הלכות קריאת שמע

דקדוק וכוונה בקריאת שמע

הלכות בנושא קריאת שמע – מתוך ילקוט יוסף, קיצור שולחן ערוך, מפסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

| י"ח טבת התשע"ז |

א כשבא לקרוא קריאת שמע יכוין [קודם שיתחיל הקריאה] שהוא בא לקיים מצות עשה לייחד שמו יתברך, ויקרא אותה באימה ביראה וברתת ובזיע. [ומה היא הכוונה המעכבת בקריאת שמע, ראה להלן][ילקו''י, מהדורת תשס''ד, ספר על פסד''ז, סי' סא הערה א'. עמוד תקלא. שאר''י ח''ב עמוד קסה].

 

ב כשקורא קריאת שמע צריך לכוין שמקבל עליו עול מלכות שמים. וזו הכוונה המעכבת. ואם הסיח לבו באמצע הקריאה וחשב על דברים אחרים, לא יצא, שהרי לא קיבל עליו עול מלכות שמים. ולכתחלה נכון שיכוין גם פירוש המלים. ופירוש ה' אלהינו, ה' ככתבו היה הוה ויהיה, מציאות ה', וממציא כל הנמצאים. אלהינו, מלכנו, והוא קבלת עול מלכות שמים. ה' אחד, היינו מצות יחוד ה'. ואם לא כיוון אף בפסוק ראשון, לא יצא. ולכן יפסיק את קריאתו בסיום איזה פסוק, וימתין כדי הילוך ד' אמות, ויחזור לפסוק ראשון. ויש אומרים שצריך לסיים הפרשה שהתחיל, וגם צריך ליזהר בה שלא לקרות בעיניו וכו', כדין הקורא קריאת שמע ויוצא בה ידי חובה. אף על פי שהוא חוזר וקורא הפרשה שנית. ומן הדין מותר אז לקרוץ בעיניו, אלא שבלאו הכי נכון שלא לסיים את כל הפרשה, מחשש הפסק. [ילקו''י, שם הערה ב', עמ' תקלב. שאר''י ח''ב עמ' קסה].

 

ג בפסוק שמע ישראל יאמר כל שתי מילים יחד, שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד. ונוהגים לקרוא פסוק ראשון בקול רם, כדי לעורר הכוונה. וגם השליח צבור ישמיע קולו בפסוק ראשון, כדי שהקהל ישמעו וימליכו שם שמים יחד. ומנהג הישיבות הקדושות לקרוא את כל הקריאת שמע בקול רם, כדי לעורר הכוונה. ואמנם המתפלל במקום שאין רגילים לקרוא את כל הקריאת שמע בקול רם, אל ישנה ממנהג המקום, גם כדי שלא לבלבל כוונת המתפללים, שאינם רגילים בזה. [ילקו''י, תשס''ד, סי' סא הערה ג', עמוד תקלה. שאר''י ח''ב עמוד קסח].

 

ד נוהגים ליתן יד ימין על העינים בקריאת פסוק שמע ישראל, כדי שלא יסתכל בדבר אחר שימנע ממנו לכוין. וגם איטר יד יניח יד ימין על עיניו בקריאת שמע. ואין צריך להסיר המשקפיים בעת שנותן ידיו על עיניו בקריאת שמע. וגם סומא בשני עיניו יניח יד ימינו על עיניו בשמע ישראל. וכן יעביר הציציות על עיניו במקום שנהגו לעשות כן. [ילקו''י, שם הערה ד', עמוד תקלו. שאר''י ח''ב עמוד קסח].

 

ה באמירת אחד יש לכוין באל''ף שהוא אחד, ובחי''ת שהוא יחיד בז' רקיעים ובארץ, והדל''ת רמז לד' רוחות השמים, ולעתיד לבוא שכל העולם יאמרו שהוא אחד. וצריך להאריך מעט באות חי''ת של אחד, כדי שימליך את הקב''ה בשמים ובארץ [שלזה רומז החטוטרת שבאמצע גג החי''ת]. וכן יאריך קצת בדל''ת של אחד שיעור שיחשוב שהקב''ה יחיד בעולמו, ומושל בד' רוחות העולם, ולא יאריך יותר מכשיעור זה. ויש נוהגים להטות הראש כפי המחשבה, מעלה ומטה ולד' רוחות, כדי לעורר הכוונה בזה. [ילקו''י, תשס''ד, סי' סא הערה ה', עמוד תקלז. שאר''י ח''ב עמוד קסט].

 

ו ידקדק בדל''ת שלא תהא כרי''ש. ולא יחטוף בחי''ת, ולא יאריך באל''ף. [ילקו''י, מהדורת תשס''ד, סי' סא הערה ו', עמוד תקלט. שארית יוסף ח''ב עמוד קע].

 

ז ידגיש אות יו''ד של שמע ישראל, שלא תבלע ושלא תראה אל''ף, וכן יו''ד של ויהיו דלא לשתמע ותאו. [ש''י סי' סא סעיף יח. ילקו''י, מהדורת תשס''ד, סי' סא הע' ז', עמ' תקלט. שאר''י ח''ב עמ' קע].

 

ח אסור לומר שמע ב' פעמים, אפילו אם לא כיון בראשונה, בין שכופל התיבות, שאומר שמע שמע, בין שכופל הפסוק הראשון. [ואם לא כיון ראה לעיל סעיף ב']. והכופלים פסוק ''שמע ישראל'' באשמורת בסליחות וביום הכפורים בתפלת הנעילה, יש ללמדם שלא יאמרו ב' פעמים פסוק שמע ישראל. אבל נהגו לכפול בתפלת הנעילה ביוהכ''פ ז' פעמים פסוק ה' הוא האלהים. ומנהג כשר הוא. ובעת שקורא שנים מקרא ואחד תרגום יכול לכפול הפסוק כמו שכופל שאר הפסוקים. וכשקורא קריאת שמע שעל המטה, מותר לקרוא את כל הפרשה, ולחזור ולקרותה. [ילקו''י, מהדורת תשס''ד, ספר על פסוקי דזמרה סי' סא הערה ח', עמוד תקלט. שארית יוסף ח''ב עמוד קעא].

 

ט אחר פסוק שמע ישראל אומרים בלחש ''ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד''. ואם טעה ודילג פסוק זה, ונזכר אחר התפלה, אין צריך לחזור ולקרוא קריאת שמע כדי לומר פסוק ברוך שם. וצריך להפסיק וליתן ריוח בין תיבת ברוך לתיבות שם כבוד, ויש לגעור במי שסומך ברוך לשם. וכן צריך להפסיק מעט בין לעולם ועד, לואהבת, כדי להפסיק בין קבלת מלכות שמים לשאר מצות. ודעת הרמ''א שצריך להפסיק קצת גם בין פסוק שמע ישראל לפסוק ברוך שם. ויש חולקים ואומרים שאין להפסיק בין שמע ישראל לברוך שם. ששניהם קבלת עול מלכות שמים. וכן עיקר לדידן. וכשאומר ברוך שם כבוד וכו', יש להפסיק אחר תיבת ברוך, ואחר כך יאמר שם כבוד מלכותו, ויפסיק, ויסיים לעולם ועד. [ילקו''י, מהדורת תשס''ד, סי' סא הערה ט'. עמ' תקמא. שאר''י ח''ב עמוד קעא].

 

י צריך לקרוא קריאת שמע בטעמים, כמו שהם בתורה. [וכתב הרמ''א שלא נהגו כן במדינות אלו, ומכל מקום המדקדקים מחמירים בכך]. וידקדק מאד באותיותיה, ויתן ריוח בין הדבקים, דהיינו כל מלה שסופה כמו תחלת המילה שלאחריה, כגון על לבבכם, יתן ריוח ביניהם בכדי שאות אחת לא תיבלע. וכן כל מלה שסופה במ''ם והמלה שלאחריה מתחלה באות א' כגון וקשרתם אותם, וכיוצא, יזהר באות האל''ף שלא תיבלע. [ואף בפסוקי דזמרה יש לדקדק בזה][ילקו''י, תשס''ד, ספר על הל' פסוקי דזמרה סי' סא הערה י', עמוד תקמג. שאר''י ח''ב עמוד קעד].

 

יא יזהר להדגיש אות עי''ן שבתיבת ולעבדו, ובמלת נשבע ה', שלא יבטאם כאות אל''ף. וכן ידגיש הזי''ן של וזכרתם ושל תזכרו, שלא יראה כאומר ושכרתם או תשכרו. וידקדק שלא ירפה החזק ולא יחזק הרפה, ולא יניח הנד ולא יניד הנח. [ילקו''י שם סי' סא הערה יא, עמ' תקמה. שאר''י ח''ב עמ' קעו].

 

יב צריך ליתן ריוח בין וחרה לתיבת אף, שלא ישמע כאומר וחרף. ופסוק זה נוהגים לאומרו בלחש, אך צריך ליזהר שגם פסוק זה ישמיע לאזנו. [ילקו''י, תשס''ד, סי' סא הערה יב. שאר''י ח''ב עמוד קעז].

 

יג אמרו חז''ל (ברכות יד:) כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו. ופירשו הראשונים, מפני שהוא קורא ''וקשרתם לאות על ידיך והיו לטוטפות בין עיניך'', והוא אינו מניחן, ונמצא כמעיד עדות שקר. ואמנם הקורא פסוק ''שמע ישראל'' שבסדר הקרבנות לפני הזמירות, אינו חייב להניח תפילין תחלה, מפני שאינו קורא את הפסוק וקשרתם וכו'. אבל הקורא פרשת שמע קודם תפלה מפני שהוא ירא פן יעבור זמן קריאת שמע, עדיף שיניח תפילין תחלה, מאחר שקורא כל הפרשה הראשונה או יותר. ומכל מקום בשעת הדחק כגון שהזמן מצומצם, או שחושש פן על ידי כך יתאחר לבוא לבית הכנסת, יכול לסמוך על הסוברים שכל שמניח תפילין לאחר מכן בו ביום, אין בזה משום ''מעיד עדות שקר בעצמו'', ורשאי לקרוא קריאת שמע בלא תפילין. [ילקו''י, מהדורת תשס''ד, ספר על פסד''ז, סי' סא הערה יג, עמוד תקמה. שארית יוסף ח''ב עמוד קפ].

 

יד אם הוא אנוס ואין לו תפילין, וחושש שיעבור זמן קריאת שמע ותפלה, יתפלל ויקרא קריאת שמע בלא תפילין, ובמשך היום יניח תפילין ויקרא בהם קריאת שמע. [ילקו''י, מהדורת תשס''ד, ספר על פסד''ז עמוד תקמז. סי' סא הערה יד. שארית יוסף חלק ב' עמוד קפ].

 

טו יש נוהגים בשעה שהשליח צבור אומר בקריאת שמע למען ירבו ימיכם הופך פניו לימין, וימי בניכם לשמאל, ואין נכון לנהוג כן. [ילקו''י, תשס''ד, סי' סא הערה טו. עמוד תקמז. שאר''י ח''ב עמוד קפה].

 

טז כשאומר אני ה' אלוהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים, לכתחלה צריך לכוין בפירוש לזכור יציאת מצרים. ובדיעבד אם לא כיון כן בפירוש, יצא. [ילקו''י שם הער' טז. שאר''י ח''ב עמ' קפה].

 

יז בקריאת שמע יש רמ''ה תיבות, וכדי להשלים לרמ''ח תיבות, כנגד איבריו של האדם, השליח צבור מסיים''ה' אלהיכם אמת''. ויחיד שקורא קריאת שמע, בשחרית או בערבית, או בקריאת שמע שעל המטה, יסיים בשלש תיבות אלו:''ה' אלהיכם אמת'', כדי להשלים רמ''ח תיבות בקריאת שמע שהן כנגד רמ''ח איבריו של אדם. אבל כשמתפלל עם הצבור, מוטב שכל יחיד ישמע שלש תיבות אלו מפי השליח צבור, ויכוין עליו, ויוצא ידי חובתו. ואם השליח צבור אינו שליח צבור קבוע, אלא שירד להתפלל לפני התיבה באקראי, ואינו בקי בעניני התפלה כדי להוציא את הקהל ידי חובת שלש תיבות אלו, טוב שהיחיד יאמר עמו ''ה' אלהיכם אמת'', ואחר כך ימשיך ויציב ונכון, או ואמונה כל זאת וכו'. ויש מהאשכנזים הנוהגים לומר ''אל מלך נאמן'' להשלים רמ''ח תיבות. ויש מרבני אשכנז שנהגו בזה כדעת האר''י ז''ל וכנ''ל. [ילקו''י, תשס''ד, ספר על פסוקי דזמרה עמוד תקמז. סי' סא הערה יז. שארית יוסף ח''ב עמוד קפה].

 

יח האשה צריכה לסיים אחר קריאת שמע אני ה' אלהיכם, אמת, ולחזור ''ה' אלהיכם אמת''. וטוב שתאמר קודם הקריאת שמע גם ''אל מלך נאמן''. [ילקו''י, תשס''ד, שם, הערה יח. שאר''י ח''ב עמ' קפו].

 

יט ''אשר אנכי מצוך היום'', היינו לומר שבכל יום ויום יהיו בעיניך כחדשים, ולא כמי שכבר שמע אותו הרבה פעמים, שאינו חביב אצלו. [ילקו''י, מהדורת תשס''ד, ספר פסד''ז, סי' סא הערה יט עמוד תקנ]

הנקראים ביותר
הידברות שופס

אליהו שירי - אמונה - הכלי להשגת השפע

160לרכישה

מוצרים נוספים

הריני מאמין - מאיר גור ואליהו שירי

פאזל - הכותל המערבי - 250 חל'

כיצד ננצל מהכעס?

סט מעמד לחלה עם כיסוי חלה

א אידישע קאפ 2

שו"ת יביע אומר - חלק י"א

לכל המוצרים