המכתב שלא יישלח לעולם

סליחה שאני לא תמיד קרובה, זה שורף לי מבפנים. סליחה על תפילות של חצאי מילים וחוסר כוונה, סליחה שלא ראיתי את הטוב, ופעמים רבות התמקדתי ברע. המכתב שלעולם לא יישלח

האם בגלל שאני כזאת, לא מגיע לי להתחתן? אבא, תעזור לי בבקשה, אבא! למה אני לא מצליחה? מה לא עשיתי בשביל זה, מה?

מה יעשה הנער ומשפחתו כזאת? איפה אנחנו בסיפורינו המר? יש לנו בכלל זכות להטיף לו מוסר? המכתב שלעולם לא יישלח

כשאת בוכה, אני צופן דמעותייך בנאדי... כשאת מתפללת, אני שומר תפילותיך אצלי. המכתב שלעולם לא יישלח

גערתי בך שתפסיקי להיות שונה, רציתי שתהיי כמו כולם. עכשיו אני מבינה שאני זו שסגרתי לך את הלב. המכתב שלעולם לא יישלח

שכנעת אתי שזה יחזק אתי להתרחק מכל העולם שעבדתי קשה כל כך להתרחק ממנו. שיקרת לי. המכתב שלעולם לא יישלח

ירידות, נפילות, שבירות - אותך לא הפחידו. תמיד היית נוכחת גם בלי שיגידו. אז תודה לך, מורה שלי, שאף פעם לא ויתרת, עם כל הקשיים מצדי, תמיד האמנת וחתרת. המכתב שלעולם לא יישלח

הייתי עסוקה בלהאשים אותה. לקשור כתרים של אשמה לקורונה, שאפילו שם יפה אין לה... אבל גם אם זה לא קרה מיד, די מהר הבנתי. זה אתה. המכתב שלעולם לא יישלח

איך אקום מלאת אנרגיה בבוקר - כשרק בלילה הקודם הכרית סחטה דמעות? איך אחייך מול החברות - כשאני מרגישה נפילה כל רגע לתוך בור גם בלי דרך מהמורות? המכתב שלעולם לא יישלח

רציתי לרגע גם להיות כזאת פשוטה, בלי סיפורים על הגב, בלי נמלים שעוקצות, ומחשבות בלילה. רציתי לרגע לחיות בשלווה, לנשום עמוק את הידיעה הברורה שהכל יהיה בסדר. המכתב שלעולם לא יישלח

מביטה בכל, ופשוט מרגישה את האהבה שמורעפת עלי בכמויות... שומעת אותך, אבא, אומר: מתוקה שלי, חשבת שאתן לך מסלול שיעשה אותך פחות? אני רוצה שתתקדמי! המכתב שלעולם לא יישלח

כמה דברים את עוד תלמדי אותי, כי כשהלכת - המבט השתנה לי בבת אחת. כמה דמעות אני עוד אוריד עלייך ועל חייך, שהסתיימו מהר כל כך. המכתב שלעולם לא יישלח

לא באת מעצמך. יש מישהו שנתן לך חיות, שנתן לך קיום, והוא הבורא האוהב והאהוב. ואם הוא נותן רק טוב - אז את טובה לנו, כי את מאיתו. המכתב שלעולם לא יישלח

ואני, כמה התביישתי בך. כמה שמרתי אותך בסוד. כמה הכחשתי כל קשר. כמה לא הבנתי שאת זו שמצילה אותי. המכתב שלעולם לא יישלח

רוצה במקומך לראות אם לך מעומעם, להיות לך רגליים שרצות מכאן לשם, רוצה להיות לך פה לומר את מה שבתוכך, רוצה להיות כולי שלך, בלי למה, בלי איך. המכתב שלעולם לא יישלח

אני מודעת היטב שלשנינו היה קושי גדול בתקשורת, מטען שלקחנו לביתנו עוד מילדותנו, וזה ממש לא עזר לנו להתגבר על קשיי הזוגיות היקרה שלנו. המכתב שלעולם לא יישלח

רק תושיטי יד. כבר יהיה מי שיאחז בה וייקח אותך למקום בריא יותר. המכתב שלעולם לא יישלח

בבקשה, תן לי להירדם גם אם המחשבות לא נותנות סיכוי, תן לי להירגע גם אם המחשבות תפסו נפח לא רצוי... ואז, ביום בו אקום אחרת, אדע שלא רק שלחת סימן, אלא פשוט באת לכאן. המכתב שלעולם לא יישלח

כמה יכול להמשיך ילד בלי משחקים ובלי חברים? אבל לא העזתי, עד שהגיעה הישועה. זה היית אתה, אבא. המכתב שלעולם לא יישלח

נכון, זה לא יהיה קל ופשוט, ולא נהיים צדיקים ברגע. זה דורש הרבה מאמץ, ובייחוד כוח, לקום לאחר נפילה, במיוחד אם קרה לאחר זמן ממושך של שמירה ועבודה עצמית פנימית. מקווה שבעזרת ה' אצליח בכך. המכתב שלעולם לא יישלח

עכשיו, למול השלהבות, נמסות להן כל החומות, ושוב הקשר טהור וחזק. המכתב שלעולם לא יישלח

מתחילה להבין שלכל דבר יש הזמן שלו, ואם דוחפים חזק – לא תמיד התוצאה היא להגיע רחוק. יש גם אופציה של ליפול על הרצפה.

נכון שאת מרגישה עכשיו מרוסקת ומיואשת, אבל אל תשכחי להעריך את עצמך על הדרך שעברת. המכתב שלעולם לא יישלח

במקום ללמוד, בעצם לא יושבת, כל כך קשה כשהישועה מתעכבת... המכתב שלעולם לא יישלח

לא הבנתי מה את רוצה, למה את מבזה אותי. ואז כל מה שעשיתי בלי כוונה, התחלתי לעשות בכוונה. אבל מתוך השפלות שהגעתי אליה, נבניתי. המכתב שלעולם לא יישלח

הוא יישאר בלבך כל חייך, ורוצה לראות את החיוך נסוך על שפתייך, רוצה לראות אותך שמחה ומאושרת. המכתב שלעולם לא יישלח

שינית משהו באורחות החיים? הפכת עולמות לטובת האחרים? או שרק בררת כמה נדבקים, ואולי גם כעסת שלא נבדקים?". בהשראת הסגר, חגים תשפ"א - המכתב שלעולם לא יישלח

לילה אחד לחשה לי השמיכה: למה לנו את בוכה? יש לך אבא, ואותך הוא אוהב, וודאי מבין את הכאב. המכתב שלעולם לא יישלח

כזו שדרך מבט מבינה מה עבר עלי בשעה האחרונה, כזו שכל חיבוק שלה ממלא אותי בכוח להמשיך. אבל מה אעשה שכזו - יש רק אחת, והיא כבר הרחק בסמינר? המכתב שלעולם לא יישלח

הבור שלי לא התרשם. הוא נשאר שם – ריק וחלול, אפילו את ההד שמעתי היטב... כמעט שהתייאשתי. ואז ניסיתי. המכתב שלעולם לא יישלח