כ"ט באלול, היום האחרון של השנה - מה עלינו לעשות ביום זה?

1. תיקון השנה כולה על ידי תשובה מעומק הלב: ערב ראש השנה הוא היום האחרון בשנה, והזדמנות אחרונה לעשות תשובה לפני יום הדין. זהו יום של חשבון נפש על השנה שחלפה, ויום של הכנות לשנה החדשה. מושג ידוע בהלכה הוא ש'מקצת היום ככולו'. באופן מקביל, ברגע האחרון של השנה אפשר לתקן את השנה כולה על ידי תשובה אמיתית מעומק הלב. חשוב לזכור את דברי ה"חיי אדם" על היום האחרון בשנה: "והעיקר, לא יסיח דעתו כל היום מתשובה".

למנהג מיוחד בערב ראש השנה, לחצו כאן.

2. עיסוק בתורה, במצוות ובבקשת מחילה: בערב ראש השנה יעסוק בתורה ובמצוות ובתשובה, ויקדים לבקש מחילה מחבריו על מה שעבר ופגע בהם, ולא ימתין עד ערב יום הכיפורים.

3. ביצוע הכנות יום טוב בשמחה: מכבסין ומסתפרין בערב ראש השנה לכבוד יום-טוב. וטוב שיקצוץ האדם את ציפורניו ביום זה בהקפדה יתירה על כל יום שלא יהיו עודפות על הבשר. ויזהר להסתפר ולהתגלח קודם חצות היום. זאת כדי להראות שאנו בטוחים בחסדי ה' שיוציא לאור משפטינו.

4. לא תוקעים בשופר: אין תוקעים בתפילה ובסליחות בערב ראש השנה, לא בציבור ולא ביחיד, כדי להבדיל בין תקיעות חודש אלול שהן תקיעות של רשות לבין התקיעות של ראש השנה שהן חיוב מהתורה. (אם יש "תוקע" שרוצה להתאמן לקראת ראש השנה, יתקע בחדר סגור, שלא יִשָמָע קולו בחוץ).

5. הוראות מיוחדות לתפילת שחרית: בשחרית ערב ראש השנה אין אומרים וידוי, ולא תחנון ונפילת אפיים. ואין אומרים "למנצח ... יענך ה'", ולא "תפילה לדוד". ואין אומרים צידוק הדין.

6. מבצעים התרת נדרים: בערב ראש השנה נוהגים לעשות "התרת נדרים" אחרי הסליחות לפני התפילה, שכל מי שאינו מקיים את נדריו הוא בנידוי, וכל מי שהוא בנידוי אין תפילתו מקובלת עד ארבעים יום.

בערב ראש השנה נוהגים להתיר נדרים, כפי האמור בגמרא (נדרים כג, א) שהרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה, יעמוד בראש השנה ויאמר: "כל נדרים שאני עתיד לידור בשנה זו יהיו בטלים".

השל"ה הקדוש מסביר שבהתרת נדרים של ערב ראש השנה ישנם שני חלקים: האחד - התרת נדרי העבר, והשני - מסירת מודעה לשנה הבאה, שהנדרים והשבועות שנידור, יתבטלו מאליהם.

בסידור 'דרך החיים' מסביר שהתרת נדרים כללית זו מועילה רק לנדרים שנשכחו. אך כשזוכר את נדריו, עליו להתירם לפי כל כללי התרת נדרים (בתוספת פירוט הנדר, פתח וחרטה). את התרת הנדרים לנדרים פרטיים שזוכרם, צריך להתיר רק בפני תלמידי חכמים המבינים בהלכות נדרים, פתח וחרטה, (כנפסק בשו"ע הלכות נדרים).

חשוב לזכור כי עוון נדרים ושבועות חמור הוא מאד מאד ועונשו רב, כמבואר בגמרא ובספרים. וראוי להזהיר את המון העם לבל לנדור ולהישבע. הרב שמואל ברוך גנוט מציין ששמע את מרן הגר"ח קנייבסקי שאומר: "נדרים זה משחק באש". בהלכה ישנם כללים מתי נודרים ומתי לא ומי שאינו בקי בהלכה, שלא יידור כלל וכלל. במסכת שבת ובמסכת נדרים מובאים דברים קשים על העונש על העובר על נדרים ושבועות, שהוא מיתת אשתו וילדיו הקטנים של אדם.

7. להקפיד מאוד על תפילת מנחה: יזהר מאד במנחה, שהיא התפילה האחרונה של השנה.

8. נוהגים להתענות, אך רק עד חצות היום: יש נוהגים להתענות בערב ראש השנה, ויש מתענים רק עד אחר תפילת מנחה, שאז טועמין איזה דבר כדי שלא להיכנס ליום-טוב כשהוא בתענית. מי שחושש שהתענית תזיק לו או שיהיה חלש בערב ראש השנה, לא יתענה.

9. טבילה במקווה לשם טהרה: טובלים בערב ראש השנה במקווה, כי הטהרה מועילה לשמיעת תפילתו של אדם. טהרת הגוף מביאה לידי קדושת הנפש.

10. יש נוהגים להתפלל על קברי צדיקים ולתת שם צדקה לעניים: יש נוהגין לילך בערב ראש השנה להשתטח על קברי הצדיקים, ונותנים שם צדקה לעניים, ומרבים בתחנונים לעורר את הצדיקים הקדושים אשר בארץ המה שימליצו טוב בעדנו ביום הדין. ועוד כי מקום קבורת הצדיקים, הוא מקום קדוש וטהור והתפילה מקובלת שם ביותר בהיותה על אדמת קודש. ויבקש האדם שיעשה הקב"ה חסד בזכות הצדיקים. אבל לא יתפלל אל המתים עצמם שלא יהיה ח"ו בכלל "ודורש אל המתים". יש לזכור שאין להיכנס לבית הקברות עם ציציות מגולות.

11. הדלקת נרות יום טוב: יש להכין שתי מערכות של נרות קודם החג. כמו כן יש להכין נר נשמה שידלק לפחות 25 שעות, על מנת שיהיה אפשר לקחת ממנו אש להדלקת נרות בליל החג השני. יש להיזהר להדליק את הנרות של ליל החג השני רק לאחר שהחג הראשון יצא בוודאות.

על האישה לברך "להדליק נר של יום טוב". לפי הספרדים, אין לברך "שהחיינו", אלא לחכות לקידוש, ולשמוע מהמקדש את הברכה.

לפי הנוהגים שהאישה כן תברך, בלילה השני טוב שהאישה תכין פרי חדש או בגד חדש להדלקת נרות של יום טוב שני על מנת שתכוון עליהם בברכת "שהחיינו".

הרב עמנואל מזרחי בהסבר קצר אודות הסגולה בהדלקת הנרות של ראש השנה: