שירה יהודית
בינה צ. / בראשית
כמו אז בימי בראשית,/ עת נברא בצלם אלוקים./ והיא בקוראה בחומש,/ חשה בשיא היצירה ממש.
- בינה צ.
- כ"א שבט התשע"ו
בראשית / בינה צ.
ראיתי אותך אם לראשונה.
זרועותייך חובקות, והוא נם.
אצבעותייך מלטפות כפות ידיו,
מרחפות, מגיעות עדיו...
חווה ונרגשת, כמו בראשית
עוטפת בחום, מצינה של שחרית.
אוחזת ולא מאמינה,
חשה היטב בגדולתה של שעה.
כמו אז בימי בראשית,
עת נברא בצלם אלוקים.
והיא בקוראה בחומש,
חשה בשיא היצירה ממש.
כמו אז כן עתה,
זרועותיה חובקות, ובנה איתה.
אין קץ לאושר,
היא פה, וליבה מישור.
ראשה מרחף בין ענן לענן
חולם, ולא יודעת היכן.
קטן הוא הלב מהכיל,
מהעוצמות נאחזת ברעדה וחיל...
והיא מודה, ושוב מודה,
יודעת כי אינה לבדה.
יודעת כי אין מובן מאליו,
ומתחננת כי לא תיגע לשווא.
ומתפללת כי זה, התינוק הרך,
שזה עתה נולד אך -
יהיה כאותו אילן פורח,
וכל אשר יעשה יצליח.
ערכה: שירה כהן