69 שנה לפטירתו: מדריך לדמותו של החזון איש, מגדולי הדור הקודם

"גאולת ישראל תלויה בטהרת המשפחה"; "אין כל עצב בעולם למי שמכיר את אור האורות של האמת": קבלו 10 ציטוטים מספריו של החזון איש לקראת יום פטירתו שיחול השבוע, ט"ו בחשוון

יונתן הלוי
י"ג חשון התשפ"ג07.11.22 | 10:26

הרב אברהם ישעיהו קרליץ זצ"ל (ה’חזון איש’)

אא

הרב אברהם ישעיהו קרליץ זצ"ל, הידוע בכינוי "החזון איש" על שם ספריו, היה מגדולי הדור הליטאיים, מפוסקי ההלכה הבולטים וממעצבי דרכה של היהדות החרדית בארץ ישראל. הרב נפטר לפני 69 שנה, בט"ו בחשוון תשי"ד.

לחזון איש הייתה תרומה מכרעת לעיצוב היהדות בדור שלאחר השואה. תרומתו מתבטאת במישרין בצורת התנהלותו של הציבור החרדי. הוא חיזק את תחושת חשיבותו של לימוד התורה למשך כל חיי האדם כאידאל. כמי שהיה גדול הדור בשעת המפנה שלאחר המלחמה, רוב הישיבות שהוקמו בתקופה זו בארץ ישראל קמו בברכתו ובעצתו. משום כך מייחסים לו הביוגרפים החרדים את התואר "אבי הישיבות בארץ ישראל".

החזון איש הקפיד על שמירת ההלכה בכל פרטיה ודקדוקיה, וראה בהתנהגות קפדנית זו ערובה ליראת שמים. מקרה מוכר של דקדוק ההלכה של החזון איש היה חיפושיו אחר זן אתרוגים ללא חשש הרכבה. בציבור החרדי התקבלה גישתו ברבים, וקיים ביקוש גבוה לאתרוגים מעצים שמוצאם מאתרוגים שהחזון איש בירך עליהם.

החזון איש פעל במיוחד להחדרת תודעה רחבה לקיום מצוות התלויות בארץ ובעיקר מצוות השמיטה. ספריו הם: "חזון איש", שהוא סדרת ספרי הערות, חידושים ופסקי הלכה וכן "אמונה וביטחון". מאגרותיו ומכתביו יצאו ספרים נוספים: "קובץ אגרות חזון איש", "קובץ מכתבים", "תשובות וכתבים ממרן החזון איש" ו"גנזים ושו"ת חזון איש". בשם הספר "חזון איש" נרמז שם המחבר בראשי תיבות: אברהם ישעיהו. בשל צניעותו, לא חתם את שמו על ספריו, אלא חתומים עליהם מוציאיהם לאור. על ספרו הראשון חתום מעבר לדף השער אחיו הרב משה קרליץ ועל שאר ספריו – הרב שמואל גריינימן.

במקום ניתוח דחוף, 88 שנות חיים ו-9 ילדים. צפו בסיפור המופלא:

10 ציטוטים מספריו

1. גדולתו של הלומד תורה: "ואמנם האיש הזוכה לידיעת התורה הוא הולך בין אנשים ונדמה לאדם הרואה לעיניים כבן אדם, אבל באמת הוא מלאך, הגר עם בני תמותה, וחי חיי אצילות ומרומם על כל ברכה ותהילה". (אגרות חזון איש א', י"ג)

2. העונג היחיד בעולם: "העונג היחידי הוא לי: לעשות רצון קוני". (אגרות חזון איש א', קנ"ג)

3. לחיות בשלום ולהעביר על המידות: "מדרך התורה להחזיק שלום עם כל אדם ולהעביר על המידה... וכשם שאין ראוי לחכם לכעוס ולנקום במריע לו מתוך חולי הרוח, כן אין ראוי לנקום ולשנוא את המריע מתוך חולי הנפש המשכלת וחסר משקל המידות. ואין בין בליעל למטורף הדעת ולא כלום". (חזון איש, אורח חיים, שבת, סימן נו).

4. קירוב רחוקים - בעבותות של אהבה: ה'חזון איש' כותב דברים נפלאים ביחס ליהודים שאינם שומרי תורה ומצוות: "אין דין מורידין, אלא בזמן שהשגחתו יתברך גלויה, ואז היה ביעור הרשעים גדרו של עולם", כותב ה'חזון איש'. "אבל בזמן ההעלם שנכרתה האמונה מן דלת העם, אין במעשה ההורדה גדר הפרצה אלא תוספת הפרצה, שיהיה בעיניהם כמעשה השחתה ואלימות ח"ו..." בהמשך דבריו, מגדיר ה'חזון איש' בלשונו הזהב את תפקידם של בני התורה בזמן הגלות ביחס ליהודים שאינם שומרי תורה: "ועלינו להחזירם בעבותות אהבה, ולהעמידם בקרן אורה במה שידינו מגעת". (חזון איש יורה דעה, סימן ב', ס"ק ט"ז)

5. שורש תיקון המידות - סור מרע: "שורש תיקון המידות", כותב ה'חזון איש', "הוא סור מרע". עוד מוסיף ה'חזון איש' ומסביר כי "נוח לו לאדם לקיים עשה טוב, אבל מן הקושי הוא לקיים סור מרע". במתק שפתיו הוא מבאר כי "יש מן האישים שהם עומדים הכן למסור שארית כוחם לטובת זולתם ליחיד ולציבור והם קפדנים ביותר, וכאשר פגע בהם אדם בדיבורו הקל, הם מתקצפים, וידיהם קלות לחלק מהלומות רצח... איך אפשר לרחש כבוד, שבח ותהילה לעוסק בצרכי ציבור הלזה? אחרי שזה הגבר לא עמל על תיקון מידותיו... אמנם, הוא מהולל ומשובח בבחינת התהילה והשבח הניתן לחפץ הסגולה, אבל הולל איש בשכלו, וזה תגמול החכם שעמל בשליטת הנפש על נטיות רוחו בטבעו".

6. מהו ביטחון בבורא? ה'חזון איש' מגדיר את מצוות הביטחון כך: "עניין הביטחון הוא האמון שאין מקרה בעולם, וכל הנעשה תחת השמש הכול בהכרזה מאתו יתברך". (אמונה וביטחון, תחילת פרק ב')

7. החכמה המופלאה ביצירת העין: בפרק א' של ספרו "אמונה וביטחון" מתאר ה'חזון איש' בהרחבה את החכמה המופלאה בבריאת העולם. על חכמת הבורא המתגלית בהתבוננות בעין, הוא כותב: "כמה מן החכמה יש בעין, לא תשבע עין לראות ואוזן לשמוע, ודור אחר דור יוסיפו חכמים לדעת ונבונים להבין, את אוצרי החכמה הצפונה ביצירת העין, ואת תכליתה לא הגיעו".

8. פלאי גוף האדם: עוד ממשיך ה'חזון איש' ומפרט את פלאי גוף האדם: "ולפנינו מחזה מזעזע כל לב חכם, במבנה גו האדם לקבל המזון ולעכלו ולחלקו באופן כימי ליסודות נפרדים ולשלח כל יסוד למקומו הראוי... משפט הכרס והקיבה, הכבד והמרה, הטחול והכליות, הדקין וכיס השתן, הלב והמוח, ולכל איבר תפקידים מיוחדים, וכולם עובדים שכם אחד בזריזות נפלאה, עד שמבררים את הדם בירור אחר בירור, ומעמידים אותו על אופנו בכמות האודם והלובן הדרוש לקיום המכונה הנקראת אדם, ומכוונים את מנת הסוכר בדיוק, ועוד דברים מפולסים בפלס דק על דק מבדק, והאדם טיפש ליבו ואינו יודע מרוב צבאו העומדים על משמרתו, ועמלים בלי לאות ובלי הרף, למען חייהו ולתת לו שארית בארץ החיים".

9. רגישות מיוחדת לרגשות הזולת: ה'חזון איש' מתייחס לאישיותו של האדם בעל מידות טובות: "יש איש מתאווה להיטיב לזולתו, היפגשו עם רעהו הוא לו לחדוות לב, מקבלו בסבר פנים יפות, חרד אולי לא קלע אל המטרה לפי רוח רעהו, אולי דיבר שלא כהוגן, כי אין כאב לב אצלו, ככאב של פגיעה בכבוד חברו, או שחיסר מרעהו חסד, ומעולם לא נפגע הוא מרעהו, כי ליבו המלא אהבה תכסה על כל פשעים, והוא מוכן מראש לקבל באהבה נאמנה פצעים ונזיפות שיחלוק לו רעהו, ביודעו שאין רוב בני האדם אצילי המידות, ומה אפשר לתבוע מהם, ובכל זאת רוחש לבו להם כבוד ויקר". ממשיך ה'חזון איש' ומתאר: "ואין בלבו הרהורים רעים מעין זלזול בכבוד הבריות... ולהיות מזכה את אחיו זכות גמורה ומוחלטת, אף אם כעבות העגלה חטאיו".

10. למי אין כל עצב בעולם? לחזון איש ולאשתו לא היו ילדים. נוסף לכך, החזון איש סבל ממכאובים רבים, והיה כל חייו בצער. למרות זאת, ידועה אמרתו: "אין כל עצב בעולם, למי שמכיר את אור האורות של האמת".