אז מה אם אני לא מריח טוב?!

ברחבי ארה"ב, ובמקומות נוספים בעולם, מצוי בעל חיים קטן ומעניין במיוחד. שמה של החיה הקטנה, בואש, ניתן לה עקב תכונתה הלא כל כך סימפטית להבאיש ולהעכיר את האוויר, באמצעות הפצת ריח בלתי נעים סביבה.

עם הזמן השתרבב שמה של החיה באנגלית "סקאנק" אל הלקסיקון ההמוני, כגינוי גנאי לאדם פוחז וריקני.           

לסתום את האף בבקשה

בשונה מן התדמית השלילית שנדבקה לה, חיה קטנה זו אינה מזיקה לשום בריה, מלבד לעכברים, מקקים ומזיקים קטנים אחרים. רק כאשר היא נמצאת בסכנה, או כאשר חיה גדולה ממנה מטילה עליה אימים, היא מפנה אליה את גבה, מפעילה את שתי בלוטות ההפרשה שלה, ו"יורה" לעברה ריח חריף שקשה לעמוד בפניו. כאשר הנוזל החריף הזה ניתז על בגד, אין כל עצה אלא לקבור אותו באדמה, כי אין חומר כביסה בעולם שיוכל לנטרל את הריח הבלתי נעים שנספג בו.

ריחני מלידה

הבואש הינו בעל חיים קטן. גודלו אינו עולה על זה של חתול בית. זנבו ארוך, רחב ושעיר, וגופו מכוסה פרווה שחורה, סמיכה, השזורה חוטים לבנים, וחצויה בשני פסים לבנים מבהיקים. רגליו קצרות ואפו מחודד. הוא קובע את משכנו בחלל עצים ישנים או במחילות באדמה.

בראשית האביב באים לעולם בין ארבעה לשישה בואשים קטנים, ולפעמים אפילו שמונה בבת אחת. בשעת לידתם הם קטנים מאוד, עיוורים וחסרי שערות ושיניים. אימם דואגת להם במסירות, עד שהם מסוגלים לעמוד ברשות עצמם.

המפליא הוא, כי כבר משחר "ילדותו" מצוייד הבואש בתכונה "ריחנית" זו. הרך הנולד עודו עיוור וחסר ישע, אך אמצעי ההגנה היעיל שלו כבר מוכן לפעולה...

טורף מזיקים לשירות הציבור

מטבעו, הבואש הינו בעל חיים טורף, הניזון מעכברים, צפרדעים ומיני שרצים מזיקים אחרים. כמו כן, הוא אינו מדיר את עצמו מבשר תרנגולות וביציהן, ומדי פעם הוא חודר ללול תרנגולים וטורף לו משם אחד או שניים.

היו זמנים בהם חשבו את הבואש לחיה מזיקה, והכריזו על פרס לכל המרבה בהשמדתו. אולם, לאחר שחקרו את אורח חייה של חיה מעניינת זו, הגיעו למסקנה כי לא רק שהיא אינה מזיקה, אלא אף מביאה תועלת מרובה לחקלאות, בכך שהיא משמידה מזיקים רבים. כיום, נחשב הבואש לידידו הטוב של החקלאי ובעל החווה.

היו זמנים בהם גידלו את הבואשים במיוחד בשל פרוותם, ומן הפרוות תפרו מעילי נשים. אולם, בעשרים השנים האחרונות יצאה פרוותו של הבואש מן האופנה, ועל כן שוב אין נשקפת לו כל סכנה. הוא חי את חייו השקטים בכל רחבי אמריקה, קנדה ומכסיקו, וכן במקומות אחרים, בהם חיים מינים נוספים של חיה זו.

* * *

הבואש הינו יצור עליז וערני, המתרגל חיש מהר לכל מצב חדש, ומתנהג בשבי כחתול בית. ילדים אוהבים מאוד לשחק עמו, ובבתים רבים באמריקה מגדלים אותו כחיית מחמד לילדים. מובן כי לפני שמכניסים אותו הביתה "משחררים" אותו מבלוטות הריח שלו. דבר זה נעשה על ידי רופא וטרינר.

בושם?!...

כמעט לא יאומן, אך עובדה היא שבלוטות הריח של הבואש מספקות חומר גלם גם לתעשיית הבושם!... בתעשייה זו משתמשים בחומרי עזר שונים, ביניהם נוזלים המופרשים מבלוטותיהן של חיות שונות, במטרה לייצב את הריחות הטובים, שדרכם להתנדף מהר. מובן, שחומרים אלו עוברים זיקוק מוקדם, על מנת שלא יקלקלו את הריח הטוב של הבשמים.