משלים מחכימים

הַצִּפּוֹר הַטִּפְּשָׁה

הֶחְלִיטָה הַצִּפּוֹר הַכּוֹעֶסֶת, לִנְקֹם בַּיָּם נְקָמָה נִמְרֶצֶת. "אֲנִי אֲיַבֵּשׁ אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל! אֶהֱפֹךְ אוֹתוֹ לְיַבָּשָׁה, לִדְיוּנוֹת שֶׁל חוֹל!" לֹא הִמְתִּינָה הַצִּפּוֹר עַד לְיוֹם הַמָּחָר, הִיא הֶחְלִיטָה שֶׁמָּחָר יִהְיֶה מְאֻחָר

| כ"ז שבט התשע"ד |
אא

עַל שְׂפַת הַיָּם בָּנְתָה הַצִּפּוֹר קֵן, מִקַּשׁ וּמֵעֵץ, בְּרֹב הָדָר וְחֵן. קָטָן הָיָה הַקֵּן אַךְ חָמִים, וְכָל מִי שֶׁנִּכְנַס אָמַר כִּי הוּא מַמָּשׁ נָעִים. בְּתוֹךְ הַקֵּן סִדְּרָה הַצִּפּוֹר מָקוֹם לָנוּחַ, מְיֻחָד, מְרֻפָּד, מוּגָן מִן הָרוּחַ, גַּם מָקוֹם לֶאֱכֹל בּוֹ בְּנַחַת, לְהַנִּיחַ עָלָיו הַצַּלַּחַת.

יָמִים חָלְפוּ, וְהַצִּפּוֹר הֵטִילָה שְׁתֵּי בֵּיצִים בְּתוֹךְ הַקֵּן, בֵּין הָעֵצִים. הִיא רָבְצָה עַל הַבֵּיצִים בַּהֲנָאָה, בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב עֲלֵיהֶן דָּגְרָה. הִיא יָדְעָה שֶׁמֵּהַבֵּיצִים עוֹד יִבְקְעוּ גּוֹזָלִים רַכִּים, קְטַנְטַנִּים וַחֲמוּדִים.

מֵחַלּוֹן הַקֵּן הֶאֱזִינָה הַצִּפּוֹר לַקּוֹל הַנָּעִים, שֶׁהִשְׁמִיעוּ גַּלֵּי הַיָּם הַגְּבוֹהִים. "הֶאָח, כַּמָּה טוֹב", אָמְרָה הַצִּפּוֹר, "כַּמָּה כֵּיף לְיַד הַיָּם לִבְנוֹת הַמָּדוֹר, הָאֲוִיר נָעִים, הַמַּיִם מְצוּיִים תָּמִיד, וְהַקֵּן שֶׁלִּי – חָזָק וְעָמִיד!"

דָּגְרָה הַצִּפּוֹר כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, עַד שֶׁמֵּהַבֵּיצִים נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת. הַבֵּיצִים הִתְנוֹעֲעוּ, סְדָקִים הִתְרַחֲבוּ, וּלְבַסּוֹף מֵהֶן – הַגּוֹזָלִים בָּקְעוּ! שִׂמְחָה וְצָהֳלָה בַּקֵּן הַקָּטָן, מֵעַתָּה תִּשְׂרֹר בּוֹ הַשַּׁלְוָה כָּל הַזְּמַן! אִמָּא צִפּוֹר אֶת הַגּוֹזָלִים לִטְּפָה, וּבְסַבְלָנוּת אֵין קֵץ אוֹתָם גִּדְּלָה. בַּיּוֹם וּבַלַּיִל דָּאֲגָה וְטָרְחָה, וּמִסְּבִיבָם הִתְרוֹצְצָה.

אַךְ אוֹיָה, מָה קָרָה, הִגִּיעוּ יְמֵי הַקָּרָה. הַחֹרֶף הַקַּר, כְּלָל לֹא הָיָה נֶהְדָּר. בְּזַעַף יָרְדוּ לָהֶם הַגְּשָׁמִים, גַּלֵּי הַיָּם הִתְרוֹמְמוּ לִגְבָהִים. מֵחַלּוֹן הַקֵּן רָאֲתָה הַצִּפּוֹר בִּבְהִירוּת, גַּל עֲנָק מִתְקָרֵב בִּמְהִירוּת. אוֹי וַאֲבוֹי, הַגַּל מִתְעַרְבֵּל וּמַקְצִיף – אֶת הַקֵּן הַקָּטָן הוּא עָלוּל לְהָצִיף! וְאָכֵן כָּךְ קָרָה, הִתְרַגְּשָׁה הַצָּרָה, בַּקֵּן הַקָּטָן – פָּגְעָה הַסְּעָרָה! רַק בְּקֹשִׁי הִצְלִיחָה הַצִּפּוֹר לְהִמָּלֵט עִם שְׁנֵי הַגּוֹזָלִים, לְהַגִּיעַ עִמָּם לִמְקוֹם מִבְטָחִים. אוֹי, כַּמָּה רַב הָיָה כַּעֲסָהּ, בַּיָּם הַגָּדוֹל הִיא מַמָּשׁ מָאֲסָה. "אֲנִי לֹא אוֹהֶבֶת אֶת הַיָּם!" בְּקוֹל גָּדוֹל הִכְרִיזָה, "הוּא גָּזַל לִי אֶת הַקֵּן", בְּלִי לָשִׂים לֵב הִפְרִיזָה.

