135 שנה לפטירתו של הרב שמשון רפאל הירש, מציל יהדות גרמניה: קווים לדמותו

השבוע, ביום חמישי בערב וביום שישי, כ"ז בטבת, יצוינו שנה לפטירתו של הרב שמשון בן הרב רפאל הירש, האיש שעוז רוחו הציל את יהדות גרמניה.

1. הרב שמשון בן הרב רפאל הירש (1808 - 1888), ראש הרבנים ומנהיגה הרוחני של יהדות גרמניה, מייסד ומנהיג של האורתודוקסיה החדשה שנאבקה בתנועת הרפורמה בגרמניה.

2. הרב הירש נולד בהמבורג ונפטר בפרנקפורט, שבה פעל במשך 38 שנים. קשה לתאר את מפעל חייו של הרש"ר, שכלל עבודה מקיפה במגוון תחומים על מנת להציל את יהדות גרמניה. בין השאר, חיבר הרש"ר ספרי הגות תורניים המתאימים לתקופה, חיבר פירוש על התנ"ך, ייסד את קהילת 'עדת ישורון', שהתנתקה מכל קשר עם הרפורמים, והקים בית ספר יהודי וניהל אותו לפי חזונו.

3. חזונו של הרב הירש הותאם למציאות הכואבת של ההשכלה בגרמניה, והתבסס על העיקרון של 'תורה עם דרך ארץ' - שילוב לימודי קודש ולימודים כלליים. הרש"ר הירש טיפח את השילוב של קודש וחול, של אורח חיים דתי קפדני והשכלה כללית ומעורבות בחיים הכלליים.

4. על מנת להבין את השפעתו העצומה של הרש"ר הירש על יהדות גרמניה עד ימינו אנו, יש להבין כי בתקופתו התרבות האירופית חדרה בעוצמה היישר ליהדות החרדית. השאיפה ל'אושר ושלמות' חיצוניים הקיפה את כל הנוער היהודי. כמעט כל הדור הצעיר עזב את דרכי חיי התורה והמצווה, ועמד על סף הטמיעה והתבוללות גמורה, באשמת התנועה הרפורמית שעודדה קירבה לתרבות הגרמנית. לדאבון לבו, נוכח הרש"ר כי ישיבות קטנות וגדולות כמעט שנסגרו מאין דורש, ואפילו בתי תלמוד תורה לילדים ומלמדים פרטיים עברו ובטלו כמעט. רוב רובן של הקהילות הגדולות והקטנות נכבשו על ידי הרפורמים. בחלק גדול של בתי הכנסיות באשכנז הנהיגו ראשי הקהילה הרפורמים מנגי גויים, שינו את נוסחאות התפילה, והוציאו מנוסח התפילה את המילים 'ציון' ו'ירושלים'.

5. בזמן כזה חי הרש"ר הירש, וכעוגן הצלה לדור ההוא. הוא היה מהיחידים באותו הדור שהבין בהבנה עמוקה איך לגשת לבני הדור ההוא, להורות להם את הדרך הנכונה אשר ילכו בה, וכיצד להסביר להם את הטעויות והשגיאות הנמצאות בדרכי תהפוכות אלו, הנובעות משאיפות ל'אושר ושלמות' חיצוניים.

6. הרב הירש הבין את צורך הדור, וחיבר יצירת מופת שנקראת 'איגרות צפון', ובה תשע עשרה אגרות, שבהן מובאת כל השטה והדרך שלו. הספר בנוי כהתכתבות בין בנימין, בחור צעיר שהתרחק מדרך התורה והמצוות, ונפתלי. בנימין שוטח את טענותיו ותלונותיו על היהדות, ונפתלי מעורר אותו לשים לב לכך, שכל היכרותו עם היהדות היא בעצם חלקית חיצונית ושטחית, והוא לא בחן מעולם את השקפותיה של היהדות ביחס לשאלות היסוד, לתכלית האדם, ולתפקידו של עם ישראל.

