״בכל הריון שעברתי, אמרו לי שמשהו עם העובר אינו בסדר. עם הילד החמישי זה היה השיא !!!״

shutterstock_3129152091

הפלה סטריפ אמא

אדל דיין

 בשל אבחנות רפואיות שגויות, רינת מכלוף, אמא לשישה ילדים בת 35 מנתניה, עברה ניסיונות לא פשוטים במרבית הריונותיה. בשניים מתוכם היא הופנתה לבצע הפלה. רק בזכות דבקותה באמונת חכמים, היא צלחה בעוז את כל הניסיונות הללו ומנעה נטילת חיים של עוברים בריאים לחלוטין. אל ההיריון השישי, היא כבר הגיעה מחושלת ובחרה שלא לבצע בדיקות הריון כלל מלבד בדיקות אולטראסאונד שגרתיות, לווידוי קיום הדופק.

״לילד הראשון המתנתי שלוש שנים״, מספרת רינת. ״ממש בדקה התשעים ותשע, לפני שהחלטנו לגשת לטיפולים, נקלטתי וברוך השם ההיריון עבר באופן תקין.

בהריון השני, כבר נאלצתי להתמודד עם ניסיון לא פשוט, בלשון המעטה. עשיתי בדיקת חלבון עוברי והתוצאות הראו שקיים סיכוי גבוה מאד שהעובר יהיה עם תסמונת דאון. הרופאה הפנתה אותי לבדיקת מי שפיר. לא ידעתי כיצד לפעול גם בגלל שידעתי שהבדיקה עצמה מסכנת את חיי העובר וגם בגלל שלא באמת היתה לי בחירה עם התוצאות שהיו מתקבלות – אנחנו אנשים מאמינים, לא היינו לוקחים חיים של עובר בשום פנים ואופן.״

אז מה באמת עשיתם ?

״אנחנו מאד קשורים לאדמו״ר מביאלה, אך הוא שהה באותו זמן בחו״ל. התייעצנו עם הרב עמוס גואטה והרב נתנאל נחום ושניהם הרגיעו אותנו ואמרו שהכל יהיה בסדר שלא ניגש לבדיקת מי השפיר ולא לסקירת המערכות המורחבת. גם כשהאדמו״ר חזר ארצה הוא הרגיע אותנו ואמר שהעובר בריא ושלם, אך בכל זאת כל חווית ההיריון שלי נהרסה לחלוטין. באחת מבדיקות האולטראסאונד, שעברתי בהמשך, אני זוכרת שהרופאה אמרה לי 'אני לא מבינה איך את משאירה את זה ככה בבטן', ככה במילים האלה. במשך כל ההיריון בכיתי, וגם כשלבסוף התינוקת נולדה בריאה לחלוטין, לקח לי זמן של כמה חודשים להרפותֿ ולהאמין, שאכן, הכל בסדר איתה ובסה״כ האבחנה הרפואית היתה מוטעית. כיום הילדה שלנו בת 9 בריאה ושלמה לחלוטין, ברוך השם״.

אני מבינה שגם בהריונות הבאים נאלצת להתמודד עם ניסיונות לא קלים.

״כן, בהריון השלישי, טענו שההיריון לא התפתח, ראו שק ללא עובר והופניתי לבצע הפלה.

הייתי המומה מכאב״ מספרת רינת. ״התקשרתי מיד אל האדמו״ר מביאלה, והוא הרגיע אותי ואמר שבינתיים לא אעשה כלום, שאמתין שבועיים ואז אגש לעשות שוב בדיקת אולטראסאונד. ובאמת בדיוק שבועיים לאחר מכן בבדיקה שעברתי, ראו שכבר יש עובר והכל בסדר.״

גם בהריונה החמישי של רינת היא קיבלה אבחנה רפואית שגויה. היא נשלחה בבהילות לבצע גרידה, ובדקה התשעים ותשע כשכבר היתה בדרכה לבית החולים, שיחת טלפון אחת ודבקות באמונת חכמים, מנעו ממנה להפיל.

״הייתי בשבוע, שבועיים ראשונים של ההיריון והיה לי דימום״, משחזרת רינת. "ניגשתי אל רופאת הנשים, היא בדקה אותי ואמרה 'אני לא מאמינה למה שאני רואה, אף פעם לא ראיתי דבר כזה!!!'. השבתי לה מה כבר אפשר לראות בשבוע הראשון? והיא אמרה 'אכלת משהו הבוקר?' השבתי לה שלא. ואז אני לעולם לא אשכח את המילים המזעזעות שהיא התחילה לאמר 'את נמצאת כבר בחודש שלישי, אין לזה ידיים אין לזה רגליים, דחוף תלכי לעשות גרידה, כדי שזה לא יסכן את החיים שלך!!!'.

ניגשתי די מהר לבית החולים ואני זוכרת שבמקביל התקשרתי לאדמו״ר מביאלה כדי לקבל ברכה שהגרידה תעבור בשלום. העוזר שלו השיב בשמו, שגם הפעם לא אעשה כלום שאמתין קצת והכל יסתדר. וברוך השם, לאחר כמה שבועות ערכנו בדיקה נוספת והסתבר שהיתה בעיה באבחון ואני באמת הייתי רק בשבועות הראשונים להריון ויש עובר יש דופק, אבל מצאו בעיה חדשה וטענו שהשלייה אינה רגילה שיש בה חורים ושאחרי שהילד יולד אצטרך לעקוב אחר ההתפתחות שלו. בשלב הזה כבר לא רציתי להקשיב להם, האמנתי שהכל יהיה בסדר.״

 אלא, שבכל הנוגע להריון הנוכחי של רינת, סאגת מסכת ההפחדות מצד הצוות הרפואי שליווה אותה, טרם הסתיימה לה: ״בחודש השמיני הייתי צריכה לעבור הערכת משקל, משחזרת רינת. ״הרופא בדק ואמר 'טוב, הוא כנראה לא יהיה אולסי פרי, תבואי בעוד שלושה שבועות לביקורת, צריך לראות שהמדדים עולים, כי הוא ממש גבולי'. לאחר שלושה שבועות חזרתי, הוא התחיל לבדוק ולבדוק ואמר למזכירה שלו 'תתחילי לפתוח את כל הגרפים'. ואז הבהיל אותי ואמר 'רוצי מהר לבית חולים מאיר, לייעוץ גנטי'. אני זוכרת שאמרתי שלא יתאפשר לי באותו יום לגשת להיבדק והוא השיב : 'את חייבת היום או מחר להיבדק, כי לפי הממצאים 99% שהעובר שלך יהיה גמד או שהוא סובל מתסמונת דאון!!!'. לא ניגשתי אל בדיקת מי השפיר שהפנו אותי אליה, כי לא הייתי עושה עם זה כלום ממילא, ממשיכה רינת, אבל הייתי חרדה מאד.״

לבסוף, כל הניבויים הקודרים של צוותי הרופאים שליוו את רינת מתחילת הריונה, התבררו כשגויים. רינת ילדה תינוק בריא לחלוטין בשבוע ה-40 להריונה.

״כשילדתי, נכחו בחדר הלידה המון רופאים ופסיכולוגים. אני פחדתי ממש להסתכל על התינוק. כיסיתי את הפנים שלי ואמרתי לבעלי 'תסתכל אתה'. ברוך השם, נולד לנו ילד בריא שלם ומתוק. הרופאים שנכחו אמרו שאין צורך לקחת את הילד למדידות, הגובה שלו תקין- הוא נולד בגובה 49-50 ס״מ. וגם כל ההפחדות לגבי השלייה התבררו כלא נכונות. השלייה יצאה רגילה לחלוטין. אני זוכרת שהתעקשתי וביקשתי מהמיילדת שתבדוק שוב ושוב את השליה והיא אמרה לי אני מבטיחה לך שהכל בסדר גמור, הכל רגיל, אני לא מבינה מי אמר לך אחרת'״

בהיריון השישי של רינת, היא כבר הגיעה מחושלת ובחרה שלא לעבור את בדיקות ההיריון השגרתיות. ״לא עשיתי שום בדיקה״, מצהירה רינת. ״אפילו לא סקירת הריון ולא הערכת משקל. רק בדיקת אולטראסאונד רגילה בכדי לוודא שיש דופק. ההריון עבר בשלום, תודה לאל, ונולדה לנו תינוקת בריאה ויפיפה.״

שוקלת הפלה ? מכיר/ה מישהי שנמצאת על פרשת דרכים?

אמא יקרה, אנחנו כאן, במחלקת אמ"א של הידברות, כדי לעזור לך. העניקי לילדך הזדמנות נוספת, אל תתני לו לסיים את חייו. לפרטים ויצירת קשר, חינם ללא תשלום:

לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה חינם לנשים למניעת הפסקות הריון והפלה: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il

 

2 Comments

  1. מאת נועה:

    איזה ניסים ברוך השם!!! שתלך עם הילדים לכל הרופאים ותראה להם מי מחליט פה בעולם הזה איך יראו הילדים.

  2. מאת ךאה:

    צריך להפנים שיש כ"כ הרבה טעויות! אצלו קבוע אמרו "תינוק גדול", כלומר חשש שאוכל ללדת רק בניתוח או שאני סובלת מסוכרת, ובסוף תמיד נולדו דווקא קטנים. למדתי להתיחס בערבון מוגבל. עכשיו עוד יותר. לכן, ברור שחייבים להתיעץ עם דעת תורה לפני ביצוע תהליך או טיפול.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.