וְאָז בְּאַחַת הֶחְלִיטָה הַצִּפּוֹר הַכּוֹעֶסֶת, לִנְקֹם בַּיָּם נְקָמָה נִמְרֶצֶת. "אֲנִי אֲיַבֵּשׁ אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל! אֶהֱפֹךְ אוֹתוֹ לְיַבָּשָׁה, לִדְיוּנוֹת שֶׁל חוֹל!" לֹא הִמְתִּינָה הַצִּפּוֹר עַד לְיוֹם הַמָּחָר, הִיא הֶחְלִיטָה שֶׁמָּחָר יִהְיֶה מְאֻחָר. בְּמַקּוֹרָהּ הַקָּטָן לָקְחָה מְעַט חוֹל וְאֶל הַיָּם דָּאֲתָה, שָׁם אֶת הַחוֹל מִפִּיהָ שָׁמְטָה. עַתָּה הִתְכּוֹפְפָה אֶל הַמַּיִם הַגּוֹאִים, מִלְּאָה אֶת הַמַּקּוֹר בְּמַיִם צְלוּלִים, אֶל הַיַּבָּשָׁה הִתְעוֹפְפָה, וְאֶת הַמַּיִם מִפִּיהָ שָׁפְכָה.

וְכָךְ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם הֶעֱבִירָה הַצִּפּוֹר חוֹל אֶל הַמַּיִם, וְאֶל הַחוֹל הֶעֱבִירָה מַיִם בְּכִפְלַיִם. כְּנָפֶיהָ הִתְעַיְּפוּ, עֵינֶיהָ כִּמְעַט נֶעֶצְמוּ, אוּלָם גּוֹזָלֶיהָ בְּמֶרֶץ עוֹדְדוּ: "כֵּן, אִמָּא, אֶת הַיָּם הִפְכִי לְיַבָּשָׁה", כָּךְ צָעֲקוּ בְּלִי בּוּשָׁה.

כָּל הַיּוֹם טָרְחָה הַצִּפּוֹר וּבְקֹשִׁי שָׁכְבָה לִישֹׁן, וּלְמָחֳרָת הִתְעוֹרְרָה בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת וּפָקְחָה אֶת הָאִישׁוֹן. בִּשְׁלוּלִית הַמַּיִם הַקְּטַנָּה שֶׁנִּקְוְתָה עַל הַחוֹף - הִבִּיטָה בְּתִקְוָה, וּבְלִבָּהּ פִּעֲמָה מִשְׁאָלָה: "אֶעֱבֹד כָּל הַיּוֹם, מָחָר וּמָחֳרָתַיִם, וּבַיָּם הַגָּדוֹל לֹא יִשָּׁאֲרוּ בִּכְלָל מַיִם!"

אַךְ בְּסוֹפוֹ שֶׁל יוֹם הִגִּיעָה לְבִקּוּר דּוֹדָה זְקֵנָה, שֶׁלֹּא רָאֲתָה אֶת הַצִּפּוֹר כִּמְעַט שָׁנָה. "מָה אַתְּ עוֹשָׂה?" שָׁאֲלָה אֶת אַחְיָנִיתָהּ, "מַדּוּעַ אַתְּ כֹּה טוֹרַחַת וַעֲמֵלָה?"

בְּפָנִים כְּעוּסוֹת נָשְׂאָה הַצִּפּוֹר קִינָה, עַל הַיָּם הָרַע שֶׁשָּׁטַף אֶת קִנָּהּ, וּבְקוֹל גָּדוֹל עַל הַבְטָחָתָהּ סִפְּרָה, לַהֲפֹךְ אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל לְיַבָּשָׁה.

אַךְ הַדּוֹדָה הַזְּקֵנָה וְהַחֲכָמָה, קוֹלָהּ בִּצְחוֹק גָּדוֹל הֵרִימָה: "אוֹי, אַחְיָנִית טִפְּשֹׁנֶת, הַאִם אַתְּ בֶּאֱמֶת כֹּה תְּמִימֹנֶת? הַאִם אַתְּ סְבוּרָה כִּי תּוּכְלִי לִגְבֹּר עַל הַיָּם הַגָּדוֹל, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַיִם לְלֹא גְּבוּל?"

"אֲבָל הֵן כָּךְ אָמְרוּ הַגּוֹזָלִים, שֶׁאַצְלִיחַ לִגְבֹּר עַל הַגַּלִּים", שָׂחָה הַצִּפּוֹר בְּבוּשָׁה, וּלְפֶתַע הֵבִינָה שֶׁהִיא טוֹעָה טָעוּת קָשָׁה.

וְהַדּוֹדָה הַזְּקֵנָה, לִמְּדָה אוֹתָהּ מְעַט בִּינָה: "צִפֹּרֶת חֲמוּדָה, הַאִם לֹא תִּזְכְּרִי מָה שֶׁלָּמַדְתְּ בְּעוֹדֵךְ יַלְדָּה, כִּי מִי שֶׁפּוֹעֵל מִתּוֹךְ כַּעַס וְזַעַם, בְּדֶרֶךְ טוֹבָה לֹא יִצְעַד לְעוֹלָם! תָּמִיד חִשְׁבִי שׁוּב עַל פְּעֻלּוֹתַיִךְ, וְכָךְ יוּטְבוּ דְּרָכַיִךְ..."

ומהו הלקח הנלמד?

הכעס מסלק מן הראש את המחשבות, וממלא אותו רק בתחושות נקמה מטופשות. הכעס אוילי, ממש חסר תועלת, משאיר אחריו רק אוירה מקולקלת, והזעם הנואל - משאיר את האדם תמיד מבולבל!

הנקראים ביותר
הידברות שופס

הגדה של פסח עם פירוש הרב זמיר כהן

49לרכישה

מוצרים נוספים

בית אמי - הרבנית בת שבע קניבסקי

הרב זמיר כהן - המדריך המלא לנישואין מאושרים

מארז "איכות חיים" על פי הרב פנגר

סט מפואר לפסח

קערת סימנים לפסח

כיסוי פסח מהודר מקטיפה

לכל המוצרים