המכתב שלא יישלח לעולם

לכל מי שניפגע ממני ואני לא יודעת מי הוא, סליחה!

חוסר היכולת לסלוח מונע מכם להמשיך בחיים, ואני לא רוצה להיות הגורם לזה. סלחו לי, בבקשה. המכתב שלא יישלח לעולם

(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)
אא

חשבתי שאם המכתב הזה יגרום למישהו אחד או מישהי אחת בעולם, לסלוח בלב שלם! לאדם שפגע בו בעבר, ועדין זה נישאר בלב כאי סליחה וכקפידה – היה שווה לשלוח ולבקש את סליחתכם.

הכעס וחוסר הסליחה מפריע למהלך חיינו האישים, מפני שכאשר אנו לא סולחים – אנחנו נותנים רשות לאדם זר לחיות בליבנו ובראשנו, ולהפריע למהלך חיינו.

לחברה, למורה, להורה, לאח, לאחות, לשכנה, לגיסה ולכל אחר שנפגע ו...אני אפילו לא יודעת, לא זוכרת ולא חושבת.

אני רוצה לכתוב לכל הכואבים בליבם ובנפשם,

לכל הזוכרים ולא שוכחים,

לכל אילו שעדין פגועים – ממילה, ממבט, ממעשה או מפגיעה ישירה ממש.

אני רוצה לומר סליחה לאלו שאפילו להמשיך בדרכם בחיים לא מצליחים, מרוב שהצלקת גדלוה ומכבידה.

עשיתי טעות, ואת מילותי שלחתי בלי לחשוב כלל. את מבטי שלחתי ואת פי עיקמתי...

לגלגתי, על אף שלפעמים רק צחקתי איתך ולא עליך, ולא שמתי לב שהצחוק לא היה משותף, ובמקום לצחוק איתי בכית בלב בשקט וחייכת, כדי לא להראות את ליבך המדמם.

זה כבר ימים שאני חושבת עליך.

זה כבר ימים שאני מהלכת ולא יכולה לשאת את עצמי.

המחשבות בראשי מרעישות עד מאד.

לא מצליחה לחשוב על נסיכ/ה שמהלכ/ת בעולם וליבך קרוע וכואב. שיש דברים שאת כבר לא עושה כי פגעתי בך בעבר, ואת מפחדת שגם אחר יפגע כמוני.

כואב לי, ואני בוכה רבות על כך.

התחושה שיש מישהו בעולם שחי בלי לחיות, שנזכר בי וליבו כואב, ודמעות זולגות רק כי הוא פגוע עד עמקי הנשמה, היא נוראית וקשה לבלי תיאור!

אין לי מה לומר ואיך להצדיק מעשה נבזה שכזה.

אך לומר את האמת, זה היה ללא כוונה כלל, מחוסר שימת לב ומרצון לפעמים להתקבל בחברה כ"כולם".

אך אל דאגה, אחי/ אחותי היקר/ה, למדתי!

שזה רק מרחיק אותי מהחברה האמיתית שתישאר לנצח, וממךף שלא הייתי רוצה להיות השנואה שלך וזו שהאצבע המדממת מצביעה עליה.

כואב לי שכואב לך, עצוב לי שעצוב לך, ליבי אף הוא פגוע ומדמם. דמעותי זולגות חמות ושורפות את הנשמה. את העונש אני מקבלת יום יום... ולפעמים רק מהמחשבה עליך.

אני רוצה להתנצל! ואני יודעת שלפעמים זה רק מה שחסר בשביל שמחילה גדולה תפתח (תרתי משמע).

אז...

מחילה גדולה מעומק הלב, עם דמעות גדולות.

סליחה, סליחה, סליחה, בבקשה תסלח/י לי! ולא כי מגיע לי. אלא כי מגיע לך לחיות חופשיה.

חושבת עליך הרבה ומבקשת בתפילותי שה' ירפא את ליבך, ותוכל/י להמשיך חדש/ה בחיים, ותשכח/י את הפגיעה לעולם!

מאחלת לך רק טוב, וכמו שמחלת וסלחת לבת מישראל – כך ה' ימחל ויסלח לך על הכל, ויפתח לפניך דף חדש לחיים טובים ומתוקים.

ולכם, שקוראים ולא נפגעתם, אל תשכחו להיות זהירים בדבריכם ובמעשיכם. ואם אתם חושבים שעשיתם משו לא כשורה, ופגעתם חלילה בנשמה מישראל, אל תהססו לבוא ולבקש סליחה!

קשה לחפש אחרי שנים, וקשה עוד יותר לסלוח כאשר הזמן עובר והשנים מעמיקות את הצלקת.

ממני שפגעתי! לא בכוונה אך מאי שימת לב

ו...שנפגעה לא מעט ומבינה לליבכם עד מאד...

סליחה! בבקשה תסלחו לי.

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.

תגיות:המכתב שלא יישלח לעולםסליחה

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה