מוזיקה יהודית

ראיון עם יונתן רזאל, לרגל הסינגל החדש: "אני לא חי את המדיה. ובמידה רבה, זה מה שמחבר אותי"

לקראת צאת הסינגל החדש "נווה תלאות", ביקר אבנר שאקי בסטודיו הציורי של יונתן רזאל בנחלאות. מה הקשר של השיר החדש לרבנו תם, כיצד הוא יוכל להאיר דווקא לאנשים שנמצאים בחשיכה, ולמה רזאל לא ממש האמין בשיר מההתחלה?

אא

 

את אחת התכונות הבולטות באישיותו של יונתן רזאל, הלא היא הארת פניו לכל אדם וצניעותו המיוחדת, ניתן לזהות עוד לפני שפוגשים בו; הסטודיו שלו, בו יצר וחצב מלבו רבים משיו, שהגיעו ככל הנראה לכל בית יהודי בעולם, הוא למעשה חדר דל, קטן מידות אך חם ומסביר פנים, המצוי בקומתו התחתונה של בניין עתיק ומט לנפול בשכונת נחלאות הכה-ירושלמית, ששמעה וקסמה נודע למרחוק.

החדר, כמשל לרזאל עצמו, מבקש להיחבא אל הכלים, מוציא מתוכו בעוצמה שקטה ואמיתית, דברים גדולים וקדושים. והוא, צנוע שכמותו, אינו מתהדר ומתנשא בחיצוניותו- אך תוכו רצוף אהבה ממנגינות ירושלים. לקראת צאת אלבומו השלישי, משחרר ממנו רזאל לאוויר העולם סינגל ראשון: "נווה תלאות", וזו סיבה מצוינת להיפגש עמו ולשוחח על מספר נושאים מעניינים.

לפני שצוללים לתוכן השיר עצמו, השם נשמע מסקרן. מה עניין השם "נווה תלאות"?

"האמת שזכויות היוצרים של הביטוי 'נווה תלאות' שייכות לנכדו של רש"י - רבינו תם. הוא כותב זאת בספר 'דרך הישר'. הוא ממש משתמש בו בעצמו. כתבתי את מילות השיר עם הרב שלי, הרב יצחק קיאלי, והוא הציע את השם. 'נווה תלאות' הוא למעשה כינוי ותיאור לעולם שלנו, לעולם הזה. כל אדם חווה תלאות, ואני מקווה שהשיר הזה יאיר להרבה אנשים בשעה שהם ירגישו שהם מצויים בחשיכה".

יונתן רזאל. צילום: אוהד רומנויונתן רזאל. צילום: אוהד רומנו

ספר על מהות השיר, על התקופה בה נולד, ומאיזה מקום בנפש הוא הגיע.

"אני ממש זוכר את הרגע בו נולד השיר הזה, בסלון ביתנו בירושלים אחרי שיחת נפש. מישהו הציע לי  להסתכל על העולם אחרת. לראות את העולם כנווה תלאות. להסתכל על העולם מזווית של מסע, מסע של עליות וירידות אשר בסופו שמחת לב. לא להיות בציפייה מתמדת לשלווה ורוגע, ואז להתאכזב כל הזמן, אלא להיות מוכן להתמודדות, ולהבין שכל הניסיונות והמכשולים נועדו להביא אותך בסוף למקום גבוה יותר ומתוק יותר. ואני זוכר שתוך כדי שניגנתי את זה לעצמי- חשבתי עלינו, על מצבינו, ויצאה לי צעקה: 'השקיפה ממעון קדשך... וברך, וברך...'".

למה לקח לך יחסית זמן רב להוציא את האלבום החדש?

"מקובל לומר שיש שני סוגי יוצרים בעולם - כאלה שהיצירה זורמת להם במהירות ובקלות יחסית, וכאלה שהיצירה היא מאבק עיקש עבורם. ואני לגמרי מהסוג השני. אצלי הכתיבה וההלחנה מלוות במאבק תמידי, בניסיון לדייק, להגיד משהו חדש, משהו שלא אמרתי, משהו חשוב. ועם זאת, אני רוצה לומר שהשיר הזה הגיע אלי במכה אחת. בבום. זה היה מאוד עוצמתי".

