הרשמה לאתר
ערוץ הידברות - שידור חי, סרטים, הרצאות ביהדות, זוגיות, תורה, חינוך, קבלה ועוד
          המלץ לחבר הוסף למועדפים הפוך לדף הבית צור קשר
הידברות שופס שאל את הרב הרב זמיר כהן אירועים ונופשים עולם הילדים המגזין ערוץ הידברות דף ראשי
אפליקציות דרושים מתנדבים בית הידברות שותפות בהידברות תנ"ך פרשת השבוע הידברות נשית הרב יצחק פנגר הידברות סופשבוע מוזיקה יהודית שידוכים
ראשי מאמרים קבלה | רוחניות חיים לאחר החיים
דיבוקים – עובדות נוספות
ועוד עובדות עליהן מעיד המקובל הצדיק רבי יהודה פתיה ז``ל בספרו מנחת יהודה

ועוד עובדות עליהן מעיד המקובל הצדיק רבי יהודה פתיה ז''ל בספרו מנחת יהודה (עמ' 143) וזו לשונו: ''עוד בשנת תרס''ז, בחזרתי מעיר הקודש ירושלים ת''ו, באה אלי רימה בת פרחה, והיה בה רוח הנקרא יצחק בן כתון, והוא רשע ואהב זימה, ועם הארץ גמור. ויגעתי עמו כמה שנים, ולא יצא. ועודנו עד שנה זו שהיא שנת התרצ''ג, בתוך רימה הנזכרת.

וסימא את שתי עיניה רחמנא ליצלן. עוד בשנת תרע''א בחודש אלול, נכנס רוח בבחור אחד, הנקרא אפרים בן נסים חנגיל (ז''ל), והיה מצער אותו מאד. ודרשו אביו ואמו בפליל ישמעאל, ולא הועיל. והיה הרוח מקלל את הפליל ואת אלהיו, והיכה את הפליל על לחיו. והיה הרוח צועק במרה, הוציאו את הטמא הזה מעלי, כי אינני יכול לסבול לראות את הנכרים הטמאים האלו.
 
רק רחמו עלי וקראו אלי את יהודה, ואני שומע לכל אשר יצווה עלי, כי הוא יתקן אותי. ובאו אלי אביו ואמו וכל קרוביו. ובבואי לביתו, ראיתיו שהוא מושכב על מטתו, וגלגלי עיניו עולים למעלה, ואינו שפוי בדעתו, והרוח מדבר בגרונו. ואמרתי לרוח, מה שמך, ולא רצה להגיד לי שמו. ואחר כמה יחודים אמר, שהוא אפרים בן עאבד נצר אללה (פירוש שמר-יה) ואמו אסתר, אשר הם היו דרים בשכנותינו )והוא בבית שאני דר בו עכשיו(. והוא לא נשא אשה, וימת בן ארבעים שנה. וסיבת גלגולו היתה, כי מלאכתו היתה מחמר ומוליך סחורות לכפרים.
 
 ופעם אחת הוליך אשה אחת להשתטח על מצבת אדוננו יחזקאל הנביא, עם שיירה גדולה. והוא עיכב עצמו באחורי השיירה, ועיקם את הדרך, והפחידה במיתה אם צעוק תצעק, ואנס אותה. ולהיות היא אשת חיל, אסרה את עצמה על בעלה, ונתגרשה מאתו. שוב, פעם אחרת בהיותו במדבר מוליך סחורות, רבע את הפרדה שלו. גם ביום שבת קודש, בא על הזכור, בפרדס של כפר בעקובא. ואחר כמה שנים, נפלה לו קטטה עם חמרים ישמעאלים, ובעת שהיה מוליך סחורה לכפר בעקובא, נתקבצו עליו ולא הניחו שום סימן על קברו.
 
ועזבו את חמוריו ומשאם נטושים בדרך, ולא לקחו מהם מאומה. ולבסוף הלך שאול אחיו, ולקח את העזבון, ולא החזיר לבעלים מאומה. גם לא חיפש על גווייתו. גם לקח את כל המעות, ואת כל אשר לו בבית, ולא שילם לנושים בו מאומה. גם לא עשה לו שום נחת רוח כדרך הנוהגים לעשות למתים בתוך השנים-עשר חודש.
 
ולפי שנצטער מאד על זה, לכך גרם לו מכשולים רבים, ואיבד את כל הונו, ולבסוף נפטר בענין רע וחולי קשה מאד. ודע, כי במקום שאני קבור, שם קבורים גם כן יהודים אחרים. וזה לי שבע-עשרה שנים משנהרגתי. שאלתי לרוח, האם לא שב בתשובה בעת שנהרג. אמר לי, כי נבהל מאד, ולא עלה על דעתו לעשות תשובה, ובפרט שהוא עם הארץ, שאינו חושש לתשובה. גם לא הניח ציצית ותפילין כל ימיו, רק שלוש פעמים בלבד.
 
גם לא היה מתפלל, כי אם ביום הכפורים בלבד. ולא זו תחילת ביאתי לעולם, כי תחילת ביאתי היתה באיש אחד מילדי צפת ת''ו, הנקרא שלמה בן יחזקאל. ולפי שהרביתי לחטוא, לכן נגזר עלי להתגלגל בדומם צומח חי ומדבר. ובהיותי מגולגל ברימון אחד, נזדמן שאותו רימון קנה אותו איש זקן וחסיד הנקרא שמעון, ואכלו בסעודת שבת, ובירך עליו בורא פרי העץ, ושהחיינו, ועל ידי כך נתקנתי.
 
 ואחר כך נתגלגלתי בעיר איזמיר, באיש אחד הנקרא חיים (אבל לא הוצרך להתגלגל בחי בלתי מדבר כמו שגזרו עליו, יען כי שמעון הזקן, העלה אותו שתי מדרגות, מן הצומח אל חי המדבר. כמבואר בשער הגלגולים הקדמה כ''ב דף כ''ב ע''ב, יעו''ש).
 
 והיה האיש ההוא, חומד לאכול חֵלֶב. כי שמע מאנשים בורים, שהחֵלֶב מבריא מאד. והיה מתיך את החֵלֶב, ואוכלו בפני עצמו. ובסוף ימיו עלה לירושלים ת''ו, ושם נסגר יומו. אחר כך נתגלגל בי, אני אפרים, יליד בבל. ולא תקנתי מאומה, אלא הוספתי עוון על עווני, וקלקול על קלקולי. ומעת פטירת שלמה הנזכר לעיל, עד הזמן הזה, יש ארבע-מאות וחמישים שנה מעלה מטה.
 
 ובכל זה הזמן, היתה הנפש מתגלגלת ממקום למקום בענין זה. ואחרי פטירתי, באו עלי חמישה ושלושים מלאכי חבלה, והיו מלקין אותי בכל יום חמש-עשרה שעות. ותשע שעות הנשארים מהיום, היו מוליכין אותי למדבר שמם, מלא נחשים ועקרבים, והיו נושכים את בשרי ואוכלים אותו, ואחר כך אחזור להחיות. ונמשך חשבון זה ארבע שנים. ואחר ארבע השנים האלו, היו דנים אותי בגיהנם חמש-עשרה שעות. ושאר היום היו מורידין אותי תוך בור עמוק מאד, חושך אפילה.
 
 וסותמין את פי הבור באבן גדולה, ועומדין על האבן. וענין זה היה מתמיד והולך, עד זמן שנתנו לי רשות ליכנס בזה הבחור, לפי שיש בידו חטאת נעורים. כי בהיותו קטן, הלך עם אביו לכפר בעקובא. ונכנס ביום השבת לאותו הפרדס אשר שם באתי על הזכור, ותלש ביום השבת מאותו האילן עצמו אשר תחתיו באתי על הזכור ולא נתנו לי רשות ליכנס בו על היותו קטן. אבל עכשיו, היתה לי שליטה עליו מסיבה אחרת, ונתנו לי רשות ליכנס בו. ונכנסתי בו בערב, בעת שהיה מתקוטט עם אמו על סעודת הערב.
 
 ונכנסתי מקדקודו, והרגיש כאילו דקירת מחט עבה של שק נכנס בקדקודו, והתחלתי לצער אותו את הצער הזה שאתה רואה. ועתה הנני מבקש ממעלתך, לתקן אותי למען השם. שאלתי לרוח, האם שמע או ראה או ידע מענין נתן העזתי. האם נכנס לגיהנם, או עודנו בכף הקלע. אמר לי, לא ראיתי בעיני. רק זה תשעה חודשים בהיותי בתוך הבור, שמעתי קול המולה גדולה כמו שמחת חתן וכלה. ושאלתי את פי הממונים עלי, מה קול זה ההמולה.
 
ואמרו לי, כי נתן העזתי היום נגמר דינו מכף הקלע, ועכשיו הוא הולך לגיהנם. בתוך דברים אלו, הגישה לו אמו בשר צלי לאכול. ובעת שנטל חתיכה אחת לאכול, אמר ליושבים, הביטו וראו איך בחתיכה פלונית מגולגלת אשה זקנה בת שמונים ושבע שנים, מסיבת שהיתה סורקת שיער ראשה בחצר, נגד הפתח הפתוח לרשות הרבים. (כלומר, שאף על פי שהיתה הולכת תמיד בכיסוי ראש, אך היות שבעת סירוק שערה לא היתה מקפידה שהעוברים ברחוב לא יראו את שיער ראשה, לפיכך התגלגלה) גם בחתיכת הרימון שבקערה השניה, מגולגלת בת אחת.
 
גם בצפור זה היושב על ענף האילן שמצד הימין, מגולגלת בו ריבה אחת, בהיותה בת שלושה ימים. וכל זה אני רואה בעיני, ותמה אני עליכם איך אינכם רואים. ולכן, צריך שאחד מכם יברך על חתיכות אלו בכונה, וכל העומדים יענו אמן כדי לתקנם.
 
וכן עשינו כדבריו. אמרתי לרוח, האם תבחר לצאת בשופי ובנחת, או בהכרח וחרפה ובוז. כי על כל פנים, צריך אתה לצאת היום הזה. ואם תקשה לצאת, אני מוציאך בעל כרחך, וקולר שמות הקדושים והשבועות, תלוי על צוארך. אמר לי, הן, אעשה כדבריך, כי גם אני רצוני לצאת. אמנם לא אצא, כי אם בשעה שתים-עשרה ושליש כעת הכנסי בו. אמרתי לו, מן הנמנע הוא זה, יען כי היום הזה הוא ערב שבת וערב ראש השנה, וצריכין אנחנו לעסוק בצרכי שבת וצרכי ראש השנה, ואי אפשר להתעכב אצלך.
 
יותר טוב לצאת עתה שהוא זמן עליית הנשמות לגן עדן, כדי שתזכה לעלות עם הנשמות. השיב הרוח, כל השבת הוא קדש, ואוכל לעלות בכל עת שארצה. והתחלתי להכריחו על ידי היחודים. וצעק בקול מר ואמר, אם כן, אצא בשעה אחת-עשרה וחצי מהיום. אמרתי לו, גם זה לא אוכל שאת, אלא עכשיו תצא. אמר לי, אם כן, לך קנה צרכי שבת, ושוב אלי בשעה שמינית, וירחם ה' ונראה מה נעשה.
 
אמרתי לו, אם כן, אין לך שום רשות להזיק את אפרים או לעלפו עד שובי אליך, והודה לי בזה. וחזרתי אצלו בשעה שמינית, והתחלתי ליחד עליו, ותקעתי אצל אזנו שנים-עשר קולות. והרעים הרוח וצעק ואמר, רצוני לצאת בלא הכרח. אמרתי לו, מאיזה אבר אתה יוצא. אמר לי, מעיניו. וגערתי בו שלא יצא מעיניו, יען כי ביציאתו הוא מסמא את עיניו.
 
אמר לי, אם כן, אצא מפיו. וגערתי בו. אצא משיניו, ולא אעקור לו רק את המלתעת שאצא בדרך שם, וגערתי בו. אמר לי, אם כן, מאיזה אבר רצונך לצאת. אמרתי לו, מאצבע קטנה של רגל שמאלית, מבין הצפורן לבשר. השיב כי זהו צער גדול אלי לצאת מסיום הגוף, שהוא מקום אחיזת הקליפה ומקום טמא. והכרחתי אותו ביחודים ובהשבעות, ובגזירת נח''ש [נדוי חרם שמיתה],
 
 שלא יצא כי אם מאצבע הקטנה של רגל שמאלית, ולא יזיקו בשום אבר, אפילו באותה אצבע הקטנה שהוא יוצא ממנה. ולא יכנס עוד בשום אחד מישראל, ולא יזיק לשום אחד מישראל. ונתרעם מאד ואמר, כי איך אפשר שלא יעקור, או לפחות יבטל את אצבע הקטנה שיוצא ממנה. והוצרכתי לדבר עמו בלשון רכה, כדי שלא יצא בכעס ויזיקהו. ואמרתי לו, כי כפי הנראה שנשמתך היא גדולה מאד, רק מסיבת העוונות הוכרחה להתגלגל. ואתה עניו וביישן, ואוהב את התורה, ומוקיר רבנן.
 
והואיל וכן, אין רצוני להזיק לבחור זה כלל. כדי שלא תכנס בכלל מ''ש רז''ל [זוהר שמות קיח.], נשמות הרשעים, הם הם מזיקי עולם, ותהיה גם אתה כאחד מהם. אז נכנע הרוח, והשיב דבריך טובים ונכונים מאד, ואני מזומן להכריח את עצמי, ולהתגבר על מידתי, שלא אזיקנו כלל. אבל על כל פנים, ישאר חולה חמישה-עשר ימים, ואחר כך יבריא.
 
 אמרתי לו, ענין זה לא יתכן להיות, יען כי ימים אלו הם נשגבים ויקרים מאד, ורובי המצוות תלויים בהם. שהם ראש השנה, ושבת, ותקיעה, ועשרת ימי תשובה, ויום הכפורים, וסוכה ולולב, והושענא רבא וסיום התורה, ואתה גורם להפריעו מכל אלו המצוות. וגם ממצוות ציצית ותפילין, ומן התפילה, וזה מוקש לנפשך בעולם הנשמות. אמר, כי זה צער גדול הוא לי, אם לא אעשה לו מאומה רע. אמרתי לו, ראוי לך לסבול הצער הזה, לכבוד הקב''ה ולכבוד מצוותיו.
 
אמר הרוח, אוי לי, אם אעשה כדבריך. אבל מוכרח אני לסבול כל זה, לכבוד הקב''ה. ובתוך דברים אלו אמר הרוח, עתה הגיעה שעה עשירית מהיום, ואני רוצה לצאת. בבקשה ממך שתלמוד, כדי שתצא נפשי מתוך דברי תורה, ותיתקן. והתחלתי ללמוד מזמור יענך ה' ביום צרה וכו' [תהלים כ' ב']. יושב בסתר עליון וכו' [שם צ''א א']. בקראי ענני וכו' [שם ד' ב']. אלפא ביתא שם אפרים בן אסתר. דברי ע נות גברו מני וכו' [שם ס''ה ד'], עד קדוש היכלך. מרכבת יחזקאל. מי-אל כמוך וכו' [מיכה ז' י''ח].
 
אדרא רבא מן פתח רבי שמעון ואמר ווי מאן דאושיט וכו', עד סוף י''ג תיקוני דיקנא. זוהר ויקהל דף רי''ט ע''ב מן רבי שמעון ורבי אלעזר בריה הוו יתבי וכו', עד הקיצו ורננו שוכני עפר. פיטום הקטורת, שמע ישראל. אנא בכח וכו', ואחר כך אמרתי יהי רצון וכו' הכתובה לעיל בישעיה סימן ל'. ובהיותי לומד, אמר הרוח, הרי אני יוצא. ואמר שלום עליכם, ויצא - לפי דבריו - מהבחור, ולא עשה לו מאומה רע.
 
ותיכף ישב הנפגע, וחזרה דעתו עליו, כי לא הרגיש מכל הנעשה בו. ותמה ואמר, על מה קבוצת האנשים והנשים אלה פה. ועל מה אבי ואמי בוכים. אמרו לו, אין דבר, כי נתעלף מעט מזער ובאו לבקרו. ותיכף נתפזרו אותם האנשים, וילכו איש לדרכו. וניגשו אביו ואמו ונשקוהו. ואמר להם, תהילות לאל, שאין בו מאומה רע. ואני כבר הזמנתי קמיע לנפגע, לנושאו עליו אחר יציאת הרוח, כמ''ש האר''י ז''ל.
 
וכן אמר הרוח קודם צאתו, כי הממונים אשר עליו אומרים, שצריך להזמין לאפרים קמיע, ולכתוב בו ארבעה שמות הנודעים לך, ותתלה אותו בצוארו. אמנם, לפי דעתי, שיערתי, שלא יצא הרוח מהבחור, רק ערום הערים ונחבא בגופו. יען, כי לא עשה הנפגע שום תנועה בגופו או ברגליו כנהוג. אבל העלמתי עין, והראיתי את עצמי כאילו גם אני סובר שיצא הרוח לגמרי. יען, כי נטה היום לערוב, וצריך לילך לבית הכנסת. וגם כדי להטעות את הרוח, שיסבור שאנחנו מאמינים שיצא. ועל ידי כך יזהר להסתיר את עצמו בכל יכולתו, ולא יזיק את הנער לפחות בשני ימים של ראש השנה, ואחר כך ירחם ה'. והנה אחרי שני הימים של ראש השנה, התחיל הנער לחלות מעט מעט, עד שגילה הרוח את עצמו בשבת שובה, והתחיל לעלפו.
 
ובליל מוצאי שבת ערב יום הכפורים, הלכתי אצלו. ואמרתי לו, הוי משקר ומהתל, איך אמרת שיצאת בערב ראש השנה, ואתה נתעלמת בגוף הנער. ואמר לי, כי כבר הוא יצא בערב ראש השנה. אך לפי שיצא קודם זמן השעה שנכנס בה, מפני זה חזר ונכנס (אלו דברי שגעון), והוא מוכן ומזומן לצאת במוצאי יום הכפורים. ושאל מאביו של הנער, שיסבב ארבעה תרנגולים על ראש אפרים, ולשחוט אותם כנהוג. ולא רצה הרוח שיפחתו מארבעה תרנגולים, גם לא רצה לומר הטעם. ואולי שרצה לסבב שלושה לשלושת גלגולים שלו, ואחד לבחור.
 
 וכאשר הביאו הארבעה תרנגולים לפניו, תפש אותם בידו ואמר, כי בזה התרנגול מגולגל בו נפש אחד, וחילה פני שאני אשחוט אותו, ולברך עליו על השחיטה ועל כיסוי הדם (כי אני הכותב מוסמך בשחיטת התרנגולים משנת התרמ''ב), וכן עשיתי. והרוח קיים את דיבורו, כי במוצאי יום הכפורים, כאשר הלך הבחור אל בית הכנסת (של משה דהאן) הרגיל להתפלל שם, סיפרו לי האנשים שהיו מתפללים שם, כי אפרים הנזכר נתעלף בעת תפילת הנעילה, וצעק הרוח על האנשים המתפללים בהיכל ההוא, שיצאו מההיכל.
 
והצבור מקצתם יצאו, ומקצתם לא יצאו, כי רצו לראות. ואמר להם הרוח, אם לא יתרחקו מאצלו, הוא יגלה לפני הקהל את כל עוונותם, ואז כולם ברחו מאצלו (כי היה חס עליהם לעמוד אצלו, פן יפגע בהם בעת צאתו ויוזקו). וצעק על התוקע ואמר לו, שיכוון עליו בעת שיתקע.
 
פרסומת
 ובעת התקיעה, אמר הרוח לצבור, כי עתה ירד מלאך מטטרו''ן לקבל התפילות והתקיעות של כל ישראל, ואני הנני יוצא עמו, כדי שאכנס לגן עדן. וצעק הבחור צעקות גדולות, מרוב כאב רגלו. והיכה את רגלו השמאלית על הרצפה הכאות נמרצות וחזקות מאד. ואחר כך יצא הרוח לגמרי, וישב הבחור שלם בדעתו ובגופו. אמנם לא היה יכול ללכת מרוב כאב רגלו, וישאוהו ויביאוהו לבית, ובבקר נעשה בריא ושלם. עד כאן.
 
[המבקש לדעת פרטים הנוגעים לארחותיהן של הרוחות ושל הממונים עליהם, ובית דין של מעלה וכו', יעיין ב''מנחת יהודה'' שם בענין הרוח רוזה מעמ' 148 והלאה. את הספר ''מנחת יהודה'' ניתן להשיג בחנויות לספרי קדש או במכון ''חזון פתיה'' טל. 5827826-02]. בעובדה הבאה נציג קטעים מתוך עדותו של רבי חיים ויטאל זצ''ל תלמיד האר''י הקדוש. העובדה ארעה בשנת שנ''ט (1609), והיא עוסקת ברוח שנכנס בבתו של רבי רפאל ענף מדמשק. רבי חיים הגיע למקום בליל שבת קודש, והוא מספר באריכות על השתלשלות המאורעות.
 
אנו נתבונן רק בכמה משפטים מתוך עדותו: ''וישאלוהו (את הרוח) מי אתה? ויאמר אני הוא חכם פיסו, ולמה לא הדלקתם זולת ב' נרות כמנהג, והיה לכם להדליק נרות הרבה, לכבוד המלאכים ונשמות הצדיקים שבאים עמי ללוותי לשמור אותי... הנה אינני כשאר רוחות, כי אני חכם וצדיק, ולא באתי כי אם על חטא קל שנשאר לי לתקן, וגם להיות שליח לכם להשיבכם בתשובה ברוב העבירות שבכם...
 
ונפטרתי זה 35 שנים, ועליתי למקומי בגן עדן, וישבתי שם עד עתה, ונשאר לי לתקן ענין אחד קטן, ובאתי לתקנו, ולכן אוי לו למי שאינו נזהר בעולם הזה אפילו מחטא קל שבקלים, כדי שלא יבוא לידי זה שאני עובר... הנה יושבי דמשק אין בכם חלק לעולם הבא חס ושלום, לכמה סיבות... וגם נשותיהן הולכות חצופות בלבושיהן ותכשיטים מגונים... ומשימין מיני בשמים לגרום יצר הרע באנשים, וכל זה בשווקים וברחובות להראות העמים את יופים...'' עד כאן.
אהבת את הכתבה?
רוצה לקרוא עוד?
הזן את כתובת המייל שלך כאן משמאל,
ומדי שבוע תקבל כתבות נוספות ישירות לתיבת הדואר האלקטרוני שלך.
עלון השבת הפופולרי של הידברות מגדיל את תפוצתו.
מעוניינים להפיץ אותו באזור מגוריכם?
הקליקו כאן.

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך
החלום ששינה את חיי
היכן הייתי אילולא הופיעה סבתא אצלי בחלום, אוהבת, מחבקת, מבקשת לומר לי רק דבר אחד, מבקשת להעביר מסר חשוב, משהו שבגינו היא ירדה את כל הדרך מגן עדן: ..
   
ממעמקי הכלא הסובייטי
גרגורי ברמן זכה לצאת מעבדות בכלא הסובייטי לחירות בארץ ישראל, בתהליך שבו גילה מחדש את הקב"ה ובתוך שנים מעטות נבחר לכהן כרבה של סיביר. ראיון מרתק ..
   
להיות האדריכל של בית המקדש
איך מפנים תחביב לכיוון הקדושה, ואיך שואבים כוחות מתוך טרגדיה לעבודת ה? ראיון עם שלמה קפון על ההתקרבות ליהדות, על האסון שאירע לבנו ועל כשרון הפחחות ..
   
להטוטים בדרך ליהדות
בילדותה היתה רננה אש בנבחרת ישראל בשחייה, ואחרי מרד נעורים מצאה את עצמה בקהילת נוודים, שם למדה להופיע בקרקסים. אחרי קריירה מפוארת, משפחתה התחזקה ..
   
טל שבתאי: ילד הפלא שעבר את ..
הוא היה "ילד הפלא" בעולם התקשורת, למד מרזי ברקאי, הציג לצד זאב רווח והפיק תכניות רדיו מצליחות; אלא שמשהו בתוכו גרם לו לשנות כיוון. כיום, ..
   
שמע ישראל על החומה הסינית
הוא התאהב בתרבות הסינית, חלם להיות ברוס לי, אלא שדווקא הסינים גרמו לו להיזכר מאין בא. עד ששינג וו חזר להיות ליאור שטרן, ואת אמנות הלחימה הוא המיר ..
   
מה קורה לאחר המוות?
מאז ומעולם סיקרן המוות את אנשי העולם. מה קורה לאחר שנפרדת הנשמה מהגוף? האם אמינות העדויות בדבר המעבר במנהרה והמפגש עם ישות של אור חמה ונעימה? האם ..
   
איך הגעתי למקום הזה?
"השיעורים בערוץ הידברות מובילים אותי לחשוב על מצבי: איך מתמודדים עם כל הכאב העצום הזה שהנפש לא יכולה להכיל? ואז מגיע ידע אמיתי על החיים. זה ..
   
בעל תשובה? ליל הסדר עם ההורים
בעלי תשובה עשויים להתחבט בשאלות של כשרות, צניעות או כל בעיה הלכתית שתתעורר בבית הוריהם בליל הסדר. אעפ"כ, הראשון לציון הרב יצחק יוסף מורה להתגבר ..
   
הכעס ואני
הכעס שחוויתי גרם לי לחשוב שעלי לפתח מערכת בלמים קצת יותר משוכללת. הבעיה העיקרית מתחילה בהדלקת הגפרור, ושם, בדיוק שם, זו הנקודה לעצור ולהתבונן. לעצור ..
   
"ככה השבתות שלי ..
"אני שואבת מאתר ומערוץ הידברות המון כוחות להתמודדויות ביום יום" | שיחת תשובה עם הדר שירקין, 22, כפר סבא
   
עצרת קידוש שם שמיים
לא נוח לי להיות במדינה שכל מה שמעסיק אותה זה רק החרדים, חרדים, ושוב פעם חרדים. אם לא היו חרדים במדינה, כמה משעממת היתה מהדורת החדשות המרכזית. הרי כל ..
   
"אמא, הכיפה לא ..
"דווקא בדור כל-כך פרוץ שבו הכול מותר, אנשים מחפשים את הפשוט והטהור" | שיחת תשובה עם שרה ראובני, נשואה ואם לשני בנים, מתגוררת במרכז הארץ
   
נולד לי בן תורה
"די הרבה זמן אני מתלבט, אמא, וגם התייעצתי עם כמה רבנים, ובסופו של דבר החלטתי להיכנס לישיבה. כנראה בירושלים". הייתי בשוק, לא יודעת מהיכן היו ..
   
שלא עשני גויה
נועה נישאה לגוי, ודווקא מתוך הריחוק הרגישה שהיא משתוקקת לחזור ליהדותה
   
תגיות: דיבוק, נשמה, גן עדן,
חזור לרשימה  |  שלח לחבר  |  הדפס  |  שליחת תגובה
נתקבלו 0 תגובות

מאמרים מומלצים

סרטים מומלצים

שאלות מומלצות
מדורים
המגזין
אקטואליה
חרדים
פורים
תורה ומדע
סיפורים אישיים
שבת
מוזיקה יהודית
אמונה וביטחון
חינוך | משפחה
בריאות ותזונה
פיתוח האישיות
נשים
קבלה | רוחניות
הצופן התנכי
פרשת השבוע
מתכונים
חגים ומועדים
עם סגולה
Judaism | Torah

 
ניו לוג'יק הקמת אתרים חברה לבניית אתרים
Video Streaming | שידורי וידאו באינטרנט