת ערבית הכל אומרים אהבת עולם. ומכל מקום אם טעו ואמרו אהבת עולם או אהבה רבה, יצאו ידי חובה. [ילקו''י מהדורת תשס''ד, ספר על הלכות פסד''ז, סי' נט הערה ט' עמו' תסח. שאר''י ח''ב עמו' קלא]

 

י מי שטעה והקדים ברכת אהבת עולם לברכת יוצר אור, אפילו עדיין לא חתם הבוחר בעמו ישראל באהבה, יסיים הברכה, ואחר כך יאמר ברכת יוצר אור, ויקרא קריאת שמע. שאין סדר הברכות מעכב. וכן בערבית, אם טעה והקדים ברכת אהבת עולם לברכת אשר בדברו, אחר שיסיים ברכת אהבת עולם יברך ברכת אשר בדברו. וכן אם הקדים ברכת השכיבנו, יאמר אחר כך ברכת אמת ואמונה. ומי שהתפלל ערבית וקרא עמהם קריאת שמע וברכות שלאחריה. והתפלל עמהם שמונה עשרה, אין לו לברך ברכות שלפניה אחר תפלת שמונה עשרה. [ילקו''י מהדורת תשס''ד, ספר על הלכות פסד''ז, סי' נט הערה י' עמו' תסט. שאר''י ח''ב עמוד קלב].

 

יא אם טעה בשחרית ואמר אשר בדברו מעריב ערבים ונזכר מיד ואמר יוצר אור, וגם סיים יוצר המאורות, יצא. אבל אם אמר אשר בדברו מעריב ערבים, ולא אמר יוצר אור, או לא סיים יוצר המאורות, לדעת מרן השלחן ערוך לא יצא. וכן אם אמר יוצר אור ובורא חושך אשר בדברו מעריב ערבים, וגם סיים מעריב ערבים, לא יצא. אבל אם סיים יוצר המאורות, כיון שפתח יוצר אור יצא, אף על פי שהפסיק במעריב ערבים. ויש אומרים שכל שחתם כדין יצא. וספק ברכות להקל. [ילקו''י מהדורת תשס''ד, ספר על הלכות פסד''ז, סי' נט הערה יא עמו' תעא. שאר''י ח''ב עמוד קלג].

 

יב אם טעה ואמר ואמונה כל זאת במקום ויציב ונכון, וחתם גאל ישראל, אינו חוזר. ואם אמר ברוך אתה ה' כדי לחתום גאל ישראל, ונזכר שאמר אמת ואמונה במקום ויציב ונכון, יש אומרים שיסיים למדני חוקיך ויחזור לומר ויציב ונכון. ויש אומרים שיסיים ויחתום גאל ישראל. דלמה יעשה הפסק בחנם, אחר שבדיעבד יצא. [ילקו''י מהדורת תשס''ד, ספר על הלכות פסד''ז, סי' נט הערה יב עמוד תעו. שאר''י ח''ב עמו' קלג].

 

יג בנוסח ברכת אהבת עולם נכון לומר ''ולא נבוש ולא נכלם'' עם וא''ו. ואומרים מארבע כנפות הארץ, בלי תיבת כל. [ילקו''י מהדורת תשס''ד, הלכות פסד''ז, סי' נט הערה יג' עמו' תעו. שאר''י ח''ב עמו' קלד]

 

יד בברכת אהבת עולם, יש מתושבי ארץ ישראל שנוהגים לומר: ''והוליכנו מהרה קוממיות בארצנו'', ולא ''לארצנו'', שהרי הם נמצאים בארץ ישראל באופן קבוע. ומכל מקום נראה שאין להקפיד על כך, וכוונת האומרים והוליכנו מהרה קוממיות לארצנו, על כלל ישראל הנמצאים בחוץ לארץ, שיזכו גם הם ללכת קוממיות לארץ ישראל. והרי אנו תושבי ארץ ישראל אומרים במוסף של שבת וראש חודש, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתעלינו בשמחה ''לארצנו''. וכן נוהגים תושבי ירושלים לומר במוסף של יום טוב: ''והביאנו ה' אלהינו לציון עירך ברנה ולירושלים עיר מקדשך בשמחת עולם''. והכוונה גם כן על כלל ישראל. [ילקו''י מהדורת תשס''ד, ספר על הלכות פסד''ז, סי' נט הערה יד עמו' תעו. ילקו''י חלק א' מהדורת ראשונה, תשמ''ה, עמוד קיד]

 

טו קרא קריאת שמע בלי ברכות קריאת שמע, יצא ידי חובתו מדאורייתא, [אבל ידי קריאת שמע כתקנתה לא יצא], ואף על פי כן יש לו לברך ברכות קריאת שמע וחוזר וקורא גם קריאת שמע. [ילקו''י מהדורת תשס''ד, ספר על הלכות פסד''ז, סי' נט הערה טו עמו' תעז. שאר''י ח''ב עמו' קלה].

 

טז העומד באמצע קריאת שמע וברכותיה ושמע ברכת כהנים, יש לו לענות אמן אחריהם, בין לאחר ברכת אשר קדשנו בקדושתו של אהרן, ובין לאחר פסוקי הברכה, שהואיל ואין נשיאות כפים אלא בעשרה, חשיב דבר שבקדושה. וכל שכן בפסוקי דזמרה. [ילקו''י מהדורת תשס''ד, ספר על הלכות פסד''ז, סי' נט הערה טז עמו' תעז. שאר''י ח''ב עמו' קלה].

 

יז והוא הדין בשומע ברכות התורה על קריאה בתורה בצבור, והוא באמצע קריאת שמע וברכותיה, שיש לו לענות אמן אחר הברכות. [ילקו''י מהדורת תשס''ד, ספר על הלכות פסד''ז, סי' נט הערה ד' עמו' תעט. שאר''י ח''ב עמו' קלו].

 

יח צבור שהוציאו ספר תורה לקרוא בו, ואין להם כהן שיעלה לספר תורה אלא כהן הנמצא באמצע קריאת שמע [שקורא אותה עם ברכותיה] אין לו להפסיק ולעלות לתורה, אפילו אם קראוהו בשמו, אלא יעלה ישראל במקום כהן. והכהן יצא לחוץ. ואם יש מנין מצומצם יאמרו אף על פי שיש כאן כהן יעמוד ישראל במקום כהן. ואם הכהן נמצא בברכות קריאת שמע, מותר לו להפסיק ולעלות לתורה. ואם אין להם מי שיקרא בתורה אלא כהן הקורא קריאת שמע, אין להטריח את הצבור להמתין עד שיסיים את כל הקריאת שמע, אלא פוסק וקורא להם בספר תורה. וכל שכן שפוסק לקרוא באמצע ברכות קריאת שמע, ובאמצע פסוקי דזמרה. דמרן השלחן ערוך לא החמיר בזה אלא לענין עלייה לתורה, ולא לענין לקרות להם. [ילקו''י מהדורת תשס''ד, ספר על הלכות פסד''ז, סי' נט הערה יח עמו' תפא. שאר''י ח''ב עמו' קלז]

 

יט העומד באמצע קריאת שמע וברכותיה וראה את חבירו עובר על איזה איסור, מותר לרמוז לו לאפרושי מאיסורא, ואפילו להפסיק, דלא גרע מפוסק מפני היראה ומפני הכבוד, דכבוד שמים עדיף. [ילקו''י מהדורת תשס''ד, ספר על הלכות פסד''ז, סי' נט הערה יט' עמו' תפב. שאר''י ח''ב עמו' קלט].

 

כ יש מי שאומר שהמברך ברכה שאינה צריכה באמצע קריאת שמע וברכותיה, רשאי להפסיק ולומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, כדי לתקן קצת איסור ברכה לבטלה שבירך. ויש מי שפקפק בזה קצת, שאחר שסוף סוף הזכיר שם ה' בדרך שבח וברכה, אמירת ברוך שם וגו' אינה מועילה כל כך, דמה לי אם שיבח את ה' בברכתו, מה לי אם מוסיף שבח באמירת ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. [ילקו''י מהדורת תשס''ד, הלכות פסד''ז, סי' נט הערה כ' עמו' תפב. שאר''י ח''ב עמו' קלט]

 

כא השומע קדיש באמצע קריאת שמע וברכותיה, יענה ''אמן, יהא שמיה רבה מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך'', ולא יותר, כי מה שאנו נוהגים לענות יהא שמיה רבה מברך עד דאמירן בעלמא, אינו מתורת חיוב, אלא מנהג, על פי הקבלה, ורוב ככל הראשונים כתבו שיש חיוב לענות עד תיבת ''עלמיא'', או לכל היותר עד תיבת ''יתברך'', ולא יותר. [וכן מנהג האשכנזים לענות עד עלמיא או עד יתברך]. ולכן כשנמצא בקריאת שמע וברכותיה שאסור להפסיק בהם שלא לצורך גמור, אין לענות כמנהגינו תמיד עד דאמירן בעלמא, אלא יענה כאמור, עד עלמיא או עד יתברך. [ילקו''י, תשס''ד, סי' נט הערה כא עמוד תפג. שאר''י ח''ב עמו' קלט]

 

כב ומכל מקום בבין הפרקים יכול להפסיק עד דאמירן בעלמא, וידוע שבין הפרקים היינו בין יוצר המאורות לאהבת עולם, ובין הבוחר בעמו ישראל באהבה לשמע ישראל, ובין ובשעריך לוהיה אם שמוע, ובין כימי השמים על הארץ לויאמר. [ילקו''י, שם הערה כב, עמוד תפו. שאר''י ח''ב עמו' קמ].

 

כג השומע קדושה באמצע קריאת שמע, מפסיק ועונה עם הצבור אפילו באמצע פסוק, וכן באמצע ברכות קריאת שמע, אבל אינו אומר את הנוסח ''נקדישך ונעריצך'' וכו', וכן לא יאמר ''לעומתם משבחים ואומרים'', אלא עונה קדוש קדוש וכו', וברוך כבוד ה' ממקומו, בלבד. אבל כל השאר אינם מהקדושה עצמה, שאינם אלא כדברי הקדמה לקדושה. וגם פסוק ימלוך לא יענה, כי לדעת רבים מהאחרונים אין פסוק זה מכלל הקדושה. ולכן שב ואל תעשה עדיף. [ילקו''י, תשס''ד, סי' נט הערה כג, עמוד תפו. שאר''י ח''ב עמו' קמ].

 

כד אין לענות אמן דברכות באמצע קריאת שמע וברכותיה. ומנהג הספרדים ועדות המזרח כדעת מרן הבית יוסף וסיעתו, שאפילו בבין הפרקים אינם עונים אמן אף של אותה ברכה, כגון אם הקדים את השליח צבור וסיים ''ברוך אתה ה' יוצר המאורות'', והמתין קצת ואחר כך סיים השליח צבור ברכה זו, לא יענה אחריו אמן, והוא הדין לשאר ברכות קריאת שמע. וכן בערבית לא יענה אמן אחר ''ברוך אתה ה' מעריב ערבים'' שאומר השליח צבור, אפילו אם הקדים את השליח צבור ומסיים הברכה לפניו. וכן הדין בשאר ברכות קריאת שמע של ערבית. ומכל מקום טוב לסיים הברכות של קריאת שמע עם השליח צבור, כדי שלא יכניס עצמו למחלוקת הפוסקים שיש בדבר. [ילקו''י, תשס''ד, סי' נט הערה כד, עמוד תפז. שאר''י ח''ב עמוד קמא, וקכז].

 

כה אפילו ''אמן'' אחר האל הקדוש, ו''אמן'' שאחר שומע תפלה, שאומר השליח צבור, לא יענה, לפי דעת מרן הבית יוסף, וכן המנהג פשוט אצל הספרדים ועדות המזרח, ואין לשנות. [ילקו''י, תשס''ד, סי' נט הערה כה, עמוד תפט. שאר''י ח''ב עמו' קמב הערה כב].

 

כו מי שנמצא באמצע קריאת שמע וברכותיה, ושמע קדיש או קדושה, אף על פי שקודם תפלתו הספיק לשמוע ולענות קדיש וקדושה, אף על פי כן צריך להפסיק לענות קדיש וקדושה. וכן מי שעתיד לשמוע מהמנין שלו או ממנין אחר קדיש וקדושה, אף על פי כן צריך להפסיק ולענות קדיש וקדושה עם הצבור. [ילקו''י, תשס''ד, סי' נט הערה כו, עמוד תצ. שאר''י ח''ב עמוד קמב הערה כג].

 

כז אפילו בבין הפרקים של קריאת שמע וברכותיה, אין לענות אמנים של קדיש, אלא חמשה אמנים ראשונים, שעד סוף חצי הקדיש. אבל אמן שאחר ''תתקבל'' או ''על ישראל או ''יהא שלמא'' אין לענות, שאינם אלא מנהג. ומכל מקום כל הקדישים שוים לענין הפסק בקריאת שמע וברכותיה, ואפילו קדיש יהא שלמא שנוהגים לומר אחר עלינו לשבח צריך לענות חמשה אמנים ראשונים שלו. ושלא כמי שחשב שאין לענות אמנים של קדיש תתקבל ויהא שלמא כלל, אפילו חמשה אמנים של הקדישים, שזה אינו, אלא לעולם צריך לענות חמשה אמנים הראשונים של כל קדיש וקדיש באמצע קריאת שמע וברכותיה. [ילקו''י, תשס''ד, סי' נט הער' כז, עמוד תצא. שאר''י ח''ב עמ' קמב].

 

כח השומע קול רעמים, והוא נמצא בבין הפרקים של קריאת שמע וברכותיה, יפסיק ויברך בשם ומלכות ברכת ''שכוחו וגבורתו מלא עולם'', כיון שהיא מצוה עוברת. והוא הדין למי שרואה את הקשת, שיפסיק בבין הפרקים ויברך בשם ומלכות ברכת ''זוכר הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו''. אבל בהרהור הלב בלבד אינו יוצא ידי חובת הברכה, שהלכה רווחת היא, ''הרהור לאו כדיבור דמי''. [ילקו''י, תשס''ד, סי' נט הערה כח, עמוד תצג. שאר''י ח''ב עמו' קמג].

 

כט הקורא קריאת שמע וברכותיה, לא יפסיק לומר י''ג מדות עם הצבור. וכן לא יאמר עם הצבור פסוק ''וזאת התורה'', כשמגביהים הספר תורה להראותו לעם, אלא יסתכל בספר תורה, ויהרהר בלבו פסוק ''וזאת התורה'', שהרהור לאו כדיבור דמי. [וראה לעיל סעיף י''ז לענין אמן אחר ברכות התורה][ילקו''י, תשס''ד, סי' נט הערה כט, עמוד תצד. שאר''י ח''ב עמוד קמג].

 

ל שליח צבור שעומד באמצע ברכת יוצר, או אהבת עולם, או באמצע קריאת שמע, ושמע קדיש או קדושה מצבור אחר שמתפללים סמוך להם, אם הוא מובטח שיכול לחזור לתפלתו, יענה עמהם קדיש וקדושה, ובפרט כשהוא מתפלל מתוך סידור. ולא יחוש בזה לטורח צבור, שכיון שהוא שומע ועונה דברים שבקדושה, אף הצבור שומעים ועונים, וזוכים לקיים מצוה דרבנן שהסמיכוה על ''ונקדשתי בתוך בני ישראל''. [ילקו''י, תשס''ד, סי' נט הערה ל' עמ' תצד. שאר''י ח''ב עמו' קמד].

 

לא מי שלא היו לו טלית ותפילין, והתחיל להתפלל עם הצבור, והביאו לו טלית ותפילין בין פסוקי דזמרה לישתבח, לא יניחן אז, אלא בין ישתבח ליוצר. ואם הביאו לו הטלית ותפילין בברכות קריאת שמע, יתעטף בציצית ויניח תפילין בבין הפרקים ויברך עליהן, ואין לחוש בזה משום הפסק. ואם התחיל בפרשת ויאמר, ואחר כך הובאו לפניו טלית ותפילין, הואיל ובסוף פרשת ציצית אינו רשאי להפסיק אלא כמו באמצע הפרק, [וכמבואר בשלחן ערוך סי' סו סעיף ה'], לפיכך לא יפסיק בברכה, אלא לובש הטלית ומניח התפילין בלא ברכה, ולאחר תפלת שמונה עשרה ימשמש בהן ויברך עליהן. ואם לא הובאו לפניו אלא לאחר שחתם גאל ישראל, מניח תפילין בלא ברכה, ומיד יתחיל להתפלל כדי לסמוך גאולה לתפלה, ולאחר התפלה יתעטף בציצית וימשמש בתפילין ויברך עליהן. ואילו לעטיפת הטלית בין גאולה להתפלה לא יפסיק כלל, אפילו בלא ברכה. וכל זה לספרדים שהולכים בעקבות הוראות מרן השלחן ערוך, אבל האשכנזים היוצאים ביד רמ''א נוהגים, שאם הובאו הטלית והתפילין באמצע ברכות קריאת שמע, מברכים על התפילין בבין הפרקים, אבל על הטלית אינם מברכים, אלא מתעטפים בה בלא ברכה, ולאחר התפלה ממשמשים בה ומברכים עליה. ואם הובאו לפניו אחר שהתחיל פרשת ויאמר, או באמצע ברכת אמת ויציב, יניח התפילין בברכה, ורק אם סיים גאל ישראל מניח התפילין בלא ברכה, ולאחר התפלה ימשמש בהן ויברך עליהן. ונהרא נהרא ופשטיה. [ילקו''י, תשס''ד, סי' נט הערה לא, עמוד תצה. שאר''י ח''ב עמוד קמה הערה כח]

 

לב מי שהיה אומר ברכת אמת ויציב, וכשהגיע סמוך לשירה חדשה, שמע קדיש וקדושה, והפסיק לענות, וכשסיים לענות שכח לסיים ברכת אמת ויציב, והתחיל בתפלת שמונה עשרה, ונזכר באמצע התפלה, לאחר שיסיים תפלת שמונה עשרה, יאמר כל ברכת אמת ויציב, ויחתום ברוך אתה ה' גאל ישראל. והוא הדין אם שכח בכלל לומר ברכת אמת ויציב, ומיד כשסיים קריאת שמע התחיל להתפלל, יאמר ברכת אמת ויציב לאחר התפלה. [ילקו''י, תשס''ד, סי' נט הערה לב, עמוד תצז].

 

לג המתפלל ובברכת ויציב ונכון כשהגיע לשירה חדשה, הצבור הוציאו ס''ת כדי לקרות בו, לא יאמר עם הצבור פסוק וזאת התורה וכו'. וכל שכן שלא יאמר ''ברוך הוא וברוך שמו''. אבל אמן יענה, כמבואר לעיל סעיף יז. [ילקו''י, תשס''ד, סי' נט הערה לג, עמוד תצח. שאר''י ח''ב עמו' קמה].

 

לד אם השליח צבור מאריך בשבת ויום טוב בברכת יוצר בנגינה, ויחיד מהקהל הקדימו, והגיע לבין הפרקים, ורוצה לעיין בהרהור הלב בלבד בדינים שבסידור, מעיקר ההלכה יש מקום להתיר, לפי שהלכה רווחת (ברכות כ:)''הרהור לאו כדיבור דמי''. ומכל מקום לא יעשה כן אלא בצינעא באופן שאינו מעורר תשומת לב אצל הקהל, כדי שלא יבואו מהם להקל יותר ולהפסיק אף בשיחה בטלה. והמחמיר תבוא עליו ברכה. [ילקו''י, תשס''ד, סי' נט הערה לד, עמוד תק. שאר''י ב' עמ' קמה].

 

לה חולה במחלת סכרת, שקיבל התקפה באמצע קריאת שמע וברכותיה, שאז הוא צריך לאכול מנה סוכר ללא דיחוי, הואיל והלכה רווחת (בברכות לה.) שאסור ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאילו מעל, לפיכך יברך על הסוכר שהכל נהיה בדברו, ואין בזה חשש הפסק באמצע קריאת שמע וברכותיה. אבל אם קיבל התקפה באמצע תפלת שמונה עשרה, לא יפסיק לומר הברכה בפיו, אלא יהרהר הברכה בלבו ויאכל הסוכר. שאין לך דבר העומד בפני פיקוח נפש. [ילקו''י, תשס''ד, סי' נט הערה לה, עמוד תקב. שאר''י ח''ב עמוד קמו].

 

לו נשים פטורות ממצות קריאת שמע, מפני שיש זמן קבוע לקריאת שמע, וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות. לפיכך פטורות הן גם מברכות קריאת שמע ערבית ושחרית, ואף על פי שראוי להן להחמיר על עצמן ולקרוא קריאת שמע כדי לקבל עליהן עול מלכות שמים ועול מצוות, מכל מקום אינן רשאות לברך ברכות קריאת שמע בשם ומלכות, שיש בזה חשש איסור ברכה לבטלה. [לדעת הרמב''ם וסיעתו מרבותינו הראשונים, שסוברים שאסור לנשים לברך על מצות עשה שהזמן גרמא שמקיימות אותן. וכן דעת מרן השלחן ערוך, וספק ברכות להקל]. ולכן יש להעיר למורות של בית הספר החרדי בית יעקב, שילמדו את הבנות הספרדיות המתחנכות אצלם, שלא תברכנה ברכות קריאת שמע בשם ומלכות. והוא הדין בברכות של פסוקי דזמרה, ברוך שאמר וישתבח, שלא יברכו אותן בשם ומלכות. [ילקו''י, שם הערה לו, עמוד תקג. שאר''י שם].

 

לז אם שכח לברך ברכות התורה ונזכר אחר שחתם יוצר המאורות, יברך שם ברכות התורה, ואין צריך שיאמר שם פרשת ברכת כהנים. [ילקו''י, תשס''ד, סי' נט הערה לז, עמוד תקג. שאר''י ח''ב עמו' קנג].

 

לח מי שהיה מתפלל עם הצבור, והקדימו שליח צבור, וכשסיים לומר שירת הים, התחיל החזן לומר הקדיש שבין ישתבח ליוצר, והפסיק כדי לענות אמן ויהא שמיה רבה מברך, ולאחר שענה ''ברוך ה' המבורך וגו''', שכח לומר ישתבח, והתחיל עם החזן ברכת יוצר אור, ונזכר באמצע הברכה, יאמר ישתבח אחר שיסיים ''ברוך אתה ה' יוצר המאורות''. [שכיון שברכת ישתבח היא כמצוה עוברת, שהרי אינו יכול לאומרה לאחר התפלה, שברכות פסוקי דזמרה שהן ברוך שאמר וישתבח לא נתקנו לאומרן אלא קודם התפלה, ולכן רשאי להפסיק בבין הפרקים של ברכות קריאת שמע כדי לאומרה. ואין ברכת יוצר נחשבת להפסק בין הזמירות לישתבח, כיון שהכל מענין שבח ותהלה להשי''ת]. והוא הדין אם נזכר באמצע אהבת עולם שלא אמר ישתבח, שיכול לאומרה אחר הבוחר בעמו ישראל באהבה. וכן אם נזכר באמצע הפרק של קריאת שמע, יכול לאומרה בבין הפרקים. וכן אם נזכר לאחר מכן, כגון באמצע ברכת אמת ויציב, יאמר באמצע הברכה, ברכת ישתבח, דחשיב כמצוה עוברת. [וכדין מי ששמע רעמים בברכת אמת ויציב שפוסק ומברך]. אבל אחר שמונה עשרה אינו רשאי לאומרה. [ילקו''י, תשס''ד, סי' נט הערה לח, עמוד תקד. שאר''י ח''ב עמו' קנג].

 

לט שליח צבור שנשתתק באמצע ברכת יוצר, באופן שאי אפשר לו להמשיך, אם היה זה לפני קדושת יוצר, השליח צבור שיעמוד תחתיו צריך להתחיל מתחלת ברכת יוצר, כי אין לחלק הברכה לשנים. אבל אם היה זה לאחר קדושת יוצר, השליח צבור השני יתחיל מלאל ברוך נעימות יתנו וכו'. שכיון שהקהל ענו קדושה, כתחלת ברכה הוא. ומכל מקום בזמן הזה שכל יחידי הקהל מתפללים בלחש עם השליח צבור, לעולם אין צריך להתחיל מתחלת יוצר אור, אלא הש''צ השני שבא במקום הראשון ממשיך הברכה ממקום שפסק הראשון. [ילקו''י שם הערה לט, עמוד תקה. שאר''י שם].

 

מ קדושה של יוצר יחיד רשאי לאומרה, ואין דינה כקדושה של חזרת השליח צבור שאינה נאמרת אלא בעשרה, מפני שקדושת יוצר אינה אלא סיפור דברים. ולכן מותר גם לאומרה בלי ניגון, אלא בדרך תפלה. ומכל מקום ממדת חסידות טוב ונכון שהיחיד יאמרנה בניגון בטעמי המקרא, כדרך הקורא בנביאים. לפיכך מי שנמצא באמצע קריאת שמע וברכותיה, ושמע קדושה של יוצר מהשליח צבור, לא יפסיק כדי לענות עמהם קדושת יוצר. והוא הדין לקדושה דסידרא, שהיא קדושה של ''ובא לציון גואל''. [ילקו''י, תשס''ד, סי' נט הערה מ' עמוד תקח. שאר''י ח''ב עמוד קנד].

 

מא המברך ברכות קריאת שמע, ומצא עצמו אומר ''הגדול הגבור והנורא'', ונסתפק אם הוא באמצע ברכת יוצר, וצריך לסיים ''קדוש הוא'' וכו', או אם הוא באמצע ברכת אהבת עולם, וצריך לסיים ''בטחנו, נגילה ונשמחה בישועתך'', אינו חוזר לברכת יוצר, אלא לאהבת עולם, שספק ברכות להקל. [ילקו''י, תשס''ד, סי' נט הערה מא, עמוד תקט. שאר''י ח''ב עמו' קנד].

 

מב ברכות קריאת שמע, וכן שאר ברכות, אסור לאומרם דרך ''נדבה'', אפילו אם הוא מסתפק בהם, כי רק בתפלת שמונה עשרה שהיא כנגד הקרבן, שייך תפלת נדבה כמו קרבן נדבה, מה שאין כן בברכות קריאת שמע וכיוצא בהן. ולכן האומרים מעמדות אסור להם לחתום ברוך אתה ה' שומע תפלה. [ילקו''י, תשס''ד, סי' נט הערה מב, עמוד תקי. שאר''י ח''ב עמו' קנה]

הנקראים ביותר
הידברות שופס

שנה וברכותיה - היומן השנתי של הרבנית ימימה מזרחי תשע"ח

59לרכישה

מוצרים נוספים

הרב זמיר כהן - המדריך המלא לנישואין מאושרים

סט מחזורים כוונת הלב לנשים

אנשים מספרים על עצמם 8 - חיים ולדר

ילדים מספרים על עצמם 9 - חיים ולדר

כיסוי לבקבוק יין

קופת צדקה מהודרת

לכל המוצרים