האם נשים חייבות בברכת המזון מדאורייתא?

שלום רב,

הגמרא במסכת ברכות (דף כ עמוד ב) מסתפקת אם נשים חייבות בברכת המזון מדאורייתא או מדרבנן. הצד שהן חייבות מדאורייתא הוא משום שכתוב (דברים ח י) "ואכלת ושבעת וברכת", ונמצא שזו מצוות עשה שאין הזמן גרמא שנשים חייבות בה (ראה רש"י שם).

ובהסבר הצד שהחיוב הוא רק מדרבנן נחלקו רש"י ותוספות: דעת רש"י (ד"ה או דרבנן) שהוא משום שכתוב (שם) "על הארץ הטובה אשר נתן לך", והארץ לא נתנה לנקבות להתחלק. ואי משום בנות צלפחד, חלק אביהם הם דנטלו שהיה מיוצאי מצרים.

אולם דעת התוספות שם (ד"ה נשים) שהוא משום שאומרים בברכת המזון "על בריתך שחתמת בבשרנו ועל תורתך שלמדתנו", ונשים אינן חייבות לא בברית ולא בתורה, והגמרא אומרת במסכת ברכות (דף מט עמוד א) מי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, או שמא מכיוון שלא שייך אצלן ברית ותורה חיובן בברכת המזון מדאורייתא.

ולהלכה, כתב השלחן ערוך אורח חיים (סימן קפו סעיף א) נשים חייבות בברכת המזון, וספק הוא אם הן חייבות מדאורייתא ומוציאות את האנשים, או אם אינן חייבות אלא מדרבנן ואינן מוציאות אלא למי שאין חיובו אלא מדרבנן. ע"כ.

ולגבי אישה שאכלה כדי שביעה והסתפקה אם בירכה ברכת המזון אם צריכה לחזור ולברך (וכמו לגבי איש שצריך לחזור ולברך באופן כזה משום ספק דאורייתא לחומרא וכמו שנפסק בשלחן ערוך אורח חיים סימן רט סעיף ג, ובמשנה ברורה סק"י) - ראה משנה ברורה (סימן קפו סק"ג) שהביא בזה מחלוקת גדולי האחרונים, שדעת השער אפרים, החיי אדם, והמגן גבורים, שצריכה לחזור ולברך. אכן בחידושי רבי עקיבא איגר, וכן בברכי יוסף פסקו, שאינה צריכה לחזור ולברך. וסיים המשנה ברורה, שהרוצה לסמוך על דעת השער אפרים וסייעתו אין למחות בידו.

ודעת הגר"ע יוסף זצ"ל שאינה חוזרת לברך ברכת המזון מספק, ומכל מקום טוב שתהרהר ברכת המזון בלבה (שו"ת יחוה דעת חלק ו' סימן י), ואם אפשר טוב יותר שתשמע ברכת המזון מאיש שאכל ושבע, ותצא ידי חובתה מדין שומע כעונה (חזון עובדיה ברכות עמוד רכה).

בברכה,

הלל מאירס