הרשמה לאתר
ערוץ הידברות - שידור חי, סרטים, הרצאות ביהדות, זוגיות, תורה, חינוך, קבלה ועוד
          המלץ לחבר הוסף למועדפים הפוך לדף הבית צור קשר
הידברות שופס שאל את הרב הרב זמיר כהן אירועים ונופשים עולם הילדים המגזין ערוץ הידברות דף ראשי
אפליקציות דרושים מתנדבים בית הידברות שותפות בהידברות תנ"ך פרשת השבוע הידברות נשית הרב יצחק פנגר הידברות סופשבוע מוזיקה יהודית שידוכים
ראשי מאמרים פיתוח האישיות
מותר לכעוס, האומנם?
הכעס שהצטבר נהפך למעין הר געש, וכמו בהר געש, כאשר הלחץ הפנימי עובר את הסף, יש התפוצצות . ההתפוצצות מזיקה ושורפת, אך היא גם משחררת את הלחץ... עד לפעם הבאה. אכן הכעס מתגלה, במוקדם או מאוחר
אלימלך למדן

 

בשנים האחרונות התפתחה תופעה מרתקת של פיתוח פתרונות וטיפול בבעיות אישיות ממקורות התורה, המכונה "פסיכולוגיה יהודית", אחד המובילים מאנשי המקצוע הטיפולי הוא הרב אלימלך למדן אשר פיתח תורה סדורה הנקראת "תורפיה", השיטה מובילה את האדם למימוש עצמי ולטפל בבעיות שונות באישיות. אחד הנושאים שבהם מטפל למדן הוא בנושא "איך מתמודדים עם הכעס?"

ראיתם ילד שכועס באותה טבעיות כפי שצוחק?  אולי זה כך בגיל שנה או שנתיים, אך די מהר לומד הילד לא להביע את הכעס,  כי התגובה מצד אמו ואביו היא, ברוב המקרים, גערה והשתקה,  ולפעמים אף גרוע מזה, חוש ההישרדות הקיים בכל אדם מדריך את הילד "לבלוע" את כעסו, כלומר, למרות שהוא כועס, אין הוא מרשה לעצמו להביע זאת בפיו,  זה פשוט לא משתלם ואף מסוכן, אך הכעס נשאר בפנים.

כעס שאינו יוצא החוצה בדיבור או התייחסות כלשהי, הולך ומצטבר בלב הילד, הילד מתרגל לבלוע את כעסו ואף להתעלם ממנו, עד שברבות השנים הוא כלל איננו מודע לקיומו, או לפחות לא לשורשים שלו. אך הוא עוד שם ועוד איך!!! הכעס שהצטבר נהפך למעין הר געש,  וכמו בהר געש, כאשר הלחץ הפנימי עובר את הסף, יש התפוצצות . ההתפוצצות מזיקה ושורפת,  אך היא גם משחררת את הלחץ... עד לפעם הבאה. אכן הכעס מתגלה, במוקדם או מאוחר.  אך גילויו בא בצורות רבות, שהמשותף לכולן התפוצצות שבאה כתגובה לאירוע כלשהו, שמצד עצמו איננו ראוי לתגובה כה חזקה. כלומר, למרות שאדם אחד נראה ככעסן כי זה טבעו, והשני נראה כאדם שלו ומאופק, הכעס שהצטבר אצל שניהם דורש פורקן.  כל השוני הוא בתדירות, ובתדמית האישית המופגנת כלפי חוץ, בין התפרצות אחת לשנייה.

אסור לכעוס!?

לא רק ההורים משתקים את כעסו של הילד, החברה בכללה רואה את הכעס כדבר פסול, אך אותנו מעניינת דעת תורה. לא מצאנו יחס שלילי ומבטל כלפי רגשות הכעס והשנאה כמו במקורות שלנו. לשנוא,  כתוב בתורה, זה איסור לא-תעשה מפורש: "לא תשנא את אחיך בלבבך" ולכעוס, זה לרשת גיהינום: "כל הכועס כל מיני גיהנם שולטין בו" וגרוע לא פחות: "אפילו שכינה אינה חשובה כנגדו" ועוד עשרות רבות של מקורות מדברי חז"ל המדברים בחריפות בגנות המידות הנוראות הללו, כעס ושנאה. לכן מובן היטב הצורך לבטל שני רגשות קשים אלה לחלוטין. הם הורסים את העולם. אין ערך לחיים כשהכעס והשנאה שולטים בהם. יובן, אפוא, מדוע הרמב"ם חייב ללכת לקיצוניות המוחלטת בביטול הכעס  ולהישאר בקיצוניות הזו לעולם!  בעוד שבשאר המידות הרעות יש לחזור לדרך הממוצעת , כי יש שימוש יעיל במידה כאשר היא מבוקרת, למידת הכעס אין שום שימוש, ולו במקצת. רק מסיבות של חינוך, התירו חז"ל לאדם להראות עצמו כאילו הוא כועס.   יוצא מדברי חז"ל שאמנם טוב ונכון לבטל מיד את הכעס בעת שעולה על פני השטח. ההורים צודקים, לכאורה, כשגוערים בילדם ואומרים: אסור לכעוס!"  אך, לאחר שהתעמקנו בנזק הנפשי שהכעס המובלע עושה בנפש הילד והמבוגר, איך נוכל להבין את השלילה המוחלטת הזו של מידת הכעס והשנאה? עינינו רואות בברור את המציאות הקשה הנגרמת עקב יחס משתק זה: הדחקה לתת-מודע )"כוחות הכהים" בלשון הרב ישראל מסלנט(, והתפרצויות הרסניות מפעם לפעם, במשך כל החיים. עובדה ידועה שההדחקות היותר כואבות וההתפרצויות החריפות הנובעות מהן, עלולות להיות מסוכנות לבריאותו הנפשית של האדם.

האם מותר לכעוס?

על כן, חייבים אנו לבדוק מקרוב את האיסור וההיתר הקשורים לכעס. מסתבר שכלל אין איסור לכעוס! אדם לא עובר על שום איסור דרבנן, קל וחומר מדאורייתא, כאשר הוא כועס. כי איך אפשר לאסור דבר שהוא טבעי בנו? האם אפשר לאסור את היצר הרע?  הלא הוא נגזר עלינו על מנת שנעמול בעבודת ה´ מסתבר שגם הכעס והשנאה נגזרו עלינו. אנו מצווים להכיר טובה להורינו ולהקפיד בכל פרטי מצוות כיבוד אב ואם. אין זה סותר את ההכרה שחלק גדול מהיצר הרע שלנו בפרט מידת הכעס התפתח בבית ההורים. כי למרות אהבתם אלינו, לא תמיד ידעו כיצד לתת לנו את כל צורכינו, כפי שהם עצמם לא קיבלו בתור ילדים. מ"חסכים" בלתי מודעים אלו נפגענו לא פעם ולא פעמיים. עלינו להכיר שתהליך זה הוא טבעי, ודווקא משום כך להקפיד בכיבוד הורים מחד גיסא, ולא להאשים את עצמנו על קיום כעסים אלו מאידך גיסא. אז אם קיום הכעס בתוכנו הוא הכרחי, כיצד אפשר לאסור את זה?

אדרבא, עצם האיסור של דבר מחויב המציאות, יוצר לחץ נגדי הולך וגובר עד שמתפוצץ הדבר בפני האוסר, ומזיק לו. אם נאסור את היצר הרע לחלוטין, רק נגביר את כוחו )שיצטבר בסתר(, עד שניפול ברשתו לחלוטין. עצם הדחקת הכעס נובע מאיסור קיומו, כפי שנתפס על ידי הילד מהתגובות השליליות החריפות של הוריו. על כן, אם יש לאסור משהו בתחום הכעס, זה דווקא את הצו ההרסני הזה שכה מרבים להשמיעו: ´אסור לכעוס´.

פרסומת

הבנה מחודשת ברעה של הכעס

יוצא מדברים אלה, שאי אפשר שלא לכעוס. ממש כמו שאי אפשר שלא לנשום. שניהם חלק טבעי של החיים. מה בכל זאת רע בנושא הכעס? הפיכתו למטען אדיר של לחץ נפשי בתוך לבו של אדם. כלומר, עצם הדחקת הכעס מתוך שלילתו המוחלטת, יוצרת בנפש מציאות רגשית שכולה רעל. אדם שצבר כעסים, התרגל לחיות חלק גדול מחייו עם אֵל זר בתוכו, משועבד ליצר הכעס, ורואה את עולמו כגהינום. כעת מובנים מאמרים כגון: "כל הכועס כאלו עובד עבודה זרה" או "כל הכועס יורש גיהינום" אם כבר יש לאסור וכאמור, אוסרים מה שיכול אדם לבחור לטוב או לרע הרי זה דווקא את הגישה האוסרת כעס. במילים פשוטות: אסור לומר" אסור לכעוס". אמא שאומרת מילים אלה לילד שלה כשהוא בועט ברצפה בכעס על כך שלא קיבל סוכריה, מזיקה לו, פשוטו כמשמעו. ואם הוא בועט בה עצמה, חלילה, גם אז אין לאסור את המידה המפחידה הזו של כעס. אדרבא, יש לומר לילד ולהגדיר עבורו את הרגשתו הטבעית:  "יוסי, אתה כועס. אני רואה שאתה כועס מאוד. אבל באמא אסור לבעוט בשום פנים ואופן. בכל מקרה סוכריה לא תקבל משום שזה מזיק לך" (ולא משום שכעסת(. הרבה מדי ילדים לא זוכים להערה נבונה מסוג זה, והכעס מופנם בכוח הזרוע של ההורים, איומים, גערות וכו´, בד בבד, נוצר בילד רושם שהוא לא בסדר. כי הרגש הנורא הזה כן קיים בו. כלומר, נבנה לו הדימוי עצמי סביב ציר זה של כעסים "לא נורמאליים", מחד גיסא, ורגשות אשמה שהוא מאכזב את הוריו. קשה למצוא ילדים שחונכו להוציא את כעסיהם הטבעיים בצורה לא מזיקה )כמו לבעוט ברצפה, או להכות בכרית(,  כי גם ההורים לא זכו לחינוך זה.  הקיצוניות השנייה, השכיחה בדור מתירני זה,  היא לתת לילדים לכעוס ולהזיק ולהתחצף, לרוב אף מוותרים להם בסוף ונותנים להם את מבוקשם, חינוך )ליתר דיוק, חוסר חינוך( של חוסר גבולות של מותר/אסור, מזיק לא פחות להתפתחות הילד,  מאשר היד הקשה של שלילת רגשות שליליים , ובפרט הכעס.

אז מה כן? בספרו רב המכר תורפיה מציג למדן שיטה יסודית ומקיפה להתמודדות עם הכעס ופתרונות יעילים להתמודדות בנושא.

במיזם מיוחד של http://www.jewishebooks.co.il/ קוראי וצופי "הידברות" יכולים לקבל את המהדורה הדיגיטלית של הספר "תורפיה" במתנה להורדה מיידית,

לקבלת הספר במתנה לחצו כאן:  http://www.jewishebooks.co.il/tvrpih-1644.html

 

אהבת את הכתבה?
רוצה לקרוא עוד?
הזן את כתובת המייל שלך כאן משמאל,
ומדי שבוע תקבל כתבות נוספות ישירות לתיבת הדואר האלקטרוני שלך.
עלון השבת הפופולרי של הידברות מגדיל את תפוצתו.
מעוניינים להפיץ אותו באזור מגוריכם?
הקליקו כאן.

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך
הכעס ואני
הכעס שחוויתי גרם לי לחשוב שעלי לפתח מערכת בלמים קצת יותר משוכללת. הבעיה העיקרית מתחילה בהדלקת הגפרור, ושם, בדיוק שם, זו הנקודה לעצור ולהתבונן. לעצור ..
   
אל תשבור את הכלים
אחת התכונות הגרועות המצויות באדם, המביאה אותו להתנהג ללא כל בקרה ושליטה היא ללא ספק - הכעס. לאחר מעשה נותר הכועס מבויש, נכלם ואכול חרטה. כיצד ניתן ..
   
מקנא בך!
כמה מעצבן ומתסכל כשאתה כל כך רוצה משהו ומתאמץ להשיג אותו, והחבר או השכן שלך מקבל אותו בלי מאמץ. בסתר לבך אתה אכול קנאה, ושואל את עצמך - איפה הצדק?! ..
   
נשימה עמוקה – זה עובד!
מהי הדרך לעצור את הכעס, וכיצד מסלקים משקעים?
   
תחרות בבקורת
כיון שאחת המניעות לקבלת בקורת היא תחרות עם המבקר, יש להשתדל לא ליצור תחרות באמצעות הבקורת.
   
מותר לכעוס, האומנם?
הכעס שהצטבר נהפך למעין הר געש, וכמו בהר געש, כאשר הלחץ הפנימי עובר את הסף, יש התפוצצות . ההתפוצצות מזיקה ושורפת, אך היא גם משחררת את הלחץ... עד לפעם ..
   
האקדמיה להתפייסות
פיוס הוא מעשה רגיש ושברירי, שהרי הוא נעשה בין שני אנשים שהיו קרובים, שהתרחקו ושאחד מהם לפחות רוצה לשוב ולהתקרב. הפגיעה עדיין קיימת, ומטרת הפיוס להפיג ..
   
למה את כועסת?
נשים ואימהות רבות עושות מאמצים להיות מושלמות. הן לא כועסות לעולם ותמיד עומדות לרשות בעליהן וילדיהן. אבל, כידוע, להיות מאה אחוז, זה מתכון בדוק ..
   
האם ניתן לשלוט על הכעס?
אם נבין עד כמה הכעס – כל כעס – מזיק לנו, עד כמה הוא פוגע בבריאות נפשנו ובבריאות נפשות בני ביתנו, ואילו רעות הוא מחולל בגופנו, נחשוש להרוס ולהזיק. כך ..
   
הרפו - ודעו את הקב"ה
הלחצים של היומיום גורמים לנו לחסימות בדרך לעבודת הקב"ה. ההרפיה גורמת להסדרת הנשימה, ומצליחה לגעת בנשמה שלנו
   
כיצד להימנע מכעס?
בכדי להינצל מהכעס, להלן מספר נקודות למחשבה, שהן למעשה המעלות הכרוכות בהעברה על המידות והימנעות מכעס, והן דברים בגנות הכעס, שהעובר עליהם יחשוב פעמיים ..
   
כיצד להימנע מכעס?
בכדי להינצל מהכעס, להלן מספר נקודות למחשבה, שהן למעשה המעלות הכרוכות בהעברה על המידות והימנעות מכעס, והן דברים בגנות הכעס, שהעובר עליהם יחשוב פעמיים ..
   
הבסיס לחיי הנישואין- מהו?
הרבה אנשים, כאשר הם נשאלים מהו לדעתם הבסיס המשותף לחיי הנישואין עליו ירצו הם לבנות את ביתם, עונים כי הבסיס הוא ההבנה והאהבה ההדדית. כאשר נתונים אלו ..
   
בקורת עם הסבר
פעמים רבות כאשר בני-הזוג מבקרים ומעירים זה לזה, הם עושים זאת בלא להסביר למבוקר את המצוקה שהוא גורם.
   
אמירת ביקורת ולסיום בידידות
נישואין היא מערכת המלכדת שני חצאי נשמה לנשמה אחת. תחושת הערכה מאחדת בין שני אנשים המעריכים זה את זה. ותחושת חוסר הערכה מרחיקה בין שניים.
   
תגיות: כעס, פורקן,
חזור לרשימה  |  שלח לחבר  |  הדפס  |  שליחת תגובה
נתקבלו 2 תגובות
בכתבה רשמתם כי ניתן לקבל את המהדורה הדיגיטלית חינם ואני אינני מצליח לבצע זאת. אנא עזרו לי. בברכה, אריק

פעם ראשונה שאני שומעת שלא עוברים עברה בשעת הכעס. הרבה נשים שהכרתי כועסות על עצמן וקשה להם להיות עם ילדיהם בגלל שיש להן כעסים. השנאה והכעס על עצמנו גרועים יותר. אך התחושה שעברת עברה, קשה.

מאמרים מומלצים