המדריך: הלכות ראש השנה
כל מה שצריך לדעת לקראת ראש השנה: ההנהגות בערב החג, סדר הסעודה והסימנים, תשליך, תקיעת שופר והאסור והמותר ביום טוב, כולל מקלחת, סחיטה, כיבוי אש ועוד. שנה טובה!
 
 

12/09/12   יוסף גולדפרנדי

ערב ראש השנה

- חשוב מאוד: יקנה לאשתו מתנה לחג.

- נוהגים לעשות התרת נדרים.

- בתפילת שחרית אין אומרים וידוי, וכל שכן בתפילת במנחה.

- מנהג ישראל להסתפר בערב ראש השנה.

- לובשים בגדים יפים מכובסים ומגוהצים לכבוד היום טוב.

- יש הנוהגים ללכת לבית הקברות.

- יש הנוהגים לטבול במקווה / נהר (כמובן לא מברכים על טבילה זו) ונכון לטבול אחר שעה חמישית. מי שלא יכול לטבול מסיבה כלשהי נכון שישפוך על גופו 9 קבין מים (בערך 12.6 ליטר) או שיעמוד תחת המקלחת לשיעור זמן שירדו עליו כמות מים זו.

- אין תוקעים בשופר בערב ראש השנה, ואם צריך עדיין להתלמד יתקע בחדר סגור.

בישול והכנה מיום טוב ליום טוב

- אסור מדרבנן להכין דברים מקודש לחול, שכן מזלזל בקודש - כמו משבת ליום ראשון או מיום טוב לחול. וכן אסור מדרבנן להכין מקודש לקודש שכן מזלזל בקודש - כמו מיום טוב ליום טוב שאחריו או מיום טוב לשבת.

- אסור להכין שום דבר מיום טוב ליום טוב הסמוך אליו, כגון שאסור לבשל מיום שני ליום שלישי ואף עירוב אינו מועיל כאן.

- וכן אסור לערוך שולחן ולשטוף כלים מיום טוב ליום טוב שאחריו.

- אולם ביום טוב עצמו מותר להכין לעצמו ולכן מותר לבשל לצורך היום טוב אפילו מהלילה ליום.

הדלקת נרות יום טוב

- מדליקים נרות ליו"ט (כמו שמדליקים לשבת).

- בשני הימים טובים מדליקים נרות יו"ט (ראשון בערב ושני בערב).

- כמובן, משאירים נר דולק של 48 שעות שיספיק לכל הבישולים ולהדלקת הנרות, שכן אסור להדליק אש חדשה ביו"ט.

- כל המצוות מברכים עליהן ועוברים לעשייתן, ולכן קודם ההדלקה מברכים: "ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של יום טוב", ומיד מדליקים.

- לא תברך האישה ברכת "שהחיינו" בהדלקת הנרות שכן בקידוש מברכים את ברכת "שהחיינו".

סעודת ליל ראש השנה, קידוש וסדר הסימנים

- מקדשים בסעודה ומברכים שהחיינו בשני הימים הטובים של ראש השנה (הכל כפי המופיע בסידורים).

- אף בליל יום טוב שני של ראש השנה מברכים שהחיינו בקידוש, וטוב להניח לפניו פרי חדש כדי לברך שהחיינו בקידוש (אך לא על הפרי), ואם אין מצוי לו פרי חדש אף על פי כן יברך שהחיינו בקידוש.

- רבותינו ז"ל הנהיגו לאכול בראש השנה מיני מאכלים לסימן טוב לכל השנה כגון:

- תמרים

- רוביא = שעועית

- קרא = דלעת

- כרתי = מעין בצל ארוך

- סילקא = תרד

- רימונים

- תפוח בדבש

- ראש כבש

- ראש דג

את סדר הסימנים עושים בשני הלילות של ראש השנה.

אופן עשיית הסדר

מקדשים ונוטלים ידיים כרגיל, לאחר נטילת ידיים לסעודה יברך על הפת ויאכל לפחות כזית (27 גרם) פת, ורק לאחר מכן יעשה את סדר הסימנים לסימן טוב (לא יעשה סדר הסימנים קודם נטילת ידיים, שלא יכנס לחשש ברכה אחרונה).

- יש הנוהגים לומר תחילה את ה"יהי רצון" ואח"כ מברכים על הפרי, אך מנהגנו הוא כך: קודם יברך על הפרי ויאכל מעט ורק אח"כ יאמר את נוסח ה"יהי רצון" וימשיך לאכול הפרי.

מנהגים שונים

- נוהגים לאכול מראש כבש, שנהיה לראש ולא לזנב, רק יזהר בכשרות ראש הכבש שיהיה למהדרין (בשר חלק). אם אין ראש כבש ייקח ראש עוף.

- יש נוהגים שלא לאכול דג בראש השנה, ויש הנוהגים לאכול דגים לסימן טוב שנפרה ונרבה כדגים ושירבו זכויותינו כדגים.

- נוהגים שלא לאכול מאכלים חריפים או חמוצים אלא רק דברים מתוקים לסימן טוב.

- נוהגים לאכול בשר שמן ודברים מתוקים וטעימים לחיך לסימן טוב.

- יש נוהגים להביא אתרוג ולומר לפני אכילתו: יהי רצון שנהיה הדורים במצוות.

- יש הנוהגים שלא לאכול ענבים שחורים בראש השנה, ויש נוהגים לאכול ענבים לבנים.

חשיבות ראש השנה

- יזהר אדם שלא לכעוס בראש השנה, כמו בכל השנה רק שבראש השנה אין זה סימן טוב לכעוס, ולכן לא יקפיד על שום דבר בראש השנה, אלא יהיה שמח ורגוע.

- נוהגים ללמוד משניות "ראש השנה" בסעודה או כל דבר תורה שמבין

- לא יבזבז יום קדוש זה בהוללות ושחוק הבל, אלא יהיה שמח בדברי תורה. ויזהר שלא לדבר בדברי חולין.

יום ראש השנה

תפילת שחרית וסעודת היום

- מתפללים תפילת שחרית כפי המופיע בסידורים.

- לפני, בתוך ובסוף תפילת מוסף תוקעים בשופר (יבואר להלן).

- אין אומרים הלל בראש השנה (ולא ביום כיפור).

- בסיום התפילה עושים קידוש בבית. אוכלים ושותים ושמחים ביום טוב של ראש השנה.

שינה בראש השנה

מנהג טוב שלא לישון ביום ראש השנה (ביום עצמו, לא בלילה). מי שראשו כבד עליו ורוצה לנוח, יישן מעט אחרי חצות היום, על מנת שיוכל לעסוק בתורה ביישוב הדעת. לא יבזבז את היום הקדוש בשיחה בטלה, אלא ישתדל לעסוק בתורה.

תפילת מנחה וסדר תשליך

מתפללים מנחה כפי המופיע בסידורים. לאחר תפילת מנחה עושים סדר תשליך (ביום הראשון של ראש השנה). מי שלא עשה סדר תשליך ביום טוב הראשון יעשה ביום טוב השני.

נשים אינן צריכות לעשות סדר תשליך

סדר תשליך

הולכים על יד נהר או בור מים, ואם אין בור מים לוקחים קערה עם מים ואומרים את הנוסח המופיע בסידורים. תיקנו לעשות סדר תשליך כדי שהקב"ה יזכור לנו את מסירות נפשם של אברהם ויצחק בחציית הנהר בדרכם אל העקידה.

תקיעת שופר

סדר תקיעת שופר

- מצוות עשה לשמוע קול שופר ביום ראש השנה. החייבים בשמיעת קול שופר: כל הגברים.

- הפטורים משמיעת קול שופר: קטנים ונשים, אך טוב שיבואו הנשים לשמוע שופר (אך תגיד בלי נדר). אעפ"י שנשים פטורות ממצות שופר, אם באות לבית הכנסת יפה עושות ויש להן שכר על כך. אך אישה עם ילדים הרוצה לבוא לבית הכנסת ויש עמה ילדים קטנים היכולים להפריע בתפילה בתקיעות, טוב שלא תבוא לבית הכנסת

- זמן תקיעת שופר: כל יום ראש השנה מנץ החמה עד השקיעה ולכן אדם שלא שמע בבית הכנסת יחפש אדם שיתקע בשבילו.

- נכון לכסות השופר במפה עד שעת תקיעות, ובשעת הברכה צריך שיאחז השופר בידו קודם שיברך עליו.

- קודם תקיעות יעורר התוקע את הקהל בדברי תחנונים. קודם תקיעות יכוון התוקע להוציא את הציבור ידי חובה והציבור יתכוון לצאת ידי חובה.

- בשני ימים טובים של ראש השנה צריך לתקוע בשופר

- אסור להפסיק בדיבור בין הברכות לתקיעה עצמה, עד סוף כל התקיעות

- צריך לשמוע בראש השנה 9 תקיעות: תקיעה – תרועה – תקיעה X 3 פעמים, סה"כ 9 תקיעות. ראוי לכל תוקע שבא לזכות את הרבים להוציאם ידי חובה לעבור בעיון על הלכות שופר וסדרי התקיעה.

- אדם שנאנס או חולה שלא שמע תקיעות שופר בבית הכנסת יחפש אדם שיתקע לו ויעשה כך: לכתחילה יברך השומע: "...לשמוע קול שופר", ו"שהחיינו", והתוקע יתקע (ביום השני רק ברכה אחת). בדיעבד, אם השומע לא יודע לברך או שאינו בקי בברכה: יברך התוקע שתי הברכות, יוציאו ידי חובה בברכה ויתקע.

הלכות יום טוב - האסור והמותר ביום טוב

שמחה ומתנות בחג

חייב האדם להיות שמח במועד, הוא ואשתו וכל בני ביתו, ולכן יקנה לאשתו בגדים או תכשיטים ולילדיו מתנה לכבוד החג וכן ידאג ויעזור לעניים כפי יכולתו. הגברים ישמחו בבשר ויין, ועיקר החיוב הוא בבשר בהמה. ואם אינו יכול לקנות בשר בהמה או שאינו אוהב בשר בהמה יאכל עוף וישתה יין.

הקדמה

כתוב בגמרא: "אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד". כלומר, יו"ט שווה ממש לשבת חוץ מאוכל נפש, שגם ביום טוב אסור לעשות את כל מלאכות האסורות כמו בשבת, בין מלאכות תורה ובין מלאכות דרבנן, אך ביום טוב מותר לעשות מלאכות הנעשות לצורך אכילה. אולם לא כל מלאכה מותר לעשות לצורך אוכל נפש, כמו שיבואר מיד.

שימוש באש קיימת והדלקת ואש חדשה

אסור להבעיר אש חדשה ביום טוב, אך מותר להעביר אש קיימת מנר לנר.

כיבוי אש ביום טוב ושעון "חגז"

- אסור לכבות אש ביו"ט, ולכן כשמסיימים לבשל בגז אין שום היתר לכבותו, אלא יניח פינגאן עם מים או קפה שיגלוש על הגז ויכבהו ולאחר שכבה הגז יסגור את כפתור הגז, והמים שרתחו ישתמש בהם לשתיית קפה או תה, כדי שיהיה בישולם לצורך אוכל נפש.

- וכן אם הדליק גפרור (מאש קיימת) לא יכבהו אלא יניחהו שיכבה מעצמו, והוא הדין לסיגריה וכדומה.

- אסור להגביה את עוצמת הגז, שכן הדבר אסור משום מבעיר. לכן יקבע מראש את עוצמת הגז.

- אסור להנמיך את עוצמת הגז שהדבר נחשב לכיבוי.

- אך מותר להנמיך את עוצמת הגז אם יש חשש שהתבשיל יישרף, שהדבר נחשב כצורך אוכל נפש.

- היום מצוי שעון גז הפועל כמו שעון שבת הגורם לגז להיכבות לבדו, מכשיר זה נקרא "חגז".

בישול ביום טוב

- מותר לבשל ביו"ט לצורך היו"ט עצמו בלבד.

- אסור לבשל מיו"ט ליו"ט הסמוך אליו ואין מועיל כאן עירוב תבשילין.

- אסור לבשל מיו"ט לשבת אלא אם כן עשו עירוב תבשילין.

פומפיה ומגרדת

מותר להשתמש בפומפיה ומגרדת ביו"ט.

סחיטה

מותר לסחוט לימונים בלבד לצורך אוכל, שאר פירות אסור.

מקלחת

מותר להתקלח אפילו במים חמים (אולם דבר זה אסור בשבת).

מוקצה

כל דיני מוקצה אסורים ביו"ט כשבת ממש ואפילו חמורים יותר.

בשבת קליפות פירות ועצמות הראויים לאכילת בהמה אינם מוקצה, אך ביום טוב קליפות אלו ועצמות אלו הם מוקצה, ולכן אסור לטלטלם בידיים, אלא העצה היא שיניחם בתוך כלי עם מעט אוכל ואז יוכל לטלטל את הכלי והפירות בתוכו, כך יוצא שאינו מטלטלם אלא מטלטל את הכלי. הסיבה שהחמירו רבותינו במוקצה ביום טוב יותר משבת, היא מפני שקדושת יום טוב קלה יותר בעיני הבריות, ולכן עשו גדר שלא יבואו לזלזל ביום טוב.

קרח

מותר להקפיא קרח או לשוברו.

רפואה ביום טוב

כל רפואה האסורה בשבת אסורה גם ביום טוב. אך מי שיש לו מיחוש או כאב באחד מאבריו, כאב ראש, שיניים וכו, יכול ליטול כדור להקלת כאבים.

שעון שבת

מותר להניח שעון שבת לכל מכשיר חשמלי (כגון: תנור אפיה, פלטה וכדומה) מבעוד יום, כלומר לפני היום טוב ולא ביום טוב עצמו.

עישון סיגריות ביום טוב

מותר לעשן סיגריות ביום טוב אם רגיל בכך, שנחשב הדבר לצורך אוכל נפש. אדם שלא רגיל לעשן סיגריות ורוצה לעשן ביום טוב ואין לו צער אם לא יעשן, נכון שיימנע מלעשן ביום טוב. וכן מותר לעשן נרגילה ביום טוב (אך אסור נרגילה וסיגריות מטעמים בריאותיים, כמובן).

הדלקת נרות יום טוב

מצווה להדליק נרות בליל היום טוב, לפני שנכנס החג. קודם שמדליקים הנרות מברכים: "ברוך אתה ה...להדליק נר של יום טוב". אם יום טוב חל בשבת ידליק נרות גם לשבת וגם ליום טוב. קודם שמדליק יברך: "ברוך אתה ה...להדליק נר של שבת ויום טוב".

לא תברך האישה שהחיינו בהדלקת הנרות שכן בקידוש אומרים את ברכת שהחיינו

חג שמח!

<FONT face="Times New Roman> </FONT></o:p></SPAN></P> <P align=right> </P></body> </html>