סיפורים אישיים

היתום בן ה-9 צמרר את אמו: "אבא הגיע אלי בחלום ולמד אתי גמרא"

"בזכותך ובזכות אחיך יאיר אני זוכה להיות בגן עדן, וכל מה שאתם לומדים גם אני לומד. אני הקשבתי היטב ואני יודע הכל. לכן אוכל ללמד אותך"

| ו' שבט התשע"ז |
(צילום אילוסטרציה: shutterstock)
אא

בטורו השבועי בעיתון 'קטיפה' מבית 'יתד נאמן', מביא הסופר חיים ולדר סיפור מיוחד, עם מסר גדול עד מאוד.

הסיפור התרחש לפני 35 שנה, כאשר הגיעו לבית הספר "שארית ישראל" בפתח תקווה שני אחים תאומים, יאיר ואריאל שמם. הילדים עברו מבית ספר חילוני ממלכתי בקרית אונו.

מאחורי מעבר בית הספר עמדה טרגדיה משפחתית קשה שאירעה חודשים ספורים קודם לכן: המשפחה נסעה לטיול בארה"ב.

הם היו משפחה מאושרת ברכב סטיישן, זוג הורים, זוג תאומים בני שמונה וחצי וילדה קטנה בת שנתיים וחצי בכיסא מיוחד בבאג'ז של ססטיישן. הטיול תוכנן בקפידה. מה שלא תוכנן הוא השלג הכבד מאוד ותנאי הראות הקשים.

באחד העיקולים זה קרה, האב נסע במהירות סבירה, אך הראות לא נתנה לו להבין שמדובר בעיקול. האוטו צנח לתהום של 200 מטר, התהפך מספר פעמים ולבסוף נעצר בגזע של עץ.

כדי לתת פרופורציות: לפני ארבע שנים התדרדר רכבם של בני משפחת אטיאס מהיישוב בר יוחאי במורדות טבריה לעומק של 50 מטר. 8 בני המשפחה נהרגו. רק ילדה אחת שרדה מכל המשפחה.

ואילו כאן נפל הרכב מגובה 200 מטר, והתוצאה היתה בס"ד אחרת לחלוטין. בני המשפחה איבדו את ההכרה לזמן קצר.

האם היתה הראשונה שהתעוררה. היא היתה פצועה קשה אך מיד חשבה על בני משפחתה.

היא הביטה לכיוון בעלה. הוא לא היה במקומו. היא קראה בשמם של ילדיה מספר פעמים.

יאיר היה הראשון שענה "כן, אמא". "אתה בסדר?", "כן, למה?", הוא שאל כאילו הקיץ משינה עמוקה.

"אריאל", זעקה האם. אריאל לא ענה. "הוא ישן", דיווח יאיר. "תראה מה איתו".יאיר העיר את אריאל וזה גם ענה בקול מנומנם.

"אתם בסדר?" רק אז הבין יאיר מה קרה. "אמא, היתה לנו תאונה אני חושב. תראי, יש לך המון דם על הפנים".

"איפה אבא?" שאלו הילדים. "הוא בטח הלך להזעיק עזרה", אמרה האם, אף שליבה אמר לה אחרת.

"איפה מירב?" זעקה האם. הם הביטו אחורה וראו את הבגאז' מחוץ לחלוטין. זה אומר שגם מירב נמחצה.

האם, פצועה קשה, יצאה מהרכב ובכוחות איתנים החלה לעשות דרכה לאחור. זה לא היה צעד מחושב, אך לב של אמא אינו פועל על פי חישובים. היא זחלה בשלג ואז קלטה שחלק מגופה כלל אינו נשמע לה. שברים בכל הגוף, דם רב, אך היא היתה ממוקדת מטרה, וכשהגיעה אל אחורי הרכב וראתה איך הוא נמחץ, היא הבינה שלא היה למירב שום סיכוי.

היא נשכבה על השלג והחלה לבכות בקול גדול, וכשפקחה את עיניה ראתה את מירב עומדת לידה, ואומרת: "אבא ישן".

היא הביטה אל המקום אליו הצביעה מירב, וראתה את בעלה מוטל כאבן ללא רוח חיים.

 

מצד אחד אסון גדול, ומצד שני נס גדול שלא ניתן להסבר

למרות הראות הלקויה, ברחמי שמים, רכבים אחרים הבחינו במכונית הצונחת וכוחות ההצלה נהרו למקום. הם חילצו את האם הפצועה קשה, את גופת האב ואת שלושת הילדים, בריאים ושלמים, בלי שריטה.

האם נאבקה בפציעותיה במשך כמה חודשים, ובינתיים הגיעו אביה ואחיה לשמור על הילדים.

במהלך האשפוז הארוך קרה משהו לאם. מצד אחד אסון גדול נפל עליה, אובדן בעלה בדמי ימיו, ומצד שני נס גדול ובלתי ניתן הסבר היא הבינה שעליה לעשות שינוי.

בסיעתא דשמיא היא החלימה, עלתה עם המשפחה לארץ והחלה להתקרב ליהדות. את הילדים היא העבירה לבית ספר "שארית ישראל" בפתח תקווה.

לכאורה כאן נגמר הסיפור. ההצלה המופלאה הניסית והלא נתפסת, והקרבה ליהדות שווים לכשעצמם סיפור. אבל האמת היא, שכאן מתחיל סיפור אחר בלתי ייאמן לחלוטין.

יאיר ואריאל היו נוסעים בכל יום מקרית אונו לפתח תקוה. זה לא היה שינוי פשוט, ובכל זאת הם עשו אותו בשמחה, ונשאבו לגמרי לאורח החיים החרדי.

הם היו בני תשע. בינתיים המעבר היה די קל, תורה ומשנה. הם הצטיינו בלימודים וקיבלו לא פחות ממאה במבחינים.

משהחלו לימודי הגמרא, נקלע אריאל לקושי.

הוא היה תלמיד מצטיין, התרגל להבין בקלות ולקבל ציונים גבוהים, ולפתע נחתו עליו לימודים קשים ומפרכים, כמו שרק לימודי גמרא יכולים להיות.

אריאל התאמץ להקשיב ולהבין אך לא עלתה בידו, ויום לפני המבחן הראשון אמר לאמא שלו שהוא לא רוצה ללכת.

אמו החליטה שלא להקשות עליו, והציעה שיישאר בבית והיא תנסה לבדוק מה ניתן לעשות.

אריאל הלך לישון בידיעה שמחר הוא נשאר בבית, אך הוא התעורר עם ידיעה שונה לגמרי. אמו רואה אותו לבוש עם הילקוט על הגב ושואלת אותו: "מה קרה אריאל? רצית להישאר".

ואריאל אומר לה: "זה נכון, אמא. רציתי, אבל בלילה קרה משהו".

 

"בזכותך ובזכות אחיך יאיר אני זוכה להיות בגן עדן, וכל מה שאתם לומדים גם אני לומד"

ואריאל החל לספר משהו מצמרר ובלתי יאומן: "אבא הגיע אלי בחלום. הוא היה נראה עם זקן ופיאות, ואמר לי: 'בוא, אני אלמד אותך את הגמרא".

אמרתי לו: "אבל אבא, אתה לא יודע גמרא, ואתה גם לא דתי. איך תלמד אותי?"

ואבא עונה לי בחלום: "זה נכון, אבל בזכותך ובזכות אחיך יאיר אני זוכה להיות בגן עדן, וכל מה שאתם לומדים גם אני לומד. אני הקשבתי היטב ואני יודע הכל. לכן אוכל ללמד אותך".

(צילום: shutterstock)

"וזה מה שקרה", סיפר יאיר לאמו הנדהמת. "במשך כל הלילה אבא למד איתי את הסוגיה ואני מרגיש שאני יודע הכל ויכול ללכת למבחן".

האם הביטה בו, לא ידעה מה להשיב לו.

"אבא גם מסר משהו לומר לך", אמר אריאל. "תגיד לאמא שהדרך שהיא בחרה בה מצוינת, ושתמשיך ללמד את הילדים בדרך הזו".

האם פרצה בבכי. היא לא ידעה מה לענות לו. מצד אחד חלומות שווא ידברו. היא פחדה מאוד שאריאל ילך למבחן ויגלה את זה בדרך הקשה, אך אריאל היה כל כך נחוש, שהיא החליטה לו ללכת כפי שהניחה לו להישאר. אריאל יצא עם אחיו לבית הספר, ואמו נשארה בבית מרוגשת וטרודה.

אריאל ניגש למבחן וידע את החומר ישר והפוך. הוא ענה תשובות שהדהימו את המחנך שלו, שמעולם לא ראה תלמיד כל כך צעיר שכתב בבהירות עם הבנה עמוקה בלימוד הסוגיה.

 

מעשי הילדים בעולם הזה – מסייעים להוריהם בעולם הבא

המחנך התקשר מהמשרד לאמו של אריאל, לספר לה ולשמח אותה, ואז שאל אותה, ספק להתעניין ספק להביע השתאות: "תגידי לי, מי למד אתו? הרי רק אתמול חזרתי אתו והוא ממש לא היה בעניין".

להפתעתו, הוא שמע יבבות מהצד השני של הטלפון.

"אתה לא תאמין מי למד אתו. אבא שלו הגיע אליו בחלום ולמד אתו את כל החומר".

המחנך לא ידע אם לצחוק או לבכות.

"אתה לא מאמין לי, נכון? אז אני מציע לך לדבר אתו. אני רק דבר אחד יכולה לומר, אני לא למדתי אתו כי אני לא יודעת ללמוד גמרא".

המחנך קרא לאריאל ושאל אותו לפשר הדבר. אריאל סיפר בדייקנות איך אביו היה נראה, וכיצד לימד אותו את כל החומר. כשהגיע אריאל לקטע בו אביו אמר לו: "תדע לך, שמה שאתה לומד כאן, אני לומד שם", חשו המורים כולם צמרמורת. הרי לרבים מאיתנו יש הורים שהלכו לעולמם ואנו הבנו מה משמעות הדברים. אמנם תמיד חינכו אותנו שיש משמעות למעשינו כאן, אך מעולם לא ראינו מול עינינו הוכחה חיה ובלתי ניתנת להפרכה של הידיעה הזו.

סופו של הסיפור הוא שהאם נישאה בשנית, והמשפחה עברה מקרית אונו לרמת אלחנן בבני ברק. אריאל ויאיר גדלו, נישאו והיום הם אברכים חשובים עד היום הזה.

זהו סיפור בעל חשיבות גדולה מאוד, הממחיש את הקשר בין העולם הזה והעולם הבא, ומעודד כל אחד ואחד לעשות נחת רוח גם לאביו שבשמים וגם לאביו ואמו שנפטרו ועלו לשמים. אם ידענו שמעשי אבות סימן לבנים, כיום אנו יודעים שגם מעשי בנים הם אות וסימן לאבותיהם.

הנקראים ביותר
הידברות שופס

הגדה של פסח עם פירוש הרב זמיר כהן

49לרכישה

מוצרים נוספים

בית אמי - הרבנית בת שבע קניבסקי

הרב זמיר כהן - המדריך המלא לנישואין מאושרים

מארז "איכות חיים" על פי הרב פנגר

סט מפואר לפסח

קערת סימנים לפסח

כיסוי פסח מהודר מקטיפה

לכל המוצרים