הבן יקיר לי

מרן הָרַב עוֹבַדְיָה יוֹסֵף: לְהַחְזִיר אֶת הַחוֹב

שְׁנֵי נְּעָרִים נִכְנְסוּ לַחֲנוּת, גָּנְבוּ דְּבָרִים וְהִסְתַּלְּקוּ. הַנַּעַר הַחֶנְוָנִי עוֹבַדְיָה יוֹסֵף, לֹא הִבְחִין בִּכְנִיסָתָם אוֹ בִּיצִיאָתָם, לֹא הִבְחִין בַּשָּׁלָל שֶׁהֵם לָקְחוּ אִתָּם וּבַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ הִסְתַּלְּקוּ. בִּזְמַן שֶׁהֵם בִּצְּעוּ אֶת מְלַאכְתָּם הוּא הָיָה בְּמָקוֹם אַחֵר לְגַמְרֵי, כָּל כֻּלּוֹ עָסוּק בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה

אא

"בּוֹא לְכָאן", לָחַשׁ נַעַר אֶחָד לַחֲבֵרוֹ וְקָרַץ לוֹ קְרִיצָה הֲגוּנָה, "הַמָּקוֹם הַזֶּה הוּא הֲכִי טוֹב בִּשְׁבִילֵנוּ. כָּאן אִישׁ לֹא יִתְפֹּס אוֹתָנוּ, וְנוּכַל לַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶּׁנִּרְצֶה".

הֶחָבֵר הִתְקָרֵב, אֲבָל... נִרְתַּע לְאָחוֹר. "אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהַפִּיל אוֹתִי בַּפַּח?" שָׁאַל בְּכַעַס. "בַּחֲנוּת הַזּוֹ יוֹשֵׁב חֶנְוָנִי, הוּא שׁוֹמֵר עַל הַדְּבָרִים. אִם נִגְנֹב, יָרִים הַחֶנְוָנִי קוֹל זְעָקָה".

אֲבָל הַנַּעַר שֶׁמּוּלוֹ רַק פָּלַט נְשִׁיפַת בּוּז. "פַּחְדָן שֶׁכְּמוֹתְךָ! אַתָּה יָכוֹל לְהֵרָגַע. הַיֶּלֶד הַזֶּה לֹא יָרִים קוֹל וְלֹא זְעָקָה. תִּסְתַּכֵּל עָלָיו רֶגַע, וְתִרְאֶה אֵיזֶה חֶנְוָנִי הוּא זֶה... יוֹשֵׁב וְלוֹמֵד כָּל הַזְּמַן, שָׁקוּעַ בַּסֵּפֶר. הוּא בִּכְלָל לֹא יָשִׂים לֵב אִם נִקַּח מַשֶּׁהוּ".

שְׁנֵי הַנְּעָרִים עָמְדוּ לְיַד אַחַת הַמַּכּוֹלוֹת בִּשְׁכוּנַת בֵּית יִשְׂרָאֵל. הֵם בִּקְּשׁוּ לִגְנֹב, אֲבָל פָּחֲדוּ: אִם יִרְאוּ אוֹתָם, עֲלוּלִים לִגְעֹר בָּהֶם, לְהַכּוֹתָם וַאֲפִלּוּ לְהַעֲנִישָׁם...

לְרֶגַע הֵצִיצוּ הַשְּׁנַיִם שׁוּב בַּנַּעַר הָאָמוּר לִשְׁמֹר עַל הַחֲנוּת וְלִמְכֹּר בָּהּ. הַגְּמָרָא הָיְתָה בְּיָדוֹ, וְהוּא לָמַד בִּדְבֵקוּת וּבְאַהֲבָה. שְׁנֵיהֶם עָקְבוּ בְּעִנְיָן רַב אַחַר קוֹנֶה שֶׁנִּכְנַס לַחֲנוּת. הַיֶּלֶד-הַחֶנְוָנִי נִנְעַר, קָם לְעֵבֶר הַקּוֹנֶה וְנָתַן לוֹ אֶת מְבֻקָּשׁוֹ. "מַה זֶּה?" שָׁמְעוּ אֶת הַקּוֹנֶה שׁוֹאֵל, "הַסֻּכָּר הָיָה כָּאן, לֹא? אֵיפֹה הוּא עַכְשָׁו? עָבַר מָקוֹם?"

שְׁנֵי הַנְּעָרִים הִבִּיטוּ עַל הַמָּקוֹם שֶׁעָלָיו הִצְבִּיעַ הָאִישׁ וּבְקֹשִׁי כָּלְאוּ אֶת צְחוֹקָם. הַמַּדָּף הַמְדֻבָּר הָיָה עָמוּס עַכְשָׁו בְּסִפְרֵי קֹדֶשׁ... כַּנִּרְאֶה הַנַּעַר הַחֶנְוָנִי פִּנָּה אֶת מְקוֹמָם שֶׁל הַסֻּכָּר וְהַתֵּה בִּשְׁבִיל סִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁנָּדְדוּ עִמּוֹ מֵהַיְשִׁיבָה אֶל חֲנוּת הַמַּכֹּלֶת.

