שבת: הדרך שלנו להאיר בנשמתנו

הציור מנסה לתאר את החוויה הרוחנית העילאית שחווה אישה כאשר היא מדליקה נרות שבת. על חוה כתוב במשלי: "היא כיבתה את נרו של אדם הראשון שכתוב בו 'נר ה' נשמת אדם'". כלומר: חווה כיבתה את אור נשמתו העליונה של אדם הראשון, כי במציאות של גן עדן, היה אדם הראשון מחובר לשורש האור האינסופי של הקדוש ברוך הוא, וחווה גרמה להפרדה ביניהם, ולירידתם של שניהם לגשמיות הנמוכה של העולם הזה.

הדרך בה יכולה האישה (כניצוץ מנשמתה של חווה) לתקן את המשגה הזה, היא להאיר את העולם מחדש באור רוחני, ובמיוחד את נשמת בעלה- באמצעות הדלקת אור השבת.

נר השבת, לפי ספר הזוהר הקדוש - מכוון כנגד נר נשמת האדם של האיש. כלומר, הוא מושך הארה רוחנית גבוהה לנשמת האדם, ומעלה אותו במדרגה.

יש אנשים שחושבים שהדלקת נרות השבת היא מעין סימבול נחמד של מסורת משפחתית יהודית חמה, והם אפילו שומרים על המסורת הזו, אבל האמת היא שאור השבת הוא איכות רוחנית מיוחדת, אמיתית וממשית, שיורדת לעולם עם כניסת השבת, ומשפיעה על בני אדם השפעה אובייקטיבית.

שבת נקראת "מעין עולם הבא"- משום שיש ביום הזה קדושה ממשית שמיוחדת אך ורק לו, והקדושה הזו מגיעה  אלינו מהעולם העליון. אין לנו אפשרות לגרום לקדושה הזו להתגלות ביום אחר- אלא רק בשבת. כל הספירות, וכל העולמות הרוחניים המרכיבים את היקום מקבלים עליית מדרגה עם כניסת השבת.

השבת היא מעין מעלית מיוחדת שמעלה את כל הקיים אל רובד גבוה יותר- בין אם אנו מרגישים בכך, ובין אם לא.

חז"ל אומרים : ביתו של אדם זו אשתו. היא מגלה את נשמתו ומאירה  את חייו באור פנימי.

הדלקת הנר- נמסרה דווקא לאשה, כלומר ניתנו לה הכוח והחכמה - למצוא את ההארה המיוחדת בה מאירה נפשו הפרטית של בעלה, ולתת לה קיום המשך התפתחות ותיקון – עד לשלמות  שהייתה בגן עדן מקדם…

רוצים לראות ציורים נוספים של אורית מרטין, הציירת? תוכלו לבקר באתר שלה.