7. לאורך האגרות, מסביר נפתלי לבנימין את משמעותה של היהדות, ואת תפקידם של המצוות, ובכך משיב לתלונותיו. הוא מסביר שבמשך הדורות נשמר במסירות הקיום המעשי של המצוות, אך הרוח שעומדת בבסיסם נשכחה במהלך הדורות, ובשל כך בני הדור פוגשים יהדות בלתי מובנת ורבים מהם עוזבים אותה. הוא מציב כמשימה לדור את שאיבת רוח היהדות מתוך היהדות עצמה - התנ"ך ודברי חז"ל, ולא ממקורות חיצוניים, ובכך להפוך את היהדות למובנת. ומציג את תכניתו לכתיבת ספר שיבאר את המצוות וטעמיהן.

8. הרש"ר הירש תרגם לגרמנית והוסיף ביאור (בגרמנית) לחמישה חומשי תורה ולספר תהלים. בנוסף לספרו 'איגרות צפון', חיבר את הספר 'חורב', ובו מבאר את טעמי המצוות הנהוגות בזמן הגלות; 'שמש מרפא' – שו"ת הלכתי; 'המצוות כסמלים' – על תפקידן ומשמעותן של המצוות. הספר נכתב כנגד שיטות הרפורמים, שנגדם לחם בכל עוז; 'תפילות ישראל' – סידורתפילה עם פירושיו; 'במעגלי שנה' – סדרה על המועדים; ו'מתנה טובה' – הגות ליום השבת. כמו כן, רש"ר הירש גם ייסד בפרנקפורט את כתב העת 'ישורון', שנועד לשמש במה להגנה על היהדות.

9. במשנתו של הרש"ר הירש בכלל, נודעת למסגרת של הבית והמשפחה חשיבות רבה. בפירושו לתורה אנו מוצאים מספר מקומות בהם הוא עוסק בנושא, ומראה כיצד הבית הנו אבן הבניין היסודית של עם ישראל.

ואכן, הרב הירש עומד באחדים ממאמריו החינוכיים, על תפקידם החשוב והמכריע של ההורים בחינוך ילדיהם. בלשונו הנמלצת והנרגשת הוא מתאר להורים את גודל האחריות המוטלת על כתפיהם: "... אין בעולם אושר יותר נעלה מאשר הרגש הנעים בקיום נפשו של ילד רך, שאין לו תביעות ודרישות כלפיך והוא תלוי בך ובחסדך... האינך שומע קול פנימי האומר לך מה ילד זה מצפה לקבל ממך?... עליך להרגיש את כל האחריות, האושר והקדושה שבמשימה הזאת. עליך להרגיש שהשם 'אב' משח אותך לכהן גדול... אם אינך מרגיש כשיא האושר את ההזדמנות הזאת של התמכרות מושלמת לטובתו של בן אדם, אם הרגש הזה אינו מעורר בך שמחה של מצוה בלי מיצרים, ואם הנתינה אינה גורמת לך אושר יותר מאשר הקבלה - הרי לא ראוי לך להיות לאב!", כותב הרב הירש.

10. הרש"ר הירש ממשיך ויוצא באופן תקיף נגד הגישה כי ההורים מסיימים את תפקידם החינוכי בשלחם את ילדם לבית הספר. "אל תשלו את עצמכם כי בית הספר פוטר אתכם מכל אחריות בחינוך... אויה לבנך אם הנך סבור לצאת ידי חובתך על ידי תשלום שכר לימוד ודאגה לצד הכלכלי". הרב הירש מגדיר במאמר זה את תפקיד בית הספר, בעיקר במילוי מקום האב במה שנוגע להקניית ידיעות. אמנם, תכלית בית הספר היא "הכנת התלמיד והכשרתו לקראת החיים"; הכנה זו כוללת הן את פיתוח השכל וריבוי הידיעות בענפי המדע השונים, אך "בעיקר יש להלהיב את התלמיד לקראת תפקידו הגדול בחיים, דהיינו: לחיות חיי יהודי נאמן בעולמו של הקב"ה, לפי רצון ה'".

לקריאת הספר "איגרות צפון", לחצו כאן.

לקריאת הספר "חורב", לחצו כאן.