עיר דוד – בכפר סילוואן, או בהר ציון?

כיום ידוע ומקובל כמעט לכל, כי "עיר דוד" נמצאת בכפר סילוואן, מעל מעיין הגיחון ונקבת השילוח, ומתחת לשער האשפות. עמותת אלע"ד הקימה שם אתר תיירותי מדהים, וקבעה את הסיסמא: "המקום שממנו הכל התחיל". לפי קביעה זו, אשר נתמכת לכאורה בכל הממצאים הארכיאולוגים המרשימים שיש במקום, נוטים לזלזל בקביעה כי קבר דוד נמצא בהר ציון, ולראות בה מסורת שאין לה ביסוס כלל, משום שנאמר בכמה מקומות בספר מלכים כי דוד וגם המלכים האחרים נקברו בתוך עיר דוד.

אולם, יש לדעת כי לאורך כל הדורות, היה ידוע במסורת, אשר אנו מוצאים לה סימוכין בני אלף שנה לערך, כי לא רק קבר דוד נמצא בהר ציון, אלא גם עיר דוד עצמה היא בהר ציון, וייתכן כי משתרעת עד שער יפו. וכך נקרא שער העיר העתיקה ששם "שער ציון", על שם "מצודת ציון היא עיר דוד", ובפי הערבים נקרא השער "באב נבי דהוד" – שער הנביא דוד. וכן ישנם סיפורים העוברים מדור לדור, על אנשים שנכנסו מתחת למתחם קבר דוד, ועל הקברים המפוארים והאוצרות שראו שם.

מי שהביא לשינוי הכללי בגישה היו חוקרים בריטיים מלפני מאתיים שנה, ובעקבותיהם חפירות רבות שמצאו נתונים מרגשים בשטח השילוח – סילוואן. ממצאים אלו הוכיחו מעל לכל ספק כי יבוס הקדומה, היא ירושלים, אכן היתה שם. ומשום מה ברור היה לכולם, כי גם עיר דוד זהו אותו מקום. בדור האחרון נערכו שם חפירות רבות נוספות, והעלו ממצאים מרגשים של מבנה גדל מידות ומפואר, בתים של שכבת אצולה, ועשרות בולות ובהם שמות של שרי ממלכת יהודה המאוחרים, הנזכרים בתנ"ך.

פירוש הנתונים בשטח

כדי לזהות היכן נמצאת עיר דוד והיכן נמצאים קברי בית דוד, יש להסתמך על כמה נתונים: א. פסוקי התנ"ך. ב. מקורות חז"ל. ג. כתבי היסטוריונים, כיוסף בן מתתיהו ועוד. ככל שהכתבים קדומים יותר, יש להם משקל גדול יותר. ד. מסורות עתיקות. ה. ממצאים בשטח. ו. הסבירות וההיגיון.

הממצאים בשטח כמובן מאוד משמעותיים בשביל הקביעה, אבל יש לזכור כי מדע הארכיאולוגיה משתנה מאד בהתאם לממצאים חדשים, ופעמים רבות מאד קביעות מוחלטות שנקבעו בעקבות ממצאים, שונו, לעיתים לחלוטין, בעקבות ממצאים חדשים שנמצאו. רק בעיר דוד עצמה יש לנו כמה דוגמאות לכך, כדוגמת בריכת השילוח, שלאורך השנים זוהתה כברכה הקטנה שהיתה בעצם מתקופת הצלבנים, ורק לאחר שגילו את הבריכה העצומה שלמטה, השתנתה התמונה. בנידון שלנו הדברים משמעותיים עוד יותר, משום שבהר ציון, שעל פי מסורת בת כאלף שנה קבורים בו מלכי בית דוד, לא נעשו חפירות כמעט בכלל, בגלל הכנסייה הנוצרית, בעוד שישנם סימנים רבים בשטח המעידים כי יש הרבה מאוד מה לגלות שם מתחת לפני האדמה.

יש לציין בהקשר זה, כי נתון זה משמעותי גם בהקשר של היחס בין הממצאים לבין הסבירות וההיגיון. בדוגמא שהבאנו על בריכת השילוח, הסבירות וההיגיון הקשו על הזיהוי של הבריכה הקטנה, עוד הרבה לפני שנחשפה הבריכה הגדולה שלמטה, משום שקשה מאוד להניח שבריכה כל כך קטנה, שאפילו לא ראויה לשם בריכה, שימשה את כל עולי הרגל במשך מאות שנים. הממצאים המאוחרים יותר הצדיקו, כמובן, את ההיגיון. כך באותה מידה, כפי שנטען בהמשך, הסבירות וההיגיון מקשים מאוד על הזיהוי הידוע של עיר דוד כעירו של דוד, הן משום שהשטח קטן מאוד מאוד לעיר בירה, ובפרט לאחר שנבנה בה בית המקדש והיא היתה עיר של מעצמה אוניברסאלית, והן משום שהיא נמוכה ביחס לכל ההרים שסביבה, ולא סביר שארמונות המלכים והחומות המבוצרות יהיו רק שם.

במאמר זה נעסוק בעיקר במקורות ההיסטוריים המרכזיים. להכרת הממצאים הארכיאולוגיים ראו בספר "התנ"ך האבוד" (עמ' 111-112; 117-119; 141-143), וכן במאמרו של הארכיאולוג הממונה על מחוז ירושלים מטעם רשות העתיקות, עמית ראם, "‎המערה של פיארוטי - לפרשת החלל התת-קרקעי מתחת לקבר דוד בהר ציון" (מחקרי עיר דוד ‏וירושלים הקדומה, דברי הכנס ה-14, אלול תשע"ג, מכון מגלי"ם), ובהרצאתו המקוונת ("ממצאים חדשים מכנסיית 'הגיה ציון' ומהחפירות בהר ציון" ביום עיון שנערך ביד בן צבי א באייר תשע"ד – 1.5.2014). וכן באתר ערוץ 7, בכתבה "מה חושף הבולען שנפער בחצר קבר דוד?". כמו כן ראה בספר "תנ"ך וארכיאולוגיה" חלק ב', מאת הרב זמיר כהן.

היכן נמצאת עיר דוד על פי המקורות?

נתחיל מפסוקי התנ"ך: נראה כי מהפסוקים ניתן לראות בעליל שיש הבדל בין ציון – עיר דוד, לבין ירושלים – יבוס, והם שני אתרים נפרדים.

א. בשמואל ב' ה: "וילך המלך ואנשיו ירושלים אל היבוסי יושב הארץ". משמע שיבוס היא ירושלים. "וילכוד דוד את מצודת ציון היא עיר דוד", ואחר כך: "ויאמר דוד כל מכה יבוסי ויגע בצינור...'". רואים במפורש שעיר דוד אינה ירושלים, והיא במקום של מצודה שנכבשה לפני ירושלים-יבוס (שכיום קוראים לה "עיר דוד"). ופה מפורש כי מדובר בשני מקומות שונים, והאחד הוא מצודה לגבי חברו. ואחרי שנכבשה יבוס כתוב: "וישב דוד במצודה ויקרא לה עיר דוד, וייבן דוד סביב מן המילוא וביתה". דהיינו: עיר דוד הוקמה במקום של המצודה, ולא ביבוס. מצודת ציון היא עיר דוד, ויבוס היא ירושלים. ואז דוד מילא את החלל שבין יבוס לעיר דוד בבנייה שהלכה וחיברה את המקומות, וזהו כנראה "המילוא". הדבר מפורש עוד יותר במקבילה בדברי הימים א' יא: "וילך דוד וכל ישראל ירושלים היא יבוס ושם היבוסי יושבי הארץ. ויאמרו יושבי יבוס לדוד: לא תבוא הנה. וילכוד דוד את מצודת ציון היא עיר דוד. ויאמר דוד: כל מכה יבוסי בראשונה יהיה לראש ולשר וכו'. וישב דוד במצד, על כן קראו לו עיר דוד. וייבן העיר מסביב, מן המילוא ועד הסביב, ויואב יחייה את שאר העיר".

בנוסף לאמור לעיל, רואים שיש את עיר דוד שבה דוד ישב ואותה בנה ופיתח, ויש את שאר העיר עליה מינה את יואב לאחראי.

ב. שלמה בנה ארמון מפואר אחר מאביו, על אף שדוד כבר בנה ארמון לפניו. ובפסוקים רואים שהארמון שבנה דוד היה בעיר דוד, ואילו הארמון שבנה שלמה, היה בירושלים, קרוב יותר למקום המקדש:

במלכים א', ח, א: "וייקהלו כל ישראל אל המלך שלמה ירושלים [כלומר אל מקום משכנו בירושלים], להעלות את ארון ברית ה' מעיר דוד היא ציון".

במלכים א', ז, א: "ואת ביתו בנה שלמה שלש עשרה שנה... וייבן את בית יער הלבנון וכו' ואת אולם העמודים וכו'. ואולם הכסא אשר ישפט שם אולם המשפט עשה וכו. וביתו אשר ישב שם חצר האחרת בית לאולם.. ובית יעשה לבת פרעה אשר לקח שלמה כאולם הזה". משמע שזה היה באותו מקום. ובפרק ט, כד: "אך בת פרעה עלתה מעיר דוד אל ביתה אשר בנה לה, אז בנה את המילוא". ובדברי הימים ב ח, יא: "ואת בת פרעה העלה שלמה מעיר דוד לבית אשר בנה לה, כי אמר: לא תשב אשה לי בבית דוד מלך ישראל, כי קודש המה, אשר באה אליהם ארון ה'".

(צילום: shutterstock)

ג. לגבי כל המלכים כתוב בפסוקים, שנקברו בעיר דוד, על אף שירושלים כבר היתה מיושבת כעיר:

מלכים א' ב, י: "וישכב דוד עם אבותיו וייקבר בעיר דוד".

מלכים א' יא, מג: "וישכב שלמה עם אבותיו וייקבר בעיר דוד אביו".

מלכים א' יד, לא: "וישכב רחבעם עם אבותיו וייקבר עם אבותיו בעיר".

מלכים א' טו, ח: "וישכב אבים עם אבותיו וייקברו אותו בעיר דוד".

טו, כד: "וישכב אסא עם אבותיו וייקבר עם אבותיו בעיר דוד אביו".

דברי הימים ב ט, לא: "וישכב שלמה עם אבותיו ויקברהו בעיר דוד אביו".

מכל הפסוקים הללו משמע שלא מדובר בירושלים, אלא במקום בפני עצמו, שכן אם ירושלים ועיר דוד היו באותו שטח קטן של כפר השילוח, מה מקום יש לציין כי נקברו דווקא בעיר דוד?

בתיאור ירושלים המפורסם של יוסף בן מתתיהו, שהוא מקור מרכזי לחקר הטופוגרפיה של ירושלים הקדומה (שכן, נאמר מה שנאמר על יוסף בן מתתיהו, בתיאור המציאותי של הטופוגרפיה הוא אמין ומדויק בכל ספרו), נאמר (מלחמות היהודים חלק ה' פרק ד'): "משתי הגבעות האלה, האחת אשר נמצאה עליה העיר העליונה, היא גבוהה הרבה מאחותה וגם ישרה ממנה באורכה. על חוסנה נקראה הגבעה הזאת בשם 'מצודת דוד המלך', הוא אבי שלמה, בונה בית-המקדש הראשון". והנה, מדברים אלו ברור לחלוטין כי "מצודת ציון היא עיר דוד" הינה בהר ציון.

וכן נראה בבירור מתיאורו בספר יוסיפון על החורבן (יוסיפון פרק צד'): "אחרי שנלכדה ירושלים וגם חצר המקדש, ברחו היהודים ועלו על הר ציון. ויעל אחר כך גם טיטוס מירושלים להר ציון, וילכוד את עיר דוד ויציתה".

במאמר משכנע שפרסם גבי ברקאי בשנת תשל"ז, הא הסתמך על עדויות קדומות המתחילות מיוסף בן מתתיהו, המקשרות את דוד, ומאוחר יותר גם את קברו, אל הגבעה המערבית, על ממצאים קדומים ביחס שנמצאו ביסודות בנין 'קבר דוד' המסורתי שבהר ציון, ובמיוחד על מערה תת-קרקעית ענקית שהובחנה שם במאה הי"ט, ועדיין מצפה לחקירה חוזרת. לפי עדות מן המאה הי"ט, יש במערה זו פתחים המובילים אל מחילות נלוות באורך של עשרות ואולי מאות מטרים. ברקאי מציין שגם מיכאל אבי-יונה בדגם ירושלים של בית שני הציב מבנה מייצג לקברי בית דוד בנקודה תואמת ל'קבר דוד' בהר ציון, וייתכן שהונחה על ידי תפיסה דומה. הוא מוסיף שהמערכות התת-קרקעיות המורכבות שבמקום זה יכולות להיות המרחב שבו הוסתרו אוצרות מלכי יהודה והמקדש שלא נפלו בידי הבבלים. בהתאמה לעדותו של יוסף בן מתתיהו על שימוש שעשו מלכי בית שני באוצרות אלו.

קושיות

א. הממצאים הארכיאולוגים מצאו בית אבן גדול מידות המתאים לארמון, וכן שרידים של בתי אצולה ביבוס. כמו כן נמצאו שם עשרות בולות – חותמות של שרים בממשלת המלוכה. הדבר מעיד כי שם היו ארמונות המלכים או לכל הפחות משרדי הממשלה. קשה מסברא שמשרדי הממשלה היו במקום רחוק מהארמון.

אולם נראה כי התירוץ עולה מתוך הכתובים שהבאנו לעיל – שארמונות שלמה וכל קרית המלוכה נבנו בירושלים, לעומת ארמון דוד ומקום ארון הברית וקברי בית דוד, שהיו במצודת ציון. ולפי זה מובנת ההדגשה בכל הפסוקים שהבאנו לעיל על המלכים צאצאי דוד, שכל אחד נקבר "בעיר דוד אביו". מדוע לא נאמר שנקבר בעירו, או ליד הארמון? על כרחנו שמקום מלוכתם לא היה בעיר דוד, ושם רק נקברו.

לפי זה נראה להציע, כי המבנה גדול המידות שמצאה אילת מזר, אשר בסיסו חצוב אבני גזית, ואשר הכניסה למרכז המבקרים בנויה על גביו, הוא הוא ארמון שלמה המלך, וכל המלכים שאחריו!  

ב. לכאורה קשה מהפסוק בדבה"י ב לב, ל: "והוא יחזקיה סתם את מוצא מימי גיחון העליון וישרם למטה מערבה לעיר דוד". ובמלכים ב' כ: "כי חזקיהו עשה את הברכה ואת התעלה ויבא המים העירה". ולפי זה משמע לכאורה, שבריכת השילוח היא ממערב לעיר דוד, וזה מסתדר רק אם עיר דוד היא במקום המקובל כיום (עם כי גם זה רק בדוחק, כי הבריכה היא בדרום יבוס ולא במערב, אבל אולי יכול להיחשב מערב-דרומית). אך אם עיר דוד היא בהר ציון, אז מערבה לעיר דוד זה בריכת הסולטן, ולא בריכת השילוח...

אלא שהתשובה פשוטה מאוד. הפיסוק של הפסוק בדה"י על פי הטעמים הוא עם פסיק אחרי "מערבה". דהיינו: המים הגיעו ממעיין הגיחון מערבה, עד לעיר דוד, שכן עיר דוד היא כל השטח שהמצודה למעלה עד ליבוס למטה.

על פי זה מתבארים גם הפסוקים בנחמיה ג', שהם מקור בסיסי ביותר, שכן נחמיה מדבר על בניית החומה, ומזכיר את קברי בית דוד בהקשר קונקרטי המאפשר איתור ברור. החומה נבנתה במאמץ משותף ובקצב מזורז - במשך חמישים ושנים יום - על ידי קבוצות קבוצות. הנה יש לנו פה קבוצה שבונה את שער האשפות, הקבוצה שאחריה את שער העין, ומתוך השם של השער ומתוך המיקום של הקבוצה הבאה, נראה ברור שהכוונה היא לשער בסמוך ליציאה של נקבת השילוח, ואחר כך "חומת בריכת השלח לגן המלך ועד המעלות היורדות מעיר דויד". והקטע הבא - "אחריו החזיק נחמיה בן עזבוק שר חצי פלך בית צור עד נגד קברי דוד" (פסוקים יד-טז). כלומר, כשאתה מקיף את ירושלים בכיוון השעון, אחרי שאתה עובר את היציאה של נקבת השילוח, את הבריכה הדרומית וגן המלך, אתה פוגש מעלות היורדות מעיר דוד ומיד אחר כך אתה ניצב נגד קברי דוד. 

ג. המסורת של ר' עקיבא ובני דורו המובאת בתוספתא בבא בתרא פרק א' ובמקבילות, מהווה לכאורה קושיה חזקה על זיהוי קברי בית דוד בהר ציון. בברייתא זו מדובר על פינוי קברים מן העיר. וכך נאמר בה: "כל הקברות מתפנים חוץ מקבר המלך ומקבר הנביא, רבי עקיבא אומר אף קבר המלך וקבר הנביא מתפנין. אמרו לו והלא קברי בית דוד וקבר חולדה הנביאה היו בירושלם ולא נגע בהן אדם מעולם! אמר להם, משם ראיה? מחילה היתה שם והייתה מוציאה טומאה לנחל קדרון". והנה, אם עיר דוד וקבר דוד הם ב"יבוס"-סילוואן – מובן כיצד המחילה מגיעה לנחל קדרון דווקא, הסמוך בדיוק למקום. אולם אם הם בהר ציון – הרי נחל קדרון רחוק משם מרחק ניכר, וגם נמוך משם בהרבה. ואם היו רוצים להוציא את הטומאה מן העיר, היו חופרים מחילה שמוציאה לגיא בן הינום או לאזור בריכת הסולטן.

ייתכן לתרץ, כי אם היו חופרים מחילה אך ורק לשם הוצאת הטומאה, היו כמובן חופרים מחילה קצרה בהרבה, כנ"ל. אולם ייתכן שהיתה מערכת של מחילות תת קרקעיות, עמוקות וארוכות, שהיו משמשות גם לבריחה וכדומה, כמו שמצינו את מסורת חז"ל על המנהרה דרכה ברח צדקיהו. אם היתה מחילה כזו, ייתכן שסמכו עליה שתוציא את הטומאה, ולא היה צורך לחפור מחילה אחרת, קצרה ממנה.

אכן, יש דוחק בתירוץ זה. אולם לענ"ד הדוחק בכל שאר הראיות והקושיות שהבאנו לעיל, גדול בהרבה.

הרב רועי אביחי הוא יועץ תורני, מרצה וראש מדרשת טהר הלב ביד בנימין