משמעות חג שמיני עצרת

  • כ"ו אדר א' התשע"ד
אא

שאלה

בס"ד שלום כבוד הרב 1. מה המשמעות של חג שמיני עצרת? כל שאר החגים ברורים לי חוץ משמיני עצרת. מהי מהות היום? 2. האם מותר להשתמש ביום טוב במים החצים של מתקני המים למינהם נביעות מי עדן וכו 3. האם אפשר לסמוך על דעת הפוסקים כי מותר להדליק אור ביום טוב. לדוגמה הרב הראשי של נתניה אומר כי החשמל נמצא כל הזמן וכשאני מדליק את האור הרי זה כמו הבערת אש מאש קיימת. 4. לגבי עיסקת שליט - הרב כתב כי אפשר לסמוך על כך שהרב עובדיה אמר לחברי ש"ס לתמוך בעיסקה. מאיפה לנו לדעת שאכן הם שאלו את הרב או שעידכנו אותו בכל הפרטים. הרי ידוע כי לא הכל חברי ש"ס מספקים לרב והוא מבחינתו משתדל להתרחק עד כמה שניתן מהפוליטיקה לטובת לימוד התורה.

תשובה

שלום וברכה

1. ספר התודעה פרק שמיני

 שמיני עצרת:

שמיני עצרת הוא רגל בפני עצמו ואינו קשור לחג הסוכות אלא סמוך לו בלבד. ומשום כך מברכין בו 'שהחינו', האשה - בשעת הדלקת נרות, אחר ברכת 'להדליק נר של יום טוב' (ויש שאין נוהגין לברך 'שהחינו' בהדלקת הנרות), והאיש - בקידוש שהוא מקדש על היין:

ונקרא 'שמיני עצרת' על שם הכתוב (במדבר כט): ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם עלה אשה ריח ניחח לה' פר אחד וגו' ו'לשון חבה הוא זה (לשון עצרת) כבנים הנפטרים מאביהם, והוא אומר להם: קשה עלי פרידתכם, עכבו עוד יום אחד':

'דבר אחר: למה נעצרו עוד יום אחד? רב אמר, משל למה הדבר דומה - למלך שהגיע לו יום טוב. באו אריסיו וכבדו אותו, באו בני ביתו וכבדו אותו. היתה מטרונה מרמזת להם:

עד שנוהג עמכם - תבעו צרכיכם מן המלך! כך התורה מרמזת לישראל: תבעו צרכיכם וכו'. (וישראל נותנים כל דעתם בחג לבקש חיים וששון לשבעים אומות העולם, ולעצמם אינם מבקשים כלום) כיון שלא הבינו, כבשה (עצרה) אותם עוד יום אחד, זה יום השמיני' (שכתוב בו לכם):

'אמר רבי לוי: בכל חדש וחדש שבקיץ בקש הקדוש ברוך הוא ליתן לישראל מועד. בניסן - נתן להם הפסח; באייר - נתן להם פסח קטן; בסיון - נתן להם עצרת; בתמוז, היה בדעתו ליתן להם מועד גדול - ועשו להם את העגל, ובטל תמוז אב אלול. בא תשרי - ופרע להם; ראש השנה, ויום הכיפורים, והחג. אמר הקדוש ברוך הוא:

לאחרים הוא (תשרי) פורע, ושלו - אינו נוטל? נתן לו יומא (יום אחד) - ביום השמיני עצרת תהיה לכם':

אף על פי ששמיני עצרת רגל בפני עצמו הוא, יש בו השלמה לשבעת ימי החג, ועוברים מסוכת עראי לדירת קבע להשלים בבית המרווח ענין החג ושמחתו מה שאי אפשר בסוכה, לפיכך בו תוקף השמחה בריבוי - והיית אך שמח וכדלהלן:

ואף בימי שלמה המלך ע"ה בו נשלם חינוך הבית ויצא כבוד ה' מאוהל וממשכן לדירת קבע. ובו ברך שלמה את העם, ואף הם ברכוהו, וכך אמר חכם אחד: יום שמיני עצרת הוא יום 'אושפיזין' של שלמה המלך:

מיוחד בקרבנו:

ואף על פי שאמרנו שמיני עצרת רגל הוא בפני עצמו ככל שאר הרגלים (פסח, שבועות, סוכות) - קרבנו של יום זה שהיו מקריבים בבית המקדש, אינו דומה לקרבן שאר הרגלים. בפסח היו מקריבים למוסף היום: פרים - שנים, איל - אחד, ושבעה כבשים. וכן בחג השבועות פרים - שנים, איל - אחד, ושבעה כבשים. ובחג הסוכות הקריבו שבעים פרים כל ימי החג יחד, מלבד אילים - שנים, כבשים בני שנה - ארבעה עשר, שהיו מקריבים כל יום משבעת ימי החג. נמצא שחג הסוכות מרובה בקרבנותיו יותר מכל הרגלים. ואולם אי אתה מוצא רגל שהיו מקריבים בו למוסף, פר אחד, אלא שמיני עצרת בלבד. ולמה פר אחד בלבד? -:

אמרו חכמים במדרש:

'משל למלך שעשה סעודה שבעה ימים וזמן כל בני אדם שבמדינה לשבעת ימי המשתה. כיון שעברו שבעת ימי המשתה, אמר לאוהבו: כבר יצאנו ידינו מכל בני המדינה - נגלגל אני ואתה במה שתמצא, ליטרא בשר, או של דג, או ירק. כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל ביום השמיני עצרת תהיה - לכם, גלגלו במה שאתם מוצאים - בפר אחד ואיל אחד':

אכן, אין קרבנו של שמיני עצרת דומה לקרבן שאר הרגלים, אבל דומה הוא לקרבן מוסף של ראש השנה ושל יום הכיפורים שגם בהם נאמר פר אחד, איל אחד ושבעה כבשים:

מכאן רמז למה שאמרו חכמים שיש ביום זה גם ענין של כפרה וסליחה וסוף החיתום לכל ימי השנה, וכמו שנזכר לעיל:

גדולה תפילה בשעת החיתום:

איתא בזהר הקדוש ובמדרשים, שגמר החיתום האחרון הוא בהשכמת הבוקר של יום שמיני עצרת. וכן איתא שמשה רבינו התפלל לפני הקדוש ברוך הוא תקט"ו (חמש מאות וחמש עשרה) תפילות שיכנס לארץ ישראל, כמנין 'ואתחנן' (וכמנין תפלה), ונשתתק ולא התפלל עוד, כי ה' אמר לו: רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה; שאילו היה מתפלל עוד תפילה אחת היה נענה, אבל משה קבל עליו גזרת המקום ולא התפלל עוד. ועוד אמרו בגמרא שהצדיקים שוהין בכל תפילה שעה אחת - כל המדרשים הללו עולים בקנה אחד. כיצד? -:

אימתי התפלל משה תפילותיו אלה? בשנה האחרונה, בשנת הארבעים. ומתי התחיל בתפילה? בשעת הרחמים והדין, בראש השנה של שנה זו. מראש השנה ועד בקרו של שמיני עצרת, כמה שעות? חמש מאות ושש עשרה שעות. שכן אם תכפיל עשרים ואחד יום עד ליל שמיני עצרת, בעשרים וארבע שעות היום, יצא לך המנין חמש מאות וארבע. הוסף עליהן שתים עשרה של ליל שמיני עצרת - הרי חמש מאות ושש עשרה שעות. ומשה התפלל כל אותן השעות שעה לתפילה, שעה לתפילה, חוץ מן השעה האחרונה שלפני גמר החיתום האחרון. ואילו היה מאריך בתפילה עד שעת החיתום, היה קשה לפני הקדוש ברוך הוא לדחות תפילתו של צדיק זה. והיה שומע תפילתו ונענה לו על תפילתו שבשעת החיתום:

2. מותר אם הוא לא פועל בצורה דיגיטלית.

3. לא ולא.

4. אין כל סיבה שמישהו ישקר לרב כדי שהרב יפסוק כך או כך.

הרב אלי ישי הוא יהודי ירא שמיים וניתן לסמוך עליו שהוא הציג את השאלה כהוויתה וקיבל את התשובה הנכונה.

בברכה,

בנימין שמואלי


להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il
תגיות:

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה