אבולוציה
תאוריית מוצא האדם
מסכת הטעויות והשקרים של אנשי המדע שניסו להציג סדר הדרגתי חדש בתהליך האבולוציוני בהתפתחות הקוף לאדם, ולפי טענתם, האדם המודרני התפתח מאבות קדומים של קופים
- ערן בן ישי
- כ"ו חשון התשע"ד
לאורך שתי המאות האחרונות ארכיאולוגים אספו עצמות שונות, אשר נמצאו בשכבות קרקע שונות, והציעו סדר הדרגתי חדש בתהליך האבולוציוני בהתפתחות הקוף לאדם. לפי טענתם, האדם המודרני התפתח מאבות קדומים של קופים, אשר התהלכו על פני כדור הארץ לפני מאות אלפי שנים.
היעדר צורות ביניים באדם
החוקר ריצרד מילטון ((Richard Milton, מחבר הספר "ניפוץ המיתוס של דרווין" (Shattering the Myths of Darwinism), גילה את האמת שחסידי האבולוציה מסתירים מהציבור הרחב, וכך אמר: "דרווין הבטיח לנו חוליה חסרה, כך שהם (הארכיאולוגים) חייבים להמציא ולהגות אחת שכזו. כל חוליה חסרה תספיק, כך זה נראה. מדי פעם נמצא איזשהו שלד באפריקה, והמגלים מתארים אותו כאותה חוליה חסרה. הכותרות באות וחוזרות, ומאוחר יותר, אותו שלד, של אותם עצמות, שוב מסווגים כשל אדם או כשל קוף, ובינתיים החוליה החסרה עדיין חסרה". (את דבריו ניתן לראות בסרטון הזה, החל מדקה 4:50).
חקר המאובנים – מסכת של טעויות אנוש
1) הגולגולת מפילטדאון: הסיפור הקלאסי ביותר, המוכיח את מסכת הטעיות של החוקרים, בלהיטותם למצוא את החוליה החסרה, הוא הסיפור של הגולגולת מפילטדאון (Piltdown Man), אשר נמצאה בשנת 1912, בפילטדאון שבאנגליה, והוצגה כחוליה המקשרת בין הקוף לאדם. כל כלי התקשורת הכריזו שנמצאה ה"חוליה החסרה" ומוצאו של האדם מן הקוף. ציירים ואומנים שיחזרו את הגולגולת - את תווי פניה ואורחות חייה. גילה הוערך ב - 500,000 שנה, ובמשך למעלה מ - 40 שנה נכתבו בנושא למעלה מ - 500 עבודות דוקטורט (Malcolm Muggeridge, The End of Christendom, Grand Rapids, Eerdmans, 1980, p. 59).
רק בשנת 1953 נחשף, כי הגולגולת מפילטדאון הייתה תרמית אחת גדולה. מסתבר שצרלס דוסון (Dawson), האיש שטען שמצא את הגולגולת, למעשה פשוט נטל גולגולת של אדם בן זמננו, צירף אליה לסת של קוף בן זמננו (אורנגאוטן), הוסיף לה צבע אדמה, ושייף מעט את השניים של לסת קוף, בכדי להשוות לה מראה יותר אנושי. וכך ירדו לטמיון הנחות עבודה, מחקרים, ותיאוריות שבנו החוקרים במשך למעלה מ – 40 שנה!
הגולגולת ששכנעה את עולם המדע – התבררה כזיוף!
2) האדם הניאנדרתאלי (The Neanderthal Man): בשנת 1856, התגלתה גולגולת מאובנת בעמק הניאנדר, שעל יד העיר דיסלדורף שבגרמניה. לגולגולת הזאת ניתן השם "האדם הניאנדרתאלי". במרוצת השנים נעשו שחזורים שונים ומשונים לגולגולת של "האדם הניאנדרתאלי", והוא תואר כפראי, חייתי וגס. ככל שהמחקרים התקדמו והלכו, עולם המדע שינה את תפיסתו כלפי "האדם הניאנדרתאלי", וכיום הם רואים אותו בדמות אדם מודרני (Homo Sapiens) רגיל. ומדהים לצטט את דבריו של ד"ר נתן אביעזר: "היום ידוע שהתיאור הזה של האדם הניאנדרתאלי (כפראי, חייתי וגס) לחלוטין אינו נכון. המדענים מבינים עתה שהאדם הניאנדרתאלי דומה מאוד במראהו לאדם המודרני. הדמיון רב כל כך, עד שאם נתרגם למושגים ישראלים בדיחה המהלכת בין המדענים, נאמר שאדם ניאנדרתאלי חובש כובע טמבל שהיה עולה לאוטובוס "אגד" לא היה מושך תשומת לב מיוחדת. הנוסעים האחרים לא היו מבחינים..." (אביעזר, אמונה בעידן המדע, עמ 197).
שחזור של ילד ניאנדרתאלי, מראהו כשל אדם מודרני (Homo Sapiens) רגיל.
3) איש נברסקה (Nebraska Man): במהלך שנות ה- 20, של המאה הקודמת, מדען בשם הנרי אוסבורן (Osborn), עורר סנסציה תקשורתית, כאשר טען שנמצא שריד (מאובן) של האדם הקדמון במדינת נברסקה. המאובן, שלמעשה היה רק שן אחת ויחידה, הוצג אחר כבוד במוזיאון האמריקאי לטבע, ואפילו אוסבורן דאג להביא אמן מדעי, שיערוך שיחזור גרפי תלת- מימדי של זוג הספרופיתקוס (השם המדעי שניתן לאיש נברסקה) הנמצא ביער, מוקף בבעלי חיים אחרים מאותו אזור. השחזור היה מרשים, ובאמת נטע תחושה בלב המתבונן, כאילו מדובר במציאות פרה- היסטורית שהתרחשה בפועל.
כעבור חמש שנים, מעת פרסום הממצא, התגלו ממצאים נוספים באותו אזור בנברסקה, שהעידו בעליל שאותו מאובן היה למעשה שן של חזיר. הפרסום הרשמי אודות הנסיגה של עולם המדע מהממצא כראיה, נתפרסמה בגיליון 16 בדצמבר 1927 של כתב- העת Science.
את ההשפעה הפסיכולוגית הרעה שגרם המדע בהציגו את "איש נברסקה" כראיה היסטורית – מדעית, סיכם ד"ר נתן אביעזר במילות הבאות: "בין יתר התוצאות של הכישלון המדעי המהדהד הזה הייתה העובדה, שלאורך חמש שנים התפעלו מיליון המבקרים במוזיאון האמריקאי לטבע בניו יורק מהשחזור הנפלא של ההספרופיתקוס, איש ואישה קדמונים החיים ביער הנברסקאי. רק למיעוט קטן מאותם מבקרים יזדמן אי- פעם לקרוא את הספרות המדעית שחשפה את האמת על האיש שבעצם היה חזיר". (אביעזר, אמונה בעידן המדע, עמ 209).
איש נברסקה - כל השחזור המרהיב הזה נעשה משן אחת של חזיר!
הממצאים החדשים
הממצא הכי מפורסם שקיים היום בעולם המדע, זה שאריות שלד של הקוף המוכנה בשם "לוסי" (Lucy), שנתגלה בשנת 1974 באתיופיה על ידי דונאלד גוהנסון (Johanson). מוזיאונים ברחבי העולם מציגים את לוסי כחולייה החסרה.
ד"ר ריצארד תומפסון ((Richard Thompson שחיבר את הספר "ארכיאולוגיה אסורה" ביחד עם מייקל קרמו (Michael Cremo) אומר: "אני השתתפתי בכנס של אנתרופולוגיים, ושם הרבה מהם טענו שבקושי היה אפשר להבחין בינה לבין כל קוף אחר". (את דבריו ניתן לראות בסרטון הזה, החל מדקה 6:40).
החוקר ריצרד מילטון ((Richard Milton, התייחס גם הוא לשחזור השלד של "לוסי" ואמר: "העצמות הללו שוחזרו בכדי להדמות לחוליה החסרה... ולוסי נחשבת עכשיו כאמנו הקדמונית. אך כל זה הינו פירוש בלבד! פרושם של קבוצה אחת בלבד. אותן עצמות שהיו יכולת להילקח ושאכן נלקחו על ידי המדענים, שאמרו שזהו בסה"כ כעצמותיו של קוף שנכחד, וזה לא קשור אלינו בכלל". (את דבריו ניתן לראות בסרטון הזה, החל מדקה 6:50).
השאריות של לוסי (Lucy) – על מספר העצמות המרוסקות, והלוקות בחסר בחריפות האלה, בונים "המדענים" את סברות הכרס שלהם – כמה פתטי!
אז מה כן יש לנו?
כותב ד"ר גיל גרשון טבעון: "העובדה הבלתי ניתנת לערעור, כי בעולם מלא בני אנוש הדומים בדיוק אחד לשני ויכולים להתרבות יחדיו, אין ולו גם תת- אנוש או על- אנוש בודד, בין בחיים או במצב מאובן, היא ההפרכה הבולטת ביותר של תיאורית האבולוציה של האדם. היכן הם מאות המינים השונים של תת- אנוש שלא התפתחו לאדם? ומה אירע לשרידיהם? עצמותיהם צריכים להיות בכל מקום.
אבל אפילו אחת מאותן חוליות חסרות דמיוניות לא נמצאה בעולם. אפילו אם עצמותיהם יכולות היו להעלם ללא עקבות, צאצאיהם החיים צריכים היו להימצא בכל רחבי העולם. שקול הדילמה של האבולוציוניסט: בלתי אפשרי לחלוטין, אפילו לשיטתם, כי שני מינים שונים יתפתחו באקראי לכדי אדם זהה. אין הבדלים בסוגי האדם, כי כל הגזעים של בני האדם זהים לחלוטין בכל אברי גופם, תפקודם ומבנה גופם.
וכולם יכולים להתרבות זה מזה. בכל זאת נאלצים חסידי האבולוציה, על פי תורתם, לומר כי כל המינים הנחותים או נעלמו או התפתחו באקראי בצורה זהה והתגלגלו לדמות הומו ספיאנס זהה. טענה זו בלתי אפשרית בעליל. מתוך מיליוני האנשים הפרהיסטוריים שאמורים היו לחיות, לא נמצא גם אחד, חי או מת.בעוד מאובנים של גופות אנושיים רגילים רבים כן נמצאו". (מבט אחר על האבולוציה, עמ י"ד).
גם הטענה שאמנם "האדם הניאנדרתאלי" אכן דומה לאדם המודרני, אבל למעשה הינו מין אחר, היא לא מחייבת, ולדוגמא אפשר להביא את העם הבאסקי, ולהוכיח שאכן קיים שוני מסוים מבחינה מבנית, גם בין קבוצות, החיות בימינו אנו: "הבאסקים ניכרים בקלסתר פניהם שיש בו צירוף יחיד במינו של קוים אנתרופולוגיים, משערים שהם דומים ביותר לטיפוס האדם מן התקופה הפליאוליתית המאוחרת ששרידיו נמצאו במערות קרו מאניון בצרפת, וכשם שהטיפוס האנתרופולוגי הפיסי שלהם קדום מאד כך גם לשונם היא מן הקדומות ביותר ואף במנהגיהם ובהרגלי עבודתם נשתמרו יסודות מן התקופה הפרהיסטורית... הבאסקים יושבים בגלילותיהם הנזכרים לכל הפחות מתקופת האבן המאוחרת". (האנציקלופדיה העברית, ערך באסקים).
הרב יהושע ענבל כתב הערה מעניינת, ודי משעשעת על העיקרון הזה: "לו הייתה שואה משמידה את העם הבאסקי לפני כמה שנים, היינו מתארכים ללא ספק את כולם לתקופה הפליאוליתית, לפי מבנה פניהם ושאר הקריטריונים האנתרופולוגיים, ולפי "מנהגיהם והרגלי עבודתם" שהיו משתמרים, הייתה הוכחה ברורה ומוחצת לתיארוך הנ"ל. ורק היה על הגורל המשעשע לקוות שלא היה נמצא בחיקו של אף אחד מכשיר פלאפון... העובדה כי הם יושבים באותם גלילות מתקופת האבן (יותר מארבעת אלפים שנה אחורה!) גם לא הייתה מתקבלת על אף דעה, ולכן גם בהתעלמות מהמבנה האנתרופולוגי, היו מיחסים את תרבותם כולה לתקופת האבן, וכך הלאה. גם האסקימואים הארקטיים היו שרויים בתקופה הפליאוליתית עד לא מזמן. וכן השבטים האוסטרליים.
אין המדובר בחוליות ביניים אלא בקבוצות אנתרופולוגיות שונות, שאולי נכחדו או הוטמעו. אפשר כי בקבוצות פרימיטיביות יותר ומנותקות היו שכיחים יותר צורות כרומוזומיות לקויות ומוזרות עקב נישואין בין קרובים בצורה מסודרת לאורך שנים רבות ותקופות ארוכות, המגדילים בהרבה את הסיכויים להתרבות גנים פגומים או יוצאי דופן. וכן סביר כי בחלק מן המקרים גזעים נחותים אכן הוכרעו והושמדו או הוטמעו ע"י גזעים חזקים יותר, שהרי הזרם המרכזי תמיד מנצח". (הרב יהושע ענבל, בריאת העולם – פרק ד – ההוכחות. עיינו כאן).