משלים מחכימים

סוֹפָם שֶׁל הָעַכְבָּרִים

חֶרֶשׁ עָלוּ הָעַכְבָּרִים אֶל הַסִּפּוּן, אֶל הַיַּרְכָתַיִם, וְהִתְכּוֹנְנוּ לְזַנֵּק הַיְשֵׁר אֶל הַמַּיִם. כַּאֲשֶׁר הִבְחִינוּ בְּאִי קְטַנְטַן בִּבְהִירוּת, זִנְּקוּ כֻּלָּם אֶל הַמַּיִם הַקְּפוּאִים וְהֵחֵלּוּ לִשְׂחוֹת בִּמְהִירוּת

| כ"ז שבט התשע"ד |
אא

בְּבֶטֶן הָאֳנִיָּה הַגְּדוֹלָה שֶׁהִפְלִיגָה בְּלֵב יַמִּים, שָׁהוּ לָהֶם כַּמָּה עַכְבָּרִים לְבַנְבַּנִּים. אִישׁ לֹא הִבְחִין בָּהֶם, הֵם הִסְתַּתְּרוּ הֵיטֵב, יָדוֹעַ יָדְעוּ שֶׁאִישׁ אוֹתָם אֵינוֹ מְחַבֵּב.

בְּמַרְתֵּף הָאֳנִיָּה חָיוּ הֵם בְּיַחַד, בְּלִי חֲשָׁשׁ וּבְלִי פַּחַד. "הֵידָד, אַחִים!" הֵרִיעוּ הָעַכְבָּרִים בְּכָל לַיְלָה, "אֵיזֶה טִיּוּל נִפְלָא", קָרְאוּ בְּצָהֳלָה. מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה הָיוּ לָהֶם הָמוֹן, מֵחָבִיּוֹת הַיַּיִן וּמֵאֲרִיזוֹת הַמָּזוֹן.

כָּךְ עָבְרוּ לָהֶם יְמֵי הַהַפְלָגָה עַל הַגַּלִּים, כַּאֲשֶׁר הָעַכְבָּרִים בַּנְּעִימִים מְבַלִּים. אַךְ בְּאַחַד הַיָּמִים הֵחֵלּוּ לִזְרֹם לָהֶן הַשְּׁמוּעוֹת, שֶׁבִּתְחִלָּה נִשְׁמְעוּ לָעַכְבָּרִים מוּזָרוֹת.

"רָאִיתִי אֶת רַב הַחוֹבֵל מְנַמְנֵם, עַל מִשְׁמַרְתּוֹ יָשֵׁן!" לָחַשׁ אַחַד הָעַכְבָּרִים שֶׁנּוֹדַע בְּרַכְלָנוּתוֹ, "אֲנִי נִשְׁבָּע לָכֶם, זֶה הָיָה כֹּה מַפְחִיד לִרְאוֹתוֹ!"

וַחֲבֵרוֹ, בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע כְּמוֹתוֹ, הוֹסִיף אֵימָה עַל אֵימָתוֹ. "כֵּן, כֵּן אַחִים", לָחַשׁ בְּפַחַד, "אִם הֱיִיתֶם רוֹאִים מָה קוֹרֶה עַל הַסִּפּוּן – הֱיִיתֶם נִתְקָפִים חֲרָדָה וְרַעַד!"

"מָה קוֹרֶה שָׁם?!" נִבְהֲלוּ כֻּלָּם, וּשְׁנֵי הָעַכְבָּרִים הִגְבִּיהוּ קוֹלָם: "זוֹהִי אֳנִיָּה בִּלְתִּי בְּטוּחָה, הַהַפְלָגָה כְּלָל לֹא מֻצְלָחָה! רַב הַחוֹבֵל וְהַמַּלָּחִים מְבַלִּים בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים, וְאֶת הַסְּפִינָה כְּלָל לֹא מַנְהִיגִים. הֵם שׁוֹתִים יַיִן וּמִשְׁתַּזְּפִים בַּשֶּׁמֶשׁ, וְהָאֳנִיָּה מְעַנְיֶנֶת אוֹתָם כְּלֵיל אֶמֶשׁ!"

"אֲבוֹי, אָנוּ עֲלוּלִים לִטְבֹּעַ!" רָעֲדוּ הָעַכְבָּרִים, וּכְלָל לֹא טָרְחוּ לְבָרֵר אֶת הַדְּבָרִים.

"נָכוֹן מְאֹד", הִפְחִידוּ שְׁנֵי הָעַכְבָּרִים אֶת כֻּלָּם, "אֲנַחְנוּ מַבְטִיחִים לָכֶם: לְהִשָּׁאֵר כָּאן – זֶה מַמָּשׁ מְסֻכָּן!"

"בּוֹאוּ נִבְרַח, הָאֳנִיָּה טוֹבַעַת", בָּכְתָה עַכְבָּרָה, "נְזַנֵּק מִן הָאֳנִיָּה אֶל הַחוֹף בַּהִזְדַּמְּנוּת הַקְּרוֹבָה!"

חֶרֶשׁ עָלוּ הָעַכְבָּרִים אֶל הַסִּפּוּן, אֶל הַיַּרְכָתַיִם, וְהִתְכּוֹנְנוּ לְזַנֵּק הַיְשֵׁר אֶל הַמַּיִם. כַּאֲשֶׁר הִבְחִינוּ בְּאִי קְטַנְטַן בִּבְהִירוּת, זִנְּקוּ כֻּלָּם אֶל הַמַּיִם הַקְּפוּאִים וְהֵחֵלּוּ לִשְׂחוֹת בִּמְהִירוּת.

אַךְ אוֹיָה, מָה כָּאן קָרָה? הָאֳנִיָּה מַמְשִׁיכָה כָּרָגִיל בְּמַסְלוּלָהּ. הִיא לֹא טָבְעָה, אַף עַל צִדָּהּ לֹא נָטְתָה, וְהָעַכְבָּרִים שֶׁבַּמַּיִם נִתְקְפוּ בִּבְעָתָה!

לְפֶתַע הֵבִינוּ כִּי טָעוּ טָעוּת מָרָה, שֶׁהֲרֵי לָאֳנִיָּה – כְּלוּם לֹא קָרָה! הָעַכְבָּרִים סְתָם דִּבְּרוּ לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת, הִמְצִיאוּ סִפּוּרִים וְהוֹצִיאוּ אֶת כֻּלָּם לַגָּלוּת!

אַךְ לְהִתְחָרֵט כְּבָר הָיָה מְאֻחָר, וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם נוֹתַר, הוּא לִצְפּוֹת בָּאֳנִיָּה הַמִּתְרַחֶקֶת בִּמְהִירוּת בֵּין הַגַּלִּים, עוֹשָׂה אֶת דַּרְכָּהּ בְּבִטְחָה בַּמַּיִם הַתְּכֻלִּים.

וְהָעַכְבָּרִים שֶׁהִגִּיעוּ אֶל הָאִי הַבּוֹדֵד וְנוֹתְרוּ לְבַדָּם בַּקָּרָה, יָדְעוּ הֵיטֵב כִּי זֶהוּ עָנְשׁוֹ הַנּוֹרָא, שֶׁל מִי שֶׁמַּאֲמִין לְלָשׁוֹן הָרָע...

ומהו הלקח הנלמד?

המאמין לכל דבר, פתי נבער, לשון הרע שומע - ומיד נסער, בפזיזותיו עלול לעשות מעשים, שיגרמו לבסוף להפסדים קשים!

הנקראים ביותר
הידברות שופס

הגדה של פסח עם פירוש הרב זמיר כהן

49לרכישה

מוצרים נוספים

הרב זמיר כהן - סט ארכיאולוגיה תנ"כית

בית אמי - הרבנית בת שבע קניבסקי

ברוך יאמרו - הרב ברוך רוזנבלום

לוח האותיות שלי

קערת סימנים לפסח

ערכת הרב יגאל כהן

לכל המוצרים