ולמה דווקא בחרתם להוציא את השיר הזה ראשון?

"כל מה שקשור לאיזה שיר יוצא ראשון, זה דבר נסתר. ובכלל - כל העניין של מה אהוב ומה פחות אהוב זה דבר נסתר. תראה, אני עובד על הדיסק הזה יותר מחמש שנים, אוסף חומרים, מנסה להבין מה יעשה שינוי, מה יגע באנשים, מה אני באמת רוצה לומר, ואז אני מוציא את זה ממני ומעביר לאנשי המקצוע הקרובים אלי. אני מאוד קשור לכל שיר, ומאוד נוגע בדבר, ולכן אני מעביר את זה לאנשי חברת התקליטים, לאיש יחסי הציבור, וכו'. ואני מוציא את עצמי מהתמונה. זה כמו חברותא כזו. אתה רוצה לשמוע את הצד השני. ורוב אנשי המקצוע ששמעו את השירים - אמרו לי שזה השיר הכי טוב. שעם זה כדאי לצאת ראשון. וכך היה".

ועכשיו, כששואלים אותך, גם לדעתך זה השיר הכי טוב, שהכי כדאי להוציא ראשון?

"אתן לך סקופ. הרבה שנים אספתי חומרים, והשיר הזה, נווה תלאות, לא היה הכי נחשב בעיניי. היו לי 14 שירים שתכננתי לאלבום, וזה היה שיר 14. אבל תשמע, זה ממש קטע. גם את 'והיא שעמדה' לא הערכתי נכון. ממש לא חשבתי שהוא יהיה להיט. כתבתי אותו מהלב, בקושי השמעתי אותו לאנשים, ויום אחד השמעתי אותו לאיזה אברך, והוא דווקא התלהב. ואז ניגנתי אותו עם שוואקי, וברוך ה' קרה מה שקרה. אגב, זה קרה גם עם 'קטונתי".

במה שונה האלבום הקרוב שתוציא מכל מה שעשית לפני כן?

"בתקליט הזה יש כמה שירים יותר אתניים, טיפה יותר עם אלמנטים מזרחיים. ובאלבום יהיו גם שירים מאוד שמחים. זה חוזר למקומות מוקדמים בילדות שלי, בשכונת נחלאות. חוזר לדברים שגדלתי עליהם. קילפתי את עצמי, והגעתי לדברים יותר קדומים אצלי. הנשמה והגוף שלי רצו לעשות משהו חדש, משהו שלא עשיתי עד כה. לא להביא עוד מאותו דבר. אגב, אגיד לך סוד - אני מרגיש שזה עוד לא לגמרי קרה, אבל זה קרה מספיק כדי להוציא אלבום. דווקא בשיר הראשון שהוצאנו זה לא מורגש ה'חדש' הזה, אבל בשאר האלבום בהחלט כן. יהיו שירים מאוד שמחים באלבום הזה. דברים שלא שמעו ממני עד כה".

פרט כמה שיותר על המקום של הקב"ה בעשייה שלך. כמה הוא משפיע עליך?

"וואו. מאה אחוז השפעה. בכל מכל כל. קודם כל, אני תמיד חושב אם מה שאני עושה משמח את ה', אם זה עושה לו נחת רוח. שנית, אני מרגיש שכל דבר שקורה לנו זה בסיעתא דשמיא. אם אני לא מרגיש ממש בקדושה, אני לא מרגיש שאני יכול ליצור. אני רוצה להיות סוג של צינור לאור של התורה, לאור של ה'. וכמובן שאפשר וצריך עוד להרחיב בעניין זה".

המון מקוראינו הם בעלי תשובה. מה תרצה לספר על התשובה שלך?

"קודם כל אומר שאני חשוב שאני לא בעל תשובה קלאסי. המשפחה שלי חזרה בתשובה כשהייתי ילד, ועברתי תהליך תשובה מאוד חזק בתור ילד. אחר כך הייתי דווקא בתיכון חילוני, הלכתי לצבא, וחיפשתי את עצמי בתוך כל זה. מצד שני, מכיוון שהיו תקופות שבהן עזבתי את התורה חלקית, וגם כשחזרתי בתשובה בתור ילד זה לא היה בצורה 'מקצועית', אז במובן מסוים אני כן רואה את עצמי כבעל תשובה. פשוט ניסיתי למצוא את הדרך שלי בעולם התורה, את המקום שלי. את הקשר האישי שלי עם ה'. וזה לקח זמן. ואני כל כך מודה לאל ושמח שבסוף זה קרה, וקרה טוב".

עד כמה אתה מתייעץ עם רבנים לגבי הדברים שאתה עושה? עם מי אתה מתייעץ? וכמה זה חשוב בעיניך?

"אני מתייעץ המון. ואני חושב שזה מאוד מאוד חשוב. יש לי רב אישי, הרב יצחק קיאלי, שאני ממש חי איתו. ואגב, הוא כתב איתי את השיר שפרסמנו כעת. ויש גם את הרב גנץ שאני לא עושה שום דבר בקריירה שלי בלי להתייעץ איתו. וגם רבנים נוספים, אם צריך. להתייעץ עם רבנים זה חשוב לכל אדם, אבל אני חושב שזה חשוב במיוחד לבעלי תשובה, מכיוון שיש המון דברים שברורים וידועים למי שגדל בעולם התורני והוא מונח בו, אבל לבעלי תשובה, ובמיוחד לאנשים שעוסקים בעולמות שיש בהם סכנה רוחנית גבוהה יותר, הם לא ידועים - ומאוד חשוב לדעת אותם. וברור לי שלאנשים שהקדישו את חייהם ללימוד התורה, ולבירור רצון ה', יש דעת רחבה ונכונה, ויש להם סיעתא דשמיא לתת עצות נכונות, ועל ידי כך לכוון בדרך הישר אנשים שעיקר כוונתם זה לעשות נחת רוח לה'".

שאלה אחרונה לסיום. איך בתור אחד שמופיע בתקשורת, שחי במידה רבה את חיי העולם הזה, שעוסק בדברים ציבוריים, שפונה להמוני אנשים, מסתדר בלי אינטרנט, בלי סמארטפון, בלי להיות מעודכן?

"האמת שאני חי בלי אינטרנט בכלל. יש לי רק מייל. אין אפשרות להיכנס מהמחשב שלי לשום דבר אחר. יש למשל מישהו שמנהל לי את הפייסבוק, וראיתי את הפייסבוק רק שלוש פעמים, וגם זה כי ביקשו שאראה משהו מאוד מסוים. אין לי אינטרנט, אני לא קורא עיתונים, לא שומע חדשות. אני לא חי את העולם הזה של המדיה. ובמידה רבה זה מה שמחבר אותי. זה מחבר אותי קודם כל לה' יתברך, וכמובן גם לעצמי, למשפחתי וכו'".

לאחר שנפרדנו לשלום, ממש רגע לפני שיצאתי מהסטודיו של יונתן, הוא זרק לי שאלה שקשורה במישרין ובעקיפין לכמה מהנושאים עליהם דיברנו: "אחי, אתה יכול להראות לי במחשב שלך את הקליפ החדש של ידידי הטוב אביתר בנאי? שמעתי עליו לא מעט, אבל אין לי איך לראות". השאלה הזו, כמו עניינים רבים אחרים, הדהדה בראשי בעת שיצאתי מהסטודיו השקט שלו לעבר שוק מחנה יהודה הסואן, והצטרפה לרבות אחרות שניסו לאפיין את דמותו המורכבת והעמוקה של יונתן, שיצירתו השפיעה על חייהם של רבים, ואני הקטן בתוכם.

 

 

נווה תלאות

נווה תלאות עליות ומורדות

נסיונות מכשולים ונפילות

נווה תלאות מתחבט בשאלות

היכן הטוב התחושות מבלבלות

 אבל עכשיו אני יורד אל הים

לבכות בעדי ובעד ביתי

לבכות בעדי ובעד עמי ובעד עולמי

 

השקיפה

ממעון קדשך מן השמים

וברך וברך

את עמך את ישראל

 

נווה תלאות

בסופו אור יקרות

שמחת הלב מלאה נחמות

אבל עכשיו אני יורד אל הים

לצעוק בעדי ובעד עמי

לבכות  בעדי ובעד ביתי ובעד עולמי

 

השקיפה...

תגיות:יונתן רזאלמוזיקה יהודית

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה