אחותי היקרה, אל תמכרי את צניעותך בעבור נזיד עדשים. גם אני נפלתי לאהבות מדומיינות

מכתב לאחותי היקרה!

שנמצאת בקשרים מפוקפקים, בקשרים שלא מובילים לשום מקום.

זה לא עוד מכתב מסוג המכתבים שטוחנים את נושא הבדידות וההמתנה שוב ושוב. זה לא עוד מכתב בנושא געגועים לבן זוג. לא עוד פאנל דיון בנושא שמירת נגיעה מפן כזה או אחר...

זהו מכתב מלב מורתח על המצב שבו נמצאות רבות וטובות מאיתנו. זהו מכתב חיזוק מאחת שאיתך בסירה.

אני רוצה לשתף אותך מהגיגי לבי.

אני נחשבת בחורה יפה! כשאני יוצאת לפגישות הגברים תמיד מחמיאים לי על המראה שלי.

לצערי, בדרך כלל זו עסקת חבילה. אחד פלוס אחד. המחמאות והפרגונים מחד, ומאידך הרמזים...

תדעי לך, אחותי היקרה! שום דבר בעולם לא יקח ממך את החרות והערך שה' העניק לך כבת מלך! אל תמכרי את הכתר בנזיד עדשים! אל תמירי את הכתר בכרת... את הקשר בשקר....

גם אני נפלתי כמוך לאהבות מדומיינות, ותמיד, אחרי הכל, מצאתי את עצמי בוכה כמו תינוקת וכועסת על עצמי, למה הגעתי למקום האפל הזה.

מקשרים כאלה יצאתי בתחושת השפלה. נבזות. הערך העצמי שלי ירד דרסטית. ידעתי שמכרתי  ערכים מקודשים ועליונים בעד הנאה של רגע.

זה ידוע שהיצר הרע משלם במזומן. את בפיסגת האוורסט, נהנית ממחמאות בלי סוף וממגע אסור, ובסוף את מתרסקת. אחרי שנתת את כולך, את נשארת פצועה ושותתת, אוספת את השברים בדמעות רותחות.

לעומתו, היצר הטוב משלם בצ'ק דחוי על התאפקות, על המתנה ממושכת בלי "חום ואהבה", על דחיית סיפוקים. אצל היצר הטוב, את לא מקבלת בסוף היום עיטור צל"ש. אף אחד לא טופח לך על השכם. עלית לישון נטולת ריגוש. עוד יום עבר, ולא "הרגשת אישה".

אבל נאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך! הקב"ה נאמן לעמוד בהבטחתו.

הוא יתברך רואה את הנסיונות, את העמידה שלך כצור חלמיש מול גבר שנראה קורן וזוהר – ואת לא מתפתה! את לא נשאבת לקשרים אפלים! את יודעת היטב שקשרים כאלה מצלקים את נפשך. פוצעים את נימי נשמתך.

עם אש לא משחקים, גם אם היא נראית תמימה ומחממת...

גם אני, כמוך, אחותי היקרה, נשרפתי כמה וכמה פעמים. חשבתי שהמגע יביא אהבה. כל כך כמהתי לאהבה אמיתית. לגבר שיאהב באמת, והייתי פתיה לחשוב שהמגע יגשים לי את החלום.

אבל מסתבר שטעיתי, ובגדול. הכל היה אשליה אופטית! בועת סבון שהתנפצה  לי בפרצוף!

מכל החיוכים והמבטים היפים נשאר לב שבור. לב נבגד. שלא קיבל כלום מעבר להשפלה ולרמיסת ערכים, ולתחושת ניצול איומה עם טעם של "לא עוד"...

כתוב: "אל אשה בטומאת נידתה לא תקרב". כל מגע שהוא נגד רצון השם יתברך הוא אסור! נקודה. זוהי משוואה פשוטה: אם תתקרבי, את פשוט מקריבה. את מה את מקריבה? את נפשך. את שלמותך. את שלוותך. מי כמוני יודעת כמה קשה לצאת ממשבר רגשי אחרי פרידה. ימים ולילות של בכי וגעגועים... כל פיפס מזכיר לך אותו... כל שיר מזכיר לך איפה הייתם ומה עשיתם... והכל מתערבל לך במוח, יורד ישר לנפש ועושה שם בלאגן... למה לך? כל תסריט כזה חורט צלקת בנפש. כל מסמר כזה עושה חור... לא כואב לך על עצמך???

אני הייתי בדיוק במקומות האלה, שנדמים לרגע כמו פסגת האושר, אבל מהר מאוד מנחיתים אותך בעוצמה להתרסק על הקרקע.

מבטיחה לך שלפעמים אני כמוך. נשברת. ורוצה לצעוק צעקה אילמת: "לא משחקים, שוברים את הכלים"!; "לא רוצה חוקים ומגבלות!". קשה לי לבד. קשה בלי חיבוק ומגע.

אבל אני מיד מתעשתת, ונזכרת ברגעים שאחרי הנפילה ובתחושות הכאב וההשפלה הקשות. וממש לא בא לי לחזור לשם.

אני אוהבת אותך, אחותי היקרה. תזכרי תמיד שאבא בשמים גאה בך על כל התגברות ועל כל עמידה בניסיון. הוא מריע לך בשמים עם דגל ניצחון. אם השמים היו שקופים, היית רואה בכל פעם שאת מדלגת על קשר אפל, איך כל פמליה של מעלה עומדים דום לכבודך. איך כל הסבתות הצדיקות שלך מזילות דמעה של שמחה, ואומרות בגאווה: "זו הנכדה שלי". "גאוות יחידה, נסיכה שלי"...

ואני מבטיחה לך, שאבא שבשמים ישלם לך! רק צריך סבלנות, כי הצ'קים של אבא הם קצת דחויים... אבל הם לא חוזרים לעולם! להבטחה של אבא יש כסוי! חותמת של אש!

רק עוד קצת סבלנות, מתוקה שלי, וכבוד ה' עלייך זרח!

אוהבת אותך מיליונים, ואיתך בתפילה,

אחותך שיר (בשבילך שירי)

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.