להתחתן עם ערבי נוצרי? ועם יהודי לא?

איך יכול להיות שיש חילונים שמעדיפים שהילד שלהם יינשא לבן זוג נוצרי – ולא לחרדי? מסתבר שזה מה שקורה כשהיהדות נתפסת כתרבות ולא כדת

לא מעט כותרות בתקשורת עסקו אתמול בממצאים של סקר מכון פיו האמריקאי על החברה הישראלית, בעיקר בכל מה שקשור ליחסם של יהודים ישראלים לערבים ישראלים. 'מחצית מהיהודים תומכים בגירוש ערבים', היה הממצא שזכה להרי הרבה ציטוטים. אבל עם כל הגינויים לגזענות, דעה קדומה אחרת – ודווקא כזו המצוטטת בעמוד הראשון של קובץ הסקר המלא – לא ממש זכתה לחשיפה תקשורתית. כשירות לציבור, אנחנו מביאים אותה כאן: "יהודים חילונים חשים פחות בנוח עם הרעיון שאחד מילדיהם יינשא לבן זוג חרדי מאשר עם הרעיון שאחד מילדיהם יינשא לבן זוג נוצרי".

כן-כן. במדינת היהודים, בן זוג נוצרי – התבוללות לפי כל מובן הלכתי – נתפס כגורם מאיים פחות מבן זוג חרדי. אבל זה, כמובן, לא מצדיק כותרות. כשהרב חיים נבון העלה לדף הפייסבוק שלו את הציטוט הזה מתוך הסקר, הנה מדגם נבחר מהתגובות שקיבל: "לא מפתיע בכלל", "למה זה מזעזע? חילוני ימצא שפה משותפת עם נוצרי יותר מאשר עם חרדי", "תוצאות הסקר בהחלט מובנות ולא שליליות בעיני", "מה לא בסדר עם זה?", "אני אומר בפה מלא שאדם אתאיסט ממשפחה נוצרית יהיה שידוך טוב יותר לילדים שלי מאשר אדם חרדי".

הבנתם את הרעיון.

אם למישהו לא ברור איך ייתכן שמסורת יהודית וותיקה של התגוננות בכל מחיר מפני נישואי תערובת הידרדרה לכדי עמדה של: 'נוצרי סבבה רק אל תביאי לי חרדי הביתה', כדאי לעיין בחלק אחר של הסקר, כזה שביקש מהמשתתפים לענות לשאלה מהי היהדות בעיניהם. 83% מהחילונים אמרו שהיהדות היא בעיקר עניין של תרבות ומוצא, לא של דת. לעומתם, רוב הדתיים והחרדים (רוב גדול יותר בקרב החרדים) סבורים שהיהדות היא בעיקר עניין של דת. וזה, בקליפת אגוז, ההסבר למציאות שמשתקפת בסקר.

אם היהדות היא בעיקר עניין של מוצא – למה שתהיה לנו התנגדות לנישואים עם מישהו ממוצא אחר, במיוחד אם המוצא הזה הוא לא מוסלמי, עם כל המטען הרגשי הכבד הקשור לכך במדינת ישראל? בעיני הישראלי הממוצע, נוצרי מתפרש כ'נאור', מערבי, איש העולם הגדול. אם היהדות היא בעיקר עניין של תרבות – למה שלא נהיה רב תרבותיים? התרבות שלנו כוללת נרות חנוכה וסופגניות, והתרבות של מישהו אחר עשויה לכלול עצי כריסטמס מקושטים להפליא וחלוקת מתנות חגיגית. מה רע? נאחד תרבויות ונהנה מכפל מסיבות.

חילוני שמתנגד לנישואי ילד שלו עם אדם חרדי אבל לא לנישואים עם נוצרי, רואה בנוצרי – במיוחד אם אינו אדוק בדתו – אדם דומה לו הרבה יותר מאשר חרדי. ועל פני השטח, הוא צודק: שניהם חיים כמו שהם רוצים, אוכלים מה שהם רוצים, מצייתים רק לצו מצפונם במקרה הטוב וצו תאוותם במקרה הרע. אז אחד אולי מאמין בישו והשני לא. למרבה הצער, בעיני חילונים מסוימים זה לא שונה מאמירה מסוג 'אחד מאמין באסטרולוגיה והשני לא'. האמונה הזו, גם אם היא קיימת, לא יוצרת הבדל מהותי. בן זוג חרדי, לעומת זאת, הוא אדם שחי אחרת. אדם שחי לפי התפיסה שהיהדות היא קודם כל דת. והתפיסה הזו, יחד עם האופן בו היא באה לידי ביטוי בחיי היומיום, מטרידה ישראלים מסוימים יותר מהחשש שנכדיהם לא יהיו יהודים.

התפיסה של היהדות כעניין תרבותי גרידא היא בדיוק התפיסה שהורגת את יהדות ארצות הברית, שבה 58% מהיהודים נישאים בנישואי תערובת. כשמוציאים את היהודים הדתיים בארה"ב מהמשוואה, האחוז מזנק עוד יותר. ומה הפלא? בדומה לרוב הישראלים החילונים, גם יהודים אמריקאים רואים ביהדות משהו 'תרבותי': מורשת השואה, מאכלים מסורתיים, וסעודה חגיגית בליל הסדר. לישראלים אין חסינות מיוחדת מפני נישואי תערובת, בהיעדר תפיסה נכונה על היהדות. בישראל יש, פשוט, הרבה יותר יהודים מגויים. העובדה הדמוגרפית הזו היא חומת ההגנה הגדולה ביותר כנגד התבוללות שיש לחברה הישראלית להציע. עדיין, אחוזי ההתבוללות עולים גם בישראל. כי אם היהדות אינה עניין של דת, למה לא בעצם?

ארצות הברית ושואת ההתבוללות השקטה שלה הן תמרור האזהרה שמסמן לנו מה יכול לקרות כשיהודים שוכחים שהיהדות היא דת. בימים אלה מתמודד יהודי בפריימריז הדמוקרטי לנשיאות ארצות הברית – הסנאטור של ורמונט, ברני סנדרס. אחרי דיונים לא מעטים בתקשורת בשאלה מדוע הוא מעולם לא מזכיר את עובדת יהדותו, הוא נשאל על כך בעימות האחרון מול הילרי קלינטון. בתשובתו הוא הבהיר שהוא גאה להיות יהודי וזוכר היטב את פשעי השואה – וזה הכל, בערך. "עבור סנדרס, היהדות היא עניין תרבותי, לא דתי", סיכם עיתונאי אמריקאי ידוע את התשובה.

ברני סנדרס, שלא במפתיע, נשוי לאישה נוצרייה.

 

שבויות – המחלקה למניעת התבוללות, לפניות ודיווחים: טל' 073-2221333 או 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נגישות