מובא בגמרא במסכת תענית (דף כט): "אמר רבי יהודה בנו של רב שמואל בן שילת בשמו של רב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבים בשמחה. אמר רב פפא: הלכך כל אחד מישראל שיש לו דין (דהיינו משפט) עם נכרי, ישתמט ממנו בחודש אב, משום רוע מזלם של ישראל בחודש אב, וישתדל שיצא הדין בחודש אדר משום שאז מזלם של ישראל הוא טוב מאד".

והקשו המפרשים: כיצד אמרו בגמרא שבחודש אדר יש מזל טוב לישראל, והרי אמרו רבותינו ש"אין מזל לישראל", דהיינו שישראל אינם נתונים תחת השפעת כוכבים ומזלות כמו הגויים, אלא נתונים באופן מוחלט וישיר להשגחת ה יתברך? נאמרו בזה כמה תירוצים.

פרסומת

המהרש"א תירץ, שמה שאמרו רבותינו ש"אין מזל לישראל", היינו שאם נגזר מן השמיים שלא תבוא שום פורענות על ישראל, באמת לא תבוא שום פורענות, וכן אם נגזרה טובה על ישראל, בודאי היא תבוא, בלי קשר למזלות. אבל אם, חלילה, יש על אדם גזירה רעה, אותה הגזירה עשויה יותר לבוא בזמנים שמזלו של אותו אדם אינו טוב, ולכן הרבה גזירות קשות באו על ישראל בחודש אב בכלל ובתשעה באב בפרט, וכן להיפך, אם נגזרה על אדם גזירה טובה, אותה הגזירה עשויה יותר לבוא בזמנים שמזלו של אותו אדם הוא טוב, ובחודש אדר מזלם של ישראל הוא טוב.

הריטב"א כתב, שאף על פי ש"אין מזל לישראל", מכל מקום בשני חודשים אלו, אב ואדר, יש מזל לישראל, דהיינו שהמזלות משפיעים על ישראל, משום שכך נגזר עלינו מאת ה יתברך. והוסיף עוד שאפשר לומר, שלעולם אין המזל שולט בישראל, ומה שנאמר שיש מזל טוב בחודש אדר וכדו, היינו שיש גזירות טובות על ישראל בחודש אדר. כלומר, שהגזירות הם מהשם יתברך, ולא על ידי כוכבים ומזלות, אשר הם אינם משפיעים כלל על ישראל.

ז באדר

השבוע יחול יום ז באדר, ובגמרא במסכת קדושין (לח.) מבואר כי ביום ז אדר, נפטר משה רבינו עליו השלום. מנהג חסידים ואנשי מעשה (הבריאים) להתענות ביום זה. וכמו שכתב מרן השולחן ערוך (סי קפ). כמו כן, יש נוהגים לעשות לימוד מיוחד בליל ז באדר, והוא מנהג יפה. אם יש עשרה בבית הכנסת שמתענים ביום זה, לא יוציאו ספר תורה בבית הכנסת, משום שאין זו תענית ציבור ממש, וכן לא יישאו הכהנים את כפיהם במנחה של יום התענית.

פסקי הגר"ע יוסף שליט"א באדיבות אתר "הלכה יומית"

להרשמה למייל הלכה יומית:www.halachayomit.co.il