הרשמה לאתר
ערוץ הידברות - שידור חי, סרטים, הרצאות ביהדות, זוגיות, תורה, חינוך, קבלה ועוד
          המלץ לחבר הוסף למועדפים הפוך לדף הבית צור קשר
הידברות שופס שאל את הרב הרב זמיר כהן אירועים ונופשים עולם הילדים המגזין ערוץ הידברות דף ראשי
אפליקציות דרושים מתנדבים בית הידברות שותפות בהידברות תנ"ך פרשת השבוע הידברות נשית הרב יצחק פנגר הידברות סופשבוע מוזיקה יהודית שידוכים
ראשי מאמרים חברה והשקפה תכלית החיים הבריאה והאדם משמעות חיי האדם על פי התורה
אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה
אחד הדברים המעכבים את האדם המודרני מלחפש את משמעות חייו באמונה הדתית הוא שהדת נתפסת ככובלת וכמגבילה.
לכאורה מגבילות המצוות את האדם הדתי ואומרות לו: 'זה אסור', 'זה מותר', ואילו האדם הלא- דתי חופשי לעשות כרצונו. למרבה ההפתעה, חזל הופכים את הקערה על פיה בקביעה: שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה. כלומר, לא זאת בלבד שקיום המצוות אינו עומד בסתירה לעקרון החופש של האדם, אלא שהאדם החי ללא עול תורה ומצוות אינו חופשי. כיצד ניתן להבין את הדברים? טעות בהגדרת המושג 'בחירה חופשית' המושג 'בחירה חופשית' נקשר אצל רבים לשאיפה לחיות בלי מסגרת מחייבת, בלי כל גבול או דרך, כשהאידיאל הוא לעשות מה שרוצים. מכאן באה הנטייה לנהוג במהירויות מופרזות (להיות מעבר לזמן), לדאות, לטפס למקומות מסוכנים, להגיע לכוכבים רחוקים (להיות מעבר למקום), בקצרה – לנסות לבטל את גבולות העולם הפיזי שבו אנו חיים כחלק מן השאיפה לחופש. לאחר שנהרגו שני רוכבי אופנוע במהלך תחרות ביניהם בכביש ערד בחודש סיוון תשנח (יוני 98'), אמר רוכב אופנוע שהתראיין בטלוויזיה שבשעה שהוא רוכב במהירות גבוהה ביותר: הוא מרגיש חופש, חופש גמור, מול כל העבדות שכאן. תפיסה מוטעית זו של המושג 'חופש' הביאה לכך שהחינוך המודרני דוגל שעל ההורה לתת לילד את מבוקשו משום שכל אמירת 'לא' לילד נתפסת כהגבלה וכחיסרון בחופש הלגיטימי שלו.
 
האם תפיסה זו עומדת במבחן המציאות? הפסיכולוגיה המודרנית טוענת שילד צריך גבולות כדי לדעת מה מותר ומה אסור. בלעדי גבולות ברורים הוא מבולבל ונבוך. כותב פרופ' דרייקורס, פסיכולוג ידוע: השיטה הנפוצה לתת לילדים חופש ללא גבול הפכה אותם לעריצים ואת הוריהם לעבדים. ...הגבלות ותחומים מוגדרים כהלכה נותנים תחושת ביטחון ומאפשרים פעילות תקינה בתוך המסגרת החברתית. בלא אלה, חש הילד עצמו אבוד לחלוטין. מאמציו הבלתי פוסקים 'למצוא את עצמו' מוצאים את ביטויים בהתנהגות ההרסנית שאנו עדים לה בקרב ילדינו המרדניים והבלתי מרוצים. לשם המחשה, הבה נתבונן בדוגמה מן הטבע ונראה כיצד חוסר עול גורם לחורבן. מאז ומעולם חלם האדם להגיע לחלל ולפרוץ את גבולות העולם. בעשרות השנים האחרונות הפך חלום זה למציאות והאדם אכן הצליח לצאת מכדור הארץ ולהגיע, אם בגופו ואם במכשור משוכלל, לכוכבים רחוקים. התקווה שמאחורי מאמץ זה, העולה דמים רבים תרתי משמע, היא שהשחרור מכבלי כוח הכבידה ופריצת המגבלות שמטיל הטבע על האדם, יביאו לו אושר והצלחה, מלבד כמובן תחושת הכבוד העצמי המתנפח בגאווה. אולם, המחקרים מגלים שהתוצאות הן הפוכות, התברר שהשחרור מכוח הכבידה גורם למחלת האוסטופורוזיס (בריחת סידן מן העצמות) אצל האסטרונאוטים. נוצר אפוא פרדוקס- המגבלות שמטיל כוח הכבידה על האדם הן שבונות אותו. מתברר שהמאבק היום- יומי אשר מקיים האדם כנגד כוח הכבידה הוא הוא הבונה ומקיים אותו!!!
 
האם תפיסה זו הגיונית? תפיסת החופש כביטול כל גבול נסתרת מן המציאות עצמה. אנו חיים בעולם שבו גבולות וחוקים לרוב. אין לאדם חופש לבטל אותם גבולות אלא רק להכיר בהם, לנקוט עמדה כלפיהם ולהחליט אם רצונו להיות כפוף להם. הבה נתבונן במספר דוגמאות:
  • אין לאדם חופש לנשום- הוא חייב לנשום אם רצונו לחיות. בידיו הבחירה להחליט אם להמשיך לנשום או להיחנק, אך הוא לא יוכל לבחור לחיות ללא נשימה.
  • אין לאדם חופש לאכול, לשתות, לישון- הוא חייב לעשות פעולות אלה כדי לחיות.
  • בידי הנהג הבחירה החופשית לציית לתמרורים והרמזורים ולהגיע בשלום ליעדו או להתעלם מהם ולשאת בתוצאות. מכל מקום, אין הוא יכול לבטל את מערכת החוקים שלפיה מתנהלים כלי הרכב על הכביש.
  • לאדם הבחירה לאכול מאכלים בריאים או לאכול מכל הבא ליד. אך אם בחר באפשרות השנייה, אל יתפלא אם יהיה לו כיב קיבה.
  • לאדם הבחירה להפעיל את המכשיר החשמלי החדש שקיבל על פי הוראות היצרן או לפי אינטואציה אישית, אך עליו לקחת בחשבון שהוא עלול לקלקל אותו. אם כך, האדם אינו קובע את כללי המשחק. כללי המשחק הם נתון קיים ובחירתו של האדם היא רק אם להשתלב בכללים או למרוד בהם. בנקודה זאת, הבחירה בידיו חופשית לעשות כמיטב הבנתו.
  •  פרופ' ויקטור פרנקל: האדם הוא יצור שהציבו לו גבולות, חירותו מוגבלת, אין היא חירות מתנאים, אלא חירות לנקוט עמדה כלפי התנאים. [ויקטור פרנקל, האדם מחפש משמעות- ממחנות המוות אל האקזיסטנציאליזם, תל אביב 1970, עמ' 155] והוא מוסיף: חירות רוחנית זו- שאין לשלול אותה מן האדם- היא שנותנת משמעות ותכלית לחיים. [שם עמ' 87] אין אנו ממצאים בעצמנו את פשר קיומנו, אלא בעצם רק מגלים אותו. [שם עמ' 121] וההשלכות לגבי משמעות החיים בסופו של דבר הן: אל ישאל האדם מה פשר חייו, אלא יכיר בכך שהוא הוא הנשאל. הווה אומר: החיים הם השואלים כל אדם ואדם, ואין הוא יכול לתת תשובה לחיים אלא עי מתן דין וחשבון על חייו. אין תשובה לחיים אלא בקבלת עול אחריות. (שם עמ' 132). האתגר במצב- הוא בהגשמת המשמעות שבו. והמתנה שבו היא האפשרות להגשים את עצמנו דרך הגשמת המשמעות. (הא-ל הלא מודע, עמ' 101) מהו אפוא החידוש של התורה? נוכחנו לדעת שהמציאות של גבולות בעולם היא מציאות שאינה ניתנת לביטול. התורה, בהטילה על האדם גבולות (מצוות), אינה חורגת אפוא מדרכו של עולם אלא רק מגדירה את המציאות, את כללי המשחק, בצורה אחרת. במבט הגשמי שלנו אנו רואים רק את הגבולות הפיזיים של העולם, והנה באה התורה ומוסיפה לנו גם את הגבולות המטיפיזים של ההוויה. התורה מרחיבה את תפיסת המציאות שלנו בכך שהיא מגלה לנו שישנם בעולם גם חוקים וגבולות רוחניים. התורה קובעת שכשם שהאדם המתעלם ממציאות האש ומכניס את ידו למדורה יקבל כוויה, כך גם אדם המתעלם מציווי התורה לצום ביום הכיפורים גוזר על עצמו כרת או מי שאוכל מאכלות לא כשרים גורם לעצמו נזק רוחני. חוקי הבריאה כולם, בין שהם נתפסים בחושינו ובין שלאו, מגבילים את הנבראים ומשפיעים עליהם, אם ירצו בכך ואם לאו.
  •  האדם- חלק מהבריאה השלמה קיים בטבע איזון עדין בין כל הפרטים. שינוי, ולו הקטן ביותר, באחד מהם עלול להשפיע על המערכת כולה. ישנן שיטות פילוסופיות מודרניות הטוענות שמשק כנפי פרפר בחלק אחד של העולם משפיע על המציאות בחלק אחר של העולם. במערכת מורכבת שכזו אין מקום לדרישת האדם המודרני לחופש, שכן השתחררות של אחד ממרכיבי המערכת תביא לשיבוש פעילות המערכת כולה. אילו היה אדם מוסר את רכבו לתיקון ומקבל חוות דעת שיש חופש בצירים, הוא היה דואג מיד להגביל חופש זה. בתוך מערכת- עלול החופש להיות שלילי ומסוכן. התנאי לתפקודה התקין של כל מערכת שהיא, הוא שעל כל חלק להיות במקומו ולמלא את תפקידו במדויק.
  •  חובת הלבבות: יתאר לעצמו מה היה קורה אילו היו אביריו עוברים על הברית שהבורא כרת אתם אודותיו. למשל, אילו איבריו שטבעם להתנועע היו חודלים מפעולתם, או שאבריו שטבעם לנוח היו מתחילים להתנועע, או אילו היו חושיו מפסיקים לפעול, הרי אז היה גופו הולך לאיבוד. והרכבתו היתה מתפרקת והוא היה חדל להיות בגדר אדם. לאור זה יאמר לעצמו: איך אם כן לא יתבייש האדם לעבור על ברית אלוקיו בעולם שלא עבר על בריתו, ובעזרת איבריו שהבורא חייב אותם לעבוד אותו ולבצע את כל מה שהוא מטיל עליהם? [רבינו בחיי, חשבון הנפש, פרק ג' חשבון שישי] מה בין חופש לחירות? השאיפה לחופש (מלשון חיפוש, התפשטות) אין לה מקום במערכת של העולם הזה אלא רק במערכת העולם הבא, רק שם ייתכן חופש אמיתי. בעולם הזה צריך האדם לבקש לא חופש אלא חירות, מלשון חריתה. חירותו של האדם מתבטאת בכוח הבחירה שניתן בו אשר באמצעותו הוא יכול לחרות ולעצב את נפשו. הפסוק אומר: עיר פרא אדם ייוולד (איוב יא, יב). מסביר רשי: מתוך ה'עיר פרא' [חמור קטן ופראי] צריך להיוולד אדם. לפי התורה, בשעה שהאדם מעצב את החומר אשר קורץ ממנו, הוא למעשה נותן צורה גם לעולם כולו, שכן מעשי האדם משפיעים על העולם כולו. ככל שישתמש האדם בכוח הבחירה שבידיו ויבחר נכון, כן יהיה ראוי יותר להיקרא 'בן חורין'. בשעה שברא הקבה את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, אמר לו: 'ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי- תן דעתי שלא תקלקל ותחריב את עולמי'.
  •  [מדרש קהלת רבה, ז, יג] מותר האדם מן הבהמה רבי אליהו לופיאן, בעל 'לב אליהו', שאל פעם: מהי ההגדרה של 'בחירה חופשית' המייחדת את הולכי על שתיים מהולכי על ארבע? ענו לו שומעיו: זו הבחירה של האדם, לעשות ככל אשר יטנו לבו, לעשות כל אשר יחפוץ ויתאווה. טעות בידכם, השיבם. וכי בעלי החיים אינם עושים ככל אשר יחפצו?!. וכי הם אינם מתנהגים על פי משיכת לבם?! מותר האדם הוא, שבניגוד לכל יצורי העולם, יכול הוא לעשות גם נגד נטיית ליבו.... בעלי החיים כפופים לטבעם, לאינסטינקט אשר טבע בהם יוצרם. ייחודיותו של האדם טמונה ביכולתו להכניע את יצריו, לשלוט בהם ולשעבדם מתוך בחירה חופשית. בסיוון תשנח (יוני 98'), על רקע שבה נספו שני רוכבי אופנוע במהלך תחרות ביניהם בירידה בכביש ערד, התפרסם בעיתונות מאמר של הסופרת שולמית הראבן שנשא את הכותרת 'החופש הוא בפנים'.
  • להלן קטע ממנו: לא לחינם אנו אומרים שאדם פלוני הוא 'חופשי מסם' אחרי שנגמל. לפני כן אולי הרגיש חופשי ומאושר וטס במרחבי יקום, אבל למעשה היה משועבד לחלוטין. החכמה העממית אומרת שבלבול מושגים מסנוור כזה הוא מעשה שטן, הגורם לו לאדם לראות היפוכו של דבר כדבר עצמו עד שהוא מפיל אותו. הפסיכולוגיה המודרנית מדברת היום על מצב הקיים בגיל ההתבגרות (שיכול להימשך גם עד גיל 30) והוא מצב הבדיה האישית- לפיה האדם הצעיר בודה לעצמו מצב שבו הוא יכול לעשות הכול ויש לו גם רצון עז להשתייך לקבוצה שבה כולם שותפים לאותה בדיה אישית.
  • בקשת החופש ובקשת החירות מקורן שונה בתכלית ה'חופש' שרבים חולמים עליו, חופש ההפקרות וחוסר המחויבות, אינו נובע מן הנשמה שבאדם, מן החלק הרוחני שבו, אלא מהחלק הגופני, החומרי. לעומת זאת, בקשת החירות האמיתית, הרצון לקבל צורה ועיצוב, מקורה בנשמת האדם שהיא חלק א-לוה ממעל.
  •  הקשר לתורה הוא החירות האמיתית כאשר אדם חי במערכת של ערכים מוחלטים, יש לו דרך להיות שליט ולא נשלט, גורר ולא נגרר. מערכת מוחלטת, פרטנית ומדוקדקת של חוקים וכללים, שניתן להוכיח שמקורה בבורא העולם, יש רק ביהדות. ככל שהאדם קשור יותר לתורה, מכיר אותה יותר, מקיים את מצוותיה והולך בדרכיה – הוא יותר בן חורין, וזהו שאמרו חזל: שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה.
  •  הרב שמשון רפאל הירש: כשעוקרים מלב האדם את מושג האלוקות, עוקרים ממנו את חירותו. הוא ישתעבד בתוך ליבו לרודן העריץ ביותר וכל כולו ירותק לכבלים בלתי נראים. הוא יהיה עבד נרצע ליצריו ותאוותיו. כל אדם וכל חברה שלא זכו בחירותם מידי ה', סופם לשקוע שוב ושוב ביוון העבדות. רק השם ית' לבדו הוא למעלה מכל הכפייה אשר צורך החיים מטיל על בני האדם, כי הוא הקובע את כל הדחפים והצרכים ומטה אותם כרצונו. ולכן רק הוא יכול להעניק לאדם חירות של אמת. [הרב שר הירש, מעגלי שנה, מאמר ליל הסדר, א, עמ' מו] בורא העולם נתן לעם ישראל, העם שבחר לשמש אור לכל העמים, תריג (613) מצוות, ואילו את הגויים חייב רק בשבע מצוות. מדוע? משום שכל שהגבולות מוגדרים וברורים יותר, כך צורת האדם שתתקבל תהיה מעוצבת יותר. משל למה הדבר דומה? לאדם כפרי הבא לראשונה בחייו לעיר הגדולה ורואה אדם מטפס על עמוד חשמל וכובל עצמו בראש העמוד. מה יחשוב הכפרי עליו? כמה מסכן איש זה. אין הוא יודע שאיש זה הוא החשמלאי ושהוא כובל עצמו כדי שלא יפול. החשמלאי, כמובן, אינו רואה בכבלים מעמסה אלא עבותות של אהבה. כך גם בני ישראל, בניו של הקבה, עבורם המצוות אינן מעמסה אלא עבותות של אהבה שבהם קושר בורא העולם אותנו אליו כדי שלא ניפול לרשות יצרנו הרע.
  •  מה בין אביבים לימי חורפי? בעברית החדשה, בהשפעת לשונות אירופה, נוהגים לדמות את גיל הנעורים לאביב, כפי שבאביב הטבע פורח ויוצא מן הכוח אל הפועל, כך יוצאים בגיל הנעורים כוחות הגוף מן הכוח אל הפועל והגוף נמצא במצב של פריחה ושגשוג. חזל, לעומת זאת, מכנים גיל זה דווקא 'ימי חורפי' ואין זה מקרה.
    פרסומת
  • לפנינו ביטוי לשתי תפיסות עולם הפוכות: מצד אחד- תפיסת עולם שחרטה על דגלה את בקשת החופש כאידיאל. אם זהו האידיאל, אזי ודאי שהגיל הצעיר הוא שיא החיים, אז הגוף בריא וחזק יותר, העתיד ארוך יותר ועדיין כל האפשרויות פתוחות. מצד שני- עומדות תפיסת היהדות אשר בקשת החירות היא מטרתה. השאיפה לחירות אמיתית, והרצון להיות מעוצב בשלמות מחייבים הכנה. על האדם להתכונן לקראת החירות באמצעות לימוד תורה והרגלת הגוף לקיום המצוות. גיל הנעורים מכונה לכן בספרות חזל 'ימי חורפי' משום שבחורף זורעים ומכינים את התשתית שתבוא לידי ביטוי רק מאוחר יותר. ואומר הפסוק בתהלים: הזרעים בדמעה ברינה יקצורו (שם קכו, ה).
  •  לסיכום, אחרי ורעי,
  • בקשת החופש חסר הגבולות היא מוטעית. היא עלולה להביא את האדם לידי חיים אומללים, שכן הוא שואף לדבר שאינו בר קיום בעולם הזה.
  • חירות אמיתית משמעה- להיות משוחרר ממה שמפריע לנשמת האדם לעשות את אשר היא רוצה וצריכה לעשות.
  • בקשת החופש באה מצד החומר שבאדם, ואילו אהבת החירות באה מצד הנשמה.
  • צורתו האמיתית של האדם היא הצורה שצייר בורא העולם בתורתו. אדם הדבק בתורה ובמצוותיה מקרב את עצמו לצלם האלוקים והופך לבן חורין אמיתי.
  • אהבת את הכתבה?
    רוצה לקרוא עוד?
    הזן את כתובת המייל שלך כאן משמאל,
    ומדי שבוע תקבל כתבות נוספות ישירות לתיבת הדואר האלקטרוני שלך.
    עלון השבת הפופולרי של הידברות מגדיל את תפוצתו.
    מעוניינים להפיץ אותו באזור מגוריכם?
    הקליקו כאן.
    חזור לרשימה  |  שלח לחבר  |  הדפס  |  שליחת תגובה
    נתקבלו 0 תגובות

    " האתגר במצב- הוא בהגשמת המשמעות שבו. והמתנה שבו היא האפשרות להגשים את עצמנו דרך הגשמת המשמעות. "

    מדורים
    המגזין
    אקטואליה
    חרדים
    פורים
    תורה ומדע
    סיפורים אישיים
    שבת
    מוזיקה יהודית
    אמונה וביטחון
    חינוך | משפחה
    בריאות ותזונה
    פיתוח האישיות
    נשים
    קבלה | רוחניות
    הצופן התנכי
    פרשת השבוע
    מתכונים
    חגים ומועדים
    עם סגולה
    Judaism | Torah

     
    ניו לוג'יק הקמת אתרים חברה לבניית אתרים
    Video Streaming | שידורי וידאו באינטרנט