שְׁמוֹ שֶׁל הַנַּעַר הַחֶנְוָנִי הָיָה עוֹבַדְיָה יוֹסֵף. הוּא הָיָה עֲדַיִן יֶלֶד, אֲבָל כְּבָר אָז חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ לַהֲגוֹת בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְלָשֶׁבֶת כָּל הַיּוֹם בְּבֵית ד'. הָרָצוֹן הָעַז וְהַכְּמִיהָה הַחֲזָקָה לֹא יָכְלוּ לְהִתְגַּשֵּׁם. עוֹבַדְיָה הָיָה בֵּן בְּכוֹר, וּבְתוֹר שֶׁכָּזֶה הוּא נֶאֱלַץ לַעֲזֹר בְּפַרְנָסַת הַמִּשְׁפָּחָה. אָבִיו בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיָּבוֹא לַחֲנוּת הַמַּכֹּלֶת שֶׁלָּהֶם וְיוֹשִׁיט יָד.

בַּתְּחִלָּה הִגִּיעַ הַבֵּן לַעֲזֹר בַּשָּׁעוֹת שֶׁל לִפְנוֹת בֹּקֶר. הוּא קִוָּה שֶׁבְּכָךְ יְמַלֵּא אֶת מִכְסַת יוֹמוֹ, לְאַחַר מִכֵּן יֵלֵךְ לַיְשִׁיבָה, וְכָךְ לִמּוּדוֹ לֹא יִפָּגַע. אֲבָל בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אָבִיו שֶׁיַּעֲבֹד גַּם בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם, וְהַחֲלוֹם עַל הַיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה, הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָהַב הַנַּעַר הָרַךְ לִהְיוֹת בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם, הָלַךְ וְהִתְרַחֵק.

הַיֶּלֶד נִסָּה לְהִתְגַּבֵּר עַל הַמִּכְשׁוֹלִים שֶׁהִקְשׁוּ עָלָיו וְלִלְמֹד לַמְרוֹת הַכֹּל: כָּל רֶגַע פָּנוּי נִצֵּל לְלִמּוּד וּלְעִיּוּן.

בְּאַחַד הַיָּמִים שֶׁבָּהֶם הָיָה אָבִיו שֶׁל הַנַּעַר עוֹבַדְיָה בַּחֲנוּת, שָׁמַע קוֹל רַךְ קוֹרֵא בִּשְׁמוֹ. אָבִיו שֶׁל עוֹבַדְיָה הִסְתּוֹבֵב לְאָחוֹר, וּנְשִׁימָתוֹ נֶעֶתְקָה לְרֶגַע. הָרַב עֲטִיָּה, רֹאשׁ יְשִׁיבַת פּוֹרָת יוֹסֵף, עָמַד בְּפֶתַח הַחֲנוּת, מְמַלֵּא אוֹתָהּ בַּהֲדָרוֹ. "אָנָּא", בִּקֵּשׁ רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, שֶׁהִבְחִין בַּכֹּחוֹת הַטְּמוּנִים בַּנַּעַר, "אַל תְּבַקֵּשׁ מֵהַבֵּן שֶׁלְּךָ לִהְיוֹת חֶנְוָנִי. מְקוֹמוֹ הוּא בַּיְשִׁיבָה".

אֲבָל פַּרְנָסַת הַבַּיִת לוֹחֶצֶת כָּל כָּךְ, וְהַצֹּרֶךְ מֵעִיק... אָבִיו שֶׁל הַנַּעַר עוֹבַדְיָה זָקוּק לוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְשַׁחְרְרוֹ...

וּמַה בְּכָל זֹאת שִׁכְנֵעַ אֶת הָאָב לְוַתֵּר לִבְנוֹ וּלְהַנִּיחַ לוֹ לַחְזֹר לַיְשִׁיבָה?

שְׁנֵי הַנְּעָרִים הַלָּלוּ וְעוֹד כַּמָּה חֲבֵרִים... הֵם נִכְנְסוּ לַחֲנוּת, גָּנְבוּ דְּבָרִים וְהִסְתַּלְּקוּ. וְהַנַּעַר עוֹבַדְיָה? מַה לּוֹ וּמִי לוֹ גַּנָּבִים, הוּא בִּכְלָל לֹא שָׂם לֵב אֲלֵיהֶם וְלֹא הִבְחִין בִּכְנִיסָתָם אוֹ בִּיצִיאָתָם, לֹא הִבְחִין בַּשָּׁלָל שֶׁהֵם לָקְחוּ אִתָּם וּבַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ הִסְתַּלְּקוּ. בִּזְמַן שֶׁהֵם בִּצְּעוּ אֶת מְלַאכְתָּם הוּא הָיָה בְּמָקוֹם אַחֵר לְגַמְרֵי, כָּל כֻּלּוֹ עָסוּק בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, בְּפִצּוּחַ קֻשְׁיָה מֻקְשָׁה.

הַחֲנוּת אָמְנָם פְּתוּחָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִקְנוֹת מַשֶּׁהוּ מְבַקֵּשׁ מֵהַחֶנְוָנִי וְהוּא מִתְנַעֵר מִלִּמּוּדוֹ וּמַגִּישׁ לְכָל אֶחָד אֶת בַּקָּשָׁתוֹ. אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁלֹּא מְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ? הוּא מֵעַצְמוֹ אֵינוֹ שָׂם לֵב אֲפִלּוּ שֶׁגַּנָּבִים מִסְתּוֹבְבִים לְיָדוֹ וְעוֹשִׂים בַּחֲנוּת כִּבְשֶׁלָּהֶם...

הָאָב הִבְחִין שֶׁחֲסֵרִים דְּבָרִים, וְהֵבִין שֶׁבְּנוֹ עוֹבַדְיָה אֵינוֹ מַתְאִים לְשַׁמֵּשׁ כְּחֶנְוָנִי בַּחֲנוּת. כָּךְ הִתִּיר לַבֵּן שֶׁחָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בַּתּוֹרָה לַחְזֹר לְכָתְלֵי הַיְשִׁיבָה וּלְהַשְׂבִּיעַ אֶת רְצוֹנוֹ וְאַהֲבָתוֹ.

יָמִים עָבְרוּ. הָרַב עוֹבַדְיָה יוֹסֵף הָיָה הָרַב הָרָאשִׁי לְיִשְׂרָאֵל וּמִדֵּי פַּעַם בִּקֵּר בַּכֶּלֶא. בְּאַחַת הַפְּעָמִים נִגַּשׁ אֵלָיו אַחַד הָאֲסִירִים. "עָלַי לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה", אָמַר הָאָסִיר. "אֲנִי 'בִּקַּרְתִּי' בַּחֲנוּתוֹ שֶׁל אָבִיךָ, וּבִזְמַן שֶׁהָיִיתָ שָׁקוּעַ בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה גָּנַבְתִּי דְּבָרִים. שָׁנִים עָבְרוּ, וְהַגְּנֵבָה הַזּוֹ מְעִיקָה עַל מַצְפּוּנִי. כָּעֵת בִּרְצוֹנִי לְהַחְזִיר לְךָ אֶת הַחוֹב..."

מתולדותיו:

הָרַב עוֹבַדְיָה יוֹסֵף נוֹלַד בְּי"ב בְּתִשְׁרֵי ה'תרפ"א בָּעִיר בַּגְדָּד. נִקְרָא עַל שֵׁם רַבִּי עובדיה סוֹמֵךְ זצ"ל וְיוֹסֵף עַל שֵׁם רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים הבן איש חי זצ"ל. בִּהְיוֹתוֹ בֶּן אַרְבַּע עָלוּ הוֹרָיו לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

הִתְחִיל לִלְמֹד בְּ'חֶדֶר' 'בְּנֵי צִיּוֹן' שֶׁבִּשְׁכוּנַת הַבּוּכָרִים, וּבְגִיל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עָבַר לִלְמֹד בִּישִׁיבַת פּוֹרָת יוֹסֵף בָּעִיר הָעַתִּיקָה שם התפרסם בהתמדתו המופלאה, בְּגִיל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה הֵחֵל לִמְסֹר שִׁעוּרִים, וּבְגִיל עֶשְׂרִים הֻסְמַךְ לְרַבָּנוּת.

בִּשְׁנַת תש"ד הִתְחַתֵּן הָרַב עוֹבַדְיָה, וּבִשְׁנַת תש"ח עָבַר לְקָהִיר שֶׁבְּמִצְרַיִם כְּדֵי לְשַׁמֵּשׁ ברבנות וכְּאַב בֵּית דִּין. כַּעֲבֹר כְּשָׁלֹשׁ שָׁנִים חָזַר לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בְּשׁוּבוֹ כִּהֵן כְּדַיָּן בְּפֶתַח תִּקְווָה. לְאַחַר מִכֵּן עָבַר לִירוּשָׁלַיִם וְשָׁם הָיָה דַּיָּן, וּמְאֻחָר יוֹתֵר הָיָה חָבֵר בְּבֵית הַדִּין הָרַבָּנִי הַגָּדוֹל.

מסר את נפשו כדי להפיץ תורה ויהדות בארץ ישראל, והיה גדול הדור לבני עדות יהדות המזרח. בחודש חשון תשל"ג נבחר לראשון לציון ולרב הראשי לישראל.

נִפְטַר בְּג' בְּחֶשְׁוָן תשע"ד. מְקוֹם קְבוּרָתוֹ הוּא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת בְּסַנְהֶדְרִיָּה. חִבֵּר סְפָרִים רַבִּים: יַבִּיעַ אֹמֶר, יְחַוֶּה דַּעַת, וְעוֹד. זיע"א

תגיות:

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה